|
כשאני כותב, ניסיון חיי מתמזג עם האינטואיציה שלי,
ויחד הם מסתחררים בריקוד חופשי של דמיון...
היא אכלה ערפל
ועכשיו הכול התבהר
העוצמה של הים
מתקרבת אליי, מתקרבת
עם מנגינה
|
אחים ללבנו,
אחים לרוחנו,
השם בינינו הפריד
בחילוק נשמותינו!
|
יש המון אוצרות
תחת רגליים
אבל אני מחפש
משהו עמוק
|
יש לאן להגיע,
יש את מה להשיג
אז גופי לא יפריע
למעוף נשמתי
|
דרכנו זרועה אגדות,
שירים, סיפורים ופזמונים...
דרכנו מצוירת בצבעים
של אהבה ואושר
|
הוי!
הי-הו! הי-הו! הי-הו!
תתעוררי ותשירי,
זמרת נשמתך!
|
אתה לא פורמט
וגם אני לא פורמט,
לא יקשור אותנו קשר דורות!
אתה לגמרי לא רובוט
|
כרישון יודע הכול על אחרים,
איך לעזור להם להצליח בחיים
ואיך למצוא אהבה אמיתית...
הוא עושה את זה מכל הלב, בכיף
|
כשעוברת ברחובות
כל העיר מתכסה בפרחים יפים
את פורחת בנשמות אחרות
ורק אני מרגיש חצי אהבה הדדית
|
במהירות של אור עובר
על תוכניות וסרטונים,
הזיכרון שלי חוזר
לימי ילדות שונים...
|
הוא תמיד במקום הנכון,
תמיד מגיע בזמן
למרות שלא רוצה
להיות כזה דייקן!
|
נשמתך תמיד מדמיינת
רק מה שטוב בשבילך!
תקשיב, ילד,
לכתוב ולשיר - זה באמת גורלך!
|
שלג יורד בנשמה שלי,
גופי הפך לחתיכת קרח,
את, בלי ספק, פרח חורפי
יפה בטירוף, מלכת השלג.
|
ורכבים דוהרים
כמו שדים שיכורים,
מרכבות המוות
הם לא סתם נקראים!
|
מבטינו התארסו בקצב טנגו,
ודרכנו רצה פריקת חשמל ההיא
שקורה לא לעיתים קרובות
אף לאלה שבגוף ורוח עשירים.
|
בחנות מדולדלת אחת
בעלה היה מוכר לא זריז,
בקרב ברדק מוחלט
חי פנס בגודל בינוני.
הוא מזמן הוצג למכירה
אומנם, לפי הסיבה הנזכרת לעיל,
אף אחד אותו לא קנה
וזה הדאיג את המוכר...
|
ואז גיבור של אגדה,
למען סקרנות פשוטה,
החליט לנסות לעשות
משהו מן האבן הזאת...
|
כאשר היא התעוררה,
ראתה רחוק היבהוב חלש
שהיה מאוד דומה
לאור מהחלום שלה.
|
אמא, אמא'לה שלי!
אני ילד קטן
ועוד לא יודע שזאת מלכודת,
אז תקשיבי לבנך, יקירתי!
|
|
|
אני רוצה לומר
משהו לכל אלה
שעצבניים פה
עלי, תבואו,
כולכם תבואו,
ואם שלי תסכים,
אז אולי אני אתן
גם לכם למצוץ
לי.
החבר של שלי. |
|
