|
הפועל בית"ר
נגד
הפועל מכבי
ישחקו היום בדרבי.
|
אני לא יודע, לא יודע, לא יודע כלל
לא, לא מבין, לא מבין, לא מבין כלל
אהבה,
מה היא בכלל
|
כל מה שהיא רוצה זה גבר
שיאהב אותה
יאהב אותה באמת
אפילו שיש לה שיגעונות
|
הוא נפל אטי מתוך השמיים
אל המיטה שלו אשר בחדרו
כאשר שותפו לדירה הזליף עליו מים
וקרא בשמו
|
אמרתי לו - אני לא יכולה לרקוד
הוא אמר - למה?
אמרתי לו - כי אני בתולה
הוא שאל - מה קשור?
|
אז אמרתי לו שאני בתולה
הוא אמר - וואלה? וצחק
אמרתי לו - מה מצחיק כאן?
|
אימא של נורית אמרה שהיא צריכה לעבור
והארגז מצדו השני של בית הקפה,
בחש בעוגה כושית מלאה גלידה
|
אפילו בלילות הכי כבדים
בהם השמש לא מאיר
היה בידי פנס
לדחוק כל אפלה ועלטה
|
בחור בגילי ממש מתוק בוחן אותי,
אני לא יודעת מה לא בסדר אצלי
הוא יושב לידי ומפתח שיחה,
הוא חושב שאני חמודה
|
הוא נכנס לבית מרזח
דפק על השולחן, הניח כסף
אני רוצה ויסקי כאן ועכשיו
לא תתנו לי - אני שורף את המקום
|
אף-פעם לא מאוחר לראות את העולם בעיניים אחרות
יותר ממשקפיי שמש ורודות, סגולות, שחורות
תלוי אם אתה רואה את הבוץ על המדרכה,
או את השמיים המשגעים למעלה
|
נמצאתי תלוי על אדן חלון מהצוואר ומטה
מצאתי עצמי ירוי על-ידי דוב ביערות רוסיה
השמיים לא חיבבוני באותו יום,
גם לא בני האדם
|
לנתי במלונית שבוע, שבועיים, שנה
יצאתי לרחוב לשאוף אוויר
לנתי במלונית הרבה זמן,
לא יצאתי ממנה
|
עברו הרבה שנים מאז
הוא לא זוכר כלום
הוא לא זוכר את עיניי הכוכבים שלה
ומגע שיערה הרך
|
הכול נגמר בשביל החייל האלמוני
הוא קבור בבוץ וגשם יורד מלמעלה
מריח את הפרחים מלמטה
|
איזה בן-זונה החרק הזה
כל הזמן מזמזם לי ליד האוזן
מנסה להיכנס לי לאוזן
לאכול את המוח שלי
|
נתנו לי ארוחה מפוארת,
אבל היו בה...
כלומר הראו לי ציור מקורי,
של ארוחה מפוארת כיד המלך,
|
כבר לא מחפש את הניצוץ,
כי אחזתי בו והוא אבד לי
זו דרכם של ניצוצות להבליח לרגע קט
ולשקוע שוב באפלה הכבדה,
|
עייני מסתירה את הסוד
מפני העולם הזה
שהים לא כחול
אלא אפור - האפור הזה
|
וביום השישי הזה נשבר לאיש ההוא
לכתת את הרגליים כמו חרגול
כדי לקנות סיגריות במחיר מופקע
בבית הקטן אשר במורד הגבעה
|
- שלום,
כמה עולה מעורב בפיתה?
+ חמישים.
