[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"סליחה, אולי אתה אמור לקרות לי"?

אורבן לג'נד
הוא ישב על קצה הגג, כרגיל. רגליו התנדנדו מעבר לשפה, תלויות
אי שם בין הרחוב הסואן למטה והקומה הרביעית. מעולם לא פחד
מגבהים. לא היה לו הסבר הגיוני לכך. גבהים מעולם לא גרמו לו
מצוקה, או אבדן שליטה, בניגוד לאחרים...

ידיו מיששו את כוס היין האדום הכמעט מלאה. הוא בהה בה. הלוואי
וזה היה דם. הוא קרב את הכוס לשפתיו ורק הרטיב אותן מעט. הביט
בעצמו בראי עושה את הפעולות. חש דרמתי. אהב את זה. תמיד שימש
קהל סמפטי לעצמו. לא, בעצם לא תמיד.

זה לא משנה. שוב הוא כאן מול החלון והגשם הזה שלא ינקה שום
דבר.

הוא לא היה מהוסס - רושם ראשוני יכול להיות מטעה מאוד. הוא
היה, כמעט, אדיש. זה נראה לו, כמעט, מובן מאליו שארשה לו
להיכנס.

אנה: בכל זאת. ההצעה שלך קצת הפתיעה אותי.
מירב: קסמה לך.
אנה: התוצאה, כן. אבל הדרך... אני לא יודעת.

אורבן לג'נד
במיאמי הם לא חושבים עכשיו על הגשם.

סייבר
הם הציעו לו הכל: לצלם אותו לדוגמנות, לצלם אותו בעירום......
הציעו לקשור אותו, שיקשור אותם, שיקרע אותם, שיטחנו אותו,
שיעשו לו טוב, שיעשו לו רע. שיתנו לו את הנשמה, שיקחו ממנו את
הריקנות...

אני איום בפרצופים. פשוט איום. יש לי זיכרון מאוד מוזר. אומרים
לי שהוא סלקטיבי. למשל, אני זוכר מילים של שירים בצורה מושלמת.
בחיי, אני שומע שיר פעם אחת, וזהו. אם המילים ברורות, הן שלי.
לנצח. אני גם מצלם דפים בראש. לומד בעל פה טקסטים בעניין של
דקות. הם שנאו א

מה שהם לא יודעים, זה שאני חוסכת מהם עוד כשרון של עומר
שמאחוריו עומד תחביב. לפעמים, עומר אוהב לצלם תמונות "רעות".
הכוונה היא לא שהוא מצלם תמונה גרועה מבחינה מקצועית, אלא הוא
תופס אנשים בזוויות מאוד לא מחמיאות. בכוונה.

הוא נזל מן המיטה אל המטבח. מן המטבח על השירותים, מן השירותים
אל המקלחת - ומשם הוא נזל חזרה אל מיטה...המחשבות התעייפו
בראשו כמו עלי חסה טריים שעמדו שתי דקות מחוץ למקרר. הן שכבו
רפיות ומקומטות בתחתית המוח, מסרבות לנוע. מסרבות לשתף פעולה.
גם כן סלט.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
ודומה כי אין מבחין
אם הוא ביד המילים
או הן בידיו

אז
הוא יבין כמוני,
מדוע זאת נקראת אומנות.

די!
שפשף, חכך, גרד
את האפורים הזולגים מכל צבע קיים

אני מאוהב בך
מהימים שלפני קיומי.

ייסורים
אין בי קול, אין כל בי
No sound in me, not anything

הרים הולכים בשנתם
למקומות אנוש חולפים.

היו לי הרבה צבעים.
רק לא היה לי שקוף אחד -
הזה שלא רואים.

מחכה...

ואז איש אחד לוחץ ראשון
על כפתור אדום קטן

גם הרוח,
מסתבר,
היא בעסקי שלמות הבשר.

נגעתי לרגע בהזיה
ו"הזיה" נרתע לאחור
אמרתי לו: "מה? אסור לגעת"?

היא סתרה את כל חוקי הפיסיקה וגם
קיימה בו זמנית את כולם;

עקדות קרועות אל
גזרו את בשרי
וביערו את רוחי

סרוג לך בועה

כל שאני מכיר, היא דיו תמנונים,
שכמוהם: חומק, חסר חוליות, דרך הפתחים הצרים,
ומשאיר כתמים עיוורים של אמת זרוקה בעיניי מי
שנחשדו כעויינים.

צמד שירים
בתשעים דקות של חום
היא פורמת את גבם


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
למה הוא לא מראה לנו את הפנים?! תפוח. כן. תפוח ירוק - כן! אבל
לא את הפנים. לא.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כאן תמצאו את תובנות והערות בנושא כל יצירה ויצירה שמצאתי
לנכון להתייחס אליה. אתם מוזמנים להיכנס...

זאת הפכה להיות תופעה מוכרת. אנשים מסתובבים ומדברים למצלמה
בלתי נראית שמלווה אותם לכל מקום.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
צילום פנים: דפנה צילג.
שאר האלמנטים: אינטרנט (מקורות שונים)

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אהלן וסהלן
וסבאח א(ל)חיר
יא ליג'אן א(ל)
במה חדשה.
שו איסמכום?



זאת שאהבה את
התל-אביבי
מתכוננת למבחן
בערבית


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MichealAmir
יוצר מס' 9796. בבמה מאז 23/1/02 13:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיקאל אמיר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה