|
---------------------------------------
"במקום אחר, תתגלגל הרוח
בשדות, הרגש שאיבדנו.
לא יכול לצאת, כמו במערבולת
מנסר העצב וממשיך"
(רוקפור - "סוף הדרך")
---------------------------------------
לאיתי (1985) כבר די נמאס. אין לו ממש מה להגיד.
מידי פעם הוא מצליח להכריח את עצמו לכתוב משהו,
וכשזה קורה, הוא מבין שהוא מתקרב עוד טיפה לשומקום.
אתה אוהב אותה
והיא אומרת שגם היא אותך
ואתה מאושר
|
אולי תסביר לי כבר עד מתי תמשיך להתחבא מאנשים? אתה יודע, הם
לא יאכלו אותך... ואלה שינסו - שיילכו להזדיין.
|
מה שעצוב פה זה שלא למדתי לקח. אני לא מצליח לדמיין אותי עם
מישהי אחרת. לא בגלל שאני עוד אוהב את ההיא, אלא בגלל שאני
פשוט לא יכול לראות את עצמי אוחז את ידה של מישהי, מחבק אותה,
שלא נאמר מנשק אותה.
|
קרה לכם פעם כשהייתם ילדים, שהיה לכם חום והזיתם משהו?
או ששמעתם קולות מוזרים?
אני זוכר שלילה אחד הייתי ממש חולה עם חום גבוה, והזיתי שמישהו
כאילו מדבר אלי ומנסה לשכנע אותי להצטרף אליו.
|
עברו ארבע שנים מאז שאמרתי לה שאני אוהב אותה.
הפעם הראשונה והאחרונה שאמרתי את זה למישהי.
ארבע שנים של בזבוז נוראי. ארבע שנים של דיכאון מיותר.
|
אם אומר לכם את האמת, אני כבר לא יודע מה אני רוצה מעצמי...
באמת, אני פשוט לא יודע לאן אני הולך מכאן.
|
|
|
לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם
במה חדשה
אפרוח ורוד,
ישראל 2001 |
|
