[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










קרדיט למילים - גיא שמש.




לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
כשאבא בשטח - כולם במתח,
אימא תמיד מתכוננת ש-מה יעיף לה סטירה
הילד הקטן מתחבא מתחת לשולחן,
כי הוא תמיד חוטף כאפות,

אלגיה
אני אדבר אתך אחר-כך
פשוט קצת דחוק עכשיו
אני אדבר אתך כשיהיה אוויר
ויהיה הרבה ירוק

ג'ננה
אהבה היא מתנה קטנה
היא חסרת תכלית כלפיי עצמה
היא הולכת בקושי,
יש לה שער שיבה

קובץ שירים
האם אי-פעם היית בטקסס?
כל-כך קרוב אליך,
איפה שהבוקרות עושות

מצב
הרגע שמעתי את האוגרים שלי,
מתכננים להשתלט על העולם

הרהור
לא תצליחי לאלף אותי
לא כי אני לא רוצה,
אלא כי זה בלתי אפשרי

אינטרוספקטיבי
מי שמחלל בחליל וקופץ בראש
כל העכברים הולכים אחריו לים הגדול
מי שמבעיר צריפים בשדרה
הוא נהנה מאש הלהבה

צמד שירים
אני מעשן את הסיגריה,
סיגריה מטונפת,
מי המציא אותה?
רק הורגת אותי,

מחאה
אני רעב
אין לי מה לאכול
זה לא מדויק, יש מצות,
אבל זה לא אוכל

אהבה
אתך אני יכול לעוף,
לפרוש כנפיים
לך אני אשיר בית מ-כל שיר

אלגיה
מה קרה לילד שאונן בשדות,
עת פרחו חרש הסתווניות הענוות
שעינה כל כלב ובתוך הכלוב נרדם
מה קרה לו שלפתע מת ולא קם

ביקורת
ממש אין לי כוח לשיגעונות של בני האדם
מוצא עצמי כמו תחת מצלמות והאזנות 24/7

מצב
אני יושב בבית קפה
ומנסה להתחבא
איש מנגן על פסנתר
נמאס לי כבר לשקר

פוליטית
אלוהים ישחרר אותי מהייסורים,
(תחת ממשלת בנט-לפיד)

סוריאליזם
כמו כל יום הוא מחפש בנרות
את פטמותיה של אהובתו
אולי השאירה אותן בארון בין הבגדים
או במזווה בין קופסאות השימורים

קינה
גדרות תיל זו על זו
מטפס באצבעות זבות דם
הימים ריקים-ריקים כמו לא נגמרים
והלילות שואגים, מפלצות ושדים

קובץ שירים
את כל-כך מתוקה ואני אוהב אותך,
את כל-כך מתוקה, כמו סוכרייה
את גלולת הסם שממסטלת אותי
את התרופה שמשחררת אותי מהאגו

גן עדן
מתעורר לבית ריק, הכול לבן
אין על מה לחשוב, אין דבר לעשות
העבר הרחק מאחור והעתיד לא הגיע
בינתיים ההווה הוא קוביית קרח כמו הראש שלי

טרילוגיה
ציפור קטנה מצפצפת ביינות לסבך שיערך
כוכבים קטנים מנצנצים על עורך
בעינייך זורחים לבבות מלאות דם ותשוקה
בכפות ידייך את אוחזת את הסכין שתשים קץ לחיי

קצרצר
"אני לא נראית ככה באמת..."

ג'ננה
את כמו שורש של בצל יבש
אין לך נוכחות,
לא כמו גולדה מאיר

סוריאליזם
שירי עצב ויגון מתנגנים חרש מהרדיו שלי
נדמה שהכול בסדר
אל שובך היונים חזרה היונה ובפיה בשורה,
מ-ערים רחוקות הגיעה, צלהה את הקרה והגשם והרוחות

דיאלוג
- אתה הולך?
- כן
- אז תלך
- בסדר

אכזבה
הכול בסדר בממלכה שלי
העולם הטועה ימשיך עוד לטעות,
בכוח, בנחישות, כמו דפוק בראש,
עד שיבוא משיח

פזמון
הגענו עם האוטו,
ליטפת לי את הרגל
קנינו כרטיסים ונכנסנו לתוך הפארק

הלל
מה שיצא לי בעולם
רק את יודעת
כשאת מנחה אותי
את האחת שמבינה

סוריאליזם
העיר הזאת ריקה מאדם
אין בה דבר,
רק עץ פורח

יין
השקיני נא, השקיני ערק
אל תחסכי המשקה, אני עוד לא מוכן,
למציאות הפיכחת
זה כואב, זה כמו כאפה לפדחת

צמד שירים
האישה שלי העבירה פוליש על הרקות שלי,
אמרה אני קודח כמו תופת יום הדין

פיוט
אבל הבית דומם ודבר לא זז
גם אם אני אמות - אני אחיה
כי הם מצפצפים על המוות וגם אני
כי הם לימדו אותי איך

פזמון
כמו שיכור אני מתבדח,
את עצמי משעשע,
כל חיי הם שעשוע
ואני שבוי בתעתוע

ארוטי
הוא הלך בלילה וחזר בבוקר
בינתיים כל הלילה חגגתי
יצאתי, לא היה קשה,
מצאתי מישהי שרוצה

קובץ שירים
את כמו קופסת הפתעות,
אף-פעם לא מקבלים אותו ממתק
לכולנו יש לב שבור,
כולנו כמהים לחבר או חברה

בלדה
אמרה לי לא טוב להיות לבד,
תהיה איתי
מזגתי לה חלב, מזגתי לי חלב
בחלב שמתי מעט סוכר כדי שימתקו לנו חיינו

הרהור
צדק מי שאמר שבישראל יש רק טוב
על-אף, על-אף,
זו רק דרך של מעט טעויות,
אבל כל נפש יהודית היא קדושה

הומור
הייתה אתו יומיים-שלושה
אמרה שהוא חמוד נורא
אבל מה לעשות - אין מושלמים
הגבר לא יודע להגמיר נשים

גן עדן
יום נפלא, יום סתווי
בו כל החמניות רוקדות
וההרים מוחאים כפיים
והאוקיינוסים מריעים

אינטרוספקטיבי
פי תפור כשאני מביט בך
נשגבה יותר מ-כל דמיון

ג'ננה
היי, ילד, ילד, ילד
מה יהיה עליך ילד
הכול נתתי לך, ילד
ואתה, מה? נשארת ילד

סוריאליזם
ימי החגים מסתחררים עם הרוח הקרירה
בתוך הבור הגדול נופלת
מתייפחת בעיצבונה

יין
השקיני יין, יפת עיניים
תלבי את האש
תשתי יין, יפת מראה
ויתלבב לבבך

קינה
היא הולכת לבתי קברות
כדי לצבור כוחות
בשביל לחשוב
היא אומרת ששם יש שקט

פואמה
ילדות משתינות על פגר צבי מת
השמיים שחורים, מכוסים עננים
עומד בתוך כל הבדידות שבעולם,
את לא טובה אליי, לעולם לא תהיי

קובץ שירים
מתחיל לזוז, לא יודע לאן
כל יום בפני עצמו
תמיד מאוהב ולא יודע ב-מה,
כל יום הוא יום טוב לחיות

פיוט
הגיעו להם ימי השלכת
המסתחררים לאט מעל סופת שלג
הערים טובעות במים,
הלבבות איתם,

אהבה
עיניה לשמיים, פטמותיה זקורות
והיא חושבת -
כמה אהבה, כמה אהבה

בלדה
מה היא אמרה כשהיא הלכה?
"אני הולכת לקנות סיגריות,
אתה רוצה משהו?"
ואז היא הלכה ויותר לא ראיתי אותה

אכזבה
אני לא גר כאן יותר.
אולי את לא יודעת.
אני צירפתי חברים ואנחנו נוסעים.
אנחנו נוסעים למקום בו הלב שלך נמצא,

בלדה
בסוף הזמן שלא נגמר -
הוא עזב אותה
הייתה בוכייה ועצובה -
אבל התחזקה

אכזבה
אויבים מבית, אויבים מ-חוץ
כולם אותו הדבר
רוצים להוריד לך את הראש
ולתקוע אותו על יתד

כמיהה
בלילות ארוכים ביקשתי פנייך
לילה ויום עמדתי כאן בשקט
מישהו עוד מחכה לך בחוץ,
לפחות תדליקי אור

מחאה
בוקר טוב, השמש זורחת,
הציפורים מצייצות
הגיע זמן להכות את הילדים,
כי זה מה שהורים עושים

אינטרוספקטיבי
בתקרה חשוכה שחורה מוארת פתאום
כשאת נכנסת כמו כוכב לחדר שלי מחדרך
בלילה בלי שמיים את ממטירה גשם
ומעלה את השמש לאט מעל קו האופק

הומור
המחנכת ביסודי - מיכה, למה אתה שקט?
מיכה -
המחנכת - אתה יכול לספר לי, אני המורה שלך
מיכה - יש ילדה אחת...

כמיהה
היי, מיקי
מה דעתך לבקר את מיכאל סברה?
הוא סגור בבית, אין לו רצפה
הוא ילקק לך כמה שאת רוצה

כאב
אבא ואני רבנו
ואפשר לחתוך את השתיקה בסכין
הוא מתבצר כמו צוק עתיק,
שהמים מכים בו

בדידות
מחזיק את הדמעות בכוח,
כדי שלא אבכה כמו תינוק
דמעות מתגלגלות יכתימו את החולצה שלי
אהבתי תהיה בור קבר

ערפילי
משהו בדרך - היא זזה
המסילה מובילה למאהב
משהו בדרך בה היא מובילה אותי

אכזבה
לא אוהב סוליטר,
לא מבין את ההיגיון במשחק הזה,
אבל משחק שוב ושוב,
לפחות משחק אחד ביום,

אינטרוספקטיבי
מצאתי את עצמי עייף וייגע,
משתולל ללא מטרה במחראות ציבוריות
הלילה היה קר ואתו גם הנפש
ואהבה לא באה לבית בו ישבתי

ערפילי
נכתב בדם ביום חול
בו כל השקנאים הלכו לישון
רוח מרפרפת על פני המים
מניעה אדוות רכות על גוף מתערסל

אינטרוספקטיבי
כיביתי את הרדיו
דווקא ב-זהבה בן?
צעקה לי השכנה
ביקשתי סליחה

סאטירה
הנשים עם השדיים שלהן
גועל נפש
התחת המפתה שלהן,
שמתחשק לך ללטף אותו

גיהנום
היא בטח משוגעת לעבוד בעבודה כזאת,
בוודאי משהו אצלה בראש לא בסדר.

אינטרוספקטיבי
אני לא יכול לנעול את הנעליים
ולבוא עד אלייך.
הכפור בעצמותיי קר מדי,
כמו הכפור שבלבי.

אינטרוספקטיבי
יש אנשים שמתמסטלים מסיגריות
יש מגראס או אלכוהול
יש אנשים שמתמסטלים מ-נשים
יש אנשים שמתמסטלים מטיפקס

גן עדן
סוף שבוע סוף
כל סוף השבוע נחגוג
בשר על האש, בשר קצביים,
הנתחים הכי טובים

צמד שירים
פנים שטוחות על מרקע הטלוויזיה
מחייכות אליי חיוך של ג'וקר-סמיילי
את לא יודעת כמה אני מטורף עכשיו

קינה
בבוקר של סתיו, בבוקר של שלכת,
הוא הלך ולא שב
לקח תיק צד, מזוודה ושקית,
רק אלוהים יודע לאן הלך

אימפרסיוניסטית
הנהר הזורם השחיל תשעים ותשעה חרוזים
שהיו מופתיים בצלילותם השקופה הרכה
מגפיים רטובות הפכו לכפות רגליים יחפות
שטבלו רטובות בספוג המים הרדוד

גורל
איש משוגע עם אקדח
אל תתעסק אתו
אישה מביטה ושותה שמפניה
אנחנו על הרכבת האחרונה

בדידות
הקפתי את לבי בשמיים וים
המדבר רחוק כל-כך
אני לא צמא, גם לא רעב
אבל בודד כאן כל-כך

דיאלוג
+ עמדתי ליד החלון ורציתי לקפוץ
- למה?
+ כי הרגשתי ממש טוב
- היית בדיכאון?

