|
אני כולי נוזלת, גונחת מהנאה, הלשון שלך על הגוף שלי, חוקרת כל
פיסת עור קיימת, הרגליים שלי רועדות ואני בקושי מצליחה לשמור
על שיווי משקל.
|
היד שלך על הצוואר שלי, תוהה אם לסתום לי את הפה כדי שלא ישמעו
אותנו ומחליט שככה בדיוק זה טוב לך. יד חזקה ובטוחה על הצוואר
של הבחורה הזו שעד לפני כמה שבועות הייתה רק שם עבורך.
|
השפתיים שלו מרפרפות מעל הצוואר שלי, נוגעות, לא נוגעות,
מטריפות לי את המחשבה. אני מצליחה בקושי לפתוח את הדלת, הראש
שלי מעורפל מתשוקה. אנחנו סוגרים את הדלת אחרינו והוא מיד מרים
אותי עליו.
|
אתה מוריד אותי על הברכיים, ביד אחת בטוחה שלוחצת על הכתף שלי,
מוביל את הראש שלי צמוד אליך, אני מרגישה את הזקפה שלך ומיד
מתחילה ללקק. תופסת לך את הישבן ושואבת אותך אליי.
|
אני מתמסרת לתחושה ואליך, מקבלת בהכנעה שאתה אחראי בלעדי כרגע
על הגוף שלי ועל כל מה שקורה פה.
|
האם תהיה עצוב עם לכתי
ליותר משעה?
|
כמו חותמת.
שטבלו אותה
בדיו של אהבה
|
אני רוצה שתטעם את השקשוקה
שהכנתי
וגם את החלה.
אני רוצה להתייעץ אתך
|
ונתתי לך
לחדור פנימה
ככה שהיית
רק אתה
|
|
הסלוגן הוא
תופעה מיוחדת
בהסטוריה של
ההומור. היחוד
שלה הוא לא
בהופעתה באתר
תרבות, שכן זה
בעל תקדימים
רבים. הייחוד
הוא בכך שהסלוגן
לא נגמר עד שהוא
נגמר - הווה
אומר בחתימה.
הפאנץ' מבצע אם
כן תפנית חדה
לשם הכותב
והמספר הופך
לחלק אינטגרלי
בבניית ההומור.
חוקר הסלוגנים
גרסא שתיים
נקודה אחת, נותן
דוגמה לחתימה
שהורסת סלוגן
שלם. |
|