|
אותיות נוטפות מידיי אל הדף הלבן,
אות לאות תתמזג למילה,
דמעותיי הן,
הזולגות ממעיינות ראשי.
חזיון בוקר שחזיתי,
מעיניי לא מש,
שם פסגת ארבל צפיתי,
ולבבי עלי רגש
|
ענוגה היא כטל שמיים רענן,
על ידיך עם בוא שחר ינוח,
בגעת אצבעותייך בפרי התפוח,
ירטיבו דמעותיו כל עצי הגן.
|
|
|
הוכחה שאלוהים
קיים:
המושג אלוהים
מציין את הדבר
הכי גדול שיש.
אלוהים, כזה
שאינו קיים
באמת, הוא אם כך
הדבר הכי גדול
שאפשר להעלות על
הדעת. ועכשיו
נדמיין את אותו
אלוהים, אבל
הפעם הוא קיים.
אז מי יותר
גדול, זה שלא
קיים או זה שזהה
לו לחלוטין וגם
קיים? ברור
שהשני. מכאן
שאלוהים קיים.
מ.ש.ל.
ואז מה אם אני
אתאיסט |
|
