אבא קורא לי בשם החיבה "מטומטם"
זה מאהבה כמובן
לאימא שלי הוא קורא פוסטמה
גם את אחי הוא אוהב

קיבלתי מכתב חתום על ידי פלוני
שהוא מאוד שמח לראות אותי
וכדאי שנתראה לעתים תכופות יותר

בבר שלנו יש ל-מה לחכות,
על השולחן יש ליטר לפחות,
הברמן מוזג בלי לחכות,
ישראלים לא אוהבים כוסות ריקות

ואמרתי שאהבתי
שאהבתי עד מאוד
איך רציתי ורציתי
אוהב מאוד

אולי אהיה לבד כשתרד החשכה
אולי אוכל לראות את הסדרה ולשחק במחשב

זו אומה שמחה
פצצות תבערה
שיגרמו לך לצהול
כשנשפך פה דם

מסתובב בירושלים סביבון-סביבון
מחפש את הצורה שלך בין כל הנשים
הכול אני יודע, הכול,
איך רצית אותי ואני לא הייתי שם

כל-כך חושנית
את כזאת חושנית
כיף ללטף אותך
את אוהבת?

מתוק אדמדם על קצה של לשון
האיש מקיא את כל הטומאה ונשאר ריק
לא יודע אל"ף, לא יודע בי"ת
פותח ספר ומלמד את עצמו לאט-לאט

היי, גבר גברי, רוצה להשתגל איתי?
תשלוף את הזין שלך ונראה מה אתה יודע
אתה חושב שאני כנועה, שברירית ורכה?
אני יכולה להפוך אותך לנקבה שלי,

איזה יום היום, הוא שאל.
אני לא ידעתי מה לענות.
"יום שהכול יכול לקרות בו" אמרתי.

אבא שלי הכין אפיקומן,
לקראת ליל הסדר,
בשביל הנכדים שלו,
אבל שכח איפה שם את האפיקומן...

אם היא רצה להיות לבד - שתהיה לבד -
אמר הזקן מהמחראה
אבל אם היא רוצה זיונים,
'תנו לה בשפע , אל תתביישו,

את כל-כך יפה שזה שורף לי בעיניים
הנוכחות שלך היא אש בעצמותיי
את כל-כך חמה שזה בוער בחלציים
כל מה שיש לי - לא שווה בלעדייך

זה היה חצי דרך כשהדרך נמשכה
הדרך הסתובבה והמכונית לא
זה היה אז כשנמחצתי לגדרות
זרים עזרו לי כמו שזרים עושים

כל הילדים יוצאים החוצה,
הילדים משחקים בגינה
אפילו הציפור עפה,
מאדן חלוני אל החמה

יש רגעים, למשל בין-ערביים,
כשאני כותב סובב ומסובב
יש זיכרון מתוך איזה חלום - שנעלם

הילד ראה אנשים קונים בירה
הם נראו אנשים לעניין
והם נראו מאוד חושקים בבירה
והבין שהבירה עושה להם מאוד טוב

יושב על קצה הכיסא
ציפורים לבנות סביבי
אני לא מצליח לחשוב או להבין,
מה הציפורים רוצות ממני

אחרת לא היה אור בוהק
זורח כמו נורת ניאון
תגידי לי, בובה,
למה את גורמת לי לבכות

תביאי את האחד
כן מתאים לך, לא מתאים לך
הוא כבר מיוסר
כן אכפת לך, לא אכפת לך

כשישבתי על הכיסא, הזמנתי את עצמי לוויסקי
לקח לברמנית שלוש עשרה דקות תמימות למזוג לי
בינתיים נהניתי מהמחשוף הנדיב שלה

המידע מסווג ואתו גם המדע
אין שום ערובה שהיא אהבה
זה כמו לערוך שולחן לחמישה
הימים ימי סערה, הרוח הומה

גבר עם שם של מאפיונר
שהוא בלדר סמים קטן
עם חדר וחצי שפלש אליו
ובחורה צעירה מסוממת שהוא מטפל בה

למה הלכת, הו, למה
מה אעשה עכשיו
הלכו לי החיים, הלכו
תגידי להם ביי

בין גלי הים יש סכינים
האדם משתכשך לא בנעימים
הגלים עולים, מטפסים ועולים
ואז יורדים במכה וחותכים

ככה על שש-בש ובירות
באחת לפנות בוקר
תחת פנס שיכור,
שמאיר אנשים שיכורים ממנו,

+ חבשתי את הכובע ויצאתי מהבית...
- חח... מה זאת אומרת "חבשתי את הכובע"?
מה, הכובע היה פצוע או משהו?

