|
בט"ו באב שמעתי: "כולם אחד , ואתה אחד מכולם"
'כולם אחד , ואתה אחד מכולם' שנמצא... את נקודת האחד
- שם הכל אחד. 🌼🎸 אהבה לעולם
ועד💙הפירוד-שורש הרע.
הוי מתלמידיו של
אהרן🌸Peac&Kiss❤️Love☮️💙💚💜
כְּשֶתַּבוֹאִי ,
הַכּוֹכָבִים יָשִׁירוּ בְּמָעֲגָּלֵיהֵם-לִי,
הַנֵּרוֹת יָאִירוּ בְּלַּהָבֶיהֶם ,כִּי-
לִּבִּי לֹּא יִכְבֶּה עוֹד לְעוֹלָם.
כְּשֶׁתַּבוֹאִי הַעוֹלָם יֵרָחֶם, לא יִנָקֵּם,
וְשָׁלוֹם לִי-
טִיפּוֹת דִּמְעוֹתָּיְי יִפְּלוּ מֵהַעֱצִים,
דְמָעוֹת הַהִתְרַגְשּוּת,
עֲל הַמְצִיאֲה,
שֶמָּצָא אָדַם אֶת חֲוָה,
שֶּׁמַצְאֲהּ חֲוָה אֶת אִישָּהּ-
כְּשֶתָּבוֹאִי לְעוֹלָם לֹא נָמּוּת
נַחֲזוֹר לִהְיוֹת יֶלָדִים נִצְחִיִים
כְּשֶתַּבוֹאִי-
נִש-ְחֳק שֵנִּית,
כְּמוֹ בְּנֵי אֲחָת עֱשְ-רה,
נִהְיֶה הֲחֳבֵרִים הַכִי טוֹבִים זֶה לָזוֹ,
וְנִשְ-חֳק וְנִשְׁתָּעֳשֵעֲ כְּמוֹ גּוּרִים
עֲל הַדֶשֵׁא וְהַש-ְמִיכוֹת
כְּשֶתַּבוֹאִי
אֲנִי אֶתֵן לַךְ חוֹם וְאֲהָבָה
כַּמָה שֶתִרְצִי
אֲז נַתְחִיל לֶאֱהוֹב שֵנִית-
הַעוֹלַם יִתְעוֹרֵר בִּשְלָל פְּרִיחוֹת
כּדֵי לְהוֹדוֹת
נֵרֵנוּ לֹא יִכְבֶּה לָעֲד
אֲז תַּבוֹאִי, אֲחוֹתִי רָעֲיָתִּי
כִּי אֲת עֲצְמִי וּבְשָ-רִי
אֲת בָּאֲה ?
היא אמרה לו "אני אהיה בשבילך ואתה תהיה בשבילי" כאילו רצו
להציל את נשמתם הנעצבת זה בזרועות זו, הם ידעו שהיו זקוקים זה
לזה, להפר את השיממון את הצער הנורא- לנצח את הקללה של העצב
|
הלוחמים
היה זה בוקר בהיר כשאורין התעורר. מוכן ליום חדש. עכשיו היה
עליו להזדרז, כבר עברו שתי שקיעות והוא צריך לפגוש את משי.
אורין קם, התמתח חגר את חרבו הגדולה והמבריקה, לבש את חליפתו
מתחת לשריונו הבוהק ויצא לדרכו.
|
הוא קפץ מעל גדר האבנים שהיתה בדרכו מזרחה, והמשיך לדהור,
בשקיקה ובשקט- גדר האבנים הזאת היתה זכורה טוב לנפשו , כשעוד
היה בן אדם
|
למה כולך מלא חרולים ידידי הקטן
אמר המלאך אליי
"כי לא טיפלתי בעצמי, זה זמן רב"
אבל למה ? "שאל בדאגה עמוקה"
"כי אני לא נחשב , או לפחות ככה רומזים לי כולם"
|
לקיים , ברכתך ביקשתי
אך לא מצאו ידיי הכח
לקום
ולעשות
עוד
בלעדיך
|
אלהים, ברך פרח, ופריחה שבראת,
ברך את היצירה,
ברך ילדים תמים,
אתה בראת גבר ואשה
אתה עשית אדם, וחוה
בגן עדן בראשונה,
|
איך זה שכולם צועקים,
והעצים בשתיקתם ממשיכים,
הענפים והפרחים בתמימותם?
זה לא שהם רוצים...
|
מדוע נפרדה החומריות משורשה?
