|
קרדיט למילים - גיא שמש.
יצאתי עם עגלה על גלגלים, מהסוג שחביב על סבתות וסבים, שזה
בעצם סל גדול על גלגלים. האוויר היה מזוהם בחוץ והשמש הייתה
מטבע זהב מזויף באמצע השמיים. השמיים עצמם היו עכורים.
|
הוא טאטא את הרצפה. זה הזמן בו הכול מתמוטט. הוא זכר אותה גם
מפעם וגם מעכשיו. גם מפעם.
|
חזרתי ברגל מ-לא יודע איפה ונכנסתי הביתה בסערה. כולי הייתי
משומן, משורג ומפוצץ שרירים וזעם, אבל לא היה את מי להרשים.
|
הוא התעורר בבוקר ושם את המאפרה על הראש. היא אפרה בעדנה לתוך
המאפרה ואמרה לו שהוא משוחרר. אז הוא יצא להפסקת סיגריה במרפסת
בזמן שהיא שמעה מוזיקה.
|
הוא מת, הוא מת,
אבא שלי מת
|
סיגריה נמעכת במאפרה
אפר סיגריות שחור פורח
השמיים מכוסים עננים,
אבל נצורים מגשם
|
כששאלתי לאן הוא הולך -
הוא ענה לי -
"אני הולך לאסוף את אבק הכוכבים,
אל תחכה לי"
|
+ מה נשמע? הוא אומר, לא מחכה לתשובה,
ראיתי אותך ונראית לי כל-כך עצובה
- לא אתה תעשה אותי שמחה
+ רוצה לעוף מ-פה לאכול גלידה?
|
ואין גבר שיאהב אותי
ואין מי שיזיין אותי
ומי שיתפעל מתבונתי
ויאחז בי בידיים חסונות
|
אני עובר ברחובות כמו טווס,
כולם לבושי סחבות
נכנס לטרקלין ומציג את עצמי מול המראה
ואז מול שאר אנשי החברה
|
בבריכת החלומות,
לפעמים אני לבד
מנגן שיר נוגה על אור ירח
|
מלאך-אישה הגיעה מתוך האתמול
היא רצתה להניק אותי
ודיברה אתי סיפורים מאתמול
על חופים צהובים ושמיים כחולים
|
כל יום נראה כמו אסון
אסון עירום ולבן כשלג ללא שיער,
שמהלך ברחוב שלי יחף וצוחק
|
זוחל בדרך אלייך
אני לא יודע למה אני מוחל על כבודי
רמזורים בכבישים מסנוורים לי את העיניים,
כל השלטים מצביעים בדרך אלייך
|
כל שחר שתיתי את הקפה
פה ליד רציתי להניח את גופי
הוא לקח את הטרקטור וחרש את השדה
והמשיך עוד ועוד עד לקו האופק
|
כי זה אנחנו שניים, אני והזין שלי,
אוהבים אותך מאוד
רוצים לעשות לך טוב כל הלילה,
למרות שצבעת את השיער בכחול
|
אני לא מתולתלת!
אני לא, אני לא! חפפתי.
|
שהוויסקי הזה ימוסס אותי כמו שהיא עשתה
כשהיא הלכה ונסעה על הדרכים בלי להרגיש אשמה
רצתה חופש מעצמה ובדרך גם ממני
|
אש,
בלבי בוערת אש,
בגופי המתרגש,
כשאני חודר אלייך
|
ספורט לי ולה
תעשי ספורט, אעשה גם אני
למתוח את היד באומץ
ולמזוג עוד כוסית ויסקי
|
אגיד לך כמה שאני מתגעגע
ואז נתנשק
אגיד לך שלא בכיתי, אשקר
|
קמתי לבוקר מאיר ממש
נקודות שמש על עורי
הפלגתי בסירה הקטנה מסביב לאגם
|
בוקר יפה, בוקר של סתיו, בו הכול מאדרפאקר
הציפורים עומדות על כבל חשמל,
שמתוח בין עמוד לעמוד
ולא מתחשמלות
|
הייתי לך בית,
להינפש מ-כל הצרות
ואת היית לי חסד,
להשתולל ולצרוח צרחות
|
בשישי בלילה יש ריקודים אצלנו בשכונה
איציק עם הראש הבלונדיני מנגן את המוזיקה
שושנה תכולת העיניים עושה עיניים לאדולף
וסטלין יושב ואוכל שישקבב
|
התרגלתי להיות לידך
את נראית טוב
את גם חיננית ואצילית וטובת לב
והחיוך שלך מקסים
|
ביום של חמיצות מחליאה,
ביום חמסין מצחין
ראיתי את הבוקר נצחי,
הוא קרא לי
|
כשהיא זולגת זיעה,
אני מנגב ומרטיב
כשהיא פצצה לגבה,
אני נופל ומכאיב
|
ברומניה העתיקה הייתה ילדה קטנה,
שרצתה לגור בבקתה גדולה
אבל לא הייתה לה בקתה גדולה,
הייתה לה בקתה קטנה,
|
נסעתי לברלין לראות מה קורה
קר שם מאוד, אי-אפשר לשבת
זה המקום הקשוח ביותר בו הייתי
כל האנשים שם חיים כמו בכלא
|
גבר גברי בעולם אכזר
זה מה שהוא היה, גבר גברי בעולם אכזר
|
גברתי על ייאושי - ולכן אני בין השיכורים
גברתי על תשוקתי - ולכן אני בין הבתולים
גברתי על אהבתי - ולכן אני בין הבודדים
גברתי על אהבתי - ולכן אני בין העצמאיים
|
היי, ג'וני
מה קורא, ג'וני?
