| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 
bla bla
 
 
   | 
 סאטירה ארצישראלית.היה שם קיוסק קטן והמוני אנשים הצטופפו סביבו. התקרבתי ושמעתי
 את בעל הקיוסק צועק: "ערבים, דתיים, חילוניים, אשכנזים,
 מרוקאים, רוסים, אתיופים... כל מה שרק תרצו רק היום... אנסים,
 טרוריסטים, אנטישמים..."צעק בעל הקיוסק.
 
 | 
 | 
 כְּשֶׁאֶאֱחֹז בּוֹ בְּיָדִי הָאֵיתָנָהיִתְפָּרֵק בִּי מָה שֶׁנִנְצָר
 וְכֹל שֶׁאוֹתִי עִנָּה
 יִתְמַזֵּג עִם לֹבְנוֹ שֶׁל נִיָר
 
 | 
 | אֶת סִימָנֵי הַדְּרָכִיםעֲש-ִיתֶם לְסִימָנֵי שְׁאֵלָה
 אָז אֲנִי מִתְפַּתֵּל
 בִּשְׁבִילֵי מַחְשָׁבָה
 
 וּבְעִקְבוֹתַי יִוָּתְּרוּ
 סִימָנֵי הַקְּרִיעָה
 מֻכְרָח לִצְעֹד
 בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין בּוֹ תְּשׁוּבָה
 
 | 
 | מִיּוּבָלֵי זִקְנָתֵךְלֹבֶן הַיָּם
 בַּלֵּב מִגְדַּלּוֹר
 
 | 
 | רָאִיתִי עֲצֵי בְּרוֹשׁ שֶׁעָמְדוּ דֹּם לְנֶגֶד יֹפְיֶךְנוֹסְקִים אֶל עַל בְּהִתְחַמְקָם מִמַּבָּטֵךְ,
 וְאַלּוֹן הַתָּבוֹר פָּרַש- עָלָיו בְּרַאֲוָה כְּטַוָּס
 בְּנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ לְלָכְדוֹ.
 
 | 
 | אֲנִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב עַל מַגָּע יַדְךָ שֶׁהֵחֵל מְלַטֵּף
 וִיְכוֹלָה לִכְתֹּב עַל סְדִינֵי הַשָׁנִי
 שֶׁדָמוּ לְדָמִי הָרֹותֵחַ
 וְעַל שְׁתֵי גּוּפֹת
 שֶׁמַצְאוּ אֶת אַחֲרִית הַיָּמִים
 בִּתְשׁוּקָתָן
 
 | 
 | הָעֵט רוֹעֵד מִתְשׁוּקָה לִכְתֹב עָלֵיךָאֲבָל מַחְסוֹם הַיְּצִירָה עוֹמֵד אֵיתָן
 
 | 
 | אֵין אָדַם יוֹצֵר מַרְאָה לְבַדּוֹאֵיךְ יֵדָע אִם קַרְנֵי הָאוֹר
 נִשְׁבָּרוֹת כָּמוֹהוּ
 
 | 
 | חָלִיל חוֹזֵר הַלַּיְלָההִיא חִכְּתָּה יָמִים ימִימָה
 בַּלֵילוֹת לְבַדָּהּ יַדְעָה: רַק
 הַלָּיִל חוֹזֵר חֲלִילָה
 
 | 
 | נִלְחַץ מִלִּים בְּרֶטֶט כְּמוֹ מַפְתֵחַ מוֹרְס
 מִלּוֹתֵינוּ יִהְיוּ
 הֲפוּגָה
 
 | 
 | הַקְשִׁיבִי, הַקְשִׁיבִי לְאַהֲבָתִי.מֵיטָב מִילוֹתַי נִקְּדוּ לָךְ הַלְמוּת לִבִּי,
 אַךְ הֵן כָּשְׁלוּ,
 כָּשְׁלוּ לָשִׁיר אַהֲבָתִי.
 
 | 
 | רַק מִלִּים וּדְבָרִיםלִמְצֹא דֶּרֶךְ לוֹמַר אֲנִי אוֹהֵב אוֹתך, וְלָדַעַת
 הַמִּלִים חוֹטְאוֹת לָרֶגֶשׁ
 לִמְצֹא דֶּרֶךְ לְשַׁקֵּר אֶת הָאֱמֶת
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | אם זה לא חמים -זה לא חמין
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |