|
 
עלה נשא ברוח
תר אחר מקום לנוח
להגיע לעץ חדש
להניח ראשו
לשווא
צעיר מידי
כואב מידי
נשברים
|
זה קרה בשעה שהבוקר מתקרב לצהריים
ואתם שואלים איך יש אלימות בביה״ס
ההורים מרביצים לילדים
הילדים מרביצים לילדים
מתבגרים
|
השמים רועמים
מטוסי מלחמה יוצאים
אזרחים תמימים
רואים חדשות
|
את ואחיותיך תמימות רכות
ללא כוונה רעה
הלב שלי נשבר
|
ביום שני ברא אלוהים את השמים
הם נבראו מאש ומים
הפריד את המים מהארץ לשמים
הם תמיד בקשר השניים
|
הוא מביט בנו
הזמן
מנסים לברוח ממנו
אבל הוא כאן
|
5 דקות בינינו
4 חודשים מרחק
3 אנשים אהבו
שניים נשארו ביחד
ואני לבד
|
אני יודעת שעוד רגע אשבר
העמדתי פנים ולא הגיע אחר
עברו 365 ועוד כאלו ימים
העמדתי פנים
|
שלושה גברים בחיי
נתחיל מהפשוט
אחד נשוי לכן אנחנו שומרים נגיעה
השני נשוי לעצמו הוא לא שומר נגיעה
|
אולי אני צריכה
לאכול היום רק תפוחים
למרות שאינני חוה
אולי אני אצליח להוריד
|
בימים האחרונים אני מסתובבת עם מועקה
קשה לי לחשוב שהיא הלכה לדרכה
קשה לי
פחות לה
|
אתה אדיוט בכוונה או בטעות
מה אומר על כך משרד הבריאות
האם העירייה ינקו את מה שהיה
האם הגשת תלונה במחלקה הנכונה
|
ריק כזה מוזר
עיסוקים
אתה כבר לא נשאר
אי אפשר לחשוב על העבר
|
משהו אחר יאהב אותך
כפי שההוא רק קצת
משהוא אחר ייקח אותך
ואת תאחזי בידו
|
שמעת עכשיו את השיר
אהבה חולה
התחלת לבכות
גילית שהדמעות
|
רגש על ניר
זה כמו מצבה על קבר
רגש להאמר
שהאהבה נגמרה
|
שתהייה לנו שנה אחרת
שמחה יותר מהוללת
חיוך בלי נזלת
עוללים ללא מכאובים
|
הורים
תתעוררו
תפסיקו לחפות
להצדיק
|
יש לנו הדחקה להשתיק את הזיכרונות
קשה לנו כול יום לשאת שק של
בושה צער חרטה ומכאוב
משתדלים אנו לא לתת למטענים
|
היי ליידי
עם השמלה הפרחונית
צמודה במותן
קצרה בתחתית
|
להתענג על פמלה מתוקה
זאת אורגזמה
לשתות מיץ קלמנטינות טרי
זאת אורגזמה
|
אם תהיי כנה עד הסוף תפגשי את עצמך
אפילו את שורש ילדותך
אבל הפחד מגן עלייך
את מבינה כפשוטך
|
אורי
חזרת מקור המדבר
סוערת כמו הרוח
יצאת ליער
|
אז היא באה
והולכת
שבוע ריק
ושוב היא באה
|
כמה נשים עוד צריכות למות
עד שנבחרי העם יעבירו חוק
המחייב את המסוכנים
לשים אזיק אלקטרוני
|
אז הגיע יום שישי
השמש עוד שניה הולכת
בדלת נקישה
העצבות נכנסת
|
אמש התפוצצה הבועה
התל אביבית
בדרום כול יום
מתפוצצים בלונים
|
אין זיהום אוויר
שלווה מסביב
צהלה ברחובות
ילדים נהנים
|
עומדת ערומה בחורף הזה
אין עלים שיחממו את גופי
הגאווה נשרה
שרף זולג כדמעות לאורך ענפיי
|
עצרי רגע
אחרי מי את רודפת
תמתיני
תבהירי
|
הזיקנה דופקת בדלת
ראיתי בעינית איך היא חומדת
את חמוקי היא הורסת
את פני היא מקמטת
|
איך ניראת הבדידות
היא עומדת בפינה
מבוישת
מביטה על הרצפה
|
שם בחור הזה בבור הזה
החושך בתהום בגיהינום
אפלה שחורה אינה אפורה
טובעת
|
חורף ללא מילים
שרב של מכאובים
שלכת של פרדות
אביב בוחר בצלילים
|
באמצע מלחמה נוראית בחוץ
נלחמת בתוכך
נאבקת עד כלות כחך
הלכת לנוח
|
במקום אבא
הבאתי לך פעמיים אימא
לפעמים האימא היא
רק חצי אימא
|
אמא לא היית לה ממש אם
שתדעי שלהעניש ילדה קטנה
צריך לדעת איך לא להתעלל
איי אפשר להשאיר אותה בחוץ
|
אם וכאשר אתה לא מאושר
אם וכאשר אתה בכול זאת נשאר
אם השמים זוהרים בלילה ללא כוכבים
כאשר לבך לא רואה
|
אם היה לי בן
שם בגהנום
אצל השטן
מאתיים ימים
|
אם הייתה לי אימא
היא הייתה אוחזת ידי בדרך לגן
אם הייתה לי אימא
לא הייתי כזאת כאן
|
תדברו לאט כשאתם מבקשים ממנו בקשה
הוא רואה אותנו במהירות כפולה
אין לו זמן פנוי
אפילו לא לשנייה
|
נו באמת אלוהים
אתה לא יכול לתת לי פטור
מהשפעת
מה זה נותן לך
|
היא מהעולם הזה
הוא מהעולם הבא
נפגשו הם
באופק בזמן השקיעה
|
אל תפחדי
אני שם מאחורייך
במרחק שתרצי
לפעמים שקופה
|
יכולנו לישון תחת השמים
בחניון
יכולנו לקום לראות את הזריחה
מתוך האוהל
|
אם הייתי עשירה
הייתי מבקשת שימרחו לי עכשיו קרם על כפות הרגלים
הן הולכות להיסדק
אם הייתי עשירה הייתי מבקשת שיכינו לי צ'יפס בבית
|
אדע שהנני זקנה
כאשר זרועותיי יצמיחו כנפיים
כשהסנטר יארך שבעתיים
כשהעפעפיים יצנחו לתוך העיניים
|
הלילה חזרת הביתה
אחרי שאתמול לא
לא שאלת לשלומי
גם לא התעניינת בי
|
הייתי שם
בנופים עוצרי נשימה
הרים גבוהים לרגלי האוקיאנוס
בתים קטנים צבועים
|
שיר עצוב מתנגן ברקע
מחזיר אותי לכאב שנשאר
אני לבד כאן
אתה לבד שם
|
כן זאת אני סוחפת לפעמים שקולה לעתים
מפטפטת, מציירת וכותבת שירים.
