|
עטרה נולדה בשנת 1986, ופשוט אין בשביל מה להרחיב
הרבה יותר מזה.
היא טוענת שאין דבר יותר מספק מלשיר, לשחק, או כל
דבר הכרוך בעלייה על הבמה.
אומרים עליה שהיא מתוסבכת, רעשנית, תשומתית, אבל אף
אחד לא מבין שמה שהיא באמת זה רק תיאטרלית, ויחי
ההבדל הקטן!!!
היא שונאת לדבר בגוף שלישי ולכן היא תאלץ להפסיק,
לצער או לשמחת קוראים מילים אלה עכשיו.
היא עמדה שם, שיערה הברונטי שמושם מאחורי אוזניה, מנסה לפרוץ
ולחדור אל גבול הפנים. ידיה משולבות ועל פניה הבעת סרבנות.
סבלנותן של אלפי הנערות שעמדו שם, אחריה, כבר פקעה ומרחוק
נשמעו תלונות ומילים גסות.
|
הנה היא באה. אחוריה של הטיפה הראשונה כבר נגלת לעיני המחכות
בשקיקה שהיא כבר תיפול, ואז אוכל לומר בגאווה שהערמתי על הטיפה
הזו. וכששתיים יטפטפו אוכל לצעוק שכבר שתיים נפלו בחכתי,
וכשיפלו שלוש וארבע, אפילו חמש, אצחק- כמה שהטיפות האלה טיפשות
|
את האמת, לפעמים, עדיף להשאיר בפנים,
שם יותר טוב לה.
זה לא המקום שלה שם בחוץ,
היא מרגישה חשופה.
|
למה התקשרתי? סתם. כי עצוב לי.
אה - אני מפריעה?
כן, אני יודעת שהעצב הזה בא
אצלי עכשיו בתדירות די גבוהה.
|
אף פעם לא אמרתי לו שאני לא אוהבת לשחק איתו אבא ואמא, שכשאני
משחקת עם הבנות בגן אז הרבה יותר כיף. אני גם זוכה להיות
לפעמים האבא ואז אני צועקת על כולם ואומרת להם מה לעשות, וכולם
מצייתיים לי, כי אני האבא.
|
|
|
