|
בט"ו באב שמעתי: "כולם אחד , ואתה אחד מכולם"
היא אמרה לו "אני אהיה בשבילך ואתה תהיה בשבילי" כאילו רצו
להציל את נשמתם הנעצבת זה בזרועות זו, הם ידעו שהיו זקוקים זה
לזה, להפר את השיממון את הצער הנורא- לנצח את הקללה של העצב
|
הלוחמים
היה זה בוקר בהיר כשאורין התעורר. מוכן ליום חדש. עכשיו היה
עליו להזדרז, כבר עברו שתי שקיעות והוא צריך לפגוש את משי.
אורין קם, התמתח חגר את חרבו הגדולה והמבריקה, לבש את חליפתו
מתחת לשריונו הבוהק ויצא לדרכו.
|
הוא קפץ מעל גדר האבנים שהיתה בדרכו מזרחה, והמשיך לדהור,
בשקיקה ובשקט- גדר האבנים הזאת היתה זכורה טוב לנפשו , כשעוד
היה בן אדם
|
לקיים , ברכתך ביקשתי
אך לא מצאו ידיי הכח
לקום
ולעשות
עוד
בלעדיך
|
איך זה שכולם צועקים,
והעצים בשתיקתם ממשיכים,
הענפים והפרחים בתמימותם?
זה לא שהם רוצים...
|
מדוע נפרדה החומריות משורשה?
נא ענה לי בבקשה
אנא מצא לי את התרופה
לשקר ולעיוות
נא גלה לי את האמת.
|
כל אדם נושא אתו את עצמו
ולי אין את עצמי
אני נושא בליבי רק
את שכונת ילדותי
|
אל תשכח את הזמנים
והימים היקרים מפנינים
שהרגשת את העזרה
עם כל מילה שיצאה
|
אני רוצה להיות אני
במחיר הכול - כל החיים
אני רוצה להיות אותנטי ואני
גם בלי המעטפות היפות
|
מול השמש העולה
זה אני ואתה
כאן , בין כל האדם
|
אינני נשיא ולא חכם בוודאי
אך יודע אני זאת אדע
כי גם בי יש משהו מאותו יעקב הראשון
|
הֶיֵה לי בית אלוהים
בית שאבד,
כי אתה הבית בלבי
היית כל חיי
|
את הפגיעה שפגעתי בְּךָ , ובָךְ.
מילה מכאיבה - פגיעה בלב
לעולם לא אשכח
היא חרוטה בליבי באהבה
באור
|
'שם' זה מקום קטן
לתאר את מרחבי אינסוף ואין גבול,
בם נפשי משתוקקת לכח האהבה שלך
ולהנתינה שלך , הטוב , והנדיב , שבנשמתך
|
אני גחלת לוחשת
אני גחלת בוכה בכי תמרורים
עובר בשביל ובוכה בפנים
כולי דמעה גדולה חמה
|
בתוכי עצב ושמחה
צחוק ודמע
גדולים
עמוק שם פנימה ירה לי מי אני
|
אני רוצה להיות כהלך זר ביניכם, בני האדם
לתת ולקבל השראה של יופי ותמימות, ואהבה, וחמלה
|
אלהים
בראת אור
הורדת נשמה
בהתחלה
נא תן לו נחמה
תן לו כח
|
זה הילד שאבד לי בסערה
וששכח מה הוא רצה מחפש עוד אור באפלה
מחפש למצוא נפש קרובה
ולחפש אהבה
|
הילדות חיה בי,
אולי הדבר היחיד שחי בי
הילדות, א-להים שם איתי
אותן ההתחלות
|
הלוואי שתאוותינו ,
שלא יחשיכו את מקורות אהבתינו
זה אתה א-להים
אור מסתתר ותמים
אוהב ונותן בלי סוף
|
שוב
בעולם שלי
ובכל העולם
מלך נשארת
|
רוב שנותיי עברו בחושך, אלקי
ואתה עברת בשדות הדמים של חיי
והטפת מריחך בושם בדרך לפניי
ואני רדפתיך ולא מצאתיך אתה ברחת
רוחך עוד בעורקיי
|
ותודה
ותודה לכל אלה שהאמינו בי
מי שחשב עלי לטובה, והתייחס אלי לא בזלזול
האנשים הקטנים פה ושם שנתנו לי יחס חם
ברחוב, בצבא ובכל מקום בעולם
|
ילד דע, את הכול רק תאהב
אל תשכח לאהוב
זוהי מצוה
זוהי חובה ילד קט
|
וזה כואב לא אשקר, המאמץ
אך משתלם לראות את פניך מלאך
זה המחיר של מי שאוהב
זה המחיר של מי שמבין רק מגע כמעט
|
חום, מה אדם מחפש בעולם
יד מושטת - בלי לראות- יד אחות
חום- רק מעט עזרה-
כבר לא אהבה כי מי ירצה-
|
אנשים הולכים אנשים יבואו אבל אותך תמיד אזכרה לטובה
מימים נקיים ויפים
מעולם ורוד ותמים
ידידתי
|
יוֹסֵף
שָם הצבתי גבול
ושם קבענו שלט
'כאן מכרנו את יוסף'
באותיות זהב
|
אם תדעו, אם ידעתם
טיפה מסערת רגשותיי
וכמה אחוז צער גופי
לא הייתם עומדים במקום לרגע אחד
|
כְּשֶתַּבוֹאִי ,
הַכּוֹכָבִים יָשִׁירוּ בְּמָעֲגָּלֵיהֵם-לִי,
הַנֵּרוֹת יָאִירוּ בְּלַּהָבֶיהֶם ,כִּי-
לִּבִּי לֹּא יִכְבֶּה עוֹד לְעוֹלָם.
|
כלבי ידידי
כאב לי
כשהרגשתי את נפשך נשברת
|
כל לילה - כל יום
אתה עוזב אותי לעולם
ועוד יום עובר בלי מגע רוחך א-דני
|
עובר חולף
רק בתפילה
הכול עומד פתאום
ואני כחלק מהשיבולים
רק אהבה הקשר בינינו
נשארת ממש
|
לעולם שאהבתי
לחיים עם טעם ושמחה
לזמנים של אהבה
ולא ביקורת, בלי שפיטה
|
זה עולם קשה
המשחק אכזרי
מי שחלש נופל
,זה לא ילדותי
|
בין אהובי העם אני רוצה
להיות באהבת העם הזה לעולם
עולם של אהבה
אוהבי ללא סיבה
|
ליד השכונה הישנה
יש חומות עצומות של זכוכית
אני עובר
אני רואה
|
כי גם את לי מגדלור
זו שבועה של עולם של ילדות
שבועה של עולם
יפה אצילי ומתוק
מתוק כמוך
|
ילד, לך תחלום אהבה
אתה יודע - זה אש בליבך
תאהב כמה שאפשר
לבד, בין השורות
|
לא אוכל לתאר את האהבה שלך
שדו שלי
כלב טיפש ומשיח
יש לו מלאכים ואורות בעיניים
עליצות ותמימות בהליכתו הטיפשית
|
מאחורי כל אדם סיפור שלם,
ודברים שיושבים על ליבו,
וכל אחד ואחד , נושא דאגות לבבו,
וליבו שרחש אהבה,
וקולו גם בסתר נחנק,
|
משהו
משהו בוער בנו, בזמן הזה
הזמן הזה בוער בנו
|
אהבה פנתה אלי והאירה בי קצת
לא יודע אם זה השכינה
או אלוהים או נשמה אחת
שמעל לכל ידיעה וחכמה
והרגשה שהרגשתי
אור מתוק
|
אני לא יכול להיות ברזל
גם גופי... כמעט ומתפורר
אין לי כוח לעפר דבקתי
ניתך לבי ובשרי
|
עולם יפה שלי
עולם-יפה-שלי
אני אוהב
בשבילך
ולא נכנע לכאב
|
וכשאני מסתכל לאחור
אני רואה הר
הר של כל הטוב שעלי עבר
הר, שם כל הסימנים של העבר
|
אתה האחד
אתה האהבה שלי
אתה שולח את הגשם ומביא את השמש
אתה ניצב לבד ומדבר את האמת
|
כל רגע , כמעט כל דקה
אני נשבר
אני חוזר לקרקע
ומתחיל הכל מחדש
|
כי אני זה אתה
ואתה זה אני
לכן אני פגוע כשאתה נפגע
ואתה נפגע אם אני
|
עוד לא ראיתי פרח כמוך
ילדה עדינה, נדירה - פרח בר
טבעתי באהבה שבעיניך
את הכי מיוחדת, שונה וכל כך אהובה
רגישה ושבורת הלב אהובתי
|
שעת לילה מאוחרת
כל המחשבות שלי - הולכות ממני
וכך זה טוב
צרור האהבות של העבר
עוד לא נשכח
טוב שכך
כך זה טוב
|
תהיה אמת - האמת לא עצובה
האמת רואה הכול
מסתכלת
היא אינה עקומה
|
אני רוצה להיות אהוב
אבל אני לא תמיד פתוח
אני פוחד לא להצליח
|
כך נהיית הגאווה, והבדידות
הבדידות הלא טובה
קשה להתמודד עם המשברים
אולי קל, פנים בפנים
|
יש איזה כוח בנעורים
שמתפזר אחרי כן
משהו מאחד כמו זר פרחים יפה רך וצבעוני
יש משהו אוהב
מלא אהבה
בנעורינו
שהולך אחר כך ונעלם
|
בדידות מזהרת,
האם הייתה יכולה להימנע ?
התסבוכת המאיסה עלי לחיות
והכל מה' וזו הנחמה , עליה אשען
עמוד אחד ושמו אמונה
|
הילד שבי חולה
הילד לא רואה את טוב העולם
הילד לא מרגיש
אין מה שישמח את ליבו
הוא כבר לא ילד
אלא איש
|
איך זה,
איך זה שכולם צועקים,
והעצים בשתיקתם ממשיכים,
הענפים והפרחים בתמימותם?
... זה לא שהם רוצים...
|
חברים שנטשתי בעבר
כאילו לא היה מזמן
אני בוכה עליכם
אני אוהב אותכם
מעומק הנשמה
|
נאחז בעבר , כמו ספינת הצלה
מנסה לאחוז אור
אהבתינו
לנשום אותו אויר
גְבָהוֹת פסגות
אותו נשמנו יחד
|
אז רק הייתי
ילד קטן ומלא רחמים
מלא רחמים
על העולם כולו ויותר , ויותר
|
ובלילה נשמתי מבקשת רחמים
מתחננת ובוכה לא נחה
אין לי מה להאשים
זה החיים-
לא תמיד אותך אוהבים -
|
אם לא נעמוד פנים בפנים
כבני אדם
פשוטים וצנועים
לא נוכל לשרוד בחיים
|
הרגישות שלך נגעה לנפשי הרעדה שלך הרטיבה את עיני
דמעותיי לבד יצאו כשראיתיך רוגשת
כמו שאני הייתי והבנתי... הבנתי את
נפשך
|
אלהי , אלהים
האם תזכור האם זכרת ?
את עוברי כאן מקדם
את שיר הפלא
האם תזכור האם זכרת ?
|
ארץ אהובה
ארץ שלנו קריה יפהיפיה, אדמת אהבה טהורה
ראשית צמיחה- עיר בתולה
עטית עדיים, ועדיין,
|
רבי, חזור- אל תשכח אותנו כאן
תתפלל עלי -אותי אל תשכח
צהרי יום בהיר ושמש חמימה
כדורגל ושכונה ואתה, רבי אהוב
|
|
|
החתול שלי
בתול.
זה בגלל שאין לו
אופציות. |
|