מתכננת לגבהים.
בדרך לפגוש אהבה.
|
איך עוברים את הצם המזלות
טלה חייב לשתות
אחרת יתפוצץ לו הראש
השור ישתרך באטיות בין התפילות
|
היום אני עצובה בלי סיבה
אולי בגלל ששמעתי אותו שר
את
דמעות יצאו לאט
|
אשר יקר
כבר אינך
גופך לא הצליח
לספוג עצמה
|
אתה קודם נלהב
אחרי מתחרט
עם הזמן מהרהר
מתחיל להתרחק
|
את יודעת שאי אפשר
את יודעת שהכול נגמר
אין את ואני
את יודעת שאי אפשר
|
יפה כמו אלה
רגישה ונאה
לא יודעת עד כמה
היא מיוחדת במינה
|
אתה גר שם
באתרי ההיכרויות
מחפש את זאת
שאיתה אתה לא יכול להיות
|
יום אחד אעביר אליה
את מה שכתבת לי
יום אחד אגלה לה
שבגדת גם בי
|
בגלגול הבא
אהיה גבוהה
בגלגול הבא אנגן על פסנתר
בגלגול הבא
|
הנה היא שוב פעם באה לבקר
תלכי מכאן אף אחד לא צריך אותך יותר
תפסיקי להתגנב בין הערביים
מסתתר בין הצללים
|
כשהשמש נפרדת
בשעות בין הערביים
בשישי או בשבת
צצה הבדידות
|
האישה המדהימה הזאת
מקבלת אותך למרות הבגידות
האישה המדהימה הזאת
בוכה בסתר בלילות
|
אם תרצה אלך אחרייך
אחרת אמשיך לעמוד
לאט לאט אשקע בביצת דמעותיי
אם תרצה
|
למכור את השיגעון
או להכניסו לארון
אחרת השכנים יצלצלו בפעמון
אם את השיגעון לא יקנו בלוח המודעות
|
במקרה עברתי פה
ראיתי איש עמוק
איש שלא רצה לשתוק
איש של הלך עם העדר
|
היום בגיל 97 היא נפטרה
איזו קנאה
גם אני הייתי רוצה
לדעת
|
דמדומים של ערב שבת
שקט בדידות
בתוכי עצבות
הכול עומד
|
מי יאהב אותי כשאקמול
מי יאסוף אותי שלא אנבול
מי יעטוף אותי כמו אתמול
למי אומר נצא במחול
|
התחתנתי עם אשה משוגעת
היא שבשה לי את הדעת
הלכתי שבי אחר יופייה
לכדה אותי ברשתה
|
לא אשכח אותך ציפור עדינה
לא אשכח איך צעקת בשקט
בלי מלים
תשאירי לי אותו
|
גולן נחמה
איך איש צעיר בן 33
עם שם כזה
יכול לעשות מעשה
|
נו גברת
על מה את מתלוננת
שיחקת עם גחלים
ואת מתפלאת שזה שורף
|
כולנו טיפשים
מלחמות מיותרות
אין ניצחון
רק משפחות שכולות
|
חמש בבוקר
לבד ברחובות
יום הזיכרון
לבד בעולם
|
במקום לרדת במשקל
יעלה אצלך המינוס
במקום להאמין בנוכלים
תאכלי מה שעושה לך טוב בחיים
|
אני רק רוצה לכתוב את שמך
מהן תiצאת המילים
האותיות
תהיינה גלויות למרות הסודות
|
עמדנו ללא כסות אחד מול השנייה
הבטנו פעם במבט ישיר
ופעם במבט רחום
על הילדות שהייתה שלי וגם שלך
|
תניחי לו
תניחי לאובססיה
למה את רוצה שהוא יתגעגע
הרי את יודעת שאותו את לא רוצה
|
הוא אמר לי לא
זה לא מתאים
זה לא יקרה
לא רוצה
|
משהו שם רוצה לומר כמה מילים
מעיר אותי כשכולם ישנים
כשהוא פנוי
בלי רעשים
|
תן לי זמן
ללכת לאבוד
בתוך הקשר האבוד
תן לי זמן
|
סתם חשבתי
לשלוח לך שיר אהבה
לך ולכול מי שהיה
מהעבר לעתיד
|
היא יושבת לה בחצר
שמש של חורף מחממת
את גופה
היא מורטת שערות מפניה
|
לא יכולה להיכנס
הדלת שלך סגורה
לפעמים אתה מציץ מהחלון
שולח לי חיוך ונשיקה
|
היה לי אח נוסף
ומהיום הוא איננו
רק בן 52 במותו
והוא איננו
|
אתם שם בארץ רחוקה
תל אביב נדמה לי הוא שמה
חיים כאילו כלום לא קרה
אנחנו כאן כמו שכונת דרום
|
בעשר בלילה התחלת להירדם
נזכרת שהיא צריכה להגיע
קמת מהר מהמיטה
הכנת לה משהו משביע
|
לו יכולתי ליצור אהבה
הייתי מוותרת על יצירה על כתיבה
לו יכולת לאהוב אותי לתמיד
לא הייתי צריכה לכתוב שירה
|
הלילה אני בוכה
מועקה בגרון
אפילו לא יודעת
מה רוצה הגעגוע
|
הלילה הוא לא בא
השמש תיכף הולכת לישון
בארץ אחרת
בדיוק לפי השעון
|
יש בי כאלה מנגינות
יש לי למי לקוות
אין לי כאב לשיר
דמותך נמוגה כמו לוח וגיר
|
אם מחר יהיה סוף העולם
שמחה שהספקתי לחבק אותך עוד פעם
למרות שהיום זה מאוד כואב
נשארת אצלי רק בלב
|
אתמול היינו כול היום ביחד
מידי פעם אוחזים ידיים
מידיי פעם מראים אחד לשנייה תמונה
מספרים אחד לשני
|
אני בהריון
נושאת אהבה
אני לא יודעת
אם היא גם שלך
|
את היום אוסף הטעויות שלי
נחבאת אל הכלים
נאבקת בשדים
את
|
ואת כאן שוכבת לצידי
ארבעים שנה ביחד
עברנו טוב
עברנו את הפחות
|
בשנה שעברה
חגגנו ביחד את חג האהבה
השנה פסחת.
נשאר לי לשאול מה נשתנה
|
אני אומר לכם
זה רק חלום בלהוט
חלום ארוך שלא רוצה להיגמר
לא מתו ילדים
|
לצאת לכרמים
למצוא את האוהבים
לרקוד לאורו של ירח מלא
לבי הומה
|
זקנה (עם שווא) צועדת לאט
הזיקנה צועדת מהר
הזקנה עייפה
העור מתפורר
|
מנסה להציל את הציפור
מנסה להציל את עצמי
מהכאב הזה שמתחולל בלבי
משאריות אהבתך
|
זריחה שלי
שקיעה שלך
האהבה שלי
עצובה נורא
|
בבוקר שלחת לי לבבות
ומאז נעלמת לאירועי לילות
דממה
בלי הסבר
|
ידעתי שתגיע הנשיקה האחרונה
בכיתי היה זה בלתי נמנע
משכנו את החבל משני הקצוות
לה החבל היה ארוך יותר
|
היום חל חג האהבה
מי שיש לו אומר אז מה
ומי שאין לו שואל על מה
הרי אין לי אני עצובה
|
חג ללא חרות
200 ימים מתחת לאדמה
קרוב למצרים
לא רואים אור במנהרה
|
הארטיק הזה
הוא במקום נשיקתך
הגלידה הזאת
היא החיבוק ממך
|
האור בכה בחושך
האהבה הייתה לבד
השמים כיסו את האובך
קרן אור
|
אחות פנימייה
ללא רגש
אפילו לא לשנייה
ילדת בת מצווה
|
היינו בגן עדן
היו לי ארבע רגליים
והרגל מגונה
לחשוק בך
|
אנחנו כאן מתחת לשמיכת החורף
ואתם שם בקור בחושך נצחי
לנו אין את הזכות לשמוח
עד שלא תהייה כאן איתי
|
ביתי שתדעי
שיר ליום ההולדת שעבר
רציתי שתדעי החיבוק שלי נמצא
בנשמה בעצב בכאב הזה
|
לכול מקום שהלכת
לקחת אתך מילים
כדי לכתוב שירים
לקחת אתך אומץ
|
פעם אחת תראה
את מה שקורה
ליד פחי הזבל
יש הרבה סבל
|
נו תתנו לי חנינה
נמאס לי להגיע לבהמ"ש כול שניה
נו תתנו לי חנינה
אין לכוח לחשבון נפש מול המדינה
|
סינדרלה הלכה לישון
אני עדיין מביטה לשעון
לא הייתה לי כרכרה היום
לא הייתי בנשף
|
לו יכולתי לכתוב לך מילים
בקצב הרגש
הדם זורם בעורקי
ללא דרך
|
חרטות
מה הן יכולות לתרום לבאות
מה הטעם לנבור בעבר
אם הלקח כבר נשאר
|
אז ההוא הלך
ולקח אתו את החשק
פתאום לא מעניין אותי
אין לי יותר נשק
|
הסקרנות הרגה אותי לא רק את החתול
רציתי לדעת מדוע את תשובותיך
אתה טומן בחול
אני שואגת כמו אריה מובס
|
אנשים הולכים לגן חיות
כדי לראות נמרים ואריות
אנשים לא רואים
חתולים
|
קמה בשחר חשוך
להציל עוד חתול
מעתיד כאוב
לוקחת אותו
|
הוא ייתן לי
את מה שהבטחת לי
הוא יעטוף אותי
כי אתה כבר לא איתי
|
על צלע הר
בארץ רחוקה
מביטה על מים כחולים
צלולים כמו מראה
נושמת עמוק את אוויר קריר
|
מחכה למשהו אחר
שימלא את החור הזה בין הפרוזדור לחדר
משם לקחת את מה שאינו שלך
נוצר וואקום כזה
|
אסטרולוגי אמרה
שהגיע הזמן שלך
לזוגיות טובה
תמתיני מעט
|
אוהבת אותך גם כשיש עננים
אוהבת אותך כי אתה קורן מבפנים
אוהבת את השמש בך
אוהבת אותך בכול עונת השנה
|
חלפו להן 800 ימים
ארבעים כפול עשרים
לקחת איתך את הרוך
את השמחה
|
סופות חמות הגיעו אלייך בהפתעה
נערו את חייך
אני אשמה