ייסורים
תיתן לי בקבוק לשתות
אני גר על מחודדים של קרח
הם אומרים לי שעליי להיות חכם ופיכח
אבל לא מרגיש חכם וסובל להיות פיכח

רומנטיקה
ליד החבית בפינה,
יש ילד בן 17
הוא אוהב נערה, מסכן,
זה יהרוס לו את החיים

בלדה
אמרתי לו בוא נרכיב את שעון הקוקייה
על הקיר
אמר לי - גם ככה אני לא גר כאן,
מה אכפת לי

סוריאליזם
ילד קטן כחול
ילד תינוק כחול
שוחה מטה במים הכחולים
צולל למעמקים

אלגיה
כשהחרב תתנופף מעל ראשי,
אנשק את דמותך
אנצור רגעים לקחת אתי

פיוט
צפונות לבך לא תצפנה התמרמרות נפש יהודייה
וקול השעון לא יכה בך מזמורים של זמן
כי הנפש חד היא וגם הזמן, התנועה והמקום
וכל הבא משם גם שב לשם

הרהור
שינוי המודעות
למשהו יותר שמח וחיובי כמובן
נתקל בהרבה קשיים
אם אתה חי בסביבה שלילית

פיוט
בואי רגלית העין,
הראי לי את פנייך והסער
מושל שוטה העין,
בנבכיי ראשך אשוח

מצב
רגל קדימה, זה מסך מעולה
מנגינות ושמש,
אינטלקט ובדידות

ארוטי
פישקתי את הרגליים
והאשכים שלי השתלשלו מגופי העירום כמו רימונים

בלדה
היית מביט בי בבית-הספר
אימא אמרה שילדים הם שוטים של אהבה
הייתי גם כן שוטה של אהבה,
הייתי ילדה

טרילוגיה
כמו צלקת,
שמצלקת את כל הגוף
מלמעלה עד למטה
מה-קודקוד הסדוק עד כף הרגל העקומה

שיר ילדים
בשקט הולך הכיסא
יש לו רק ארבעה רגליים
ואחת מהן שבורה
כי מיכה בעט בכיסא

צמד שירים
הגשם ירד כמו תותחים ממשמשים ובאים
על העיר החשוכה ששכנה הרחק מהים.
האדם נדד במכלאות הנפש המסוכסכת
כמו רצה לישון או להיעלם.

אהבה
תאהבי אותי עוד פעם יקירתי
אהבתך לי כממתק לגרון מר
תאהבי אותי עד שהגשם יבוא
ואז תאהבי אותי עוד

ארוטי
יש לך תחתונים בצבע סגול
הוא אוהב את התחתונים בצבע סגול,
כי הם חצי שקופים

קובץ שירים
מה שיהיה - יהיה
כך הוא אמר שוב ושוב
מה שיהיה - יהיה
אתה לא צריך לדאוג ל-דבר


לרשימת יצירות הצילום החדשות
קונטקטס
אל היצירה

מבויים
אל היצירה

דוגמנות
אל היצירה

דוגמנות
אל היצירה
הטרדה מינית?
לא, תודה.

אל תיעלב...

דוגמנות
אל היצירה

קונטקטס
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
אימא! הוא בורח!
אני לא יודע מה לעשות!
בא לו ללכת! בא לו ללכת!

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
לא יכול להסתכל על עצמי במראה
כואבת לי האוזן, כואב לי הראש
שמתי עציץ על ראשי,
זה לא היה יפה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
כשאת לידי,
אני לא פוחד כלל
כי את מגינה עליי בשרירייך החזקים,
ובתבונתך ובפיקחותך ובחוכמתך

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
אתה יודע שאני מתה על התחת שלך,
אפילו הכנסתי לשם את הלשון
אבל ברצינות, אני ממש אוהבת אותך
וזה לא הוגן שאתה עוזב אותי




אם חתול תמיד
נופל על
הרגליים
ולחם עם ריבה
תמיד נופל על
הצד עם הריבה.

מה יקרה אם
נקשור לחם עם
ריבה לגב של
חתול ונזרוק
מבניין?


תגובת מערכת:
חוק מרפי ידוע
אחר גורס שכל
פעם שמנסים
לבחון את חוקי
מרפי - נכשלים.
לכן החתול עם
הפרוסה על הגב
ינחת על הצד


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MichelShabra
יוצר מס' 93452. בבמה מאז 15/12/20 15:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למיכאל סברה
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה