|
מי היה מאמין.
מכולם, דווקא הבת שלה, של הפסיכולוגית הדגולה, דווקא היא.
|
תמיד אמרו לו לא להיות כזה מרובע, כבד, לקחת את החיים בקלות.
והוא, מרובע שכמותו, עשה כל מה שאמרו לו. לקח את חייה של
דניאל, של עומרי
|
בגיל 16 עלה לתיכון. נמאס לו כבר ללמוד אז ברח. אחרי חיפושים
רבים מצאו אותו מצאו אותו באמסטרדם, יושב ומעשן לו בכיכר.
כשהיה בן 18 התגייס לצבא. היה לו קשה, הוא הרגיש בודד. אז ברח
|
היא לא באמת הייתה כובסת, בשביל זה היו מכונות הכביסה החדישות,
תפקידה היה לקחת את שקי הכביסה מידי הלקוחות, להכניס את הפרטים
למחשב ולהניח את הכביסה המלוכלכת על השולחן. מהשולחן, מינו,
בעלה, העביר את הכביסה למכונה, לשטיפה פלוס סחיטה.
|
התדע?
חלום חלמתי
בידייך לקחת אותי
אל ביתך
פת לחם ויין אדום
|
מחייכת, מרגישה עצובה
נהנית, מתייסרת
שותה, סופסוף מאושרת
|
אולי אם אבוא ואגיד שכואב. לא בלב.
ואולי בעצם גם את רק מחכה..
|
זה הגל ההוא הנשבר על הסלע,
היוצר אמת אחת פשוטה.
הקצף
|
אמץ לוחם, אמץ חייל, אמץ...
חולה נפש, אמץ זקן, ערירי, בודד,
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"...ואז סטלין
אמר לי 'יום אחד
שיחות פיקטיביות
עם אנשים
מפורסמים יהיו
להיט' "
בוליביה,
זכרונות. |
|
