|
'' 'שלום ג'ירפה, רוצה לבוא איתי?'
'לאן אריה?' שאלה הג'ירפה.
'אני הולך לברר מי זה מיץ פטל', השיב האריה.
'טוב', אמרה הג'ירפה.''
ה - 30 לאוגוסט הגיע, כמה שחיכיתי לתאריך הזה. קניתי לי כרטיס
לסין, רציתי להיות שם מזמן. הבחינה האחרונה הייתה אתמול בבוקר
לא ממש היה אכפת לי אם אני אעבור אותה או לא. העיקר לנסוע.
ורחוק.
כל המשפחה ליוותה אותי לשדה התעופה, הם ערכו לי פרידה כאילו
אני טסה לשנה
|
יום החתונה של ענת שטיינברג הגיע. עופר ואני דהרנו בכבישים כדי
להספיק לחופה. מהפחד שאולי ניתקע בפקקים יצאנו שעה וחצי קודם
והגענו הראשונים.
|
כבר אחת עשרה שנים שאנחנו נשואים
אני והפחד.
לא בחרתי להתחתן וזה גם לא היה שידוך
הוא הכריח אותי
הפחד.
|
"שלום אני רוצה להרוס לך את החיים"
"בוא, בבקשה, אני אשמח, אני מחפשת קצת תיבול לחיי"
"אכפת לך לעצום עיניים או לישון כך אני יכול להרוס לך את החיים
ביתר קלות"
"אין שום בעיה" עניתי, "אני אפילו אגביר את המוזיקה שתסיח את
דעתי"
|
מישהו פעם גילה לי שלכל יום יש צבע משלו, וכל צבע הוא בעל
משמעות שונה.
היום אני ביום בורדו.
|
יש לי ילדה, קוראים לה קאיה, מצאתי אותה דרך מודעה בעיתון.
|
וטלוויזיה חצי צבעונית
שיוכלו לראות בה רק את הצבעים השמחים
בלתי חדירה לזבל
מוגנת מפני החיים
|
אני רוצה לחיות
רוצה לקום בבוקר לאור כחול
|
והנה אני, בן 30, נמצא על הקצה, בלי אהבה עם ג'ינסים קרועים
ושרירים שכבר לא פועלים, מנסה לחשוב לאן מכאן. מכניס למערכת את
הזמר ששר בציפצופית. הצליח לא רע הדאור הזה... אני חושב לעצמי.
|
אני כותבת לך אותו אתה שחיכיתי לו
אותו אתה שפוגשים רק פעם אחת בחיים
אותו אתה שנכנסת מהר ויצאת מהר הרבה יותר
|
|
|
עזוב אותך
מלהרוס את
עזריאלי.
אח שלי,
הכי טוב ללכת
בגדול.
המלגזן הזועם
בשיחה עם מישהו
אנונימי
באינטרנט
|
|