- לא... זה הרבה...
|
עישנתי והאפר עף לי לתוך הפה
כי לידי היה מאוורר
אז הלקיתי את המאוורר מכות נמרצות
ויפתח המאוורר את פיו ויאמר -
|
הפרחתי בלונים, חשבתי שזה ייתן לי ברכה
שום ברכה לא נתן, אבל בינתיים
כי נאמר לי שברכות נשמרות לפעמים לאחר-כך
|
קליפת הביצה של בגדייך על הגוף
מתקלפים בתאווה ראשונה
של רטיבות גופך
של האמת המתקשחת שלי
|
יש לי חתול בקופסא
וטופו במקרר
אני הולך לשתות יין ולהשתכר
|
הראש שלו טוחן-טוחן-טוחן מחשבות
כמו יש לו ידית מסתובבת מחוברת לראש
והוא כל הזמן מסובב-מסובב-מסובב
וטוחן-טוחן-טוחן
|
ככה זה כשאתה בא
אחרי יום עבודה
ומצפה לארחה חמה
על המטבח במחבת
|
כלום לא קורה
ילדות לא מלקקות גלידה
וילדים לא בולעים נקניקיות
כלום לא קורה
|
קיוויתי שתתני לי קצת מעט מאהבתך
אך לבך היה נעול במבוך שדים
לא יכולתי לחדור פנימה, ידעתי שאמות בעודי מנסה
לכן ויתרתי עלייך בקינה ודמעות
|
ראיתי אותם עומדים על ספסל ומתפללים
ואז מתנשקים
הבנתי את הנשיקה, הם אוהבים זה את זו,
אבל מה התפללו?
|
טירן דפק בדלת
אני עשיתי עצמי לא שומע
אבל הוא דפק כל-כך חזק,
שבוודאי הוא לא יאמין שלא שמעתי
|
שם יש ים וחול
שם גם ראיתי, מבלי שהתכוונתי,
הרבה בחורות עירומות
|
מה הוא עושה כשהוא בא אליי
חורף יורד וזו שעת סתיו
מה הוא עושה כשהמוזה מתדפקת לו
בלי גינונים מיותרים - הוא פשוט נעלם
|
המוות בא אליי עת שיחקתי עם עצמי משחק סנוקר
לא הופתעתי
"איחרת," אמרתי לו
|
רציתי את ימות המשיח על מגש של כסף.
במקום זאת קיבלתי בתי מדרש שרופים.
הלכתי מוכה צלמוות ביינות בתים הרוסים.
האספלט הבוער היה לי ים ובו משוטים.
|
היא אמרה לי, לא אמרתי
היא רמזה לי, לא רמזתי
היא נגעה בי, לא נגעתי
כי אני רק שלך
|
כולם הולכים לישון,
הם לא רואים,
שזו סופה של תקופה
|
קרן אור מוזהבת נחה בפי האתון
ולה שתי קצוות ופה מעוגל בשוליים
והיא גרה איפה שהייתה גרה כשהייתה גרה,
אבל עכשיו היא לא שם
|
ראיתי את מירי שעישנה מאחורי בית הספר
ודיברה כמו ערסית מדופלמת
ואמרה שהיא תעזוב לאמריקה
ותעשה שם הרבה כסף
|
מי שנשבר לו ונשבר לו החלום
מי שאונן ולא זכר על מי אונן
מי שנשאר ער כל הלילה ולא ראה אור יום,
הוא יישאר לשטוף את הרצפה
|
נגמר מ-כל הממתקים,
אני רוצה מנגו
או אולי אבטיח שידמם לי על החולצה
אני רוצה אותך, אבל את לא כאן
|
עברתי את הבתים בדרך אל הלא נודע
זו הייתה טעות שתתברר בהמשך
ראיתי חזיונות בעתה אשר רדפוני גלגולים רבים לאחר מכן
ראיתי ים טובע בתוך אדמה מתמוטטת
|
בכלל, כל דבר גברי בי, אפילו הריסים
כשאני מסתכל עם הריסים על מישהי -
היא נרטבת מהגבריות שלי
|
כל היום משחק סוליטר
אני כבר רואה את הקלפים על הגוף שלה,
כשהיא פרושה בתחתונים על המיטה
|
אתמול בשעות אחר-הצהריים -