אתה רוצה אותי, ג'וני?
הו, ג'וני מסמיק
|
גם הוא אמר אהבה נכזבת
כזאת עם עלים נושרים ורוחות קרות
שמיים נמוכים והרבה עננים אפורים
שתייה מרובה בשביל לשכוח
|
הכרנו במקרה בין דוכני הירקות והפירות בשוק
חיוכים מהוססים וביישנים שהפכו לחיוכים גדולים
אמר לי "את בדיוק כמוני"
אמרתי לו "אתה נראה טוב כמוני"
|
גשר האהבה בו ננעלים אהבות
על ידי מנעולים
|
רגיל הייתי לאונן בלילות וגם בימים
לא עלה בדעתי שאישה כלשהי תרצה בי
וכמובן שלא הייתי מוכן לאנוס אף אישה,
אפילו לא ילדה קטנה
|
שייטתי לי חרש ברחובות
כשלפתע מה רואות עיניי -
דוכן השתנות
|
נגמר הדיסק, נגמרה המסיבה,
של שפיכת הכעסים הגדולה
אני בא מארץ רחוקה
להתדפק על לבך שנאטם מכאב
|
את יכולה לבוא תמיד כשאת באה
את יכולה לתפוס אותי,
אני לא כל-כך חזק
|
עשינו עליו שיפוץ צורה וזה לא עזר
הוא עדיין נשאר מכוער
אבל מיכל המהממת המדהימה המעלפת
לא הורידה ממנו את הידיים
|
כל היום הוא היה הוא
לפעמים הוא לא היה הוא,
אבל זה קרה רק כשהוא לא היה הוא
בשאר הזמן הוא היה הוא
|
אז הוא הלך כמו כל יום שהוא הלך,
אבל הפעם לא חזר
לא יכולתי להישאר בודדה,
אני אישה, אני לא אישה קשה,
|
דמותך כה יפה,
ענוגה וחיננית
בעינייך רואים תבונה גדולה,
ושפת גופך אצילית ומאופקת
|
הילד הזה היה יכול להיות איש גדול
אבל במקום לשחק עם טנקים - הוא שיחק עם עננים
חלומות באוויר על שלום, אחווה ורעות
זו לא דרך העולם הזה
|
ברגיל הרגילו אותי
לשתות את הערק
ישר מהכוס השמנה
שמונחת על בחורה
|
העיניים שלך הן הכי יפות בעולם
רציתי לבוא אלייך, לקח לי שנתיים,
הייתי הרוס ממות דודתי,
הבית נהרס לי, אשתי התאבדה
|
יש לה כדור שלג בתוך כף היד
הדמעות מרטיבות את כדור השלג
וממיסות אותו
|
אבל את הולכת כשאת קוראת בשמי
ואת מתרחקת
האם את קוראת בשמי כשאת גומרת
|
המעלות עולות, בן-אדם
זה כבר ארבעים מעלות
יש לך זיעה על המצח,
אזור הערווה שלך מסריח
|
כשהיא אומרת שהיא גרה קרוב לעיר,
אני תוהה מה היא מנסה להשיג
את המפתח של חביתוש?
