|
היי אני עפרי, ילידת 1986, מזל סרטן.
(אין לי המון מה לכתוב על עצמי, ואני שונאת לעשות את
זה)
אני קמה כל בוקר, ואומרת לעצמי שהיום יהיה טוב, היום
עובר ואני עדיין במחשבה שמחר יהיה עוד יותר טוב.. כל
הזמן מקווה שיהיה משהו חדש שיתן לי רצון לקום
בבוקר..
אוהבת להיות אופטימית, לחייך הרבה, לנצל את החיים..
כי חיים רק פעם אחת..
אני אדם מאוד רגשני, נהיית תלותית מהר מאוד באנשים
ובגלל זה אני נפגעת כל הזמן מאנשים..
לוקח לי זמן עד שאני נפתחת לגמרי עם אנשים, ועד שזה
קורה... אתם יודעים "את המכות הכי קשות סופגים
מהחברים הכי טובים"..
התחביבים שלי...
הפסנתר זה המון מהחיים שלי, הפרישה מהרסיטל לא גרמה
לי להפסיק לנגן, אלא גרמה לי להבין עד כמה אני אוהבת
את זה.. זה הפורקן שלי בנוסף לכתיבה..
בנוסף לזה, אני אוהבת לשמוע מוסיקה, רוק, בעיקר
להקות ישנות כמו לד זפלין, דיפ פרפל, פינק פלויד..
וכו'
אני אוהבת לקרוא הרבה, לכתוב, לרקוד ולהיות עם
חברות..
בבקשה, אם אתם כבר פה, אז תצביעו:), אני אודה לכם
מאוד.
כמו רוח שנשבה בעורפי וכשהפניתי מבטי אליה פסקה הרוח לנשוב,
כמו מילותיך שכה הרטיטו את ליבי לאחר הנשיקה...
|
הפסקתי לחכות, הפסקתי לחשוב, הפסקתי לכתוב, המשכתי לחיות.
|
ככה אני נרדמת לפעמים עם חיוך, לפעמים עם דמעות, ולפעמים עם דף
עמוס רגשות ועט ללא דיו.
|
...להרגיש אותך היתה ההרגשה הכי יפה שלי,
הרגשה של אהבה, שלמות, שומדבר לא בוער...
|
...הכל כה יפה
הכל כה מושלם
כאשר אנחנו גוף אחד...
|
הגעתי למסקנה שזה דבר בלתי נשלט
אני כל הזמן חושבת עליך,
בכל יום, בכל שניה, בכל רגע
כל מה שאני כותבת זה עליך...
|
אצלי זה המשיך,
ועדיין ממשיך,
אבל לך לא אכפת..
|
למה אתה מרשה לעצמך יותר מדי
למה אתה כזה...
|
הנשמה פרחה ואין כלום. כל מה שהיה הפך לכלום אפילו לא לחלקיק
קטן. חיים שלמים, עולם שלם הפך לכלום, רק לזכרון של אחרים
בדימיון ובתמונות.
|
אתה כזה נזק
אני כל כך מצטערת לפעמים שהכרתי אותך
אני כל כך שמחה לפעמים על מה שהיה בינינו
רק אחרים יכולים להעיד,
איך האהבה והרגשות עולים לראש.
|
היום החורפי עם השמש בשפת הים
לקח את ליבי ממש כמוך....
|
|
|
אף פעם אל תבטחו
בכבשים
אחד שנכווה |
|