כן או לא
תחליטי, כן או לא
רק להיות בשניים
אבל לא ליום-יומיים

הוא מדליק סיגריה במבט עוצמתי
ומסתכל לה הישר אל תוך הנשמה
היא חשה את מיציה זולגים במורד רגליה,
מזל שהיא לובשת מכנסיים ארוכות

כל בוקר ביום,
מכינה תה, אומרת שלום
מגישה התה עם לימון,
קוביות סוכר וחיוך

שיער גולש, עיניים ירוקות,
ליפסטיק כתום, ציפורניים ארוכות -
צבועות לקה שחורה

תלך אל ההר,
תראה מגובה כל דבר

מה את רוצה?
היא הייתה עירומה
אז אני לא אאנוס אותה?
בטח שאאנוס, באכזריות

לכנפיים יש טעם משומש
הם דואים הרחק לתוך מוסך החלפים
מחליפים להם פיג'מות, הם נראים נקיים
רוחצים להם ידיים ואת הפנים

הימים היו ימי חורף ושרב
עת נחתי על מפתנך
אבל את לא היית.

מי שמתנזר מאלכוהול -
נאלץ להתמודד עם המציאות
ככה אמרה לי היפה בנשים,
זו שיפה גם בנשמה

אתה הכי יפה כשאתה ישן
רוק תלוי לך מהזווית של הפה
העיניים שלך חצי פתוחות, אבל לא רואות -
אתה חולם

אם אתה רואה עץ חוסם דרכו של עיוור,
הזז את העץ.

הנהר, הנהר זרם בתוך החלל
מעלה-מעלה בתוך השחור
בין כוכבים הוא זרם, גם
אני הייתי שיכור

רגע של הפסקה בין דף לדף
כשהוא בוהה החוצה אל עבר הר המגף
חורף בחוץ וקר נורא אפילו לנפש חמה
זאת לא יכול להגיד לה ש-מה תעלה בלהבה

את חושבת שאין שיטה, עקרונות ומניעים
מאחורי השיגעון?
לבושה חלוק רופאים, משלבת את רגלייך החשופות,
משרבטת "דבר חוכמה" מדעיים על טופס

הייתי רוצה לאחוז בך עכשיו
כי אני יודעת שהזמן הגיע

מדלג על עננים
זהו האיש אשר מדלג על עננים
הוא מדלק מענן לענן,
בקפיצות גדולות כאילו יוצא במחול

כשאת, אני זקוק לך,
את לא נמצאת
כשאת, אני צריך אותך,
את לא בסביבה

זה אבוד בינינו, מתוקה
אני ממש מצטער
טוב, לא ממש,
אבל בשבילך

מילים שנזרקות בכזאת קלות
בלי מחשבה למשקל שלהם על אחר
בלי לחשוב מה הן מחוללות במקום אחר

לך לאן שתלך - אתה עוד תחזור!
אתה תחזור על ארבע ותתחנן ללקק לי את הקוס!
אתה תיווכח שאין לך חיים בלעדיי, טיפש,
וטוב מותך מחיים בלעדיי!

חבשתי קסדה כזאת של רומאים,
כדי שהמחשבות מבחוץ לא ייכנסו לראש שלי
הייתי עובד בלי לדבר וכולם חשבו שאני אילם,
אז לא הציקו לי

שוב שותים,
אתמול לא שתיתי
שפוך על הבר,
תמזוג לי עוד ויסקי

אם החיוך שלך מנצנץ בחשכה
אלך לעברו מוכה סנוורים
כי אף בחשכה הכי גדולה
חיוכך יאיר לי אלפי מונים

הוא נפל למשכב מעומס חייו
כל התלונות וההקנטות של האנשים
חגים סביבו כמו עופות טורפים
כל מה שהוא רצה זה לתת אהבה,

את הגדולה, את החשובה,
אין לך לא יום ולא לילה
לך האהבה, לך התבונה,
גם ביום, גם בלילה

גם הם שלפו אקדחים
בלילות חשוכים
לנקום נקמת דמים
על רצח אנשים

איזה יום של חמסין
אני הולך למכולת
אף-אחד לא סופר אותי,
גם לי נמאס מאנשים

בכל סוף-שבוע
באופן קבוע,
אנחנו מזדיינים

בלגן בהרמון הנשים של המלך
זהו יום הכביסה
כל אלף הנשים מכבסות את בגדיהן
במקום רעש והמולה

