| 
    
    
	
      
 
 ניצבת בשוק החולמים כשמרכולתה מוצגת לראווה.  
 |  
 
 ובאתי בעוניי אלי מלכותך  
דלותי מתדפקת בשעריך  
 |  
 כשתלך מעימי, 
שלמת יגונים  
אעטה לגופי.  
 |  
 בדרך העולה  
אל מנזר  
לא מוכר  
 
מעשה אהבה שכוח  
 |  
 וכנפי הן כנפיך המזניקות אותי מעלה, 
בסערה 
בכאב, 
בעונג, 
אל עבר תאוות שליטתך.  
 |  
 
 
  
 
 |    
   
        
          | 
                
 כל ישראלי חושב 
שהוא קופירייטר.  | 
         
       
  
 
 
	  
      
  
 
 
  |