|
bla bla
סאטירה ארצישראלית.
היה שם קיוסק קטן והמוני אנשים הצטופפו סביבו. התקרבתי ושמעתי
את בעל הקיוסק צועק: "ערבים, דתיים, חילוניים, אשכנזים,
מרוקאים, רוסים, אתיופים... כל מה שרק תרצו רק היום... אנסים,
טרוריסטים, אנטישמים..."צעק בעל הקיוסק.
|
כְּשֶׁאֶאֱחֹז בּוֹ בְּיָדִי הָאֵיתָנָה
יִתְפָּרֵק בִּי מָה שֶׁנִנְצָר
וְכֹל שֶׁאוֹתִי עִנָּה
יִתְמַזֵּג עִם לֹבְנוֹ שֶׁל נִיָר
|
אֶת סִימָנֵי הַדְּרָכִים
עֲש-ִיתֶם לְסִימָנֵי שְׁאֵלָה
אָז אֲנִי מִתְפַּתֵּל
בִּשְׁבִילֵי מַחְשָׁבָה
וּבְעִקְבוֹתַי יִוָּתְּרוּ
סִימָנֵי הַקְּרִיעָה
מֻכְרָח לִצְעֹד
בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין בּוֹ תְּשׁוּבָה
|
מִיּוּבָלֵי זִקְנָתֵךְ
לֹבֶן הַיָּם
בַּלֵּב מִגְדַּלּוֹר
|
רָאִיתִי עֲצֵי בְּרוֹשׁ שֶׁעָמְדוּ דֹּם לְנֶגֶד יֹפְיֶךְ
נוֹסְקִים אֶל עַל בְּהִתְחַמְקָם מִמַּבָּטֵךְ,
וְאַלּוֹן הַתָּבוֹר פָּרַש- עָלָיו בְּרַאֲוָה כְּטַוָּס
בְּנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ לְלָכְדוֹ.
|
אֲנִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב עַל מַגָּע יַדְךָ
שֶׁהֵחֵל מְלַטֵּף
וִיְכוֹלָה לִכְתֹּב עַל סְדִינֵי הַשָׁנִי
שֶׁדָמוּ לְדָמִי הָרֹותֵחַ
וְעַל שְׁתֵי גּוּפֹת
שֶׁמַצְאוּ אֶת אַחֲרִית הַיָּמִים
בִּתְשׁוּקָתָן
|
הָעֵט רוֹעֵד מִתְשׁוּקָה לִכְתֹב עָלֵיךָ
אֲבָל מַחְסוֹם הַיְּצִירָה עוֹמֵד אֵיתָן
|
אֵין אָדַם יוֹצֵר מַרְאָה לְבַדּוֹ
אֵיךְ יֵדָע אִם קַרְנֵי הָאוֹר
נִשְׁבָּרוֹת כָּמוֹהוּ
|
חָלִיל חוֹזֵר הַלַּיְלָה
הִיא חִכְּתָּה יָמִים ימִימָה
בַּלֵילוֹת לְבַדָּהּ יַדְעָה: רַק
הַלָּיִל חוֹזֵר חֲלִילָה
|
נִלְחַץ מִלִּים בְּרֶטֶט
כְּמוֹ מַפְתֵחַ מוֹרְס
מִלּוֹתֵינוּ יִהְיוּ
הֲפוּגָה
|
הַקְשִׁיבִי, הַקְשִׁיבִי לְאַהֲבָתִי.
מֵיטָב מִילוֹתַי נִקְּדוּ לָךְ הַלְמוּת לִבִּי,
אַךְ הֵן כָּשְׁלוּ,
כָּשְׁלוּ לָשִׁיר אַהֲבָתִי.
|
רַק מִלִּים וּדְבָרִים
לִמְצֹא דֶּרֶךְ לוֹמַר אֲנִי אוֹהֵב אוֹתך, וְלָדַעַת
הַמִּלִים חוֹטְאוֹת לָרֶגֶשׁ
לִמְצֹא דֶּרֶךְ לְשַׁקֵּר אֶת הָאֱמֶת
|
|
|
למה רובם רדודים
בתגובות. כמעט
אף אחד לא מתיחס
באופן אומנותי
וביקורתי ליצירה
שקרא או ראה אם
אין לך מה להגיד
או אין לך מושג
מה להגיד אל
תגיד. כי מה
שאמרת זו שטות. |
|