חקלאי עובד קשה,
מצמיח שעורה, ירקות ופירות
ועליי השמש מכה,
יום ולילה, אביב וסתיו

עשינו אהבה עד שבכינו
בכינו מעונג
איך זמן הוא יחסי לחוויה
עברו ארבעים שנה מאז ניגבת את דמעותיי

יכולת לעזור לי לסחוב את העיתונים החוצה
וגם את מסך החדשות
וגם את כל הטיעונים שלך חסרי ההומור
וגם את הפרצוף הזועף שלך

כל-כך יפה שזה בוער בחלציים,
שזה עושה חשק להתאהב
אבל אני לא יכול להתאהב בך,
אם את מתעלמת ממני

רציתי בך לגעת,
בין הרגליים,
להכניס את היד לתחתונים שלך

העיר הזאת אמרה לי
שעשיתי דברים רעים שלא עשיתי
אז שתיתי בניסיון לברוח
מפני ההאשמות

כיבדתי אותו במטעמים כיד המלך
אמר - "חריף, טעים,"
אמר - "אתה מתייחס אלי יפה,
אני אגמול לך," והלך

שיערה זלג כמו מפל במורד גבה
השמיים חיבקו אותה
הדרך הייתה קצרה,
אבל היא עשתה אותה בצורה הפוכה

כל יום אני עוזב חלום
יוצא מהבית לעולם האכזר,
עובד בעבודה שנואה ולא מתגמלת,
חוזר בלי חשק לחיות

הייתה לה ילדות קשה,
בגלל זה היא הייתה שבורה
מייללת בכרמים אחרי חצות
שוברת צלחות

חיפשתי את צל צלו של המוות בארצות החושך,
אך לא מצאתיו
הלילה הכה בי אלפי אלפים של כנפיי עורבים,
אך לא מצאתיו

כשאני שותה אלכוהול אני עף אלייך
כשאני שותה אלכוהול המוח יוצא מהקופסא,
כמו יונה שיוצאת מהכלוב

לא טוב היות אדם לבדו
אבל יש לו חתול, שאוהב אותו
לא טוב ללבוש בגדים מלוכלכים
אבל הוא מכבס, והוא מכבס בעצמו

להגיד שאני אוהב אותך,
לא מספיק לך
יותר ממילים את צריכה,
כדי להבין שאני אוהב

אחר-כך היא הלכה.
בקושי הלכתי, כי היה קשה.
נכנסתי בקושי למקלחת וסיבנתי את עצמי.
בכיתי, לא מייסורים, אלא מהקלה.

יש לי את כל הסיבות להיות שמחה,
אבל אני לא שמחה,
אני לא מבינה,
איך זה יכול להיות?

אני מלא שיער, בגוף וגם בפנים
שכבתי פעם עם מישהי חלקה, הרגשתי כמו קוף
אני שותה הרבה אלכוהול מ-כל מיני סוגים

רוזה-בל הייתה אהבתי האמתית
היא הייתה לי כל מה שצריך
דבר לא היה כבד מדי,
כשהיא הייתה גם יכולה להחזיק אש

גם אני ירדתי לאילת.
אילת קיבלה אותי בסבר פנים יפות
ופתחה את עצמה לקראתי.
לא ידעתי למה אני יורד לאילת,

נערת חמודות,
בואי, בואי אליי
הלכתי אבל שבתי,
טעיתי, 'סלחי לי

הכול אש בתוך הכוס
שותה רום ושותה חלודה
כל החלומות שלא היו
נפרדים שוב כמו חברים בוגדניים

עשיתי אהבה עם עצמי ועם אישה דמיונית,
וזה הרגיש כל-כך טוב.

זה מרשים מאוד שהגעת לגיל הזה
וגם היא
מה אתם מתכוונים לעשות בשארית חייכם?

הזרקתי סיליקון לשפתיים
עכשיו אני נראה כמו מוצצת
כולם חושבים שאני חסר סבלנות
ושאני חושב על משהו

מחלה טיפשית,
את כמו אבן שזורקים
אם הייתה לך מחלה טיפשית -
איפה היית היום?

מטייל על הבלטות וחושף את הזין שלו
"את רוצה את זה? את רוצה? לא תקבלי!"
מדליק מוזיקה ברדיו,
מתיישב על אבטיח

בכל זאת עינייך כבויות,
עצומות למחצה,
כאילו קמת מ-שינה

הפסיק רצה להיות פיסקה
תמיד ליד הפיסקה - הוא פסיק על ידה
גייס את כל האותיות -
ויצא למלחמה

נכבה פנס הרחוב ליד בית הזונות
התפזרו הזונות וגם הסרסורים,
כמו עופות מוכים
הסתגרו בברים וליקקו את הפצעים,

אתה לא מתוכנת לא לנשום
'קח שאיפה מהחומר ולך לישון
כולם כאן כל-כך חכמים
מתנהגים כאילו הם אלוהים

מה את רוצה
ל-מה יש סיבה
למה תרצי אותי

אתה הסוכרייה המתוקה שלי
הכול אצלך מופרע ונורמלי
לב חמוץ-מתוק שלי קורא לך,
רעב לך כמו תיאבון לסופגניית ריבה.