ירשת ממני את מזג האוויר הנורא
|
יום השואה הוא תזכורת לכולנו
צורר פסיכופת שסחף מליוני אנשים אחריו
לרצוח ולענות משפחות שלמות
דברים שלא נתפסים כי הם יכלו לקרות
|
משהו אפור מתחיל לזחול כשהשבת מגיעה
השקט הזה מסביב
נותן לי הרגשה שאני בודדה
רחובות ריקים
|
צובט לי בלב כשמגיע יום שני
אני יודעת שהיום זאת היא ולא אני
לא מאפשרת למחשבות להתרוצץ
אחרת אצלי בפנים הכול יתפוצץ
|
כשאנו צעירים ויפים הידע שלנו דל
אין לנו את החכמה שתהיה לנו כשנגדל
כשאנו מבוגרים ומבינים
הגוף בוגד בנו עם חלוף השנים
|
בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ אֶת בְּרוּחִי
בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ אֶת בְּנִשְׁמָתִי
בְּכָל מַעֲש-ֵי אֶת חֵלֶק מֵהַחְלָטוֹתַיי
אֵין דָּבָר שֶׁהוּא רַק שֶׁלִּי
|
חיכיתי לך שנים
עברתי הרבה משברים
אתה היית כיסופים
זריקות תקוות אכזבות
|
היא כול כך אוהבת אותך
אתה כול עולמה
אומנם יש לה שני בנים
גם את העבודה
|
אתה פנאטי
אני אמפתית
אתה דורש
אני משכנעת
|
לפעמים אולי
כמה
לא יודעת
אולי אתם
|
כשכתבתי יצירה
זה נשמע מהודר נורא
יצרתי יש מאין
מצער
|
מה שרציתי לכתוב לך
כבר אחרים כתבו
רציתי להיות מקורית
לומר את מה שהם לא אמרו
|
כול כך קל להרוג אותנו
סכין חדה
בשניה
הכול נעלם
|
לא אכתוב לכם את שמו
שלא תקראו לשוטר הבושה
שלא יכלא אותי במעצר
של חרטה
|
בקרתי היום בהסגר שלך
ראיתי בכלוב
שני גורי כלבים יפים
שנראו כמו פרסומת ל...
|
הולכת לאיבוד שם ביערות
כמו כפה אדומה מהאגדות
חיה כול הזמן באשליות
שאתך אפשר לחיות
|
כשאלך יישארו קצת שירים שכתבתי
תמונות בודדות שציירתי
תכשיטים שאספתי
כשאלך יישארו הצרות לך הורשתי
עצב כעס ותהיות
מקווה שזה לא יקרה בשנים הקרובות
|
ישנם שירים שאני לא כתבתי
חשבתי רק על המשפט הראשון
הנחתי אותו על הגיליון
השאר פרץ
|
אף אחד לא הקשיב לו
זלזלו בדבריו
אטמו אוזניהם
לצעקותיו
|
מי היה מאמין שתחזור
אחרי שמונה שנים
של נתק
לא אני
|
אתה לא ידעת עברית
אני לא ידעתי ערבית
בכול זאת דיברנו
על גור חתולים אומלל
|
לאן נעלמה הילדה שהייתי
איך יתכן שכול כך השתנתי
אולי הילדה היא לא אני
רק גלגול שהיה בתוכי
|
לא רוצה למות מוקדם מדי
קוראת חדשות
על תאונות
אנשים צעירים מתים
|
לא הייתה לי כמו שאני אינני
שושלת של מחסור וריק
גם לך ביתי איננו
לא נתנו לי
|
הייתי רוצה
שתיוולדי מחדש
אגדל אותך כהלכה
הייתי רוצה
|
להניח לך
זה כמו לא לאכול גלידה לעולם
כמו לא ללכת יותר לים
לא לתת לשמש לחדור ללבי
|
בהתחלה הייתה
אהבה חד צדדית שלי
מאוחר יותר הסוד התגלה
היא חמדה את כספי
|
שוב יש לו תרוץ לשלוח לך פרחים
העלים שקופים כמו געגועיו
מתחילה שנה חדשה
דבר לא השתנה
|
הנה הוא הגיע שוב
עושה את הסדר הרגיל
מארגן את היהודים לקבוצות
מעל לאלפיים שנה
|
מחר בין הערביים
ישבו אנשים סביב שולחן
חלקם יהיו עליזים
לפני הקושיות
|
ומה נותר לי
אם לא לבכות
על הדברים שכבר לא יהיו
למרות שחזרת לחוג סביבי
|
יורד גשם זלעפות
האביב בפתח
החורף
רוצה עדיין להיות
|
יום הולדת שמח לך
נפש לא שקטה
כול כולך סערה
נפש עשירה
|
לראות חדשות בערב שישי
זה כמו ללעוס מסטיק
כבר נגמר הטעם
מידי פעם בלון מתפוצץ
|
אין לנו באמת זכות בחירה
אנחנו בכלוב גדול
אך לא באמת משוחררים
אנו נולדים עם אופי מסויים
שמגביל את התגובות שלנו בעולם
|
תחשבו לרגע
תעצרו בצד
