|
אני מעדיפה את הגחוך שבכתיבת שירים
על הגחוך שבאי-כתיבתם.
ויסלבה שימבורסקה
הוא לא אוחז בידה והיא מאחוריו
מושכת את ליבו אליה
מה יקרה אם נהיה ביחד, היא תגיד פתאום
צינורות יוצאים מצווארה והוא רגליו אינן שוות
מה יקרה אם נהיה ביחד
|
והלב שלי טיפש ושכחן ורגלי הולכות לאט ובזהירות
בגני שעומד עכשיו יבש וקשוח.
|
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