היא אישה כל-כך מתוקה
היא דובשנית בהתהוותה
השדיים הגדולים מסתירים לב גדול
עיניה עמוקות כמו בארות בתחתית האוקיינוסים

היא הייתה יפה, אבל היא לא יפה יותר
היא כן יפה, אבל מבחינה פנימית
מבחינה חיצונית היא נראית כמו בטטה

אתך לאורך כל הדרך
יד ביד נצעד בדרך
רק לך השמש מאירה כל יום
רק לך

אתה,
תגיד לי מה את עושה,
כשאתה עושה את זה,
בדרכך המוזרה

נורית הייתה בהיריון
אתמול היא הייתה בהיריון,
היום היא בהיריון
וקרוב לוודאי שגם מחר תהיה בהיריון

ביום של אביב יפה,
רצית אותי יותר
היית כמו דבש,
אבל זה מה שהיית לפני

הייתי אורח אצל מכרים
קיבלו אותי בסבר פנים יפות
הציעו לי להצטרף אליהם לארוחה
הגישו לחם וגבינה לבנה למריחה

בדד עם ספר גשם
שירים מקברים בתוך מחברת רוחנית
מונולוג פנימי של לב קשה בגשמי ברכה
סמל, מילה, שירים, טבע, רגעים קטנים

אני לא מבין,
אני קונה ספר,
או בוחר ספר מהספרייה שלי שעדיין לא קראתי,
מתחיל לקרוא ככה בסבבה -

זה לב שבור,
לב שבור כמו שאת אוהבת
חגיגת יומולדת,
חגיגת יומולדת כמו שאת אוהבת

מה זה,
כבר א-אפשר לאונן
בלי שמישהו או מישהי
יציצו עליך?

הגשר עולה בהר
בגאיות פרחו כלניות
זמר עתיק ישן
במשעולים - שיירת גמלים

על המרפסת, שבת בערב,
סופר נורות רחוב שנדלקות
כל הזמן נדלקות

הילדה הייתה רגילה שאבא מטפל בה, אבל אבא מזמן כבר לא בתמונה.

הא הלך יום אחד ל"גיחה קצרה" לקנות סיגריות ולא חזר.
אימא שלה הזילה כל-כך הרבה דמעות, עד ש-כולה הפכה רטובה,
אז החליטה להיות קשוחה וגידלה את הילדה באומץ.

היו לנו ימים יפים פעם,
את זוכרת?
איך היינו מתנשקים במעליות,
מטביעים סירות נייר,

כי כשנכנס אדר -
מרבים בשמחה
והשנה יש אפילו אדר כפול,
כלומר - שמחה כפולה.

כשרעדה לי היד והיד שלי רעדה,
לא יכולתי לעצור אותה
לא היה זה התפקיד המזוין שלך

- פיפציק?
- מה?
- פופציק?
- מה?

- ראית איזה בן-אדם?
- מה?
- אני שואל אותו - מי אתה?
הוא אומר לי - אני זה אני

אני רוצה למות בשקט
בין הרגליים שלך
לקמול אל תוך גופך
כמו פרח שנובל לתוכך

מאז ששתיתי התנפחו לי הביצים
הן נהיו קשות כמו אבנים
מלי אהבה לשחק בהן כמו אגוזים
גם האצבעות שלי לא נשארו חייבים

אנשים פותחים דלת והולכים
אני צועק אליהם - אל תלכו,
כי יכול להיות שלא תחזרו
והם באמת הולכים והם לא חוזרים

כשאת ילדה קטנה את לא מבינה
ואז את גודלת ואת חושבת שאת יודעת

אבא שלי תמיד אמר לי -
"אם אתה טובע -
תרים את הראש מעל המים
ותנשום"

נולדתי לפני הרבה זמן על הנהר ש-נע לאחור
לא הספקתי מה אני צריך לעשות
ולא אפסיק עד שאפסיק
אני לא יודע למה אני לא יודע

מצורפים בזה שני צילומים של פלונית מתפשטת
ואתה יכול לעשות ביד,
זה בסדר
היא אפילו אמרה שזה ישמח אותה

החזה שלך הוא פטמה זקורה
תאווה שקטה
איך שאת מנצלת אותי

צריך לטאטא את השטיח,
לשטוף את הרצפה
צרך לתלות את התמונה,
על הקורה הכי גבוהה

עכשיו קצת בהיגיון קר וקצת ברגש פראי -
אני מנסה להבין מה אני עושה בשארית חיי.
יש לי חטאים שזקוקים לכפרה.
יש לי חובות לקדוש ברוך הוא.

