[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
in the day you will make your own evil live again,
The devil will come back to hunt you as animals on your own
land
He will destroy every peace of beauty and care,
He will bloodedly take by hate your precious love

גם כשברחתי, ואחר כך סלחתי, ואז אתה שוב הפכת למפלצת, כיסיתי
את עצמי בשמיכה גדולה, ובתוכה, מתחתיה, הייתי חופשייה.

מכתב
עשיתי הכל כל כך נכון והכי בסדר (שגעונות של מזל עקרב, לך
תבין) אבל דווקא לאדם היחיד שהיה ראוי לאהבתי,
-לא נתתי מספיק- (נדמה כאילו לא נתתי כלום. והאם זה כך?)


לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
And you didn't give a reason
You just listened to my tears
Departing my fragile heart incurable
You said that you must leave

עצב
Please tell me how this could be possible
To see the yesterday, to see tomorrow
A bullet shot out of a heart
Inside so deep, in slowness dies

I adore your thoughts
And what you're making with your presence
I love your hope
So how far you are doesn't make a matter...

Answer me; I'm just a little kid
I don't know where they're gone
I wish I just could bring them back
Bring them back home, to mom.

I am the true queen of light
I know my powers, but so know my rights
I will demand the crown to be owned

עצב
Come and relive this death in me
Come back, renew this memory
Come back from my past and see
It is still all I have got to be

And it feels as if those little times are here again
When I used to cry and feel the burning pain

There's no one inside
all the fright and the dust
it feels so different
the lies and the lust

גורל
לכולנו יש את הפחד הזה לפעמים, את הסימן שאלה הזה בלב.
SO I JUST WROTE WHAT I FOUND IN ME, AND I KNOW ONE DAY IT
WILL FADE

אהבה
I think i'm fallin' for you

ביקורת
Deeper cry
Fear and anger
Unending fleer
A sudden danger

אכזבה
that feeling inside will beat every emotion
that ever gave me sadness
that feeling inside will vanish all the desire
to all that never ending madness.

It's a person in me, not taking the risks
It's the villain inside that I cannot redeem

Together we'll cry for years to come
together we'll stare the growing sun
together we will make everything come true
together we will find all the magic of the youth

גורל
When I was up at morning
It was all in black
The touch of distance
Seemed so far away
I didn't move, I didn't move
Beyond that road,
They starved, I can't approve

געגוע
Coping without your love

בדידות
כותבת לאין סוף אותם דברים
שאני כל-כך כל-כך אוהבת
אותם דברים שאין בכוחי לשמור
אותם דברים שבשבילם אני עוד אפס

כעס
ועכשיו אתה מתרחק כאילו לא היה
אולי כי סוף סוף הבנת,
שאני לא מוכנה, אני ילדה קטנה.

נשימה אחת
עוצמת עיניים
הגוף נרדם
אך הנפש פי שניים

געגוע
וכאשר אני מביטה בכוכב שלך
ומתפללת שהכל יהיה שוב טוב
האם הגעגועים ישיבו אותך
או האם תשאר בנצח הקרוב?

גורל
ונדמה היה לי שזהו גן העדן
המיוחדות שם, הדליקה בי אש
רקדנו באותו הערב בחדר
רקדנו, לשיר צעקה לוחש

נוסטלגיה
החורף הזה לא אבכה
גם ככה הגשם מסתיר את הדמעות
מכניסה את הלב לבקבוק משומש
ושלחת אותו אל תוך הים, רחוק רחוק

הוא בנה חומה כזאת גדולה
כמו זאת שהפרידה בין הפחד לאושר
ומאז אותה הפעם ליבו פוחד משבירה
ודואג הוא רק לדברים של עושר

אני כבר לא נפגעת משומדבר
אתה זה שהעניק לי את כל העוצמה
ולכן עכשיו אני בורחת
לחפש לי אמת שונה ונכונה

כמה אפשר לא לראות את האור?
האור המחשיך בדממה...
וחושך נצחי משתלט הכל
ואופף אהבה אסורה

אכזבה
גם בלילה, בחושך, כשהירח מלא
חיוכי מופיע ולבי מתמלא
הוא שומר על הפרחים מן החושך הכבד
ומכין את העצים שאביב המתקרב

בדידות
אומרים כי המוות איננו אמיתי
שתמיד אדע כי אתה פה איתי
אבל אני עכשיו כותבת לגמרי לבד
ואת דמעותי לא ימחה יותר אף אחד

פואמה
הבור הוא הכאב, והכניסה אליו ברורה
קפיצה אחת קצרה, וישר לסוף הרע
אבל רק לעמוד מעליו, ולהסתכל לתוכו,
מציג לי כל כך הרבה מנגינות אחרות,
שיוכלו להתנגן בלי שום בעייה,
בלי שאפול, אל תוך מנהרה..