|
השמש שקעה בפאתי מערב
ומוות אדום התפשט על השמיים
ירח נצבע אורו כחלחל
ויתושים זמזמו בין ערביים
|
הלכתי לי יחף מחדר המקלחת אל מדרונות הסלון
מיכל הביטה בי בכיליון עיניים, הייתי עטוף במגבת
"בוא אליי," היא לחשה לי בעיניה הרעבות
וראיתי את הפטמות שלה מזדקפות
|
אני לא מניע, אמר הקטר לגמד
תיכף אני אניע אותך, אמר הגמד בנחישות,
והעמיס עוד ועוד פחם לתא התבערה
הקטר ניסה להידלק, אבל הכול היה כבוי
|
'תן לשתות כוס קפה,
אל תפתח את הפה,
הרגע התעוררתי
|
אמרתי לה בואי נתחתן ונעשה הרבה ילדים
היא אמרה "לך מ-פה, תולעת"
ומאז אני קורא לעצמי תולעת
|
ניקיון כפיים זב חוטם
על קצה שפורפרת של משחת גילוח
המתפלאת מאוד מדוע ג'ינג'י יישן
ולא הביא אתו את האבוקדו כפי שהתבקש
|
אחרי הקפה בא הערק
קפה בבוקר, ערק בערב
בין לבין יש שינה, מיץ וגלולות
|
איך אני שונא את האיש הזה
הוא דומה לקרפיון, הוא מנשק המון
הוא מעשן עננים גדולים של פיח ועשן
הוא דומה לכלום וכלום לא דומה לו
|
זוחל במעלה המסדרון הלבן,
העשוי שיש
עצמותיי שבורות וצימאוני רב
|
- לכי!
+ אתה לא באמת רוצה שאני אלך...
- אני כן רוצה!
+ הזין שלך אומר אחרת.
|
לפעמים מגיעה עובדת סוציאלית מיוחדת
לביתו של המטופל
כדי לבדוק את הדופק.
|
אז הוא נשען על אדן החלון
ואני הבטתי עליו מוקסמת
הוא כל-כך חמוד ומתוק
ותמיד מביא את מה שאני אוהבת
|
זה היה חג יפה מאוד,
האורות דלקו,
הנשמה דלקה גם
|
שלום, אזרחים יקרים,
אני רוצה לאחל לכם חג שמח,
חג מלא שמחה והתחלות חדשות,
חג של לבלוב ופריחה והתחדשות
|
יש לה עיניים של צ'יטה
אני פוחד ממנה
היא יפה וחמודה וכל זה...
אבל היא נראית כאילו
|
ציפורניי הרגליים המשוחות לכה
לא משאירות מקום לספק
ש-עם חיית השדה אנחנו מתעסקים.
|
אם קר לך,
היא תתכרבל אתך
תלחש לך סודות באוזן
ותישך את שפתה התחתונה
|
עישנתי את הסיגריה
עננים לבנים רכים פרחו באוויר
לקחתי את הפרח
וליפפתי אותו סביב שיערי
|
היה קל לתת את הלב,
אבל מתברר שאת הכול צריך לתת
היה קל להתאהב,
החלק הקשה זה לתת את הלב ללא תמורה
|
אם יש לך אהבה - כך הלב מלא
אפילו בלי כסף תרגיש עשיר,
אם אתה נותן ולכן מקבל אהבה
כי הלב מסופק ורווי עד גדותיו
|
אל תשני את לבי,
תתני לי להיות
כי לא אכפת לך מה אני רוצה,
תשחררי אותי
|
הוא הקים אותה על הרגליים
והראה לה את הדרך,
רוחה הייתה סהרורית.
|
+ טוק-טוק
- אין לי כסף!
+ טוק-טוק
- אמרתי שאין לי כסף לתת לכם!
|
צמא הייתי במדבר עשרת אלפים שנה
ולא באה טיפה ולא הייתה וכאילו נגוזה
עצים בשדרה צחקו עליי כיוון שיש להם מים
ואני פחות מעשב צומח - לא באה טיפה אל פי
|
אוכל מחורבן יש בכלא
כל הזמן פסוליה
רק ביום שבת - פשטידת פסוליה
|
אתה מטומטם, או שאתה עושה את עצמך?
אבל, אבא, לא ידעתי...
איך אפשר לא לדעת דבר כזה?
