|
 
עלה נשא ברוח
תר אחר מקום לנוח
להגיע לעץ חדש
להניח ראשו
לשווא
את ואחיותיך תמימות רכות
ללא כוונה רעה
הלב שלי נשבר
|
ביום שני ברא אלוהים את השמים
הם נבראו מאש ומים
הפריד את המים מהארץ לשמים
הם תמיד בקשר השניים
|
הוא מביט בנו
הזמן
מנסים לברוח ממנו
אבל הוא כאן
|
5 דקות בינינו
4 חודשים מרחק
3 אנשים אהבו
שניים נשארו ביחד
ואני לבד
|
אני יודעת שעוד רגע אשבר
העמדתי פנים ולא הגיע אחר
עברו 365 ועוד כאלו ימים
העמדתי פנים
|
אולי אני צריכה
לאכול היום רק תפוחים
למרות שאינני חוה
אולי אני אצליח להוריד
|
בימים האחרונים אני מסתובבת עם מועקה
קשה לי לחשוב שהיא הלכה לדרכה
קשה לי
פחות לה
|
אתה אדיוט בכוונה או בטעות
מה אומר על כך משרד הבריאות
האם העירייה ינקו את מה שהיה
האם הגשת תלונה במחלקה הנכונה
|
ריק כזה מוזר
עיסוקים
אתה כבר לא נשאר
אי אפשר לחשוב על העבר
|
משהו אחר יאהב אותך
כפי שההוא רק קצת
משהוא אחר ייקח אותך
ואת תאחזי בידו
|
רגש על ניר
זה כמו מצבה על קבר
רגש להאמר
שהאהבה נגמרה
|
שתהייה לנו שנה אחרת
שמחה יותר מהוללת
חיוך בלי נזלת
עוללים ללא מכאובים
|
הורים
תתעוררו
תפסיקו לחפות
להצדיק
|
יש לנו הדחקה להשתיק את הזיכרונות
קשה לנו כול יום לשאת שק של
בושה צער חרטה ומכאוב
משתדלים אנו לא לתת למטענים
|
להתענג על פמלה מתוקה
זאת אורגזמה
לשתות מיץ קלמנטינות טרי
זאת אורגזמה
|
אורי
חזרת מקור המדבר
סוערת כמו הרוח
יצאת ליער
|
כמה נשים עוד צריכות למות
עד שנבחרי העם יעבירו חוק
המחייב את המסוכנים
לשים אזיק אלקטרוני
|
אמש התפוצצה הבועה
התל אביבית
בדרום כול יום
מתפוצצים בלונים
|
אין זיהום אוויר
שלווה מסביב
צהלה ברחובות
ילדים נהנים
|
עומדת ערומה בחורף הזה
אין עלים שיחממו את גופי
הגאווה נשרה
שרף זולג כדמעות לאורך ענפיי
|
עצרי רגע
אחרי מי את רודפת
תמתיני
תבהירי
|
הזיקנה דופקת בדלת
ראיתי בעינית איך היא חומדת
את חמוקי היא הורסת
את פני היא מקמטת
|
איך ניראת הבדידות
היא עומדת בפינה
מבוישת
מביטה על הרצפה
|
שם בחור הזה בבור הזה
החושך בתהום בגיהינום
אפלה שחורה אינה אפורה
טובעת
|
חורף ללא מילים
שרב של מכאובים
שלכת של פרדות
אביב בוחר בצלילים
|
באמצע מלחמה נוראית בחוץ
נלחמת בתוכך
נאבקת עד כלות כחך
הלכת לנוח
|
במקום אבא
הבאתי לך פעמיים אימא
לפעמים האימא היא
רק חצי אימא
|
אמא לא היית לה ממש אם
שתדעי שלהעניש ילדה קטנה
צריך לדעת איך לא להתעלל
איי אפשר להשאיר אותה בחוץ
|
אם הייתה לי אימא
היא הייתה אוחזת ידי בדרך לגן
אם הייתה לי אימא
לא הייתי כזאת כאן
|
אם וכאשר אתה לא מאושר
אם וכאשר אתה בכול זאת נשאר
אם השמים זוהרים בלילה ללא כוכבים
כאשר לבך לא רואה
|
אם היה לי בן
שם בגהנום
אצל השטן
מאתיים ימים
|
תדברו לאט כשאתם מבקשים ממנו בקשה
הוא רואה אותנו במהירות כפולה
אין לו זמן פנוי
אפילו לא לשנייה
|
נו באמת אלוהים
אתה לא יכול לתת לי פטור
מהשפעת
מה זה נותן לך
|
אל תפחדי
אני שם מאחורייך
במרחק שתרצי
לפעמים שקופה
|
יכולנו לישון תחת השמים
בחניון
יכולנו לקום לראות את הזריחה
מתוך האוהל
|
אם הייתי עשירה
הייתי מבקשת שימרחו לי עכשיו קרם על כפות הרגלים
הן הולכות להיסדק
אם הייתי עשירה הייתי מבקשת שיכינו לי צ'יפס בבית
|
אדע שהנני זקנה
כאשר זרועותיי יצמיחו כנפיים
כשהסנטר יארך שבעתיים
כשהעפעפיים יצנחו לתוך העיניים
|
כן זאת אני סוחפת לפעמים שקולה לעתים
מפטפטת, מציירת וכותבת שירים.
מתכננת לגבהים.
בדרך לפגוש אהבה.
|
איך עוברים את הצם המזלות
טלה חייב לשתות
אחרת יתפוצץ לו הראש
השור ישתרך באטיות בין התפילות
|
היום אני עצובה בלי סיבה
אולי בגלל ששמעתי אותו שר
את
דמעות יצאו לאט
|
אשר יקר
כבר אינך
גופך לא הצליח
לספוג עצמה
|
אתה קודם נלהב
אחרי מתחרט
עם הזמן מהרהר
מתחיל להתרחק
|
את יודעת שאי אפשר
את יודעת שהכול נגמר
אין את ואני
את יודעת שאי אפשר
|
יפה כמו אלה
רגישה ונאה
לא יודעת עד כמה
היא מיוחדת במינה
|
אתה גר שם
באתרי ההיכרויות
מחפש את זאת
שאיתה אתה לא יכול להיות
|
יום אחד אעביר אליה
את מה שכתבת לי
יום אחד אגלה לה
שבגדת גם בי
|
בגלגול הבא
אהיה גבוהה
בגלגול הבא אנגן על פסנתר
בגלגול הבא
|
כשהשמש נפרדת
בשעות בין הערביים
בשישי או בשבת
צצה הבדידות
|
הנה היא שוב פעם באה לבקר
תלכי מכאן אף אחד לא צריך אותך יותר
תפסיקי להתגנב בין הערביים
מסתתר בין הצללים
|
האישה המדהימה הזאת
מקבלת אותך למרות הבגידות
האישה המדהימה הזאת
בוכה בסתר בלילות
|
אם תרצה אלך אחרייך
אחרת אמשיך לעמוד
לאט לאט אשקע בביצת דמעותיי
אם תרצה
|
למכור את השיגעון
או להכניסו לארון
אחרת השכנים יצלצלו בפעמון
אם את השיגעון לא יקנו בלוח המודעות
|
במקרה עברתי פה
ראיתי איש עמוק
איש שלא רצה לשתוק
איש של הלך עם העדר
|
היום בגיל 97 היא נפטרה
איזו קנאה
גם אני הייתי רוצה
לדעת
|
דמדומים של ערב שבת
שקט בדידות
בתוכי עצבות
הכול עומד
|
מי יאהב אותי כשאקמול
מי יאסוף אותי שלא אנבול
מי יעטוף אותי כמו אתמול
למי אומר נצא במחול
|
התחתנתי עם אשה משוגעת
היא שבשה לי את הדעת
הלכתי שבי אחר יופייה
לכדה אותי ברשתה
|
לא אשכח אותך ציפור עדינה
לא אשכח איך צעקת בשקט
בלי מלים
תשאירי לי אותו
|
כולנו טיפשים
מלחמות מיותרות
אין ניצחון
רק משפחות שכולות
|
חמש בבוקר
לבד ברחובות
יום הזיכרון
לבד בעולם
|
במקום לרדת במשקל
יעלה אצלך המינוס
במקום להאמין בנוכלים
תאכלי מה שעושה לך טוב בחיים
|
אני רק רוצה לכתוב את שמך
מהן תiצאת המילים
האותיות
תהיינה גלויות למרות הסודות
|
תן לי זמן
ללכת לאבוד
בתוך הקשר האבוד
תן לי זמן
|
סתם חשבתי
לשלוח לך שיר אהבה
לך ולכול מי שהיה
מהעבר לעתיד
|
היה לי אח נוסף
ומהיום הוא איננו
רק בן 52 במותו
והוא איננו
|
אתם שם בארץ רחוקה
תל אביב נדמה לי הוא שמה
חיים כאילו כלום לא קרה
אנחנו כאן כמו שכונת דרום
|
לו יכולתי ליצור אהבה
הייתי מוותרת על יצירה על כתיבה
לו יכולת לאהוב אותי לתמיד
לא הייתי צריכה לכתוב שירה
|
יש בי כאלה מנגינות
יש לי למי לקוות
אין לי כאב לשיר
דמותך נמוגה כמו לוח וגיר
|
אני בהריון
