|
מאיר כותב שירים למגירה ששמה במה חדשה.
השירים הם מהסוג שהוא היה רוצה לקרוא.
הוא לא מרגיש מחוייב אליהם
במאה אחוז ,לפעמים הוא חוזר למגירה ומתקן .
אפשר לקחת את מה שהוא כותב כפשוטם
ולפעמים מסתתר שם משהו ואולי לא מסתתר כלום
עניין של פרשנות הקורא ועל אחריותו .
לדעתו שיר צריך לעשות משהו בחויה של הקורא
לכן, אם יש פה ושם מישהו שמציץ למגירה שלו ונהנה
משיריו , זה בטח שעושה לו טוב.
את הקונטרס הבא מצאתי בין דפי ספר הזוהר בחנות לספרי קודש
משומשים.
למרות, ואולי בגלל, זהותו העלומה של המחבר, נראה לי חשוב לפרסם
אותו בעת הזו בה רבים מבני דורנו מהלכים בחושך.
|
כשכל מה שנותר לך
הם שק(ר)ים מחוררים
של מילים נשפכות
כמים
|
איזה זן של ילדים גדל
בבתים מחוממים כל החורף, ומצוננים כל הקיץ?
ילדים בלי לכלוך מתחת לציפורניים
ילדים אדומי לחיים
|
בוטחת בי
ידיה עדינות
עיניה ארוכות ריסים מעפעפות
לאן לעזאזל אקח אותה
|
בחור צעיר
מחייך אליי
מתוך תמונה
דבוקה על ויטרינה
|
מי גיגל אותי?
מי גלגל שמי על לשונו?
מי גדר בפני את גבולו?
מי ערער עלי?
|
האהבה לעולם לא תתייתר
כי לא ניתן
להתיר את קשר הסינפטי
שבחילופי המבטים
|
לא צריך תרגום ל @#&W➹
כש >𝄫:事×' הופך ל %₪𝄞
לא צריך להתאמץ כדי להבין
שביחד עם 1♘ж𝄢
|
זה הכל התחיל עם המלחמה בעירק,
אולי אפילו קצת קודם ,
או שמא לאחר מכן ?
|
הַאִם רַק מִפְּנֵי שֶׁקָּרָאתִי לוֹ
הוּא יַעֲמֹד לְפָנַי גְּלוּי עֵינַיִים
וַהֲרֵי בַּחֹשֶׁךְ נֶחְבָּא עֲדַיִן
מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם
|
שָׁלוֹשׁ נָשִׁים אָ לָה קַרְדַּשְׁיָנְס
עִם ש-ֵעָר שָׁחֹר וְאִפּוּר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
בִּש-ְמָלוֹת שְׁחֹרוֹת מְדַדּוֹת עַל עֲקֵבִים
בַּפַּארְק הַלְּאֻומִּי מִצְטַלְּמוֹת עִם בַּרְוָוזִים
וּבַרְוָוזוֹת
|
תֵּן כָּבוֹד
לְאָדִידָס
אֲנָשִׁים שֶׁל מוּתָגִים אָנוּ
אֲנָשִׁים אָפְנָתִיִּים
|
וּבְלֶכְתְּךָ לִישׁוֹן
אַל תִּשְׁכַּח לַחֲלוֹם
עַל הָאֶבֶן הַמֻּנַּחַת
בְּקַרְקָעִית הַנַּחַל
|
פתאום גיליתי
שיש לי המון זמן
פתאום גיליתי
שבזבזתי המון זמן
|
מצלמת מראה
ישובה על ענן
עינית שקופה
רשלנות מוקפדת
|
ואם זה ימצא חן בעיניו
תמשיכו יחד לשקיעה
את לא צריכה להשקיע
בלהיות מישהי אחרת
|
הַטֶּקֶס עוֹד מְעַט יַתְחִיל
כֻּלָּם עִם חֻולְצוֹת לְבָנוֹת
אֲנִי הוֹלֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁלִּי
יֵשׁ שָׁם חֲבוּרַת בָּנוֹת
|
מפני מה כהן גדול משמש בשמונה כלים?
ר' חנניה חברון דרבנן אמר: "כנגד המילה שהיא לשמונה ימים, על
שם בריתי היתה אתו, ומפני מה אינו משמש בבגדי זהב? מפני
הגאוה".
|
אחרי
אנשים ימשיכו ללכת
ומכוניות לנסוע מתוך אינרציה.
|
רוצה להגיד באופן מסוגנן
את כל מה שלא נשאר לך לומר
אם אפשר
אז משפטים מפוארים
|
איש בלי מה
תלוי על בלימה
אין לו איך
וזה אותו מועך
|
מעולם לא ראיתי
משהו טוב
יוצא מהזנחה
רץ כעכבר מעבדה
|
אם אין, אז אין
למה בכוח?