נא ענה לי בבקשה
אנא מצא לי את התרופה
לשקר ולעיוות
נא גלה לי את האמת.
|
נצור אישה יפה רחומה
נגעה בליבי המיוסר
באדיבות ורכות
הלא היא סוד הנשמה
שמור אישה יפה, ועדינה
|
כל אדם נושא אתו את עצמו
ולי אין את עצמי
אני נושא בליבי רק
את שכונת ילדותי
|
אל תשכח את הזמנים
והימים היקרים מפנינים
שהרגשת את העזרה
עם כל מילה שיצאה
|
אני רוצה להיות אני
במחיר הכול - כל החיים
אני רוצה להיות אותנטי ואני
גם בלי המעטפות היפות
|
מול השמש העולה
זה אני ואתה
כאן , בין כל האדם
|
אינני נשיא ולא חכם בוודאי
אך יודע אני זאת אדע
כי גם בי יש משהו מאותו יעקב הראשון
|
הֶיֵה לי בית אלוהים
בית שאבד,
כי אתה הבית בלבי
היית כל חיי
|
את הפגיעה שפגעתי בְּךָ , ובָךְ.
מילה מכאיבה - פגיעה בלב
לעולם לא אשכח
היא חרוטה בליבי באהבה
באור
|
'שם' זה מקום קטן
לתאר את מרחבי אינסוף ואין גבול,
בם נפשי משתוקקת לכח האהבה שלך
ולהנתינה שלך , הטוב , והנדיב , שבנשמתך
|
אני גחלת לוחשת
אני גחלת בוכה בכי תמרורים
עובר בשביל ובוכה בפנים
כולי דמעה גדולה חמה
|
בתוכי עצב ושמחה
צחוק ודמע
גדולים
עמוק שם פנימה ירה לי מי אני
|
אם עוד תרחם עליי
אם עוד תשוב
לגאלי כימי-קדם
אני הנני בא מאלף גלויות
עייף ושבור
אל ידיך המחבקות אפול ,אשוב
|
אני רוצה להיות כהלך זר ביניכם, בני האדם
לתת ולקבל השראה של יופי ותמימות, ואהבה, וחמלה
|
אלהים
בראת אור
הורדת נשמה
בהתחלה
נא תן לו נחמה
תן לו כח
|
בהיותו בודד לבדו
ואין איש אתו
או טוב חושב לו עוד
נשכחה אהבתו, ושעשועו
והוא מצער
התפורר ונשבר
התפוגג ואבד
|
הילדות חיה בי,
אולי הדבר היחיד שחי בי
הילדות, א-להים שם איתי
אותן ההתחלות
|
זה הילד שאבד לי בסערה
וששכח מה הוא רצה מחפש עוד אור באפלה
מחפש למצוא נפש קרובה
ולחפש אהבה
|
הלוואי שתאוותינו ,
שלא יחשיכו את מקורות אהבתינו
זה אתה א-להים
אור מסתתר ותמים
אוהב ונותן בלי סוף
|
שוב
בעולם שלי
ובכל העולם
מלך נשארת
|
רוב שנותיי עברו בחושך, אלקי
ואתה עברת בשדות הדמים של חיי
והטפת מריחך בושם בדרך לפניי
ואני רדפתיך ולא מצאתיך אתה ברחת
רוחך עוד בעורקיי
|
ותודה
ותודה לכל אלה שהאמינו בי
מי שחשב עלי לטובה, והתייחס אלי לא בזלזול
האנשים הקטנים פה ושם שנתנו לי יחס חם
ברחוב, בצבא ובכל מקום בעולם
|
ילד דע, את הכול רק תאהב
אל תשכח לאהוב
זוהי מצוה
זוהי חובה ילד קט
|
וזה כואב לא אשקר, המאמץ
אך משתלם לראות את פניך מלאך
זה המחיר של מי שאוהב
זה המחיר של מי שמבין רק מגע כמעט
|
חום, מה אדם מחפש בעולם
יד מושטת - בלי לראות- יד אחות
חום- רק מעט עזרה-
כבר לא אהבה כי מי ירצה-
|
אנשים הולכים אנשים יבואו אבל אותך תמיד אזכרה לטובה
מימים נקיים ויפים
מעולם ורוד ותמים
ידידתי
|
יוֹסֵף
שָם הצבתי גבול
ושם קבענו שלט
'כאן מכרנו את יוסף'
באותיות זהב
|
אם תדעו, אם ידעתם
טיפה מסערת רגשותיי
וכמה אחוז צער גופי
לא הייתם עומדים במקום לרגע אחד
|
ילדה קטנה
ראיתיך בתמונה
והיית בעיני מרשימה
ומקסימה כובשת בתמימותך
הכרנו כמבוגרים כבר
אבל כשראיתיך בתמונה
בכיתי
|
כְּשֶתַּבוֹאִי ,
הַכּוֹכָבִים יָשִׁירוּ בְּמָעֲגָּלֵיהֵם-לִי,
הַנֵּרוֹת יָאִירוּ בְּלַּהָבֶיהֶם ,כִּי-
לִּבִּי לֹּא יִכְבֶּה עוֹד לְעוֹלָם.
|
כלבי ידידי
כאב לי
כשהרגשתי את נפשך נשברת
|
כל לילה - כל יום
אתה עוזב אותי לעולם
ועוד יום עובר בלי מגע רוחך א-דני
|
עובר חולף
רק בתפילה
הכול עומד פתאום
ואני כחלק מהשיבולים
רק אהבה הקשר בינינו
נשארת ממש
|
לעולם שאהבתי
לחיים עם טעם ושמחה
לזמנים של אהבה
ולא ביקורת, בלי שפיטה
|
זה עולם קשה
המשחק אכזרי
מי שחלש נופל
,זה לא ילדותי
|
כשאני שותה עוד צוף
מהפרחים ברחוב ילדותי
אני עוד חי
אני חוזר להיות
|
בין אהובי העם אני רוצה
להיות באהבת העם הזה לעולם
עולם של אהבה
אוהבי ללא סיבה
|
ליד השכונה הישנה
יש חומות עצומות של זכוכית
אני עובר
אני רואה
|
כי גם את לי מגדלור
זו שבועה של עולם של ילדות
שבועה של עולם
יפה אצילי ומתוק
מתוק כמוך
|
ילד, לך תחלום אהבה
אתה יודע - זה אש בליבך
תאהב כמה שאפשר
לבד, בין השורות
|
לא אוכל לתאר את האהבה שלך
שדו שלי
כלב טיפש ומשיח
יש לו מלאכים ואורות בעיניים
עליצות ותמימות בהליכתו הטיפשית
|
אחרי שהלכת
משהו בלב נסגר
אבל אחר כך
הרגשתי שאתה חי
|
מאחורי כל אדם סיפור שלם,
ודברים שיושבים על ליבו,
וכל אחד ואחד , נושא דאגות לבבו,
וליבו שרחש אהבה,
וקולו גם בסתר נחנק,
|
משהו
משהו בוער בנו, בזמן הזה
הזמן הזה בוער בנו
|
המשוגע השכונתי נקבר הליל
בחסות האפלה
נרדם ונח לו
ולא יקום עוד אולי
ולא עוד יטה אזנו,לא יתן את קולו
לקולות התהו , ובכי והצחוק והרחמים
|
האם אחרי אלף שנות
תבוא הטובה והברכה? והכפרה?
או שזה הסוף המר?
כך נפשי בשאלתה, ומתקשה להאמין
שזו אכן הגאולה
|
אהבה פנתה אלי והאירה בי קצת
לא יודע אם זה השכינה
או אלוהים או נשמה אחת
שמעל לכל ידיעה וחכמה
והרגשה שהרגשתי
אור מתוק
|
אני לא יכול להיות ברזל
גם גופי... כמעט ומתפורר
אין לי כוח לעפר דבקתי
ניתך לבי ובשרי
|
עולם יפה שלי
עולם-יפה-שלי
אני אוהב
בשבילך
ולא נכנע לכאב
|
וכשאני מסתכל לאחור
אני רואה הר
הר של כל הטוב שעלי עבר
הר, שם כל הסימנים של העבר
|
אתה האחד
אתה האהבה שלי
אתה שולח את הגשם ומביא את השמש
אתה ניצב לבד ומדבר את האמת
|
אהבה... היא .. התקווה
היא התרופה. היא התשובה
הפריחו תפילות לאהבה
בכל המקומות בכל החלונות
|
כל רגע , כמעט כל דקה
אני נשבר
אני חוזר לקרקע
ומתחיל הכל מחדש
|
כל רגע , כמעט כל דקה
אני נשבר
אני חוזר לקרקע
ומתחיל הכל מחדש
בגלל הפחד
לא למצוא חן,
בעיני אף אחד .
החשש כי יבוזו שוב
לכבודי העצמי , שאבד.
|
כי אני זה אתה
ואתה זה אני
לכן אני פגוע כשאתה נפגע
ואתה נפגע אם אני
|
עוד לא ראיתי פרח כמוך
ילדה עדינה, נדירה - פרח בר
טבעתי באהבה שבעיניך
את הכי מיוחדת, שונה וכל כך אהובה
רגישה ושבורת הלב אהובתי
|
שעת לילה מאוחרת
כל המחשבות שלי - הולכות ממני
וכך זה טוב
צרור האהבות של העבר
עוד לא נשכח
טוב שכך
כך זה טוב
|
תהיה אמת - האמת לא עצובה
האמת רואה הכול
מסתכלת
היא אינה עקומה
|
אני רוצה להיות אהוב
אבל אני לא תמיד פתוח
אני פוחד לא להצליח
|
כך נהיית הגאווה, והבדידות
הבדידות הלא טובה
קשה להתמודד עם המשברים
אולי קל, פנים בפנים
|
יש איזה כוח בנעורים
שמתפזר אחרי כן
משהו מאחד כמו זר פרחים יפה רך וצבעוני
יש משהו אוהב
מלא אהבה
בנעורינו
שהולך אחר כך ונעלם
|
בדידות מזהרת,
האם הייתה יכולה להימנע ?