לא לימדו אותי.
|
יום שישי גשום, הכול בסדר,
אני עומד על אנטנה ומנופף לשלום
מרחוק יורדים הציפורים כמו עלי שלכת,
אנחנו כאן היום
|
יום שישי גשום ואני בבריכה
משתכשך שעתיים, אולי שעה
ואת מנופפת לי דרך חלון
השמש מסנוורת באישון
|
ילדה קטנה, ילדה יפה,
היום היא כבר אישה
מישהו רחוק מכאן עוד אוהב אותה
|
ילד ילקוט עם שרירים
שרירים מתוחים אדומים
מתפתח כמו עיר בשעת האכילה
שהיא סואנת כמו דגים ובשר
|
היו ימי שלכת מתערבלים עם הרוח
ימי שיטפון של מים נשפכים
הרוח אחזה בבגדים
העיניים התרוצצו לכל עבר
|
בוקר קטן, בוקר יפה,
ציפורים מצייצות על העצים
שמש מגיחה מ-עבר להרים,
עולם טובל באור זהב
|
לילה הולך, לילה בא
כל הטררם-טררם של מוזיקה מזרחית,
שיעורי דת ופוליטיקה
|
בארצות רחוקות יש אנשים רחוקים
פה הם קרובים, שם רחוקים
שם הם רחוקים הרחק מכאן,
רחוקים-רחוקים
|
כל האושר הוא להיות אתך
בכל אותם הרגעים
אני מרגיש שיש סיכוי אחד,
אם תנסי, רק תנסי
|
אני מטווס כמו טווס אל עבר השקיעה
לא רואה ממטר - רק את השכינה
והיא יפה נורא, כתר לראשה
ערמונית ושאננה וענווה כמו ילדה קטנה
|
ואם יבואו מלאכים מעל, מה אבקש
את דם דמי אשר על פני האדמה
את נשך הנחש בטרפו טרף
וכיסיתי מערומיי והבטחתי לבוא החזרה
|
כמה טוב שבאתי הביתה
כמה טוב, עכשיו אני כאן
מפשיל גרביים ותחתונים
מתקלח, אוהב את הגוף שלי הרבה
|
כמה חם יכול להיות חם יותר
כמה כואב יכול להיות כואב יותר
כמה סבל יכול להיות סבל גדול יותר
כמה ייאוש יכול להיות ייאוש גדול יותר
|
+ אתה לא חייב להאכיל אותי!
- אני רוצה
+ אתה לא חייב לדאוג לי!
- אני רוצה
|
פסיעת רגל רגילה - לא תגלה את הסוד
אבל ריקוד לעומת זאת - בהחלט ובהחלט
|
אתה אוכל לנו מהשווארמה,
אתה אוכל לנו מהבשר,
אתה אוכל לנו מהדגים והעוף,
אבל אנחנו לא נסכים לזה יותר
|
אני - את רוצה להגיד לי משהו?
היא - לא...
אני - לחיים...
|
אני בא
לא התקלחת שבועיים
אתה מציע לי סיגריה,
אני לוקח משלי
|
מתחשק לי שוקולדה מתוקה
לאכול אותה בכפית
שוקולדה נמסה, על הגוף שלך
ללקק ממך
|
דברים נראים רע, ליידי,
בלי לימון ומלח
שיקרת כשאמרת שאנו יכולים לחזור להיות יחד,
אני אוהב אותך, אבל את לא אוהבת אותי
|
פתאום כולם התחילו לעשן לייט
מה זאת הזוועה הזאת?
|
בוס יכול לחפש אותי בסיבוב
'תנו לי את המוזיקה -
היא עושה לי לקפוץ
איך אתה מרגיש כשאין בית-ספר ללכת אליו?