לא חייבים
לאן אתה רץ?
|
לא צריך ספרים
אם יש לי תפילין
וספר תפילות
|
בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם , אמרה האמת: " אל ייברא , שכולו
שקרים " , השליך הקב"ה את האמת לארץ , וזהו שנאמר " אמת מארץ
תצמח "
|
אני כאן
לא הלכתי לשומקום
תתייחסו אלי
ואל תבזבזו לי את הזמן
|
שאול טשרניחובסקי:
שַ-חֲקִי, שַ-חֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.
שַ-חֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
|
כי באדם עוד אאמין
בשנאתו עודנו רב
שקוע בתאוותו
בעיוורון עיניו
|
אנ'לא רוצה
לטקבק ת'עצמי
לטקטק ת'עצמי
לפייסבק ת'עצמי
|
אף אחד לא אשם
ואין מי שיושיע
זה רק אתה
|
באותיות פ',ר',
בראתי פרפר
חי בדמיוני
מרחף לו ביער
כה ממשי.
|
אִם גּוּפִי בָּעוֹלָם
אָז לָמָּה לִי שִׁירִים
בָּהֶם גּוּפִי נֶעְלָם
וְנִשְׁאָרוֹת רַק הַמִּלִּים
|
ז'אן פול סארטר:
"כאשר החירות אוחזת בנפשו של אדם, אין האלים יכולים לעשות נגדו
דבר."
"להיות חופשיים אינו להיות מסוגלים לעשות מה שאנו רוצים, אלא
לרצות מה שאנו מסוגלים לעשות."
|
אש שורפת בשדות
האש לעולם לא תשרוף כאן הכול
תמיד יישאר מה שיחזור לגדול
מתוך האדמה החרוכה
|
בְּסוֹפוֹ שֶׁל לַיְלָה לוֹהֵט
הִיא שׁוֹכֶבֶת עַל גַּבָּהּ
חֲצִי מְעֻלֶּפֶת
מַפְקִירָה אֶת גּוּפָהּ
|
April is the cruelest month
Breading lillach out of the dead land
Mixing memory and desire
|
כֻּלָּם בָּאוּ
לְלַחֵךְ פִּנְכָּתוֹ
שֶׁיִּזְרֹק אֵיזֶה עֶצֶם
יַגִּיד מִלָּה טוֹבָה
|
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לָךְ
לִפְתֹּחַ אֶת עֵינַיִךְ
שֶׁתִּרְאִי אֶת הָאוֹר
|
רַק מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַסִּפּוּר
יָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַתְּמוּנָה
אֲבָל בִּשְׁבִיל לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר
צָרִיךְ מִלִּים
|
בארבי עם קוקיות
רצה בשדות
בגרביים מפוספסות
ורגליים ארוכות
|
אחות לנו קטנה
ושדיים אין לה
מה נעשה ביום
בו תמצא את החור
|
איכה היתה לזונה, קריה נאמנה?
מלאתי משפט, צדק ילין בה.
ועתה? מרצחים!
כספך, היה לסיגים, סבאך מהול במים.
שריך סוררים, וחברי גנבים. כלו אהב שחד, ורדף שלמנים.
יתום לא ישפטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם.
|
בזמן הזה
נדרש הרבה אומץ
או תמימות
(אולי סתם טיפשות?)
|
אין לנו יותר ביסקוטי
ביסקוטי שבורים זה לא ביסקוטי
הכייף בביסקוטי זה לנגוס אותם
אבל את שברת אותם בסכין
|
אי שם
בחושך
מתחת לארון
בפינה חשוכה
|
בשבת שמחת תורה
זו המקוללה
נס לא קרה
ציפור המיגונית לא צייצה
|
כְּשֶׁעֵינַיִךְ מִתְבּוֹנְנוֹת
בַּמַּרְאָה
הַאִם אַתְּ יְכוֹלָה
|
בן זונה מי
שקורא מחשבות
מפיץ קונספירציות
מ...
|
כמאלף אריות
כושל
בקרקס עלוב
שבכל הופעה טורף אותו אריה
|
למה מזגן?
כשבחוץ כל כך נעים וקריר?