נושאת אהבה
אני לא יודעת
אם היא גם שלך
|
את היום אוסף הטעויות שלי
נחבאת אל הכלים
נאבקת בשדים
את
|
בשנה שעברה
חגגנו ביחד את חג האהבה
השנה פסחת.
נשאר לי לשאול מה נשתנה
|
אני אומר לכם
זה רק חלום בלהוט
חלום ארוך שלא רוצה להיגמר
לא מתו ילדים
|
לצאת לכרמים
למצוא את האוהבים
לרקוד לאורו של ירח מלא
לבי הומה
|
זקנה (עם שווא) צועדת לאט
הזיקנה צועדת מהר
הזקנה עייפה
העור מתפורר
|
מנסה להציל את הציפור
מנסה להציל את עצמי
מהכאב הזה שמתחולל בלבי
משאריות אהבתך
|
זריחה שלי
שקיעה שלך
האהבה שלי
עצובה נורא
|
ידעתי שתגיע הנשיקה האחרונה
בכיתי היה זה בלתי נמנע
משכנו את החבל משני הקצוות
לה החבל היה ארוך יותר
|
היום חל חג האהבה
מי שיש לו אומר אז מה
ומי שאין לו שואל על מה
הרי אין לי אני עצובה
|
חג ללא חרות
200 ימים מתחת לאדמה
קרוב למצרים
לא רואים אור במנהרה
|
הארטיק הזה
הוא במקום נשיקתך
הגלידה הזאת
היא החיבוק ממך
|
האור בכה בחושך
האהבה הייתה לבד
השמים כיסו את האובך
קרן אור
|
אחות פנימייה
ללא רגש
אפילו לא לשנייה
ילדת בת מצווה
|
אנחנו כאן מתחת לשמיכת החורף
ואתם שם בקור בחושך נצחי
לנו אין את הזכות לשמוח
עד שלא תהייה כאן איתי
|
ביתי שתדעי
שיר ליום ההולדת שעבר
רציתי שתדעי החיבוק שלי נמצא
בנשמה בעצב בכאב הזה
|
פעם אחת תראה
את מה שקורה
ליד פחי הזבל
יש הרבה סבל
|
קומה 5
בנין 6
פעם הלכו לשם רגלי
בצעד חושש
|
סינדרלה הלכה לישון
אני עדיין מביטה לשעון
לא הייתה לי כרכרה היום
לא הייתי בנשף
|
חרטות
מה הן יכולות לתרום לבאות
מה הטעם לנבור בעבר
אם הלקח כבר נשאר
|
הסקרנות הרגה אותי לא רק את החתול
רציתי לדעת מדוע את תשובותיך
אתה טומן בחול
אני שואגת כמו אריה מובס
|
אנשים הולכים לגן חיות
כדי לראות נמרים ואריות
אנשים לא רואים
חתולים
|
קמה בשחר חשוך
להציל עוד חתול
מעתיד כאוב
לוקחת אותו
|
הוא ייתן לי
את מה שהבטחת לי
הוא יעטוף אותי
כי אתה כבר לא איתי
|
אסטרולוגי אמרה
שהגיע הזמן שלך
לזוגיות טובה
תמתיני מעט
|
אוהבת אותך גם כשיש עננים
אוהבת אותך כי אתה קורן מבפנים
אוהבת את השמש בך
אוהבת אותך בכול עונת השנה
|
חלפו להן 800 ימים
ארבעים כפול עשרים
לקחת איתך את הרוך
את השמחה
|
סופות חמות הגיעו אלייך בהפתעה
נערו את חייך
אני אשמה
ירשת ממני את מזג האוויר הנורא
|
יום השואה הוא תזכורת לכולנו
צורר פסיכופת שסחף מליוני אנשים אחריו
לרצוח ולענות משפחות שלמות
דברים שלא נתפסים כי הם יכלו לקרות
|
צובט לי בלב כשמגיע יום שני
אני יודעת שהיום זאת היא ולא אני
לא מאפשרת למחשבות להתרוצץ
אחרת אצלי בפנים הכול יתפוצץ
|
