|
Nta
בת 18, מסיימת תיכון ככל בחורה רגילה.
אך בכל אחד יש את הייחודיות שלו, ושלי לא מסתיימת
(ואולי אפילו לא מתחילה) כאן.
בובת זכוכית
היא ענקית
יושבת מתחת לחלון
צופה בי מקרוב
|
הוא לא ידע
כלום לא ידע
לא שמע
לא חשב
שזה יקרה
מתישהו
|
לוקחת תנופה
פורשת כנפיים
היא לא רואה בעיניים
|
הכול קורה כל כך לאט
אם תסתובבו אפילו תשמעו את התנועות
את הרוח החולפת ליד הווילונות
|
הלוואי ומישהו היה שומע
שומע את קריאותיי
את חיי
את געגועי
|
היא הייתה אבודה
בחדר שלה עמדה
באמצע החדר הריק
|
החלון מתנפץ מולי
- בדמיון -
אני שומעת צליל
- בדמיון -
איזה רעש חזק
- בדמיון -
רק תחשוב
|
עיניים קרות
בלתי חדירות
מרגישות
כל מה שהן לא יודעות
|
תחשוב חמניות
תחשוב זרעים
תחשוב צהוב
בגידה.
|
המוזיקה לא מפסיקה
הצלילים לא מפסיקים
התופים לא מפסיקים לנגן
אתה רוצה שאני אשתה עוד
אני רואה פה אנשים מסתממים
|
|
|
מי שכותב
לסיפורים שלי
תגובות לא
מחמיאות שלא
יתפלא שהמחשב
שלו מלא
בוירוסים.
האקערס (גם האקר
גם ערס וגם
סופר) |
|