זו תרמית
זה טרמיט
|
בגינה הציבורית
השמחה גדולה
ילדים, כלבלבים
מחזיקים את ההורים
|
אבל כשהראש שלי
לא רוצה בטובתי
ודואג רק לעצמו
אז לכל הגוף כואב
|
אני מי שאני
ולא נותר לי אלא
לזכור מניין באתי
ולקבל את עצמי
|
זה לא זה
זה ממש לא זה
יש לך טעות
אתה רק הוזה
|
הלכתי לגור
בעיר אחרת
בדירה יש אתי
אישה וילד
|
ואכלת ושתית
והותרת
דברים קטנים
נסתרים מן העין
|
פתאום קם אדם בבוקר
ומתחיל לצווח
כמו התעורר מחדש
לאותו סיוט ישן
|
הִיא יוֹשְׁבָהּ לַסַּפְסָל
וּמְעַשֶּׁנֶת צִינְגָּלָה
אוֹ אֵיךְ שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה
|
נִדְמֶה לִי שֶׁהִגַּעְתִּי
לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
מַחְזִיק בַּיָּד מַפָּה
אוֹ שֶׁמָּא זוֹ מִטְפַּחַת
|
איש גדול
מתקשה לנשום
צפוף שם במרפסת
יש לו מזור
|
מַבִּיט בָּאֱמֶת הָעֵרֻמָּה
מָה יֵשׁ לוֹמַר
יְפֵהפִייָּה
עִם בַּעַל מְכֹעָר
|
בֹּקֶר אֶחָד מִתְעוֹרֵר
תָּקוּעַ בְּאֵיזוֹ מִטָּה זָרָה
לְלֹא כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִתְגַּלְגֵּל
וְלַעֲמֹד עַל קַרְקַע יַצִּיבָה
|
בין דפי ספר הזוהר
בחנות לספרי קודש משומשים
מצאתי את השיר הבא
למרות, ואולי בגלל
|
להודות בטעות
לקחת אחריות
ולתפוס מרחק
להתנתק
|
רואים את זה בעיניים
בעיניים פקוחות
יודעים מה הסיבה
רואים את התוצאה
אי אפשר להתעלם
|
הוֹרַדְתִּי אֶת הַשְּׁכֵינָה מִלְּמַעְלָה
אִישָּׁה זְקֵנָה
הַמַּעֲלִית הִתְקַלְקְלָה
|
החיים ממשיכים
החיים ממשיכים , שרה
אל תהיה עצובה
|
עיניים עצומות
רואות את הצללים חומקים
דרך הסדקים
שמש קרה שוקעת
|
הָמׇיְינָה זַן פּוֹלֵשׁ
כָּל חֶלְקָה כָּאן הוֹרֵס
בָּדַקְתִּי מִנַּיִן כּוֹחוֹ
וְרָאִיתִי שֶׁהֵם כָּל הַזְּמַן בְּזוּג
|
פול סיימון:
Well I'm on my way
I don't know where I'm going
I'm on my way I'm taking my time
|
הטבחית של הגברת גרובך
בעלת הפנסיון
אישה כבת 52 וארבעה חודשים לערך
כמעט תמיד בסינר לבן
|
מגרש המשחקים
של בית הספר היסודי שלי
נטוש עכשיו
השער מחליד
|
בסוף בסוף
להיות קוסם
זה לדעת לשקר
|
שוב הקיר
החל דופק
כל כך קרוב
ולא צנוע
|
מי שניסה שנאה
יודע
שמזה קשה להגמל
הרגל רע
ממכר
|
הוא: אני תמיד מדבר
כדי להיות מובן
היא: רוצה להמציא מילים
שרק שנינו נבין?
|
חתול משחק עם עכבר
משחרר ואז תופס
לעכבר נמאס מזמן
אז הוא החליט להתפוצץ
|
היום ראיתי בפעם הראשונה
יפנית עצובה
כלומר כזו שלא מחייכת חיוך מזויף
וואקארימסן
אולי היא בכלל הייתה סינית?
|
אסון בא ברגע
שנים של הזנחת
סדק שלא רואים בעיניים
שבר שלא התאחה
|
שְׁמוּעוֹת נְפוֹצוֹת
בִּרְשָׁתוֹת חֶבְרָתִיּוֹת
כְּאֵשׁ בִּש-ְדֵה קוֹצִים
מַדְלִיקָה תַּ'אֲנָשִׁים
|
זִמְנָא חֲדָא
אַזְלִינָן בִּסְפִינְתָּא
חֲזִינָן הַהוּא כְּוְרָא
כַּמָּה הָוֵי?
|
זו רמאות עצמית
אלה מבטים רבי משמעות
מעוותי מציאות
ממוסגרת בתוך גבולות הדעת
|
אני קם
אני יושב
אני אוכל
אני עומד
|
מה הוא הזמן הזורם
אם לא מילים
מילה רודפת מילה
במשפטים מבולבלים
|
רוֹאֶה בְּעֵינַיִךְ הָעֲצוּמוֹת
לִרְוָחָה
אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת
לִשְׁאֵלוֹתַי
|
שפחה חרופה
תרקד למענכם כמרחשת
לתוך מרבד דשא ירוק מלחשת
מגלה אמת מפוסטלת
מאלפי סיפורי לילה בלילה
|
דרש רבי שמלאי: "למה הולד דומה במעי אמו?
לפנקס שמקופל... ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם
ועד סופו...
ואל תתמה , שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא.
וכיון שבא לאוויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכיחו כל
התורה כולה."
|
אני חוני המעגל
שרטטתי
עיגול סביב מיטתי
לא אזוז מכאן
|
את כמו חלב
לא החלב העמיד
עם החומרים המשמרים
את מתחממת, רותחת, גולשת
|
חלומותיי הוחלפו בסרטוני YouTube
מגיפות
רעב
שלאחריהן מגיעה מלחמה גדולה
|
בהמתנה בתור
במכונית מזדחלת
בפני האנשים
יש מתח מיותר
|
עד מתי תמשיכי לומר
שזה לא קרה
עד מתי תאשימי את עצמך
|
חן, זה בחינם , וזה לא מספיק.
צריך גם לעשות את העבודה.
|
חסה ערבית
בתוך שקית אטומה
יושבת במקרר
כבר שבוע
|
בשביל להבין , צריך קצת לדעת מרוקאית , ואולי בעצם לאו דווקא.
הסוגריים המרובעות זו לא טעות דפוס.
פעם היה השם ציון מאד נפוץ בקרב ילדים .
|
חפץ אני חפצים
גופים בחלל
חפץ את
בובה עצובת עיניים
|
כל אחד יודע
שיש דברים
שאסור לעשות
|
זה טבע האדם
היטיבו לנצל זאת בכל זמן
כל עוד הוא יכול לחשוף בוגדים
ובמותו להציל אחרים
לא מתה התקווה
|
אז בואי ונחזור
אל הילדות
נרוץ יחפים
על הגבעות
|
אנו מסתכלים על
אותו הדבר
ורואים
דברים שונים
|
במקום שם איין
עומד שוטר
להפחיד
להרתיע
|
וּמָה אַתָּה בִּכְלָל מְנַסֶּה
לְהָבִין אֶת הָאֲנָשִׁים
בֶּאֱמֶת אֵין צֹרֶךְ
אָמַרְתִּי לְעַצְמִי
הַפַּעַם זֶה יִהְיֶה אַחֶרֶת
|
יָכֹולְתִּי לִכְתֹּב שִׁיר אַחֵר
לִבְחֹור בְּמִלִּים שׁוֹנוֹת
אוּלַי עִם פָּחוֹת חֲרוּזִים
וְיוֹתֵר חֲזָרוֹת
|
אוֹמְרִים לָנוּ שֶׁיּוֹנָה נוֹתֶנֶת
רָמְזוּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ סֵקְס אַחֵר
מָה שֶׁאֵין בּוֹ מִין
אִישָּׁה מְשֻׁחְרֶרֶת
|
ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי
עקיבא.
אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו
מים מים!
משום שנאמר 'דבר שקרים לא יכון לנגד עיני'.
|
קְצָת קָרִיר
הָרוּחַ מֵהַיָּם נוֹשֶׁבֶת
מְבִיאָה אִתָּהּ
נִיחוֹחוֹת דָּגִים מְטֻגָּנִים
|
אני מכירה אותו
הוא יכול היה ללכת מהר יותר
אבל הוא עשה לי דווקא
כדי לעכב אותי
|
ולמה נקרא שמו ירח ?
שני מילים : יה ריח
לזכר קרבן ראש חודש
שעולה לריח ניחוח
|
כשהמדע הסתלק מן הדת
האמונה הפכה תעמולת פחד
ושטיפת מוחות מבוהלים
משדים ורוחות
|
הָיְתָה לוֹ שָׁם אַפְּלִיקַצְיָה
שֶׁמְּאַתֶּרֶת בְּנֵי אָדָם
לְפִי סוּג דָּם
כּוֹלֵל נִוּוּט גִ'י פִּי אֵס
|
בחזרה ללקאן
שוב התבוננתי בעיניי המאנטיס
מבכות את מותן הקרב
בכל בוקר מחדש
|
לקחת פעם ביום
עם האוכל
עדיף בבוקר
בבוקר
|
אחות לנו קטנה
וכת יש לה
בתוך קבוצת הוואטסאפ
שבסלולרי שלה
|
שיר שכתבתי פעם
לפני המון שנים
כשהייתי תינוק
תהיו סלחנים
|
לְכָל אִישׁ יֵשׁ צֵל
שֶׁאוֹתוֹ מְנַצֵּל
עוֹש-ֶה לוֹ בּוּשׁוֹת
נִמְרַח עַל הַכְּבִישׁ
|
סוּפָה נוֹשֶׁבֶת בְּמִדְרוֹן
מְכוֹפֶפֶת אֶת עֵץ הָאֶשֶׁל
בֵּין עֲנָפָיו מִסְתַּתֶּרֶת צִפּוֹר
כְּשֶׁמִּמַּעַל דּוֹאֶה הַנֶּשֶׁר
|
לֹא זוֹכֵר אֵיךְ הִגַּעְתִּי
לֹא יוֹדֵעַ אִם אֲנִי בִּכְלָל שַׁיָּיךְ
וְאִם יִתְּנוּ לִי כָּאן לְהִישָּׁאֵר
|
יֵשׁ לִי מִלִּים נִשְׁכָּחוֹת
מִבְּרֵאשִׁית וְעַד יִש-ְרָאֵל
מִי שֶׁנּוֹתֵן לַמִּלִּים לְהִתְאַדּוֹת
גַּם אֶתְמוֹלוֹ הוֹפֵךְ לֹא אֱמֶת
|
לא אוֹכֵל מִכַּף יָדְךָ
וְלא שׁוֹתֶה דְּבָרֶיךָ בְּצָמָא
אֲנִי אָדָם חָפְשִׁי
לא תִּשתָּרֵר עָלַי
|
אדם צעיר
בבוקר קם
לקול המואזין
הולך אל המטבח
|
עכשיו ממלאים את הארון שלך בבוץ
מהבית שעומד למכירה כבר שנים
שרצית פעם
|
אם רק תחדל לחפש
תמצא
שהדבר הכי עמוק באדם
|
בכל יום
אני יכול להיות מישהו אחר
למשל, שומר רוסי בכניסה לקניון
עצר אותי
|
מִסְתּוֹבֶבֶת סְבִיב עַצְמָהּ
בְּמַעְגְּלֵי הֶרְגֵּל
אֶל מַטָּרָה בִּלְתִּי מֻשּ-ֶגֶת
עַד שֶׁבַּמַּחְסוֹם נִתְקֶלֶת
|
רב נחמן מברסלב: כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בשכל של כל
דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו
השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי
השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב: "חכמת אדם
תאיר פניו".