|
הקסם בעיניך משנה צורות כל הזמן
פעם אהבתי נשים, אבל לא הייתי שבע רצון
החמלה בעיניך זועקת אהבה ורצון
פעם אהבתי גברים, אבל לא הייתי שבע רצון
|
הייתי יושבת במרפסת,
כשהמכונית שלי הייתה בתיקון
הייתי סופרת את הציפורים,
כשהלב שלי היה בתיקון
|
אבא מכין בצל ירוק
אני לא יודע למה אבא מכין בצל ירוק
אמרתי לו שאני אוהב בצל אדום
אבל הוא הביט היישר בעיניי ואמר -
|
ואני פוחד אם תישארי שם זמן מה,
יש מפלצות בחוץ
את הולכת ואת לא יודעת לאן,
את רק שומעת אותי אומר
|
לעיניך בלבד
לא לשום עיניים אחרות
כי אני רוצה ש-רק אתה תראה
את המקום הסודי
|
צעדים ראשונים, מילים ראשונות,
נראים כמו אתמול כשהיית ילדה קטנה
עכשיו את אישה ברשות עצמך,
אבל תמיד תהיי הילדה שלי,
|
עייפתי מהאישה שלי,
היינו ביחד זמן רב מדי
הקלטתי ומחקתי את השיר המשותף שלנו
ונרדמתי בעיניים פקוחות
|
ככה זה, לפעמים הבן-אדם צמא
אז לפעמים הוא מוזג מיץ או משהו
לתוך כוס פלסטיק ושותה
אבל איך כשאני אוחז בכוס
|
אהוב לבי, אמרו היכן הוא,
לאן נעלם עם לבי אתו
אולי אותי שכח הוא,
אבל לבי נשאר אתו
|
מגניב לו, מגניב לו
מגניב גם לה
מגניב להם לאללה,
בכל היממה
|
אתמול חפפתי לך את הראש,
את חייכת אליי
אמרת שאני טוב אלייך,
רציתי להיות לך טוב באמת
|
ירייה באפלה מפלחת את העלטה לרצועות
שמשתלשלות מרקיע העולם
וכולן פחות או יותר דומות
לשורשים הקדומים של טבע האדם
|
הגוף שלי צריך זיון
הוא לא קיבל כל היום
ואימא שלי מתרגזת שאני לא מרים את הטלפון
הלב של שבור מאז שהלכת
|
לבך מלא באור
מביטה בי בעיניים שאומרות הכול
פוצעת ומבליחה כלבנה
הרבה גברים רצו אותה
|
אמרת לי שאת מוותרת על הקשת בענן
להתבוסס ב-עלים זה לא פתרון
את כל הממתקים לקחת וזרקת לזבל
את לא מוותרת על לא לוותר
|
אהבתך הרימה אותי גבוה
מעולם לא הרימו אותי לפני
אז תתעשת
תגשים את תשוקתך
|
מוזר איך השמש זורחת ושוקעת באותו מקום
אני ראיתי דברים כאלה בחלומות שלי,
אבל לא בחיים האמתיים
|
אבל מה אני אעשה, אימא?
שום-דבר לא הולך לי
אפילו הקערה לא נשמעת לי
כולם עוזבים אותי
|
אני מחזיק חזק במושכות הסוסים
עם השיניים
ועור על עור, אני מתכסה שכבות
|
כמה זמן זה נמשך?
לא יכול להתעלם מהחשד שלי,
אני לא מטומטם כמו שאני נראה
|
מחייך אליי, אומר מה הבעיה - תעתיק
מנסה אני למצוא פיסת אדמה לדרוך בה
וזה מפעלים ואבק ודלק ובנזין
ושחור מתחת לציפורניים
|
עשינו אנשים מפלסטיק
והפה שלהם מדבר כל הזמן
כשעברו השנים - החור העמיק
זה חור שלא מוביל לשום-מקום
|
בלון ההליום שלי עף!
פתאום התרומם והשמיים בלעו אותו.
אהבתי את בלון ההליום, אהבתי כל-כך.
הוא היה בצורת ראש של מיקי מאוס
|
מגלגלים מכונות מזל,
חולמים על כסף גדול
אוכלים ריבה עם חמאה,
אוכלים את הלב
|
למלכת הכיתה שלוש ממלכות
היא יודעת לעשות ככה עם הידיים
היא מופיעה בטלוויזיה ובתכניות רדיו
היא יודעת לעשות ככה עם השפתיים
|
אלן קרי בא אליי היום כשחפפתי את הראש במקלחת
הוא פשוט התפרץ בדלת פתוחה ושאל
מה אני עושה כשאני יוצא מהמקלחת
|
מנסים לרדוף אחרי הרוח
בקירות לבנים
במקום בו הייתה רוח
שנשבה בפנים
|
יום מבולגן, צורבות לי העיניים
הוא בטוח שאני צרפתייה
אז אני משחקת אותה ולנטינו
רוקמת לכבודו טעות חדשה
|
אל תדבר על בזבוז זמן,
אתה המצאת את זה
תראה אותי, אני לא מלקק דבש
תראה אותי, שופך דמעות, זיעה ודם
|
הולך ברחובות, מחפש את הבלדר
תמיד חשדן, עיניו מלוכסנות
קונה מנה - הוא מאושר
חוזר הביתה שלו ומתמסטל
|
תמיד אהבתי את חיוכך,
תמיד שמעתי את דברייך כ-שירה,
מחברה לחבר
|
הרגיל את עצמו לחיים משעממים
כוס קפה בבוקר, ערק בערב
בהייה בטלוויזיה בעיניים פקוחות
טיפול בארנבת וגם בתינוק
|
מתפרפר היין בהרי אגמים כרמים
סימפטיה לשמיים כחולים טובלים בסגול
אברכים נאספים ועושים קיום עולם
|
גבירותיי ורבותיי השמנים
חברת מזון וכימיקלים
שקוראת לעצמה "מכון בריאות"
(הקהל צוחק)
|
אני מתופף על אבני המדרכת
בדרך אל קצה היקום
אל ראשית הבריאה
שם השמש זרחה
|
זו הסיבה שהם מסוגלים לחיות יחד,
גברים ונשים,
על כוכב לכת אחד
למרות שהם שונים.
