|
החבר שלי עמד למטה והשקיף אל הבקעה החשוכה. הרבה עננים נדדו
לרוחב השמים, מערבה אל הילת הקיבוץ, וחלפו באנחה על קו המתאר
של הירח, ובכל זאת הוא היה בהיר מספיק כדי להישאר שלם כמו
העכוז של החבר שלי.
|
לא רצינו לשתות מיץ פירות והמים לא באו, לא היה צריך לחפש את
הקול האדום, זרזיף של תמימות כבר שקע והאדמה קלטה את העיוורון
המקסים שתקענו בין רגלינו. אנחנו עומדים מאושרים וכלום קרוב
מאוד משתטח על גבו ויונק מהפיטמה שצמחה לנו על הישבן
|
|
|
התקשרתי לתוכנית
של
ורדה רזיאל
ז'קונט וביקשתי
המלצה על דרך
להיגמל
מאוננות.
היא המליצה לי
לכתוב סלוגנים
לבמה החדשה ואם
זה לא עובד
לנסות להיעזר
בגרזן.
יעקב פופק מסביר
למה הוא כותב
סלוגנים. |
|