|
דשא ירוק קצוץ מהגינה
מעורבב עם פחית טונה
להקיא מזה
אומרת גולדי
זה מעדן
מחר תביא לי עוד
|
לוחות ולבבות נשברים
מונחים בארון הנושא את נושאיו
לא בעגלה
ולא בזמן קרוב
|
כי מה אני, רק בן חלוף
איכה אעז מצח
לך הינצל מפני האף
לך כל אימת זכרך
|
מי שכותב שיר
משוכנע
שלמילים שלו יש
אפשרות לגעת
|
היא לא יודעת
שאני יודע
לפעמים זה טוב
לשחק אותה מטומטם
|
אין לי מושג מה זה ארספואטיקה . פואטיקה זו שירה , ארס זה אולי
שגיאת כתיב והכוונה ל"ערס"? אז ארספואטיקה זה "שירה של ערסים"?
זה דווקה פירוש שמוצא חן בעיניי, אני נשאר עם הפירוש הזה גם אם
יוכיחו לי אחרת.
|
ששכחת כאן אצלי
במגירה נסתרה
על דף שיר ישן
שותת מדמם
אלייך
|
כי יש רחמים בעולם
הם מעניקים תוספת זמן
הארכה על התנהגות טובה מפעם
אהבת חינם.
|
מֵת בְּאֶרֶץ אוֹיֵב
גּוּפָתוֹ מֻוסְתֶּרֶת
בְּסוֹד אַדְמַת נֵיכָר
נִטְמַן לְלֹא קֶבֶר
|
מִי מִסְתַּתֵּר
בְּקוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
בִּקְצֵה קוֹצוֹ
הוּא נֶעְלָם וּמִתְהַווֶּה
|
הוֹצֵאתִי אוֹתְךָ
מֵהַמַּקְפִּיא
הִנַּחְתִּי אוֹתְךָ
עַל הָאֲדָמָה
|
מֵעוֹלָם לֹא כָּתַבְתִּי אֶת הַשִּׁיר
שֶׁרָצִיתִי לִכְתֹּב
תָּמִיד יִסָּתְרוּ טִפּוֹת דָּם מְטַפְטֵף
סְפוּגוֹת בְּלֶחֶם
|
הַמְּכַשֵּׁפָה מַזָּל
אוֹפָה עוּגִיּוֹת
לַחֲבוּרַת בְּנֵי שטָן
שֶׁפָּלְשׁוּ לְבֵיתָהּ עַל מוֹקֵד לְהַעֲלוֹת
|
בְּטַבַּעַת נִשּ-וּאִין זוֹ
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת
לַשִּׁנּוּי
לְמַשֶּׁהוּ חָדָשׁ
|
מָה אֲנִי כְּבָר יָכוֹל לַעֲשוֹת
מָה אֲנִי בִּכְלָל רוֹצָה
מָה אֶהְיֶה כְּשֶׁאֶגְדַּל
מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהִתְהַוּוֹת
|
מֵאֲחוֹרֵי כְּנֵסִיַּת הַקֶּבֶר
מִתַּחַת לַמִּסְגָּד
מְקוֹם קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים
שָׁם דִּבּוּר שׁוֹתֵק מִבֵּין הַכְּרוּבִים
|
מָשִׁיחַ בַּאֲזִקֵּי פְּלָדָה
מֵאֲחוֹרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ
נִמְשְׁכָה הַהַצָּגָה
|
בְּפִרְקֵי זְמַן אֲרֻוכִּים
לֹא מַמָּשׁ אִכְפַּת לִי
אִם אֲנִי עָשוּי
מִילְיוֹנֵי חֶלְקִיקִים
|
בְּטִיסָה לְאֵירוֹפָּה
לְקַבֵּל אֶת הֲנוֹבֵל
בְּיַחַד עִם חָבֵר
הֵם עָש-וּ לִי תַּרְגִּיל
|
אז למה דווקא עכשיו
כשכבר יש לאן ללכת
הייאוש נעשה יותר גדול
ואיך אשא יחידי בעול
|
העץ הוא גבוה
גזעו עבה ורחב
החתול אותו שורט
משייף ציפורניו
|
אבל לא את משיח
אתו זה לא הצליח להם
משיח הוא שומר הלילה אצלנו במגדל בבבלי
גבר גבוה יפה תואר אדיב ושליו
|
כְּבָר לֹא זוֹכֵר מִי הָיָה
פַּעַם מִזְּמַן
כְּשֶׁהֶאֱמִין בְּווַדַּאי