התסבוכת המאיסה עלי לחיות
והכל מה' וזו הנחמה , עליה אשען
עמוד אחד ושמו אמונה
|
הי ברוש תמיר ויפה,
אל תרגז
על השיחים הנמוכים ושפלים
אל תכעס
הם אולי , רק מקנאים.
אבל תהיה לידם
|
הילד שבי חולה
הילד לא רואה את טוב העולם
הילד לא מרגיש
אין מה שישמח את ליבו
הוא כבר לא ילד
אלא איש
|
איך זה,
איך זה שכולם צועקים,
והעצים בשתיקתם ממשיכים,
הענפים והפרחים בתמימותם?
... זה לא שהם רוצים...
|
וכל מה שהיה נקרא אני
-זה אתה
אז איך אני לא יאהב אותך
בי א-ד-נ-י
והוא שמחה והוא אני
והוא רק אהבה
והוא כולו רחמים אינסופיים
|
חברים שנטשתי בעבר
כאילו לא היה מזמן
אני בוכה עליכם
אני אוהב אותכם
מעומק הנשמה
|
מהות היא העצמיות של כל דבר, היחוד שלו על פני אחרים (והקדושה
שלו)
המהות של כל דבר נותנת לו ביטחון והרגשת כח וחיות , הרגשת
"בפני עצמו" (וכך הוא חי)
כלומר שיש לו תפקיד כי המהות היא המחזיקה אותו - היא הנשמה שלו
- והיא השדרה שלו הנותנת לו תוקף (יכולת) לעמ
|
טוֹב וּמֵיטִיב
לְעוֹלָם שְמֵך
לָמַה תָּזְנִיחַ
אֵת נָפְשִי
בְּיִיסוּרִים תְמָרְקֵנִי
|
נאחז בעבר , כמו ספינת הצלה
מנסה לאחוז אור
אהבתינו
לנשום אותו אויר
גְבָהוֹת פסגות
אותו נשמנו יחד
|
עד מתי
מלחמות ארורות תבקשו
תכו בסתר
עד מתי אנשים חזקים, תהרסו בלי גבול תריבו
דם נקי תשפכו, על האדמה
בלי בושה
אף את הדם לא מכסים
|
חומת אבנים אחת , מוכרת וכל כך שלי
כל כך אהוב , הייתי והיה,
הזמן ההוא שאז
הם נכנסים לפני חומות,
קרירות ואפלות אל תוך תוכי
|
אולי כך גם עשו הרגיש
כשראה את הדמעות
בפניו של מישהו אחר
ונזכר בבכי האובד שלו
שהלך לאיבוד
בחלוף שנים
סוערות ומבלבלות
|
אז רק הייתי
ילד קטן ומלא רחמים
מלא רחמים
על העולם כולו ויותר , ויותר
|
ובלילה נשמתי מבקשת רחמים
מתחננת ובוכה לא נחה
אין לי מה להאשים
זה החיים-
לא תמיד אותך אוהבים -
|
אם לא נעמוד פנים בפנים
כבני אדם
פשוטים וצנועים
לא נוכל לשרוד בחיים
|
אולי גם לו כאב
אולי גם הוא הרגיש אשמה
בלילות בודדים אולי גם-
הסיט את הוילון בבדידות ותוגה
אולי גם הוא פחד מהטירוף והחוסר אונים
מאבדן הגבורה והאייל
או יקיריו
|
הרגישות שלך נגעה לנפשי הרעדה שלך הרטיבה את עיני
דמעותיי לבד יצאו כשראיתיך רוגשת
כמו שאני הייתי והבנתי... הבנתי את
נפשך
|
אלהי , אלהים
האם תזכור האם זכרת ?
את עוברי כאן מקדם
את שיר הפלא
האם תזכור האם זכרת ?
|
ארץ אהובה
ארץ שלנו קריה יפהיפיה, אדמת אהבה טהורה
ראשית צמיחה- עיר בתולה
עטית עדיים, ועדיין,
|
רבי, חזור- אל תשכח אותנו כאן
תתפלל עלי -אותי אל תשכח
צהרי יום בהיר ושמש חמימה
כדורגל ושכונה ואתה, רבי אהוב
|
|
|
- אני את
הבגרויות שלי
כבר עשיתי!
- ואני משוחרר
על תנאי... |
|
