|
תהנו
היא פסעה חרש ביער הירוק, רחב הידיים, והברישה את ידיה בעצים
בלי לשים לב. שמלתה התעופפה מאחורי קרסוליה, עשב ליטף את דרכה.
דמעות נצנצו בעיניה החומות, וזלגו על לחייה החוורות מטבען. היא
בכתה.
|
אין זמן למחשבות שניות,
אז תפתור מהר את כל הבעיות.
|
ליד החלון יש לי מושב קטן.
קרש עץ בהיר, מעוגל בקצוות.
אני יושבת עליו ומסתכלת לבחוץ.
|
פקחתי את העיניים. הוא עדיין היה שם. הערפל הזה, מאיים למעלה
בשמיים, מאיים לעטוף אותי.
הוא כבר חודשים נמצא שם מעליי, כל יום הוא מתקרב יותר, עוד מעט
הוא ישיג אותי.
|
|
|
חשבתי שאני
מיוחדת ומגניבה.
עכשיו אני קוראת
את הסלוגנים
שלכם ומבינה שיש
עוד מאות כמוני
ויותר מגניבים.
באמת תודה רבה
לכם!
(נוי-נוי מפנה
אצבע מאשימה לכל
כותבי הסלוגנים
באשר הם) |
|