כשאנו צעירים ויפים הידע שלנו דל
אין לנו את החכמה שתהיה לנו כשנגדל
כשאנו מבוגרים ומבינים
הגוף בוגד בנו עם חלוף השנים
|
בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ אֶת בְּרוּחִי
בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ אֶת בְּנִשְׁמָתִי
בְּכָל מַעֲש-ֵי אֶת חֵלֶק מֵהַחְלָטוֹתַיי
אֵין דָּבָר שֶׁהוּא רַק שֶׁלִּי
|
הילדה הזאת עדיין בת חמישים
היא נכנסת לסלון
למרות המבטים
מיד יושבת על הרצפה
|
חיכיתי לך שנים
עברתי הרבה משברים
אתה היית כיסופים
זריקות תקוות אכזבות
|
היא כול כך אוהבת אותך
אתה כול עולמה
אומנם יש לה שני בנים
גם את העבודה
|
אתה פנאטי
אני אמפתית
אתה דורש
אני משכנעת
|
לפעמים אולי
כמה
לא יודעת
אולי אתם
|
כשכתבתי יצירה
זה נשמע מהודר נורא
יצרתי יש מאין
מצער
|
מה שרציתי לכתוב לך
כבר אחרים כתבו
רציתי להיות מקורית
לומר את מה שהם לא אמרו
|
כול כך קל להרוג אותנו
סכין חדה
בשניה
הכול נעלם
|
לא אכתוב לכם את שמו
שלא תקראו לשוטר הבושה
שלא יכלא אותי במעצר
של חרטה
|
בקרתי היום בהסגר שלך
ראיתי בכלוב
שני גורי כלבים יפים
שנראו כמו פרסומת ל...
|
הולכת לאיבוד שם ביערות
כמו כפה אדומה מהאגדות
חיה כול הזמן באשליות
שאתך אפשר לחיות
|
כשאלך יישארו קצת שירים שכתבתי
תמונות בודדות שציירתי
תכשיטים שאספתי
כשאלך יישארו הצרות לך הורשתי
עצב כעס ותהיות
מקווה שזה לא יקרה בשנים הקרובות
|
ישנם שירים שאני לא כתבתי
חשבתי רק על המשפט הראשון
הנחתי אותו על הגיליון
השאר פרץ
|
אף אחד לא הקשיב לו
זלזלו בדבריו
אטמו אוזניהם
לצעקותיו
|
אתה לא ידעת עברית
אני לא ידעתי ערבית
בכול זאת דיברנו
על גור חתולים אומלל
|
לאן נעלמה הילדה שהייתי
איך יתכן שכול כך השתנתי
אולי הילדה היא לא אני
רק גלגול שהיה בתוכי
|
לא רוצה למות מוקדם מדי
קוראת חדשות
על תאונות
אנשים צעירים מתים
|
לא הייתה לי כמו שאני אינני
שושלת של מחסור וריק
גם לך ביתי איננו
לא נתנו לי
|
הייתי רוצה
שתיוולדי מחדש
אגדל אותך כהלכה
הייתי רוצה
|
להניח לך
זה כמו לא לאכול גלידה לעולם
כמו לא ללכת יותר לים
לא לתת לשמש לחדור ללבי
|
בהתחלה הייתה
אהבה חד צדדית שלי
מאוחר יותר הסוד התגלה
היא חמדה את כספי
|
שוב יש לו תרוץ לשלוח לך פרחים
העלים שקופים כמו געגועיו
מתחילה שנה חדשה
דבר לא השתנה
|
מחר בין הערביים
ישבו אנשים סביב שולחן
חלקם יהיו עליזים
לפני הקושיות
|
יום הולדת שמח לך
נפש לא שקטה
כול כולך סערה
נפש עשירה
|
לראות חדשות בערב שישי
זה כמו ללעוס מסטיק
כבר נגמר הטעם
מידי פעם בלון מתפוצץ
|
אין לנו באמת זכות בחירה
אנחנו בכלוב גדול
