|
ספק חכם ספק אוויל
לא שש ולא אבל
|
המים צלולים היום כמו שנתך
|
חצי שנה לפני מותו
אחרי קריאת העורבים הסועה על שדה החיטה
אחרי מגלשת ההרים וזרימת השמיים
אחרי רגשנותו של הברוש מול מערבולות הכוכבים
חולם וינסנט לצייר עונת זריעה של ספרים והדפסים
|
חצי שנה לפני מותו
אחרי קריאת העורבים הסועה על שדה החיטה
|
מצדי האחד אור
והצל נופל לפניי
ואני בתווך
|
הרדיו מנגן את זהבך המתפרץ
|
ממרחקים שוצף הים לכאן,
אך בליסטראות נורות בו סלע-סלע.
ההר, חגור צוקים, ניצב מוכן
|
"לאן?" - שורק הגיא, "לאן?" -
אך אין עונהו:
הגבול, בין דם לדם, חומק מלענות.
|
עכשיו
כשאני משחזר את עצמי
|
אני הולך
מבטי תלוי באופק...
|
רגע עמד דמי מזרום
אחר הפך פניו במחזורו
ראשך נינוח על כתפי
שמאלי לצווארך
|
מישור חתך מישור
אין פיקוח תנועה במרחב.
מישור חותך מישור -
אנחנו אומרים: קו.
|
את מביטה בירח הבוקע לנו את הים
|
מתי שלובי חיוך נפסע שוב סתם הלוך ושוב?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
רק סיד לבן עושה
לי את זה
גירית |
|
