|
באת אלי כמו רוח סערה עשית מהפכה, כלאת אותי בשבי גופך -
ונעלמת, הותרת אותי המום אחרייך, אחרי מעללי טיפשותך, או בעצם
טיפשותי שלא נגמרת.
|
כבוד לא ניתן להשיג בכוח,
אי אפשר לדרוש
כבוד, אדון יקר,
ניתן רק לרכוש.
|
השלווה נוגעת בנחת
השקט טורף ת' דעת
בשאיפה לרוגע נצחי.
|
אבל לאהבה אין גאווה
ואין כאן את מי להאשים
|
אך תמיד
אין אותך
ותמיד
ויש
|
אני יודע שאת חולמת בי
אני יודע שאת מתגעגעת
|
אל תאבד בי
את הרגש הסוחף...
|
אני חיה לא קיימת
חיה שתמיד דוהרת
תמיד נפלט, תמיד נבעט
תמיד מחפש אחרת
|
עם צורך של הוכחה
לכולם, לעולם
שהיא ורק היא.
|
היית נכנס אל גופה העירום,
כמו דחפור הנכנס בקיר להרס
ואין עקבות מיום שעבר,
|
בואי נאהב,
נתחבק ונשכב,
בואי אליי.
|
כשחם פורח
כשקר נובל,
אני בובה שלך כשמזדמן.
|
הראש שלי, הלב, הנשמה
הכל לא מובן
|
גוף כבר אישה
נוגעת יש בליטה
ראש כבר בוגר
בוחר, לא מתערב
|
אלך לדרך אחרת
ואתה
תתחרט - לא שמרת.
|
אנשים חולפים
זורקים מבט
ורק אני יושבת
וצופה בהכל מהצד
|
בלי אף אחד
לבד
בגיל עשרים ואחת
|
היא רוצה לנזול
אך במקום צועקת
|
כשניסית, הכאבת לה
והיא עדיין נשארה שם בשבילה, בשבילך
ואז פגעת חזק והרסת - אותה
זיינת לה את הנשמה.
|
לטפס על ענן ולהיזהר
כי הדרך מפוצצת,
מלאה בהזיות
|
הייתי כאבן
בחצר האחורית של...
|
האם הגלגל מסתובב פעמיים
האם הלב סולח שבעתיים
|
לפעמים את יודעת זה כמו מלחמה
לילה ועוד לילה אותה הפגיעה
אמרת שדי שלא יכאב לך יותר
שממחר זה ייגמר, הסיוט הנורא
|
האלוהים שלי
ייקח אותי לטייל בארץ רחוקה
ומלאכים עם כנפיים
יימצאו בשבילי אהבה.
|
ואני, אני כבר מפחד
מהקול שאליי מדבר
שמבקש ממני בקשות
|
עכשיו הכל מתפרץ
עכשיו הן מספרות את הזמן
ת'זמן שעבר, כל הזמן שאני
|
זה קרה כל כך מהר
כמו פגז שהתרסק
והרס כל מה שהיה
|
כנראה שזאת את
באת לבקר אותי
בחלומות,
|
רעש של שקט
ממלא את החדר,
בדממה שצועקת..
|
צעדים
בסיבוב החיים
מתגלגלים
|
נוגעת בזרת אהבה
תהומית
חולנית לא מצויה
|
השתוקק יקירי
אל גופי הנשי
אל חומי הפנימי
|
והנה אני מולה
עומדת וכולי עירומה
בידיה הרכות את גופי היא אהבה
|
בתוכי ידעתי
שלא תאכזב
שלא תעלם לי
|
נגעת במקום שמעולם לא נגעו בו
הכאבת במקום שלא היית צריך
|
ילדה קטנה בוכה על החוף
אני לא אכזבתי אותה
היא ירשה זאת
|
ילדה מפוצלת
ילדה עם שניים
ילדה שמרגישה
כל דבר פעמיים.
|
בלילה מלא עננים שקופים
עם ירח שחור שלא רואים
ברחתי מהרגש
ברחתי ממך
|
ניסיתי לראות איך נראית
לראות אותך בזמן אחר
|
מתפלל הוא לאל
שלא יכבה אורו
שלא ישוב להיות
כוכב כבוי
בענן שחור
|
כבר אין מי שיאהב
המוזיקה צורמת
ואת כבר הלכת
|
והוא חוזר אליי הלילה
לכאב המוכר,
לאהבה שאבדה,
לזכר השנים שחלפו
|
את כמו ברק שנוגע ובורח
אותה זריזות אותה פגיעה
אותו הכאב בנגיעה.
|
שכל מה שאמרת,
הבל הבלים.