תפסיקו לנהוג
לרגע אחד
|
אתה לא יכול לרפא
מה שאתה לא מרגיש
האבק מתחת לשטיח
לא נעלם לעולם
|
לקחת ממני את הבדידות
לקחת ממני השתהות
לימדת אותי לסלוח
הענקת לי הרבה כוח
|
רציתי לכתוב עלייך שיר
שישמעו אותו ברדיו
שתחשוב שאני מוכשרת
שאני אחרת
|
לראות אותך עובר לידי
לא מביט בי
כאילו זאת לא אני
נוהג עם הפנים קדימה
|
למה בעלי החיים
צריכים לשלם על חטאים
מעלים אותן כקורבן
שוחטים את נשמתם
|
יש את השעות האלה
דקה לפני שאתה נרדם
או דקה לפני שאתה קם
אתה נזכר בי
|
איזה כייף ללכת לים
בחמסין הזה כמובן
לברוח מהמזגן
מדוזות צורבות
|
מה אכפת לך לתת לי לישון
לתת לי לנוח
לאפשר רפיון
למה להתעלל בי
|
תקשיבו תכף מגיע פורים
ברגע שנמצא את מרדכי
נחסל הצוררים
אין צורך להקריב אותך אסתר
|
נערי הלילה
עם אפוד צהוב זוהר
שקית ירוקה בידם
לאתר
|
בורא עולם
איך לא עצרת בן עוולה
בן בליעל
פדופיל אנס
|
אני יכולה להיות רק אני
אני גם אם זה לא תמיד טוב בשבילי
באתי עם מזוודות
לא תמיד יהיו שם הפתעות
|
הטלה יבכה שהטקס ארוך
שור יתעקש לשאול קושיות
תאומים יחליט עם מי הוא ישכב הלילה
לא יהיה בטוח אם יבחר את הבחורה
|
טלה יתחפש לראש קטן
שור לסדין אדום
תאומים ג'קיל והייד
סרטן לעקרב
|
הגיע חג פורים
כך המזלות חוגגים
הטלה יתחפש לתינוק
השור כמובן לפר
|
כשהרעש הלך
שמעה את השקט
האוויר היה צח
המחשבות התבודדו
|
המילים לא אמרו דבר
גם הנשמות לא מצאו מכר
רוח אחרת נשבה ויצרה מעגל
בתוכה רקדנו התמזגנו
כאלו אין מחר
|
לטלה הזה כואב הראש מיגרנות עולות אצלו
במדרגות נעות
לשור עם קשיי עורף כואב הצוואר
לתאומים שום דבר לא נשבר
|
היא נולדה בבית שהייתה בו דממה
כן, זה היה מרעיש נורא
שקט רועם פרצופים כועסים
למה הילדים רעש עושים
|
היו לי מילים
הן רקדו סביב הדף
במחול עדין
והלב
|
כול יום אני נשברת קמעה
כמו זגוגית שקיבלה מכה
יש ימים בהם יש תקוה
לוקחת שבריר של שנייה
|
צדק שלמה המלך
הכול הבל הבלים
נדמה לנו שאנו חושבים
בסך הכול אנו גוף
|
הנה את שוב בוכה
שוב בדרך ללא מוצא
הדמעות מנצנצות מתחת לעפעפיים
והגרון חונק
|
זה העצב שבוכה לא אני
הדמעות זולגות מהגוף שלא שלי
אני קופסה עם איברים
חלקים מתכלים
|
למרות הממ"ד
הפחד ישנו
מסתתר לו בתת מודע
ממתין
|
הוא עולה על הרכבת
ממזרח למערב
כול יום בבוקר
באותה השעה
|
הדרך לחופש עוברת בדרך ייסורים
אותך כולאים את לא מבינה מה הם אומרים
מפתים אותך לתוך מלכודת דבש
את כלואה בצפיפות
|
יצאו להן הרימות
מגופות מעופשות
צצה הרעה
מביב צחנה
|
אהבה שהושגה בבגידה
תמיד יהיה לה ריח נורא
תהייה בה בושה
רגשי אשמה
|
בסוף יצא לי שיר מקורי כזה
עוד מעט מרקורי יסוג לזה
היינו בגן עדן
היינו ערומים מבפנים
|
הרכב נתקע
הלך לו המצבר
במיקום לא נח
נשארתי אובד
|
שלושה אנשים ירדו לעולם
אחת עדינה השני תם
השלישית רגישה וסוערת
לא ידוע מי תגיע לים
|
ללמוד ללמוד
לסבול
לסבול לסבול
ללמוד
|
אם ישאלו אותי מה אני עושה
אענה מתגעגת
אם ישאלו אותי מדוע אני בוכה
אענה כי אני משתגעת
|
נו טוב
כמה זמן אפשר להמתין לשינה
שעה ועוד שעה
היא לא מגיעה
|
נו תבוא
נו די
עד מתי
נו תבוא
|
בשביל אנשים כמוך
צריך לפתוח גן עדן חדש
קיימת מעל תרי"ג מצוות
כולן מצוות בינך לבינם
|
תגידי את נורמלית
לא הגזמת עם כמות השירים שכתבת עלי
את משוגעת
את לא יודעת מתי לעצור ודי
|
את כבר אחרי התיכון
הולכת לאיבוד בצומת החיים
