|
הילד עמד, חיוור ומבולבל, בלב ההמון הגועש. רעש המכוניות
הנוסעות, אורות הרמזורים
ופני האנשים האטומות שחלפו מולו לא הועילו במאום לשלוות נפשו.
הגשם שזרזף בהפסקות, לא נראה מוטרד גם הוא כלל ממצוקתו הגלויה
של הילד.
לפתע גמלה החלטה בלבו
|
מגש כסף זול, בייצור המוני
לא 'נער ונערה', אלא את ואני
|
I wish I was a dragon
Oh so mighty and strong
I would dance in my dungeon
Wearing naught but a thong
|
עץ בונזאי
שגדל בהגבלות מצרות אופק
של כלי זכוכית קפדן
|
וכשאני קוראת בקפה
בבוקר, עם העיתון
במטבחון.
|
כי אני תא שוצף נעורי נצח
עם שפם וברט, וועד פועל
וגם חזון משיחי
מתחלק בכל כוחי
|
עורב שחור נוסק בצווחה מהדשא הירוק בין אדי קור מסתלסלים;
מי יעז לומר מה יקרה עכשיו.
|
אני שורק בחשכה
מוקף אימה ארורה מקיף פחד מצחין
|
בגינת הירק השוכנת סביב
אצא ללקט עולמי בבוא האביב
אברח מהמולת העיר העשנה
אחמוק מגזרות חוק ומדינה
|
בארצנו הקטנטונת
חורף וקיץ
לא מתחלפים
בשלוות סתיו ענוגה.
|
והדרך עודנה נמתחת לאופק
בין אלפי סעיפיה תמיד תבחר נכונה
לא פעם היססת, צעדייך מחקת
משחזר את התבנית שבדמך טמונה
|
תחילה
יש להרוג את הרגע.
חשוב להרגו ללא פצעים
אולי מכת חשמל עזה
אולי אבן בראשו
תלוי ביכולת
תלוי בדיוק.
|
קרעי תקוות נשרכים
בשמי לימון פריכים
של קיץ גווע.
וניק דרייק, בקול שקט
|
אני מאמין בגורל.
אינני יכול שלא
צירופי המקרים הקטנים המלווים את חיינו
אינם אלא אשליה
|
צבע עולמך -
פרצי צבעוניות בוהקים
יחליפו
את הגלימה האנטיספטית
לה אתה קורא
חיוך
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אח, כמה שרציתי
כלב, אבל בועז
קנה לי חתול |
|