שכל מה שצחקת,
זיוף בפנים.
|
ילדה קטנה והיא חלשה
הכאיבו אחד הכאיבו שניים
ילדה גדולה והיא עדיין חלשה
שיתקו אז, עדיין משתקים
|
את רוצה ללמוד דרך אחרת
להיות כזאת שתמיד מחייכת
עם הרבה חברים ואהבה אחת גדולה
אולי זה יקרה לך שכבר לא תהיי שונה
|
על ילדה, נערה ובעצם אולי כבר אישה
שבסך הכל רצתה
לגעת -באמת!
|
ואת כבר סיימת את תפקידך
ואת כבר עשית את שלך והלכת
|
ומחר שוב אשקר
בפאב - את עצמי
ואת הוויסקי
|
רוצה לגעת בך
ברוך ועדינות
לאהוב אותך
עד אשר תלכי
|
להתקשר ולומר לך מילים
קלות ומתוקות
שיעלימו את המחסום הזה
|
שתיקתך זעקה
לליבי
חדרה עמוק
ופצעה אותי
דמעות פרצו מנשמתי
על כל מילה
שכתבת בשבילי
|
טהורה ויפה וגופך הצחור
לבושה בלבן
וקוראת לי לבוא
|
ולא יהיו שם אותם אנשים
רק דפוסים ידועים
|
חלב אימי אינו עוד
על שפתיי עכשיו
שדיה כבר לא יוכלו
לספק בי הצורך
|
אך בפנים נשארת
רכה וכואבת.
|
מסיירת לי
בנבכי נפשי
ולא מתמצאת
|
אמת לוחשת אהבה
כאב צועק קנאה
נגיעה פשוט אומרת
|
בתוך הסדקים שנפערו בי
מתוך הכאב הנורא
מתחילים הרסיסים
לעוף מתוכי
|
בלילות משונים
עם זאבים שונים
היא נחשפת..
|
רגיעה בסערה
מתנגש
לא נוגע
|
חשקת בי בטירוף
שקיים רק בך
|
נוגעת במקומות
שאיש לא מכיר
נוגעת במילים
שאיש לא יבין
|
האש צרבה בך,
את חותמתה
ואת מתרחקת,
מהחיבוק שלה
|
והעין דמעה
לנוכח הכתוב
והלב נצבט
פתאום הוא מרגיש שוב
|
מביא לך אהבה שהיא שלי
מעניק לך חום כשאין לי
רוקם לך חלומות..
|
בעשן שממלא ת'מקום
במקום כל אותן
נשמות קטנות,
|
אי שם בסלעים הרחוקים
היכן שהם יושבים כבר שנים
אי שם עוד ילדה רוגעת
|
מכל פינה לחייך ולזרום
בראש זקוף והבעה בטוחה ...
|
עיוורת הייתי
ואותה לא ראיתי
כשנתנה לך את גופה
|
עיוורת את עיניי
ולקחת אתך את השמש
את הדמעות חסמת
ואותי כמו פאזל פיזרת
|
חלמתי אותך בליל
בהיתי בדמותך ביום
וכשאתעורר . . . . .
|
ידעת לעשות לי
חשק לאהוב,
לרצות, לחייך,
להנות - פעם ידעת ... !!!
|
ברגעי הקסם הקטנים
שבך
רגעה בי נפשי
מנוחה לכוחי
|
נגע בעוצמה ברגש אילם פתח לרווחה ..
|
כשרדפתי אחר אותם צלילים
נזרקתי לזרם הדק שעטף אותי
אני נופלת שוב לאותה התהום
|
כמו ליצן שעולה על במה
את נראית
וכשנגמרת ההצגה..
|
רואה אותך
דועכת ונדלקת
מגמגמת
|
גאתה בי
רוח המוות
נגעה בי
|
ואתה קם בבוקר ומחייך לי
ואני רק רוצה שתישאר
שותה כוס קפה ולוחש לי
ואני רק רוצה אותך יותר
|
ראיתי את הכאב בעינייך
היה בהן כעס ועייפות,
ראיתי איך היא נעלמת ממך
לאט, לאט - התקווה
|
עכשיו אני יודעת
שאתה ואני
זה רק עוד חלום
שמישהו חלם
|
נודדת על החול,
מלטפת את האור,
מבקשת מאלוהים
רק עוד יום.
|
חייתי באשליה, בפנטזיה ורודה
שכאן בזה הרגע בפניי התנפצה
|
אני מורחת בידיי את הכאב
ומיד אחריו מציירת לי שביל חוצה,
חוצה את הבדידות,
חוצה את הפחדים,
|
שלושה שבועות של סם
נגוע בתןך מרקם
של כאב שחודר עמוק
ואין אותו לאן לירוק
|
את שאקח איתי
הכאב שחרטת בלבי
וכמובן הזיכרונות
רק משמעויות אחרות
|
והבבואה שמשתקפת מולי
היא לא אני
מי אני?
|
על הקיר
נותרה תמונה
והיא האחרונה
|
תורידי את החולצה
הזאת שלך,
תראי מה את מסתירה
|
כמו לשתות מים
שניקו רבים
כך רוויתי בצימאון
|
אנקה וצווחה של תענוג אין סופי -
התפרס לו לאורך ימים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
עליתי על משהו
!!!
אם זה שמאשר את
כל הסלוגנים
שולח סלוגנים
משלו...
אז הוא לא עושה
פרוטקציה
לעצמו?!!?!?
אחד שדורש לאשר
את הסלוגנים של
זה שמאשר ונתקל
בקיר של
אינטגריטי |
|