עם חור בראש הוא צועד למרחקים
אבל הדרך הולכת ומתמעטת
מתמעטים העצים ביערות השדופים
מתמעטים הדרדרים בצדי הדרכים

קול ברמה מתחילה נוגה
מתרוממת ועולה, מכתימה חמה
עולה ומשתוללת עד בוא הבוקר
אן לה מה לעשות, רק להיות בפריזר

ראו אותי עם קליפה על הראש,
כי בקעתי מהביצה, כי אני אפרוח
והקליפה של הביצה קצת נשארה לי על הראש,
אז ראו אותי עם קליפה על הראש

"תדע לך שב-זה שוויתרת עליי,
איבדת אישה יקרה
שהייתה נותנת לך להיות מאושר
והייתה מרעיפה עליך אהבה בלי גבול..."

התנזרות מאלכוהול מובילה לשיממון הנפש,
אבל כמובן צריך שתייה במידה.
מי שאסור לו לשתות מ-סיבות שונות -
אז אסור.

"אתה מכעיס אותי!"
אמרה אשתי הסקסית עד כאב
ועשתה פרצוף זועם.

הוא אמר לי מילים קשות,
אני הייתי בוכה
זו, אמרתי, היא מלחמה
ואני מפסידה

אני לא רוצה אחרת, מאמי,
גם אם אני לא יכול לקבל אותך.

ברגלייך היפות החטובות האציליות,
עלייך לחצות את השממה מכאן לשם
ולהניח להן להיסדק כמו פסלים מנופצים

בגללך, למרות שאין לי כוח,
אני מסתובב במעגלים כמו קרוסלה שיכורה
הרבה ימים שאין לי מנוח,
לאן הולכים, לאן באים, אף-אחד לא יודע את התשובה

כן, היה זה יום רגיל,
סתווי בהחלט,
גם אביבי וקיצי
ומאוד חורפי

אישה עם שדיים התגלגלה במורד הרחוב,
כלומר הלכה, אבל אני רוצה להיות מגניב
היו לה שדיים עצומים, משהו פנטסטי,
כל שד בגודל של ראש

אני משקר, משקר כל הזמן
יושב על שק עדשים ושותה קוקה-קולה
יש לי דרך ללכת והיא די קשה,
בתוך מבוך השדים אשר בלבך

עברו יומיים מאז פניתי לבדיקה גופנית
קצב הלב טוב, לחץ הדם טוב,
אבל השתן סגול

למה לא תסגור את הדלת
ותסיט את הווילונות
היא באה בבוקר והיא יודעת -
אתה רוצה לראות את התחתונים שלה

אי-אפשר לישון

נכנס למיטה בניחותא,

מתקדם לקראת השינה

לפעמים נרדם

היא הייתה בלב פנימה
מתהפכת בשנתה
ואני כמו הלך בודד
מבקש את חום לבה

'שובי, 'שובי, אהובה,
גם אם לא קל, לפעמים
אל תאכלי עוגת גבינה,
גם אם מתחשק לך, לפעמים

ה-כנר מותח מיתר בבר של יוסי
מדברים המון על אהבה ואמונה
זה סוף הלילה, אנשים מתעוררים מהשולחנות
השיכרון מתפוגג ככל שהבוקר קרב

- הלו, הלו, הלו,
- מה?
- שלום.
- אה?

יצאתי איתה לרחוב עם בוא האביב
רציתי להראות עצמי
שמנתי והזנחתי עצמי
והשמלה מלאה כיסים עם פסים סגולים

היה ילד קטן שהלך לגן
הלך, הלך, הלך,
ועדיין לא הגיע
אז הוא המשיך -

יושב בכיסא, מעשן סיגריה,
שותה-שותה ושום דבר לא קורה

הו, איזה חיים נפלאים,
אני מרחף בין עננים
זה יום יפה בו השמש זורחת
ואני יוצא ישר מהמקלחת

ראיתי אותה היום בהספד
הצעתי לה לרקוד
אמרה שהא כבדה מדי,
בשביל לצאת במחול