|
מנסה להתאים את המציאות לדמיון. מקווה שיצליח. אך
מהי המציאות ומהו הדמיון?
ובלילות היא נפתחת מחדש-
שואבת אותך אל תוכה, לא מרפה.
|
הנה היא הולכת
אל עבר הלא נודע, שנינו
כל אחד לחוד בחשכה
|
ציפורים נודדות במכונית, רוצות לברוח מהחורף.
השמש באופק, אנחנו לא מצמצמים את הפער ממנה,
בינתיים מדליקים חימום.
|
כך או כך, עם אובדן הזיכרון המנגינה מתרחקת לה ודועכת. המנגינה
דועכת ואני דועך איתה. ללא קרש הצלה אפשר שישאר ממני רק גוף לא
מעוצב, גושי, כצדף יפה למראה אך יבש ומת בפנים. היותי פוחלץ של
אדם, אוסף זיכרונות חסר, הולך ונחסר.
|
|
|
אני אדם עצבני
כי זהו אני,
אדום כל היום
כבר יש לי חום,
אני זועק מכאב
ואותך לא אוהב
אני איש אדום
שלום שלום שלום
-האיש האדום
מלמעלה בצד |
|
