|
ניצבת בשוק החולמים כשמרכולתה מוצגת לראווה.
|
ובאתי בעוניי אלי מלכותך
דלותי מתדפקת בשעריך
|
כשתלך מעימי,
שלמת יגונים
אעטה לגופי.
|
בדרך העולה
אל מנזר
לא מוכר
מעשה אהבה שכוח
|
וכנפי הן כנפיך המזניקות אותי מעלה,
בסערה
בכאב,
בעונג,
אל עבר תאוות שליטתך.
|
|
|
אם הרופאים עוד
לא רואים אותך
בבוקר.
אם השמפו עוד לא
עולה לך ביוקר.
ואם אין פאה לך
ולא חבשת כובע.
ואם פאותיך לא
מסורקות
לגובה.....
זה סימן שאתה
שעיר... בין כל
קרחי העיר...
בין כל קרחי
העיר... סימן
שאתה שעיר.
המלאך במחווה
לדני רובס,
ולשאר קרחי
העולם |
|