אך לא באמת משוחררים
אנו נולדים עם אופי מסויים
שמגביל את התגובות שלנו בעולם
|
תחשבו לרגע
תעצרו בצד
תפסיקו לנהוג
לרגע אחד
|
רציתי לכתוב עלייך שיר
שישמעו אותו ברדיו
שתחשוב שאני מוכשרת
שאני אחרת
|
לראות אותך עובר לידי
לא מביט בי
כאילו זאת לא אני
נוהג עם הפנים קדימה
|
למה בעלי החיים
צריכים לשלם על חטאים
מעלים אותן כקורבן
שוחטים את נשמתם
|
איזה כייף ללכת לים
בחמסין הזה כמובן
לברוח מהמזגן
מדוזות צורבות
|
מה אכפת לך לתת לי לישון
לתת לי לנוח
לאפשר רפיון
למה להתעלל בי
|
השארת אותי ביער בודדה אבודה
לא יודעת אם היה עדיף לא להכירך
האם היה יותר טוב
מהרע
|
תקשיבו תכף מגיע פורים
ברגע שנמצא את מרדכי
נחסל הצוררים
אין צורך להקריב אותך אסתר
|
נערי הלילה
עם אפוד צהוב זוהר
שקית ירוקה בידם
לאתר
|
בורא עולם
איך לא עצרת בן עוולה
בן בליעל
פדופיל אנס
|
אני יכולה להיות רק אני
אני גם אם זה לא תמיד טוב בשבילי
באתי עם מזוודות
לא תמיד יהיו שם הפתעות
|
הטלה יבכה שהטקס ארוך
שור יתעקש לשאול קושיות
תאומים יחליט עם מי הוא ישכב הלילה
לא יהיה בטוח אם יבחר את הבחורה
|
טלה יתחפש לראש קטן
שור לסדין אדום
תאומים ג'קיל והייד
סרטן לעקרב
|
הגיע חג פורים
כך המזלות חוגגים
הטלה יתחפש לתינוק
השור כמובן לפר
|
כשהרעש הלך
שמעה את השקט
האוויר היה צח
המחשבות התבודדו
|
המילים לא אמרו דבר
גם הנשמות לא מצאו מכר
רוח אחרת נשבה ויצרה מעגל
בתוכה רקדנו התמזגנו
כאלו אין מחר
|
לטלה הזה כואב הראש מיגרנות עולות אצלו
במדרגות נעות
לשור עם קשיי עורף כואב הצוואר
לתאומים שום דבר לא נשבר
|
היא נולדה בבית שהייתה בו דממה
כן, זה היה מרעיש נורא
שקט רועם פרצופים כועסים
למה הילדים רעש עושים
|
היו לי מילים
הן רקדו סביב הדף
במחול עדין
והלב
|
כול יום אני נשברת קמעה
כמו זגוגית שקיבלה מכה
יש ימים בהם יש תקוה
לוקחת שבריר של שנייה
|
צדק שלמה המלך
הכול הבל הבלים
נדמה לנו שאנו חושבים
בסך הכול אנו גוף
|
זה העצב שבוכה לא אני
הדמעות זולגות מהגוף שלא שלי
אני קופסה עם איברים
חלקים מתכלים
|
הדרך לחופש עוברת בדרך ייסורים
אותך כולאים את לא מבינה מה הם אומרים
מפתים אותך לתוך מלכודת דבש
את כלואה בצפיפות
|
יצאו להן הרימות
מגופות מעופשות
צצה הרעה
מביב צחנה
|
אהבה שהושגה בבגידה
תמיד יהיה לה ריח נורא
תהייה בה בושה
רגשי אשמה
|
בסוף יצא לי שיר מקורי כזה
עוד מעט מרקורי יסוג לזה
היינו בגן עדן
היינו ערומים מבפנים
|
הרכב נתקע
הלך לו המצבר
במיקום לא נח
נשארתי אובד
|
שלושה אנשים ירדו לעולם
אחת עדינה השני תם
השלישית רגישה וסוערת
לא ידוע מי תגיע לים
|
ללמוד ללמוד
לסבול
לסבול לסבול
ללמוד
|
אם ישאלו אותי מה אני עושה
אענה מתגעגת
אם ישאלו אותי מדוע אני בוכה
אענה כי אני משתגעת
|
נו תבוא
נו די
עד מתי
נו תבוא
|
בשביל אנשים כמוך
צריך לפתוח גן עדן חדש
קיימת מעל תרי"ג מצוות
כולן מצוות בינך לבינם
|
תגידי את נורמלית
לא הגזמת עם כמות השירים שכתבת עלי
את משוגעת
את לא יודעת מתי לעצור ודי
|
את כבר אחרי התיכון
הולכת לאיבוד בצומת החיים
לא צועדת בשבילים מוכרים
פוגשת אנשים
|
יום כיפור
אמנזיה של נדרים
הבטחות שהופרו
חזרה להרגלים
|
כאן המשוגעת עם החתולים
אצלי ניסים קשורים לעיקורים
אתם שם במוקד השררה
פתחו ליבכם
|
נער שלי
החלפתי את האותיות
שמך עדין מהלך בינן
נער שלי
|
נער שלי
אוהב אותך מזמן
תמיד תהייה בדרן
נער שלי
|
שוב פורים
נשארנו עם אותו המן
מאירן
שוב פסח עם עשרת המכות
|
ילדה קטנה נוקשת בדלת
היא שואלת אם כאן גרה
אהבה
שלחו אותה לחנות מציאות
|
היינו ברכב בדרך חזרה
הנסיעה הייתה ארוכה
השתיקה אתך כאבה נורא
הכעס ממך
|
מזדחל לו לפתע
געגוע נשכח
בתוך שקט סוער
מועקה בדידות
|
היום בבוקר הזה
הגיעו ניצני חרטה
עברת לידי
שתיקתך דיברה
|
יאללה ביבי
לך הביתה
תגיד שלום ותודה
לקחת הכול
|
היום ראינו טיפת בוץ
מתוך מפולת ענקית
קשורות מושפלות עם דם על הפנים
על הבגדים
|
געגוע ישן בא לבקר
מנסה להיזכר בפרטים
מה קרה ומתי
מה בא קודם אחרי
|
המחשבות הולכות וחוזרות
אני עומדת במקום
הולכת לאיבוד
מבינה שהכול אבוד
|
נכנסנו למקלטים
הרגתם אנשים
ואנו שוב חוזרים
מעגל דמים
|
כָּאן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלָּנוּ הֶעֱלֵיתָ אֶת
אַהֲבָתֵנוּ כְּקָרְבָּן
הַקְרָבַת אוֹתִי עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁבִילָהּ
הִיא סִיר הַבָּש-ָר עָלָיו אֵינְךָ מוּכָן לְוַתֵּר אֲנִי
הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
דָּרַכְתָּ כְּמֹשֶׁה רַק בְּשׁוּלֵי כְּנִיסָתִי
|
יש כול מיני סוגי עקיצות
יש עקיצה של יתוש
ישנה עקיצה של יאוש
יש עקיצה שפוגעת בכיס
|
איך אפשר לאהוב שניים
באותה המידה
איך יתכן שהיא לא מרירה
כן הלב מתרחב מתרגש
|
בחג פורים
נוריד את המסכות
סוף כול סוף
נהייה אנחנו
|
ני מפחדת להירדם
שלא יגיע לביתי פורץ בלילה
אני מפחדת להירדם
מלפגוש חלום כואב
|
איך אתה ישן בלילה
ראש עיר קטן לא שלי
העיר מוצפת בגורים נטושים
חתולות עם כרס מתפקעת
|
יש אשה
פנינה נדירה היא
כמו שמה
היא אינה יודעת
|
יום אביבי בחוץ
באמצע החורף
אני ברמזור
את ברכב הגדול לפני
|
כול פעם שאת יוצאת מהדלת
לבי קצת נשבר
למרות שאראה אותך יותר מאוחר