שֶׁהָאַרְבָּיט מַאכְט פְרָיי
|
וְזֶה שֶׁחֲסֵרָה לִי מִלָּה
הַאִם זֶה בִּגְלַל
שֶׁהִיא מֵעוֹלָם לֹא הָיְיתָה קַיֶּמֶת
אוֹ אוּלַי זֶה רַק בִּגְלַל
|
שחור הוא פחם
בכל אש מדליק
ואת לבנה
אוורירית
|
מִי נָתַן לְךָ רְשׁוּת
לְחַלֵּק קְנָסוֹת
מִי הִסְמִיךְ אוֹתָךְ בִּכְלָל
לִסְתֹּם פִּיּוֹת
|
לזו שמערבת חיטה
קוראים מרקדת
ואם פורכת וממוללת
נקראת דשה
|
יוֹדַעַת שֶׁתְּהִילָּתָהּ
מֻוגְזֶמֶת
לָכֵן תָּמִיד
פּוֹחֶדֶת
|
מתהפך העולם
השמאל הופך ימין
הימין לשמאל
יש רק דבר אחד קבוע
|
השטן אוֹסֵף מִלִּים שֶׁל אֲחֵרִים
לוֹהֲטוֹת וּמְלַחֲשׁוֹת כְּגֶחָלִים
עַל הָאֹזֶן הַנְּכוֹנָה לִשְׁמֹעַ
שְׁתַּיִם הֵן וְלֹא יוֹתֵר
|
מרחף ממדף למדף
מרפרף על מסגרות המתכת
אפשר ללכת בדרך המלך
אבל אני אוהב דרכים צדדיות
|
משהו חדש עוד יתרחש
משהו מופלא
אפשר יהיה לחוש את זה
בכל פינה
|
משיח לא בא
משיח לא יבוא
משיח כבר כאן
והוא תכף הולך
|
"תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשכִּיּוֹת כָּסֶף, דָּבָר דָּבֻר עַל
אָפְנָיו"
|
זה שיר של חמש שורות
שלושה ארוכות ושתיים קצרות
מימין לשמאל בכתב מסולסל
כריקוד הדבורה בכוורת
מורה את הדרך לצוף
|
למה תמיד יש סרט המשך
לסרט ההמשך
והרשע תמיד חוזר
גם אם בלבוש אחר
|
תרגום חפשי לסונטה של סטפאן מאלארמה:
לְחַדְרֵי לִבֵּךְ אֶכָּנֵס
בְּחִיל וּרְעָדָה
עַל קְצֵה אֶצְבָּעוֹת אֵלֵךְ
|
יתגבר כארי לקום
בבוקר בבוקר
תמיד
הסב לימין
|
רגע לפני שנפטר
הזקן
הוא גילה לי את סוד
ערבוב הקפה
|
הנה הוא בא
כרוח סערה
הסוס הדוהר
של פרשי האפוקליפסה
|
בְּתוֹךְ קֻופְסָא מִזְּכוּכִית
ישנה
היפיפייה הַנִּרְדֶּמֶת
מִסְתּוֹרִית וְנֶחְשֶׁקֶת
|
פגשתי ברוח סערה
פוסטמודרנטסטית מאמינה
יש לה סיפור ליפהפיה
היא רק צריכה טובה קטנה
|
תור ארוך לקופה
כרטיסים למופע
סרט מלחמה
שאף פעם לא די לה.
|
בֶּאֱמֶת שֶׁאַנְ'לֹא מֵבִין
אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים
עִם עִיתּוֹן לַשֵּׁירוּתִים
|
עַל סַפְסָל בַּגִּנָּה
יוֹשֶׁבֶת חֲתוּלָה
שְׁמַנְמַנָּה וּמְיַלֶּלֶת
אֲדוֹנִי! אֲדוֹנִי!
|
אֵיפֹה הָיִיתִי כְּשֶׁדָּעַךְ מְאוֹר עֵינַי
עֵת חֹשֶׁךְ כִּסָּה מַחֲצִית חַיַּי
הֲתִגְווע כְּתִיבָתִי עַד מוֹתִי
וְתַמּוֹת סְגֻולָּתִי
|
אבי ורבא שוב רבים
על מה עכשיו?
זה לא ברור
בחוץ רועמים התותחים
|
כל פרשנות לשיר
היא על אחריותו הבלעדית של הקורא
וכל קשר בין המשורר לשירו
מקרי בהחלט
|
נצל כל משבר
לעשיית רווחים קלים
על חשבון נתיניך
המבוהלים
|
להסתובב זה לא דבר נורא
זה יכול להיות דבר נפלא
לראות מקומות חדשים
אנשים חדשים
|
"רע" , "רע", "רע",
צווחו העורבים
לעת ערב.
