|
בקיץ היו מפעילים את המזגן, אם היה צריך. היו עוברים למושב
האחורי, מתנפלים זה על זאת בחמת זעם, נוהמים מילים שאביגדור לא
שמע אף פעם מאף אישה, מילים שלא אמר אף פעם לאף אישה, אפילו לא
בדמיון. היו מתעלסים בפראות, מכים זה את זאת, מסירים רק את
פרטי הבגדים שהפריעו
|
בשנת 1956 צרחתי בהתרגשות כמו כולם ועם נחמיה בן אברהם ברדיו
,כשנחום סטלמך, "ראש הזהב", הבקיע גול נגד ברית המועצות
הגדולה והשוער שלהם יאשין , שהיה הכי טוב בעולם. בשנת 1956
מלאנו שקי חול בחצר והכנו דליים עם מים במקלט כשמדינת ישראל
הצעירה ניצחה במלחמה את מ
|
הם היו באים לארץ ,כל שנה לתל אביב, בשיא הקיץ , ישנים אצל
אחותו או משהו, כמו כל הקיבוצניקים החורנים, שלא ישלמו גרוש
על בית מלון או על להשכיר איזה דירה לחודש פה.
|
הרבה פעמים בערב היו כמה שכנים מתאספים ליד הבית שלהם ושומעים
את ניל סדקה נשבע אהבה לקרול שלו, והאיטלקי מפסטיבל סן רמו
דומניקיו מודוניו שר וולרה, הו הו, קנטרה, או הו, או הו
|
|
|
שיא הבושה -
סלוגנך לא
אושר.
רק להתאבד, מה
עוד נשאר?
רק רגע! לפני
שתחתוך את
גרונך
דע לך כי קיימת
נוסחה.
נוסחה גאונית אך
פשוטה ביותר
שהופכת כל סלוגן
עלוב לפנתר.
ואפילו את שלך
תהפוך למוצלח
ואותה הנוסחה
הולכת כך:
ווי כבר חמש
ואני עוד
במשרד?
אני הולך הביתה,
תסתדר לבד.
המדריך השלם
לסלוגניסט הצעיר |
|
