|
פעם היו גברים. פעם לפני מלא שנים כשהגבר לא היה כל כך מלא
בעצמו ותכונות כמו נימוס, טאקט, כבוד לא נחשבו למילה גסה, הגבר
היה הורג דרקונים, משמיד מגדלים ורודף מפלצות והכל כדי לרפרף
עם שפתיו על לחייה הענוגה של הנסיכה.
|
עליתי על מטען צד בלבנון. נסענו על הציר ל"קאוקבה" שזה חור
שאפילו אלוהים לא מכיר והמניאקים המחבלים האלה פוצצו אותי בשלט
רחוק. טוב לא רק אותי גם אודי החובש נהרג וגם שני מילואימניקים
מגבעתי.
|
האלכוהול ואני סחבקים כבר שנים בייחוד וודקה למרות שגם B.G
ואני חברים משכבר הימים.
גם בסמים אני לא בוחל ואנחנו נפגשים באופן עקבי. אה,
וכמובן גם נשים, כן ככה אני, אני מוכן לאכול, לשתות, להזריק
להסניף, למצוץ חזק, חזק מתחת ללשון. לאכול את זה כעוגה בתוך הק
|
בשקט ובעדינות נשכבתי על הספה האדומה.
ספה נוחה למדי קניתי אותה בפלורנטין לפני שלוש שנים וחוץ מכתם
כהה שהכלב עשה פעם אחת כשעזבתי אותו לשלושה ימים היא במצב כמעט
חדש.
העניש אותי. אולי זו הדרך. אולי אנחנו צריכים לחרבן על הספות
של אלו שנוטשות אותנו.
|
"אני לא סובל אותה, למה היא באה?". שחר הסתכלה עלי עצבנית,
"היא"
חברה שלי", זעפה.
אני חולה על שחר, מת עליה. היא השותפה טובה שהייתה לי. וזה לא
דבר פשוט למצוא שותפה נורמלית בתל אביב אבל החברות שלה הם גועל
נפש.
"דינג", הפעמון צלצל וסקס הכלב שלנו התחיל לנבוח
|
יוסי מאיט את הקצב כדי שאגמור אחריו. הוא תמיד היה מתחשב.
בהתחלה זה נחמד אחרי זמן זה מעצבן כאילו שהוא מסתיר את עצמו.
תמיד בשליטה, תמיד לובש מסכה. אך שהייתי רוצה שפעם אחד הוא
יעשה משהו אגואיסטי. משהו שייתן לי תירוץ לריב קצת. עילה
להיפרד.
|
חיים הקטן ואני הינו עסוקים בלדפוק את הראש בחומר שהבאתי
מהירקן באלנבי. תמיד יש לחרא הזה חומר פיגוזי. שאיפה אחת ואתה
חוצה את הדרך לירח וחזרה. חיים החל למלא לעצמו את הבאנג
כשפושון נכנס.
שמעתי את חיים הקטן נושם עמוק האמת שגם אני לא שמעתי את פושון
נכנס. אבל א
|
|
|
אני יוצא הבוקר
להשקות את
הגינה. ומה אני
רואה צמח לי
מהאדמה..
ברביון!
קטן כזה חמוד
סגול.
חפרתי אותו
החוצה, רחצתי
אותו, עטפתי
אותו במגבת.
ומיד התקשרתי
לאגודה למען
הברביונים. |
|