הרבה פרידות קטנות
|
יש רגעים שקשה לי להגיע אליהם
יש רגעים שאני מתגעגעת אליהם
יש מחשבות שהייתי בורחת מהן
ויש אהבות שהייתי חוזרת אליהן
|
ציפיות בשמים
והאדמה יבשה
לפעמים הגשם הוא בכי
לפעמים הוא ברכה
|
אלך כצל אחרייך
תראה אותי רק בחושך
בירח מלא
אלך כצל אחרי מחשבותייך
|
תפסיק ללכת אחרי
כמו צל עם רדת החשכה
צער שהולך איתי
לא רוצה אותך
|
היה לי צעצוע הכי טוב בשכונה
בובה יפה
אהבתי לחבק אותה כול שנייה
היא ישנה איתי במיטה
|
מסכה בלי פורים
פחם בלי כורים
מדינה בלי מנהלים
בתוהו אנו חיים
|
מי היה מאמין
שחיינו יכנסו לסרט מדע בדיוני
מי היה מאמין
שהציבור יהיה אמין
|
אם אותך תאהב
יכונן בליבה החשש
שתלך עם אחרת
תהרה לך ילד
|
מי זאת המשוגעת הזאת
שכתבה בגללי מאה שירים
זה אפילו לא מספר הימים
בו היינו מאוהבים
|
אתה מכיר את הסיפור
על קין והבל
אתה היית הבכורה
עליה נלחמנו
|
אנחנו יושבים בשולחן עגול
הדילר מחלק קלפים
שם נדע אם קיבלנו
נסיך
|
כבר כמה ימים אנחנו כמו קפיץ מתוח
כול רגע תגיע ההתקפה
ממתינים תוהים מי יפגע
חסרי אונים
|
אולי לא כדאי לי כול כך לאהוב אותה
אין לי כוח לסבול עוד שברון לב
אולי לא כדאי לי להקשר אליה
החיים שלה הם כמו הליכה על חבל דק
|
אני מסתירה אותה
מעין כל חי.
|
לא רוצה למות בגיל 72
הפחד מתחיל בינתיים
ההיא מתה בגיל 32
הכאב היה בשעות הצהריים
|
אלך שם למדבר ההוא
סהרה
אמטיר עליו את דמעותיי
אעניק לו את הסערה
|
הבוקר הזה
עודני במטה
מהרהרת
היכן אתה
|
מתי יהיה עוד טוב
הם מחכים
להפגזות שנטיל
אנו חיים עם השרפות
|
חושבת עלייך פחות מרגע לרגע
מתפעלת שהרגש קהה
רוצה לקפוץ בדילוגים
שהגיע הרגע
|
לא מצאתי אהבה
מצאתי רק ידידות
היא הפכה לחיבוק
להתמכרות
|
מחר אתה מתקרב לארבעים שנה ואני במדבר
מחר ירעיפו עלייך אהבה כמו זיקוקים
מחר לא אשלח לך ברכה
היא תישאר אצלי ללא כריכה
|
אם אומר לך שאתה שובר לבבות
אתה תצחק
תתפלא
תתמה
|
לכבוד יום הולדתי אחפוף את שערי
אעמיד פנים שזהו יום חגיגה עבורי
אדלג בגיל על השנים שעברו
אקח משקפת לשנים שטרם היו
|
נמצאים עם הדומה
(לשניהם יש אף ארוך)
לומדים מהשונה
(צעיר עם המורה)
|
בלבד הזה בקיץ
הנשמה בוערת
בלבד הזה בחורף
השמים בוכים
|
מחכים פה בין השורות
מחכים פה לאזעקות
בין הטילים בחדשות
מחכים ללא נודע
|
גבר אחד
צרות רבות
הרג אחת
ועוד אחת
|
את לא תביני ולא מענין אותך למה
נשארת ידידתי ואני מנסה להבין למה
חזרתי כעבור מספר שעות
הרעפתי עלייך אהבה
|
מחכה לפרי עטך בינינו
על כיסופים געגועים למה שאיננו
על אהבה עיוורת לאשה יפה
מחכה לשירייך אוקסנה
|
החג הזה
מגביר את הרעב
לאהבה
בחגים הללו
|
הבדידות הזאת מציצה שוב
כמו ילד במשחק מחבואים
מסתתר כמשה בין קנה הסוף
כמו רחש של בהונות מטפטפות
|
2:59 בבוקר לא נרדמת
אין ירח במרום
ישנתי בערב בשעה מאוחרת
לכן אני ערה ללא חלום
|
לא סגרת את השמפניה
ואתה מתפלא
שהקצף יוצא
הדמעות זולגות
|
שנה וחצי של מרורים
אפילו במצרים לא היו כאלה דברים
עשר מכות והכול נגמר
אצלנו מחכים למחר
|
בגלגול הזה זה כבר לא יקרה
נפגש שוב בגלגול הבא
אתה אני והאהבה
|
האם אלייך אני מתגעגעת או שאלו שאריות
של משהו כאוב
אולי רק לאהבה אני כמהה
אולי היא לא חייבת להיות שלך
|
אתה לא יודע
שהיה לך טוב
עד שאתה לא חולה
מתהפך במיטה עם חום
|
לא אוהבת את האלוהים הזה
שיצר את שרשרת המזון
החזק טורף את החלש
לא אוהבת את האלוהים הזה
|
קשר כזה שיש בנינו
שתיקות רבות מביטות בנו
גורל אחד הפגיש אותנו
לצעוד ביחד
|
לו היינו נולדים עם תאריך תפוגה
איך חיינו היו משתנים תוך שניה
הרי את מקודשת לי עד תאריך זה וזה
משכנתא לא יתנו בלי תעודה
|
כול יום בחדשות
שומעים על אנשים אחרים
שנדפקו להם החיים
זוג שנהרג מטיל שפגע ברכבם
|
הנה התחזית
בחודש יוני 2020
נצא לרחובות
עולצים
|
אני חונה ליד ביתך
הרי אתה יודע
שקשה למצוא חניה
לאהבה
|
תלך לשם גם את הכאב תקח לשם
תחזור לפה את הכאב תשאיר שם
שוב נרקוד
אותי תרצה אותה לא
|
היכן מתים החתולים
האם מאחורי הבניין
אולי בצידי דרכים
היכן מתים החתולים
|
היי רגע תעצרו את השעון
עוד לא גמרתי לישון
תנו לי עוד לחלום
להיות בארץ האשליות
|
בבדידות הזאת היא גרה
הקירות מפויחים
האוויר סמיך
העשן לא יוצא
|
ביום הזה אנו צופים במשפחות השכול
תצפיתניות הגורל להן יכול
הלב נקרע מטרגדיה מיותרת
מרשלנות
|
גם אם אתרחק
הצער יישאר
שם ופה
במחשבות
|
אתם צועקים אל השמים לא נחים לשניה
שומרים עלינו מגיחה לגיחה
אנחנו כאן בתוך השמיכות
חבים לכם תודה
|
עובר אורח שאל אותי
איזה ניתוח אני עוברת
עניתי לו
שמוציאים לי את הבדידות
|
הגברים רוצים לתפוס אך לא להחזיק
|
מנהל כדור הארץ הוא לא בורא העולם.
הוא רק אחד מסגניו של האל האמיתי.
הוא היה אמור לדאוג לכדור ולחיים על פני האדמה.
אך הוא התרשל בתפקידו.
|
בזמן טיול עם הכלב של השכן
בחושך שהיה בחורשה
הכלב התחיל לנבוח. ראיתי מרחוק
דמות הדומה לך ודמות הדומה לכלבך
|
הדחתי את הגעגוע
עם כול סהר שחלף
חשבתי שאותך כמעט אשכח
הגעת בחזרה בדרך צדדית
|
ביחד וכול אחד לחוד
ירושלים עיר שחוברה לה יחדיו
|
אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
|
|
זוהר ארגוב הוא
קרוב משפחה של
סשה ארגוב? או
של אורי זוהר?
יעקב פופק |
|