|
ראיתי אותה כמו פרח לבן בשלג
עטור אגלי טל
ניגשתי אליה עניו ומלא חסד
|
מה עשית - אני לא יודע
מי זה אני, אני או אתה
בוא לכאן, אל תפחד, 'שב אצלי על כף היד
אתה כל-כך רטוב, מה הרטיב אותך?
|
הרבה תיקים, הרבה עגלות, הרבה גלגלים
מצרכים לשבת מארץ אחרת, שם קונים בזול
מטפס ומקשקש את העגלה הגדולה בדרך לדירה
אני שיחקתי צוללות
|
עובדים סוציאליים
מרוקנים את המוח שלך
מנכסיו הרוחניים והשכליים
וממלאים אותו ב-מה שהם רוצים
|
עבר לו היום, עבר, חלף,
עם הרוח הקרירה, עם מכת הסערה
ולא נשאר דבר מלבד לקושש עצים,
למדורה הגדולה שתהיה מחר
|
הייתה יפה כמו פרח לבן
פרח כזה שכאילו עשוי מכפור,
שכאילו נוצר משלג
|
להעמיד פנים מבולבל לפניי הבנקאים
שלא ייכנסו בך בכל הכוח,
שלא ישתמשו בכל העוצמה שלהם
|
עייפתי מלחכות לך, יומם וליל, ליל ויממה
הירח תלוי ירוק מעל הוואדי ואני באתי מהשכונה
ואני באתי מהכפר ואני יודע אישה
|
כותבת את המחשבות שלי על מפית,
אתה לא מכיר אותי בכלל
|
הם היו ציפורים על חוטי חשמל
שרים ומצפצפים ועושים לשכונה רוק נ' רול
אני תמיד תמהתי,
כי ציפורים לא שרות סתם
|
יפהפייה ומתוקה
עסיסית ושופעת
עיניה קורנות, חתוליות,
גופה ענוג והליכותיה נשיות
|
דרך אבק חוצה - חץ מפלח,
לך לאן שאמרתי ודבר לא משנה
השאר את העולם הישן מאחוריך,
ולך לארץ החדשה אשר אראה לך
|
גם הוא הלך כשהוא הלך ולא היה לו לאן
קיבלו אותו בפנים יפות תושבי העיר
"הבאת לנו מתנות?"
לא הבאתי לכם מתנות, איזה מתנות תרצו,
|
מה אתה רוצה?
אני מבקש סליחה, באתי להתנצל
אתה חושב שזה מספיק?
אני מוכן לפצות אותך
|
למרגלות הרכס יש תחנת רכבת,
מושבים בקרונות בהם אפשר לשבת
ועצים משתוללים ברוחות הצפוניות
שרוצים להזכיר שהם קיימים
|
אהבתי אישה יפת תואר
האישה אהבה אותי
אישה יפת תואר כזאת לא תאהב אותי עוד -
עד יום מותי
|
קוננת לאהבה זמן כה רב
צמאה נפשך ללב גבר אוהב
דרכך הייתה מידבר,
ברכה לא באה אל ביתך
|
מלטף את הבטן שלי
הבטן שלי שאת הכנסת להיריון
אנשים לא מאמינים לי
|
- קולטורה זו דרך חיים.
כולם אוהבים קולטורה,
אפילו אני.