העירוני משנתי
|
כל פרשנות מיסטית קבליסטית
היא על אחריות הקורא בלבד
שהרי איינשטיין כבר אמר:
"אלוהים לא משחק בקוביות"
|
מָה שֶׁהִפְחִיד אוֹתִי
הָיוּ שְׁתֵּי עֵינֶיהָ
הַמַּבִּיטוֹת בִּי מִן הַמַּרְאָה
|
אמרו לך
שאם תעשה א
הבעיה תיפטר
עשית א
קבלת ז
|
אָלֶף לָמֵד פֶּה
לָמֵד מֵם דָּלֶת
פֶּה הֵא
|
מצייר לה תמונת נוף
בצבעי פסטל
ים ושמיים
ילדים משחקים על קו המים
|
פתטי להיות מי שאתה לא
והכי פתטי
להיות מי שהיית
|
מָתַי אַהֲבַת לְבִנְךָ כָּמוֹךָ
אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת
מָתַי אַהֲבַת לְעַצְמְךָ כָּמוֹךָ
אָז אַל תִּהְיֶה לִי צ הַרְבֵּה
|
סון טסו: "צבא מנצח נכנס למערכה רק אם הוא בטוח קודם
בניצחונו".
נפוליאון: "הצבא צועד על קיבתו".
משלי: "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה"
|
תיק טק
צ'יק צ'ק
תני לי שיר בטיק טוק
|
בתנועה מתמדת
של האוכל לפה
של התשוקה הבלתי מסופקת
לפירסומת הנחשקת
|
זֶה עוֹד יֵצֵא
בַּסּוֹף, דְּבָרִים כָּאֵלֶּה תָּמִיד יוֹצְאִים
מָה שֶׁדָּחַקְתָּ לְקֶרֶן זָווִית
שֶׁבְּעֵקֶב מַעֲכָת
וּבָרֶגֶל גַּסָּה רָמַסְתָּ
|
שָׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא
קוֹל גַּלְגַּל שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל
הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב
|
באבא באדאלגה רגהטאקא מינורון
עליך להבין שקרה משהו או שיקרה
אז חכה למעשה שיש לעשותו
|
קול הדם נשמע בארצנו
צלילו הסמיך מכסה את השמיים
אדום ורוד סגול כתום
משטחי אש ללא גבול
|
בְּאַנְטַרְקְטִיקָה יֵשׁ חֹור בָּאוֹזוֹן
אֵלָיו יוֹרְדִים אַנְשֵׁי הַלְּטָאָה
יוֹשְׁבִים סְבִיב שֻׁלְחָן
וְזוֹמְמִים כְּבָר מֵאָה שָׁנָה
|
אני לא נביא
ולא בן נביא
ובטח שלא בן של נביא
אני רק מתרגל את הטכניקה של אבולעפיה
|
זה שיר על קליק בייט
בעצם אין כאן שיר
זה רק קליק בייט
קליק בייט
|
בזמן אחרון אני נתקל
על המדרכות ביותר מדי קקות
של כלבים
שהבעלים לא אוספים
|
היום כבשתי את היצר
עם שום ופלפל חריף
בצנצנת זכוכית מטוהרת
הוספתי מים חמים
|
נוֹזֵל לְנִיקּוּי כֵּלִים בְּנִיחוֹחַ פְּרָחִים עָדִין
דְּלַעַת אֲרוּזָה לְמָרָק
קִילוֹ וָחֵצִי לִימוֹן
כַּמּוֹן דְּבַשׁ וְקִינָּמוֹן
|
שיער שחור אסוף בסרט
בקפידה לעצמך בוחרת
שני פינק לידיים ורדרדים
עסיסיים
|
קודם הייתה זו גלידרייה
לפני זה פיצרייה
הרבה תקוות וכסף
יורדים כאן לטמיון.
|
זה הרמזור האחרון
ביציאה מהעיר
צריך לכוון אותו נכון
לתנועה זורמת
|
הלכת
ולקחת מעמנו
זיכרון ילדות יקר
שנינו
|
אִלְמָלֵא הַשאוֹר
לֹא הָייְתָה הָעִיסָּה
שֶׁגַּם לְלֹא הַפְרָשָׁה
תִּהְיֶה לְחַלָּה
|
נַחֲזֹר לְיָמִים עַתִּיקִים
נַקְטִיר עֲשַׁן סִיגָר מְשֻׁבָּח
עַכְשָׁו תּוֹרְךָ לִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַשֵּׁם
תַּגִּיד לָנוּ מָה אֱלוֹקִים רוֹצֶה
|
שְׁתֵּי אֲבָנִים מוּנָחוֹת
זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ
מָה הֵן יוֹדְעוֹת?