רעש ומהומה
הגמדים אשר בקירות -
יצאו למלחמה
|
הוא יכול לצעוק כמו כלבה,
כמו שרמוטה,
על דברים שעשו לו
כולם מתנכלים לו
|
כל הדברים שראית -
חוררו אותך כמו מסננת
עכשיו אתה מאושר,
כי נשארת בחיים
|
הוא אהב אותי כמו ניצן זורח במרחבים של שלג
אבל אני לא אהבתי אותו בחזרה,
כי הוא היה מעצבן
|
סוכריות על הבוקר זה לא טוב לשיניים
גם לא סוכריות קופצות או שוקולדים
הכי טוב זה זין
|
הא מעשן את הסיגריה בשפתיים חושקות
מה הוא זומם לעשות
מפזר את ימיו - הכול עף ברוח
איזה סוד הוא שומר אצלו
|
היה לו עיפרון חד
כל מי שהתחצף אליו -
הוא היה דוקר אותו
"איי, זה כואב"
|
ירדתי אל הרחוב, הכול היה מים,
שנופלים משמיים להחיות את הטבע
וכמה שניסיתי - לא הצלחתי,
לעוף אל העננים עם זוג ידיים
|
בלי מים מה שווא לשתות
את הטיפה של האלכוהול
שזורם בדם ועושה שיגועים במוח
אתה מגוחך, אבל אתה לא מרגיש מגוחך
|
החיים שלי לא סובבים סביבך,
בן-זונה מסריח
תפסיק למרר לי את החיים,
הם חרא גם בלעדיך.
|
כל מה שאני צריכה זה קול לתוך החשכה,
שישחרר אותי
כל מה שאני צריכה זה את נשיקתך,
האם אתה אוהב אותי?
|
כמו ליצן, רוצה להיות ראש ממשלה,
לחמם את הכיסא, לעשן סיגר
לתכנן את הערים, רמזורים ושלטים
לסלול כבישים לעולמות אחרים
|
תיצור פרפר בכף ידך
'תן לו להיות חופשי
לעופף אל העננים ואל השמש
ולהביא לך משם ברכת שלום
|
ראש מתכת משתנה כל זמן
עם פרצוף צונח ומתקשח
ועצמות מתעוותות
|
ישבתי בניחותא רגל על רגל
כשאני מגיש לשפתיי כוס יין
גם היא ישבה בניחותא רגל על רגל
כשהיא מגישה לשפתיה כוס יין
|
אריה שואג כרוח סערה
ממוטט את נוף העצים וההרים
בנשיפת זעם וחמס מתוזמנת היטב
על הארץ החוטאת
|
ראש בירה מתנודד
כמו ספינה בזמן סערה
מסטול הרדיו ב - AM, FM
גלים ארוכים קצרים, מטח סטטי
|
ריב בארון בחפצים סודיים מאוחסנים
מקופלים הבגדים, קיץ, חורף ונעליים
הרבה כעס, הרבה צעקות
תסכול, התמרמרות ומלחמת אגו
|
עדר אנשים עובר ברחוב
כל אחד מסתכל עליי
אני מדליק סיגריה של סטלה
מתמוגג מ-היותי אני
|
גם היא אמרה
גם העיניים לא רואות
את אשר בלב פנימה
הרבה עצות, אפס הבנה
|
למה הוא לא מטלפן?
אני צריכה את הגבר שלי עכשיו
הוא טיפש, הוא אומלל, הוא דפוק,
אבל הוא הגבר שלי
|
כל מה שיש היה וישנו ועודנו פה,
גם אם תרצי או לא
עמדו ארבעים עננים ונופפו בדגלים לבנים
ואת עוד במלחמתך עיקשת כמו פר זועם מעלה עשן
|
תמיד אנשים מחסלים חשבונות ביום שישי
רגע לפני שיוכלו לנוח ולהגיד -
"תעזוב אותי עכשיו, אל תגיב,
זה לא הזמן - יום שבת"
|
אז איפה היינו?
היינו בבר נטוש של עיירה נטושה,
שם גר זקן וגם כלב
|
|
|
- יש לכם כזה
בירוק?
קומיצה מפתיע את
עובד חדר הקירור
באבו- כביר,
כשזה מכניס אותו
לשקית גופות
כחולה. |
|
