|
סיפרת לי על הבעיה הזו שלך, חוסר היציבות והבלבול
סיפרת לי על הכוח הזה שמשתלט עלייך ומרוקן אותך אך למרות הכל,
יש בי משהו שמחזק אותך.
|
עכשיו עולם חדש נפתח
נפתח כמו דלת הקסמים,
כמה מקסים
מקסים.
|
כאשר לפתע אתה צץ,
קופץ לחלומי ומחליט שאתה גונב את ההצגה
כל המחשבות שלי מתרוממות ומוחאות לך כפיים,
כפיים סוהרות
|
האמת, תמיד דגלתי בדילול אוכלוסין ובתכלס איך לא? תראו כמה
אנשים חסרי אנושיות יש בעולם.
|
יצא לכם אי פעם לחשוב על כמה אוטובוס מזכיר את גלגל החיים?
אמנם באופן מאוד מטאפורי כן? אבל מזכיר.
אם לא יצא לכם, ברשותכם, אשמח לשתף בתיאוריה טיפה מצחיקה שצצה
לה במוחי בזמן הנסיעה.
|
לימדתי אותי שלא על כל מחמאה צריך להגיד ״די״.
לימדתי אותי שצריך לקבל את עצמך כפי שאתה, כישרון.
ושהמודעות על חסרונותייך יכולה להפוך ליתרון.
|
הרגשת נבוכה וביקשת ממני סליחה, ״אמ... תזכירי לי... רק תזכירי
לי איך קוראים לך?״ אמרת לי בחוסר אונים. מילים שאף ילדה לא
רוצה לשמוע מהסבתאמא שלה. אני קוראת לך סבתאמא, כי את גם סבתא
וגם אמא בשבילי. סופר סבתאמא. גיבורת העל שלי. לימדת אותי ...
לימדת אותי איך
|
אתה מנסה לקרוא אותי כמו ספר, ולא רוצה לפספס אף מילה.
חוזר וקורא, שוב ושוב, כאילו זו הפעם הראשונה.
|
|
|
לא על כל
הגבינות צריך
להיות עובש.
בוליביה. |
|