לא צועדת בשבילים מוכרים
פוגשת אנשים
|
יום כיפור
אמנזיה של נדרים
הבטחות שהופרו
חזרה להרגלים
|
כאן המשוגעת עם החתולים
אצלי ניסים קשורים לעיקורים
אתם שם במוקד השררה
פתחו ליבכם
|
נער שלי
החלפתי את האותיות
שמך עדין מהלך בינן
נער שלי
|
נער שלי
אוהב אותך מזמן
תמיד תהייה בדרן
נער שלי
|
שוב פורים
נשארנו עם אותו המן
מאירן
שוב פסח עם עשרת המכות
|
ילדה קטנה נוקשת בדלת
היא שואלת אם כאן גרה
אהבה
שלחו אותה לחנות מציאות
|
נרקומנית של אהבה
המחשבות הן לא אנחנו
הן רק תגובה לחוויות לזיכרונות
המח מיצר מחשבות
|
היינו ברכב בדרך חזרה
הנסיעה הייתה ארוכה
השתיקה אתך כאבה נורא
הכעס ממך
|
שבע שעות
ישנו ערים
לילה שכולו ליטופים
רוך מהול בגעגועים
|
מזדחל לו לפתע
געגוע נשכח
בתוך שקט סוער
מועקה בדידות
|
כול המחשבות בעולם
באו לבקר אותך
לשמוע את אשר בלבך
באו ללמוד
|
הנה הגענו לסיבוב השלישי
דממה נוספת ממני של שבעה ימים
העירה את הנמר ממרבצו
לא האמין לשקט
|
הַסּוֹדוֹת הָאֵלּוּ
כְּבֵדִים כְּמוֹ מִזְווָדָה עֲמוּסָה
בְּטִיּוּל סְבִיב הָעוֹלָם
אֲרוּזוֹת מַזְכָּרוֹת
|
היום בבוקר הזה
הגיעו ניצני חרטה
עברת לידי
שתיקתך דיברה
|
סלון בלי ספה
ועוד שני חדרים קטנים
כמו תאי שינה
הילדה מביטה באשה
|
יאללה ביבי
לך הביתה
תגיד שלום ותודה
לקחת הכול
|
היום ראינו טיפת בוץ
מתוך מפולת ענקית
קשורות מושפלות עם דם על הפנים
על הבגדים
|
געגוע ישן בא לבקר
מנסה להיזכר בפרטים
מה קרה ומתי
מה בא קודם אחרי
|
המחשבות הולכות וחוזרות
אני עומדת במקום
הולכת לאיבוד
מבינה שהכול אבוד
|
נכנסנו למקלטים
הרגתם אנשים
ואנו שוב חוזרים
מעגל דמים
|
מתחת חבל דק בין שנינו
מעל תהום
גאי בן הינום
נשארתי בצד שלי
|
כָּאן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלָּנוּ הֶעֱלֵיתָ אֶת
אַהֲבָתֵנוּ כְּקָרְבָּן
הַקְרָבַת אוֹתִי עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁבִילָהּ
הִיא סִיר הַבָּש-ָר עָלָיו אֵינְךָ מוּכָן לְוַתֵּר אֲנִי
הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
דָּרַכְתָּ כְּמֹשֶׁה רַק בְּשׁוּלֵי כְּנִיסָתִי
|
יש כול מיני סוגי עקיצות
יש עקיצה של יתוש
ישנה עקיצה של יאוש
יש עקיצה שפוגעת בכיס
|
והשתיקה הזאת
מותחת את המרחק בינינו
מרחיקה את הימים שעברו
מעבר לדקות
|
איך אפשר לאהוב שניים
באותה המידה
איך יתכן שהיא לא מרירה
כן הלב מתרחב מתרגש
|
בחג פורים
נוריד את המסכות
סוף כול סוף
נהייה אנחנו
|
ני מפחדת להירדם
שלא יגיע לביתי פורץ בלילה
אני מפחדת להירדם
מלפגוש חלום כואב
|
איך אתה ישן בלילה
ראש עיר קטן לא שלי
העיר מוצפת בגורים נטושים
חתולות עם כרס מתפקעת
|
יש אשה
פנינה נדירה היא
כמו שמה
היא אינה יודעת
|
יום אביבי בחוץ
באמצע החורף
אני ברמזור
את ברכב הגדול לפני
|
כול פעם שאת יוצאת מהדלת
לבי קצת נשבר
למרות שאראה אותך יותר מאוחר
הרבה פרידות קטנות
|
יש רגעים שקשה לי להגיע אליהם
יש רגעים שאני מתגעגעת אליהם
יש מחשבות שהייתי בורחת מהן
ויש אהבות שהייתי חוזרת אליהן
|
בשחר את יושבת על ענף
מחכה לשמש שתזרח
פוצחת בשיר
מעירה את כול העיר
|
ציפיות בשמים
והאדמה יבשה
לפעמים הגשם הוא בכי
לפעמים הוא ברכה
|
אלך כצל אחרייך
תראה אותי רק בחושך
בירח מלא
אלך כצל אחרי מחשבותייך
|
תפסיק ללכת אחרי
כמו צל עם רדת החשכה
צער שהולך איתי
לא רוצה אותך
|
