|
השחקן:
את השעות הקטנות שלך הלילה, עוד ביליתי מאחורי המסך השחור,
מחכה לסימן הראשון מהבמאי או מעוזר ההפקה.
בעוד אני מחכה, החל יתוש קטן לעקצץ לי בעורף באופן מציק ביותר
ואני מזיע מציפייה.
נו מה קורה? למה לא קוראים לי? ההצגה התחילה כבר, אני בטוח
בזה...
|
זה משהו שאני שונא אצלה, אף פעם לא אהבה את אבא תמיד אהבה רק
אותי וגם אהבתה אלי נעשתה מוגבלת, ממגבלות שהיא בעצמה יצרה.
"אני מצטערת אמרה האישה לא הצגתי את עצמי, קוראים לי מיכל,
ולך?
|
לך מפה שמוק! דביל! חזיר!
חזרה אדומה
לכי, את היית כבר בדרך
והיא בקוצר רוח פועם
חזרה שוב והצביע על עצמה
|
מי מסתתר בתוך האש שכובתה
להבה חדה ומלוחה
מה מסתתר ממך אהובה
מי מאבד כאן עניין
|
פתאום, ממש
שכבר מאוחר
ובלילה הזה לא רואים
ירח
|
אותן עיינים מסתכלות עלי מתוך הכלוב
אותן עיינים מלאות רחמים
אותן עיינים שסבלו מכות וייסורים
|
חומות הצדק והאמונה שקשרו אותי אתך
קרסו
|
עצב זה הרגשה לא ברורה
שחום וקור מתחלפים
|
מחשבות של נכון או לא עוברים בראשו
המעוות
חום, קור, התקפים.
|
אפילו אם אעצום את עייני, אראה אותך.
אותך, אהובתי אותך!
מלכת הירח, נשמה אבודה התוהה במרחק.
אך את מי ארגיש? אותה, את מלכת הרוע והשפל, את גורמת לי
להשתנות.
|
תחילה חשבתי שאני מדמיין את האושר העצום שחדר אל תוכי, אבל תוך
כמה זמן האמנתי,
אני בנאדם מאושר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
פורום זה גם
מועדון בבאר
שבע!
חצי תימני עונה
לאמא אדמה |
|
