|
חיכוך הרגליים היחפות לאחר מקלחת חמה וספוגת אדים של יום גשום,
הבל הפה הנוגע בעורי ומעביר בי צמרמורות שינה מתוקה, רכותו של
העור המגביר מעלותיו בעודו נצמד לשלי, והריח, הו, הריח המתוק
של סבון ומדרכות רטובות, היו משקיטים את דפיקות ליבי
|
ובאשר לי, לא עצרתי בעבר להביט בה, בעומקה וסינוורה הדועך
שהפכו לניצוץ של תקווה, ומקבלים עתה גוון אחר, מוריק, שמשתלב
כמשיח בין גדרות התיל של המחנה הצבאי.
וכשהתפוגגה שקיעת הדממה, קרץ לי כוכב באור קריר מתוך שמים
נפרשים, הממתינים לי בציפייה.
|
|
|
אני רוצה להבהיר
משהו- הדרדסים
הם בפרוש לא
נאצים. המפיקה
של התוכנית, כמו
הרבה תוכניות
טלויזיה מצוירות
סתומות אך
פופלריות בין
שנות ה70-90,
היא לא אחרת
מאשר חנה ברברה,
שהיא, כזכור,
יהודיה, ולכן
הדרדסים, היא
תוכנית בעל אופי
לא אנטישמי
בעליל. |
|