היה לי צעצוע הכי טוב בשכונה
בובה יפה
אהבתי לחבק אותה כול שנייה
היא ישנה איתי במיטה
|
כשאני בוכה
זה לא אומר שנשברתי
זה אומר שהלב התרחב
אהב
|
שני אנשים בודדים
גרים רחוק זה מזה
רק בכמה בתים
היו פעם אוהבים
|
מסכה בלי פורים
פחם בלי כורים
מדינה בלי מנהלים
בתוהו אנו חיים
|
מי היה מאמין
שחיינו יכנסו לסרט מדע בדיוני
מי היה מאמין
שהציבור יהיה אמין
|
אם אותך תאהב
יכונן בליבה החשש
שתלך עם אחרת
תהרה לך ילד
|
מי זאת המשוגעת הזאת
שכתבה בגללי מאה שירים
זה אפילו לא מספר הימים
בו היינו מאוהבים
|
אתה מכיר את הסיפור
על קין והבל
אתה היית הבכורה
עליה נלחמנו
|
מישהי אחרת תאהב אותך
וליבי יחמץ
מישהי תהייה עטופה בזרועותיך
ואני אמעד
|
אנחנו יושבים בשולחן עגול
הדילר מחלק קלפים
שם נדע אם קיבלנו
נסיך
|
איך אפשר לקנא לך
שאתה יודע לאהוב
אותה
כותב עליה שירים
|
כבר כמה ימים אנחנו כמו קפיץ מתוח
כול רגע תגיע ההתקפה
ממתינים תוהים מי יפגע
חסרי אונים
|
אולי לא כדאי לי כול כך לאהוב אותה
אין לי כוח לסבול עוד שברון לב
אולי לא כדאי לי להקשר אליה
החיים שלה הם כמו הליכה על חבל דק
|
אני מסתירה אותה
מעין כל חי.
|
לא רוצה למות בגיל 72
הפחד מתחיל בינתיים
ההיא מתה בגיל 32
הכאב היה בשעות הצהריים
|
עזבת את הבית בפעם הראשונה
פרשת כנפיים
ואני שבורה
חור ענק נפער בי
|
ושוב הגעת לאותו המקום
אחרי שמונה שנים של הפסקה
התקרבת ללהבה
הלב גדש
|
אתה תפוס למרות שהינך פנוי
ברגע שההתלהבות הראשונית פגה
התבהרה התמונה
אבדת עניין
|
רצית לדעת מה היה לך לפני שהוא הגיע
הנה הגעת עכשיו לרגע שהוא כבר איננו
את כבר לא גיבורה כול כך גדולה
כול פעם אמרת לעצמך
|
לפעמים אתה פוגש את השאלות שלך
ולפעמים אתה משאיר אותן בצד
לפעמים הן מציקות לך
לפעמים אתה ממשיך לחיות
|
אלך שם למדבר ההוא
סהרה
אמטיר עליו את דמעותיי
אעניק לו את הסערה
|
הבוקר הזה
עודני במטה
מהרהרת
היכן אתה
|
מתי יהיה עוד טוב
הם מחכים
להפגזות שנטיל
אנו חיים עם השרפות
|
חושבת עלייך פחות מרגע לרגע
מתפעלת שהרגש קהה
רוצה לקפוץ בדילוגים
שהגיע הרגע
|
לא מצאתי אהבה
מצאתי רק ידידות
היא הפכה לחיבוק
להתמכרות
|
מחר אתה מתקרב לארבעים שנה ואני במדבר
מחר ירעיפו עלייך אהבה כמו זיקוקים
מחר לא אשלח לך ברכה
היא תישאר אצלי ללא כריכה
|
אם אומר לך שאתה שובר לבבות
אתה תצחק
תתפלא
תתמה
|
לכבוד יום הולדתי אחפוף את שערי
אעמיד פנים שזהו יום חגיגה עבורי
אדלג בגיל על השנים שעברו
אקח משקפת לשנים שטרם היו
|
נמצאים עם הדומה
(לשניהם יש אף ארוך)
לומדים מהשונה
(צעיר עם המורה)
|
אני רוצה את מה שאין לי
לא בטוחה שארצה כשיהיה לי
רק כמו ילדה קטנה
בהתקף פניקה
|
בלבד הזה בקיץ
הנשמה בוערת
בלבד הזה בחורף
השמים בוכים
|
מחכים פה בין השורות
מחכים פה לאזעקות
בין הטילים בחדשות
מחכים ללא נודע
|
גבר אחד
צרות רבות
הרג אחת
ועוד אחת
|
את לא תביני ולא מענין אותך למה
נשארת ידידתי ואני מנסה להבין למה
חזרתי כעבור מספר שעות
הרעפתי עלייך אהבה
|
מחכה לפרי עטך בינינו
על כיסופים געגועים למה שאיננו
על אהבה עיוורת לאשה יפה
מחכה לשירייך אוקסנה
|
החג הזה
מגביר את הרעב
לאהבה
בחגים הללו
|
הבדידות הזאת מציצה שוב
כמו ילד במשחק מחבואים
מסתתר כמשה בין קנה הסוף
כמו רחש של בהונות מטפטפות
|
שיער לבן על ראשי
כמו שלג בהרים באמצע החורף
לא ישנתי מאה שנים
אפילו לא בערך
|
2:59 בבוקר לא נרדמת
אין ירח במרום
ישנתי בערב בשעה מאוחרת
לכן אני ערה ללא חלום
|
אתה שם לבד
ואני גם במקום אחר
מנסים דרך המדיה
לגשר
|
לא סגרת את השמפניה
ואתה מתפלא
שהקצף יוצא
הדמעות זולגות
|
שנה וחצי של מרורים
אפילו במצרים לא היו כאלה דברים
עשר מכות והכול נגמר
אצלנו מחכים למחר
|
בגלגול הזה זה כבר לא יקרה
נפגש שוב בגלגול הבא
אתה אני והאהבה
|
האם אלייך אני מתגעגעת או שאלו שאריות
של משהו כאוב
אולי רק לאהבה אני כמהה
אולי היא לא חייבת להיות שלך
|
אתה לא יודע
שהיה לך טוב
עד שאתה לא חולה
מתהפך במיטה עם חום
|
לא אוהבת את האלוהים הזה
שיצר את שרשרת המזון
החזק טורף את החלש
לא אוהבת את האלוהים הזה
|
קשר כזה שיש בנינו
שתיקות רבות מביטות בנו
גורל אחד הפגיש אותנו
לצעוד ביחד
|
אדם נוסע לתומו ברכב
שומר על חוקי התנועה
לפתע נופל עליו עץ
שאיבד אחיזה באדמה
|
לו היינו נולדים עם תאריך תפוגה
איך חיינו היו משתנים תוך שניה
הרי את מקודשת לי עד תאריך זה וזה
משכנתא לא יתנו בלי תעודה
|
תבכי ילדה תבכי
האגו לבד פגוע
תבכי
גם כשגילית
|
כול יום בחדשות
שומעים על אנשים אחרים
שנדפקו להם החיים
זוג שנהרג מטיל שפגע ברכבם
|
הנה התחזית
בחודש יוני 2020
נצא לרחובות
עולצים
|
יש דברים שלא אוכל לספר לך
תצטרכי לגלות אותם בעצמך
לא גאה אני שיש לי גם את השחור
לפנייך אני מציג את הלבן
|
אתה כבר שם
אתה כבר לא
משנה את דעתך
חושב שאני פה
|
אני חונה ליד ביתך
הרי אתה יודע
שקשה למצוא חניה
לאהבה
|
תלך לשם גם את הכאב תקח לשם
תחזור לפה את הכאב תשאיר שם
שוב נרקוד
אותי תרצה אותה לא
|
היכן מתים החתולים
האם מאחורי הבניין
אולי בצידי דרכים
היכן מתים החתולים
|
היי רגע תעצרו את השעון
עוד לא גמרתי לישון
תנו לי עוד לחלום
להיות בארץ האשליות
|
בבדידות הזאת היא גרה
הקירות מפויחים
האוויר סמיך
העשן לא יוצא
|
ועכשיו אתה מניח את כול המילים
שדברו אלייך בשבת
כמו מניח תפילין
מבקש שדרכך ידבר אלוהים
|
תבין לא ממש אהבתי אותך
כולם יודעים שיש הבדל
בין אהבה להתאהבות
לא ממש ידעתי אותך
|
ביום הזה אנו צופים במשפחות השכול
תצפיתניות הגורל להן יכול
הלב נקרע מטרגדיה מיותרת
מרשלנות
|
גם אם אתרחק
הצער יישאר
שם ופה
במחשבות
|
אתם צועקים אל השמים לא נחים לשניה
שומרים עלינו מגיחה לגיחה
אנחנו כאן בתוך השמיכות
חבים לכם תודה
|
עובר אורח שאל אותי
איזה ניתוח אני עוברת
עניתי לו
שמוציאים לי את הבדידות
|
הגברים רוצים לתפוס אך לא להחזיק
|
מנהל כדור הארץ הוא לא בורא העולם.
הוא רק אחד מסגניו של האל האמיתי.
הוא היה אמור לדאוג לכדור ולחיים על פני האדמה.
אך הוא התרשל בתפקידו.
|
בזמן טיול עם הכלב של השכן
בחושך שהיה בחורשה
הכלב התחיל לנבוח. ראיתי מרחוק
דמות הדומה לך ודמות הדומה לכלבך
|
הדחתי את הגעגוע
עם כול סהר שחלף
חשבתי שאותך כמעט אשכח
הגעת בחזרה בדרך צדדית
|
ביחד וכול אחד לחוד
ירושלים עיר שחוברה לה יחדיו
|
אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
|
|
הסתכל על הגבר
במכונית שלצידך.
הוא נראה בטוח
בעצמו. איש לא
יכול לנחש שהוא
סובל מבעיות,
נכון? גם אתה
יכול להיות כזה.
אם תחייג
לקליניקה און
אחת שמונה מאות
שמונה שמונה
שמונה תשע תשע
תשע קליניקה
און
הסתכל על הגבר
שעל האופנוע
משמאלך, הוא
נראה בטוח
בעצמו, נראה גבר
מלא עזוז וסקס
אפיל. אתה יודע
שלעולם לא תגיע
לקרסוליו. זהו
בועז רימר.
גחלילית מפרגנת |
|
