|
בְּעֵת עֲלָטָה שֶׁעַל רָאשִׁי רוֹכֶנֶת,
מַבְלִיטַת זוֹהֲרָם שֶׁל גַּרְמֵי-הַשָּׁמַיִם,
הֵהֵלָּה יוֹתֵר עַלְמָה שֶׁעַל קִיר נִשְׁעֶנֶת,
הַיָּפֶה מֵהֶם לְפָחוֹת שִׁבְעָתַיִם.
|
כּוֹכָב נוֹגֵהַּ, לוּ אֶהְיֶה נַייָּח כְּמוֹתְךָ
וְלֹא בָּדָד בְּנוֹי נִתְלָה בַּחֲשֵׁכָה,
מַשְׁקִיף לָעַד, בָּעֵינַיִים שֶׁלִּרְוָחָה
פְּקוּחוֹת, כְּעֵין נָזִיר שָׁלוּל מִמְּנוּחָה,
|
תִּזְרָהּ חֲלוֹם מִן הֶעָבִים,
בּוֹ הֲבָלִים בִּכְסוּת אֱמֶת,
בּוֹ הַנִּצְחִי נִשְׁכָּב כְּמֵת,
בּוֹ אֲנָשִׁים כֹּה נִלְבָּבִים
|
|
|
אני לא שמן
אני לא רזה
אני כזה
וזהו זה
יאסר עראפת מודע
למצבו |
|