- מה זו קולטורה?
|
קופידון ירה בי חץ אהבה
הייתי המום נורא
דיממתי על השטיח החדש של אחותי
|
באת אליי את פניי לנפח
ואתה לי מראה ובבואה השתקפות
באת כמו דבורה הבאה אל הפרח
למצוץ ממנו את לשדו עד כסות הימים
|
אשתי הטרייה מתקשרת
אומרת - מה, מאמי?
מה - אני אומר
הקול שלה נואש - איפה אתה?
|
חפרתי והוצאתי קנביס מהאדמה
אם המדינה לא מרשה -
אני דואג לעצמי
|
שיפורים בקצב הלב,
כל הזמן מתמוססים
מציאות נושכת זועקת במכה
והלבבות מתפוררים
|
+ למה את רעה?
- אני לא רעה, אני אישה.
+ הינו הך.
|
היי, קקטוס,
למה אתה דוקרני כל-כך
אמנם את רך ועסיסי מבפנים,
אבל מבחוץ אתה מלא קוצים
|
הסתובבתי בקרוסלה,
אבל לא היה מי שיסובב אותי
|
מי דופק על דלתי בעשרה לחמש בבוקר?
הם זה אתה, כאילו כזה?
אני? מה פתאום.
אז מי זה?
|
העולם ירד נמוך
נמוך מכפי שהעין יכולה לראות
נאהב עוד רגע, עוד רגע קט,
לפני שהשמש תשקע.
|
רדיו נשמה מפציע מתוך הפצעים
לב מדמם בדממה
אוכלים אריזות ארוזות,
בוכים בכיות קשות
|
והייתי חצויה בצהריים וחצויה בערב,
אבל בבוקר הייתי שלמה,
כי התעוררתי שמחה,
מלאה תקווה,
|
רציתי להגיד לך שאת לא שווה אם את לא איתי,
כי אני מקור הכוח שלך (בלי שום קשר לציפור)
רציתי להגיד לך שלא אכפת לי שירדת לכל החברים שלי
וגם בלעת את הזרע וגרגרת
|
אני יודע שהבטחתי
שאפגש אתך בחמש
אבל איך שאני קמתי
כבר היה בשעון שש
|
כשאני מרגיש עצוב
כל מה שאני צריך
זה להביט בך
ואז אני כבר לא עצוב
|
איזה מן שירים אלה,
אני לא יודע
אולי צריך לעשות מקלחת
וכך כל העולם יתחדש
|
יש לי אגרטל מלא פרחים
ללב הריק שלך
אבל אין לי אותך
|
שלג על עורי
מכנסיי צמודים מאוד
טובלת אצבע בקצפת,
מלקקת את האצבע
|
ראיתי אותו מרחוק, מדבר איתי
אמר לי אנחנו חברים, בוא נעשה מצוות ביחד
אמרתי לו אני גר במחשכים,
יש לי צוהר צר
|
- בואי תאכלי
+ אז תגיד שאתה אוהב אותי
- את לא עושה לי טובות
+ קשה לך להגיד שאתה אוהב אותי?
|
שש אחיות קטנות רצו לצאת למסע
שש אחיות קטנות, כל אחת שונה
העמיסו תיקים, יצאו לדרכים,
עם הרגליים שלהן
|
אם בא הקץ - זו לא סיבה לוותר
קץ תמיד היה - עוד מהאדם הראשון
קץ אינו באמת קץ - אלא מעבר לתחנה הבאה
כל אחד חולף על פני תחנות
|
חמישים שנה רדפתי אחר מרי
בכל העולם
היא מעולם לא הייתה במקום אחד,
יותר מ-24 שעות
|
תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד...
האורות הכחולים ירדו על רחבת הריקודים
כולם סביבי בקושי זזים
המנגינה היא לא מוזיקה של ריקודים
|
- תתחתן!
+ אבל, אימא, נשים הן רעות!
- תסתום את פה, חתיכת בן-זונה! (כאפה)
|
ראיתי אתמול בתוך החמסינים את בוקר טוב הולך עם מטרייה ושמשייה
וגם צעיף, מקל, כובע וכפפות. מישהו בכלל יודע מה זה כפפות?
|
בנט הליצן
הפך את הכנסת לקרקס.
|
|
|
עברתי הרבה
בחיים. לא, לא
ככה, רק
אוראלי.
ישראל היה
הראשון שתקע
לי.
האשה הקטנה. |
|