עצב
עומדת, צווחה... עד שגרוני נחרך
אלוי צעקתי תביא את השינוי...
עומדת, מרעישה... עד שגופי נחתך
רואה את לבי הרוס ובלוי

ובכל יום אני שוב חושבת על משהו להגיד
בכל יום מנסה לכתוב כמה מילים יפות
וכבר חצי שנה יש לי חורף, אין אביב
לעולם כבר לא תדע איך אני מוצפת רגשות

רומנטיקה
בפסטורליות שכזו אתה קורא לי בקריצה
כחולה, שחורה או אדומה
אני בכל מקרה שלך

החיוך הנצחי שלך חסר פה בארץ,
ואתה עדיין למעלה, לבד
אני רוצה לעזור, אך אתה כה רחוק..
בבקשה בוא, תתן לי יד...

אכזבה
אני נשבעת שהייתי בורחת
אל הסוף הלא מוכר לי
והייתי מנשקת את רגליו
על שגאל מהדרך שעברתי עד אליו

יש עולם שונה, עם אנשים רעבים
וכשאמא בוכה, הם מחכים למלאכים

זה נגמר.

כל כך עייפה, אולי אשכב לנוח
עוצמת עיני, מתמסרת לרוח

כל כך עייפה...

געגוע
אני חופשייה ומתגעגעת, וכועסת על עצמי
למרות שהשינוי מעולם לא היה תלוי בי
אני נשבעת שאזכור, ושתמיד אמשיך אותה
אני נשבעת למצוא, את האהבה שנעלמה

איך פתאום העבר נכנס בתוכי
ושבר והרס וקרע
איך פתאום העתיד מרעיד את כולי
וחונק לי את קנה הנשימה

מפחיד להתמודד
מפחיד להיות אני
מפחיד לחפש דברים
מפחיד לא לדעת

אכזבה
רק תעצום עיניים ואל תפחד
בוא נעוף בשניים - אתה, אני והכאב
וכשנעזוב ידיים אז בוודאות נדע
זוהי כבר סופה של דרך חדשה

יושבת, לבד, דלת החדר סגורה
רגליי מכווצות אל הגוף
ראשי שמוט לכוון הרצפה
עוצמת עיניים, פוחדת לעוף

על שנוכחתי בזאת, באותם רגעים
על שנשקתי לרוח שנשקה לסלעים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כמיהה
I miss your body touching mine on the coldest nights
I miss your soft lips wetting mine with passion and lust

אהבה נכזבת
אני אוהבת אותך, ואתה חירש לאהבתי
אני אוהבת אותך, ואתה שומע שתיקתי
אני אוהבת אותך, ואתה עיוור לנסיונותי

היפרדות
אתה היית התגשמותם והתנפצותם של כל חלומותיי.
אתה היית כל אותם לילות של שלווה וחרדה.
אתה היית כל אותן מילים מאוהבות וכואבות שזרקתי על דפים.

לראות את דמי נשפך כמו מים; שהאדמה תפתח מתחתיי; להיעלם לעולם,
לא לחשוב, לא לחלום; רק לישון, בלי לרצות שאולי;

מכתב
והלכת ממני. והשארת אותי בלי כלום. עם הצלקת הנוראה של אותו
טיול ארור. עם המחלה. עם הכאב הנוראי הזה... עם הכישלון בכל
דבר, עם הריקנות, עם הלבד. הלכת ואחריך הלכו כל אלה שטענו שהם
חברים שלי.

יומן
תמיד היתה שם. את חלום חיי הגשמתי לצידה - לילה שלם היא היתה
איתי, תקפה מכל כיוון ומכל צד, לא הותירה חלקיק קטן בגופי בו
היא לא ביקרה באותו יום.

הרהור
הוא עושה מה בא לו, כמה שבא לו
בלי שיהיה לו אכפת.
הוא בא והולך, אבל תמיד חוזר
הוא בוהה בי בשקט המעצבן שלו,
ושותק.

התבגרות
כותבת כלום על מאום

חוסר אונים
שוכבת לצדך בלילה קר
מחבקת את גופך - אך הלב נשבר
אתה קורא לי "נסיכה" ואני יודעת שאינך איתי
כל אחת אחרת יכולה להיות כאן במקומי

היא ואני
מטורפת
משוגעת
את זוכרת מי את?

זכרונות
הוא קם, שוב משתעשע בהומור ילדותי שכבר נמאס עלי, יודעת שאם
אלך מהר מדי זה לא יפריע לו ולא יבקש שאאט. אני הרי לא מה
שמעניין כרגע. אני אף פעם לא מה שמעניין.
האטתי בלי שיבקש, יודעת שילך לאיבוד אם לא אחזיק לו את היד.

יומן
הטלפון מנגן מנגינות לא מוכרות
אני עונה כדי לשמוע כל מיני קולות
והטלפון מדבר עם מישהי שכבר איננה
כולם מחפשים את הבחורה שנעלמה לה

אז עצרתי לרגע ולקחתי נשימה, נתתי לחיים להוביל אותי קצת. תראה
לאן הגעתי, ככה, בלי כיוון - אני שוב פעם נופלת, הפעם בלי
סיבה, בלי תירוץ, בלי הצדקה.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
הם למדו בצופים
איך לקשור את
החבל ,אבל הרבה
יותר קל לקשור
בחורה


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DanceOfLife
יוצר מס' 9547. בבמה מאז 15/1/02 15:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדאנס אוף לייף
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה