[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את ירדנה אובילה בוזנח
ירדנה אובילה בוזנח נולדה בשנת 1964 בישראל.
נשואה ואם לשניים. עבדה במערכת החינוך עד לשנת
2020.
כיום גמלאית המאבקת את חלומותיה הנושנים ומפיחה בהם
חיים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
פגשתי אותו לראשונה בסביבות גיל עשר. עברנו לגור מולו, או יותר
נכון לפניו, שכן הוא שכן בחצר האחורית של בניין המגורים החדש
שלנו ברחוב איינשטיין מספר שישים ושלוש.

געגוע
מעולם לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, באמירות ושאלות פשוטות עטפה
את אהבתה אלי. "קחי סוודר," "אל תאחרי," "מה קרה, חזרת מוקדם?"
"אכלת?" "מה את רוצה שאכין לך?"

הומור
מבט מהיר על הרכבים המעטים שנותרו בחניה ועל הזונות שבשוליו
גורם להן להזדרז ולהיכנס לרכב שייקח אותן הביתה. כל אחת מהן
חולמת על מקלחת חמה ומפגש משפחתי שיכלול ככל הנראה ארוחה ערב
משותפת.

הומור
איזה באסה, כבר שנים לא הייתי ביום חופש ביום ההולדת. היו לי
תוכניות מכאן ועד עוד עשרים ותשע שנים, שזה מניין שנותיי,
אפיית עוגה ואירוח לא היו ביניהם.

חוסר אונים
צופרי המכוניות וטרטור מנועי האוטובוסים מוסיפים להמולה כאילו
מברכים את בואה לתחנה המרכזית בתל אביב.

כמיהה
אותו הים שסיקרן אותה. אותו הים שמילא אותה בחדוות נעורים,
שהרחיב את ליבה ודעתה בימי נעוריה וניבט אליה מזוג עיניו
הכחולות של חתנה הבוגר בעודה בת עשרה. כמה אהבה לטבול את גופה
במימיו הקרירים גם לאחר נישואיה כתחליף למקווה הטהרה. מאוחר
יותר, בחלוף הזמנים אותו ה




נאבדה:
חרדון ממין
נקבה, עור
מחוספס ולשון
ארוכה.








אדון חרדון,
מודאג.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YardenaOvilaBuznah
יוצר מס' 93447. בבמה מאז 2/12/20 6:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לירדנה אובילה בוזנח
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה