|
חשבתי, הרוחות שורקות בספסל הזה
ויסערו בו אהבות
|
האלוהים שלי לא מת
הוא חי ופועם בי בחוזקה
כי הוא אינו סנטה קלאוס חייכני
ולא דמות רסוקה
|
ועמדתי שם בצד
ומין קרן אור שהגיחה
פנתה רק אליי
ומתוכי איזה חדוות ייאוש הצמיחה...
|
ואז הם אמרו שאת משוגעת ילדותית וחולמנית מאוד
הם לא ידעו שבעולם הצר הזה שיצרו הם
ביקשת לעצמך- רק עוד רגע ורוד.
|
היא חשבה שדווקא בין כל הבובות
הורודות האלה
תיווצר איזו ילדות,
שאולי תמונות ימציאו לה
את כל שנות הבדידות.
|
והיה פה לב שבור
שעבר כאן בעולם
ואיש לא שם לב
כך התעלמו ממנו כולם...
|
ומה יישאר ממני מאותה נשמה לוהטת
מאותה חדוות חיים ואישיות
שאיכשהוא עוד עדיין מתלבטת.
|
ומתוך חשכה שנראית בינתיים
כנסבלת ואפשרות לשרידה
חשבתי אולי אגלה זה השביל
אל אותה מנהרה יחידה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
החיים הם כמו
גמל. או שיש לך
בליטה אחת, או
שיש לך שתיים.
בכל מקרה, אתה
מת מסרטן.
שלמנאסר. |
|