וּמָה אָנוּ יוֹדְעִים
|
עַכְשָׁו זֶה מְאוּחָר
אַתְּ כְּבָר לֹא כָּאן
נָפַלְתִּי עַל פָּנַי אַפַּיִם
|
שֵׁדוֹן הַבַּיִת מְקַנֵּן לוֹ
בְּתוֹךְ צִנְצֶנֶת רִבָּה
בְּוֶורֶד שֶׁבַּאֲגַרְטָל
בְּנִיצוֹצוֹת הַגֶּחָלִים
|
הבוקר היה זוהר
ובאלפי ניצוצות
מזדחל מרבה רגלים
ממרפסת למקרר
|
הונאוואנסקה וואנטוהוהור דנטורנוק
תביא 𝄡♫☞ את ה 웃 ¥煤
נו, תביא כבר ת'מלח , קוס אמק !!!
קוס - אי ביוון
אמק - מה שיש בין שתי גבעות
צריך לכתוב עם עין לא עם אלף
|
ככה מצליח עלה בסולם
מתפקיד לתפקיד
מחליק כמו שמן
מתנער כמו טפלון
|
מילים הן
קופסאות שימורי זיכרון
ריקות
|
תגידי שזה לא נכון
שמעולם לא אהבת אותי
את לבי שתמיד יהיה שלך
אל תשכחי
|
לא כל שיר עם חמש שורות יכול להקרא "חמשיר" .
יש חוקים וכללים ברורים לחמשיר.
ובתור התחלה , הוא צריך לכלול רק חמש שורות.
לא ככה?
|
אַל תֵּרְדִי לַכְּבִישׁ
וְאַל תִּשְׁתִּי לִי שָׁם חֲשִׁישׁ
כִּי בְּשִׁלְטוֹן הַכּוֹיְפְרִים
אֵין אָנוּ מָמִּינִים
|
לעולם לא נדבר לשווא
נפחד לשווא
נקווה לשווא
לעולם לא ניתן לכזב
|
לרדת לרחוב
לחזור לחיות חיים טבעיים
יענו דארווין כזה
מלחמת המינים
|
זה שיר תודה
לדוד אבידן
חיים נחמן ביאליק
נתן אלתרמן
|
זו הדרך הכי מוסרית
אם לא לומר טבעית
להוסיף למזונך פרוטאין.
|
ועלה השמימה במרכבת אש
השנאה היוקדת
הקנאה הבוערת
של המושלים בכיפה
|
פעם היה לכל פרח שם
היום הם נקראים סתם "פרחים"
מנסה לפתור משוואת קו ישר
עליו צומחים פרחים ורודים
|
כמה זמן עוד תשחק
עם הגולות שלך
כמו ילד קטן
צא החוצה לרחוב
|
שרה הגיעה אליי אתמול
בשישי בצהריים
פעם היא הייתה יפה
שהיו יוצאות לך העיניים
|
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר
בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא
תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ. וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף.
וַאֲחֵיכֶם, כָּל בֵּית יִשרָאֵל , יִבְכּוּ אֶת הַשּרֵפָה
אֲשֶׁר שרַף יְהוָה.
|
תגידי
תגידי משהו
ותגידי רק את האמת
אילו יכולתי לאהוב את
|
הַיּוֹם תֻּכִּי יוֹסִי
הָיָה שָׁקֵט
שָׁקֵט מִדַּי
|
תיאודורה הולכת
דרך מלון אמצע הדרך
בוחרת לאבד את עצמה
או שמא לא נותרה לה כל אפשרות אחרת
|
מָה שֶׁאַתֶּם לֹא מְבִינִים
הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים שָׁם לְמַעְלָה
בִּזְחִיחוּת דַּעְתְּכֶם
בְּרֹב גַּאֲוַתְכֶם
|
כל תורה שאין עימה מלאכה
סופה בטילה
וסוף אדם זה
שיהא מלסטם את הבריות
|
נגמר הקפה?
תמיד תהיה אריזה חדשה במזווה?
תמיד אוכל לשלם במכולת?
תמיד ינועו בכבישים משאיות אספקה?
|
הוא היה אדם פרוע
ולא היה לו כל מושג
למה החליט יום אחד
להפסיק לעשן
|
שמרני אל
מאלה החושבים על "אנחנו הטובים"
בניגוד ל "הם הרעים"
בסוף זה נגמר עם
|
מה פתאום פרצתם לכאן
לא תמצאו כרטיסי אשראי
רק ילדים זבי חוטם
וילדות זולגות עיניים
|
למה שוב תשב במחילות עפר
מסותר מזעפן
של סופות אש מוסללות
שורת רווח גאותנית?
|
כל מה שיש בקדושה יש כנגדו בקליפה.
לכן, כשם שישנם בקדושה מידות ושכל
המוליד אותם, כך יש בקליפות מידות
הופכיות, כמו חכם להרע, וכן במקום אהבת
השם ישנה אהבת ניאוף,
ובמקום יראת השם ישנה יראת פחד שווא
(תניא)
|
|
|
אני מציע סלוגן
מתחכם לבמה.
ושימותו הקנאים. |
|
