|
 
עלה נשא ברוח
תר אחר מקום לנוח
להגיע לעץ חדש
להניח ראשו
לשווא
ביום שני ברא אלוהים את השמים
הם נבראו מאש ומים
הפריד את המים מהארץ לשמים
הם תמיד בקשר השניים
|
5 דקות בינינו
4 חודשים מרחק
3 אנשים אהבו
שניים נשארו ביחד
ואני לבד
|
אני יודעת שעוד רגע אשבר
העמדתי פנים ולא הגיע אחר
עברו 365 ועוד כאלו ימים
העמדתי פנים
|
אולי אני צריכה
לאכול היום רק תפוחים
למרות שאינני חוה
אולי אני אצליח להוריד
|
אתה אדיוט בכוונה או בטעות
מה אומר על כך משרד הבריאות
האם העירייה ינקו את מה שהיה
האם הגשת תלונה במחלקה הנכונה
|
ריק כזה מוזר
עיסוקים
אתה כבר לא נשאר
אי אפשר לחשוב על העבר
|
משהו אחר יאהב אותך
כפי שההוא רק קצת
משהוא אחר ייקח אותך
ואת תאחזי בידו
|
רגש על ניר
זה כמו מצבה על קבר
רגש להאמר
שהאהבה נגמרה
|
שתהייה לנו שנה אחרת
שמחה יותר מהוללת
חיוך בלי נזלת
עוללים ללא מכאובים
|
הורים
תתעוררו
תפסיקו לחפות
להצדיק
|
יש לנו הדחקה להשתיק את הזיכרונות
קשה לנו כול יום לשאת שק של
בושה צער חרטה ומכאוב
משתדלים אנו לא לתת למטענים
|
להתענג על פמלה מתוקה
זאת אורגזמה
לשתות מיץ קלמנטינות טרי
זאת אורגזמה
|
אורי
חזרת מקור המדבר
סוערת כמו הרוח
יצאת ליער
|
אמש התפוצצה הבועה
התל אביבית
בדרום כול יום
מתפוצצים בלונים
|
אין זיהום אוויר
שלווה מסביב
צהלה ברחובות
ילדים נהנים
|
עומדת ערומה בחורף הזה
אין עלים שיחממו את גופי
הגאווה נשרה
שרף זולג כדמעות לאורך ענפיי
|
הזיקנה דופקת בדלת
ראיתי בעינית איך היא חומדת
את חמוקי היא הורסת
את פני היא מקמטת
|
איך ניראת הבדידות
היא עומדת בפינה
מבוישת
מביטה על הרצפה
|
שם בחור הזה בבור הזה
החושך בתהום בגיהינום
אפלה שחורה אינה אפורה
טובעת
|
חורף ללא מילים
שרב של מכאובים
שלכת של פרדות
אביב בוחר בצלילים
|
במקום אבא
הבאתי לך פעמיים אימא
לפעמים האימא היא
רק חצי אימא
|
אמא לא היית לה ממש אם
שתדעי שלהעניש ילדה קטנה
צריך לדעת איך לא להתעלל
איי אפשר להשאיר אותה בחוץ
|
אם הייתה לי אימא
היא הייתה אוחזת ידי בדרך לגן
אם הייתה לי אימא
לא הייתי כזאת כאן
|
תדברו לאט כשאתם מבקשים ממנו בקשה
הוא רואה אותנו במהירות כפולה
אין לו זמן פנוי
אפילו לא לשנייה
|
נו באמת אלוהים
אתה לא יכול לתת לי פטור
מהשפעת
מה זה נותן לך
|
אדע שהנני זקנה
כאשר זרועותיי יצמיחו כנפיים
כשהסנטר יארך שבעתיים
כשהעפעפיים יצנחו לתוך העיניים
|
כן זאת אני סוחפת לפעמים שקולה לעתים
מפטפטת, מציירת וכותבת שירים.
מתכננת לגבהים.
בדרך לפגוש אהבה.
|
איך עוברים את הצם המזלות
טלה חייב לשתות
אחרת יתפוצץ לו הראש
השור ישתרך באטיות בין התפילות
|
אשר יקר
כבר אינך
גופך לא הצליח
לספוג עצמה
|
אתה קודם נלהב
אחרי מתחרט
עם הזמן מהרהר
מתחיל להתרחק
|
את יודעת שאי אפשר
את יודעת שהכול נגמר
אין את ואני
את יודעת שאי אפשר
|
יפה כמו אלה
רגישה ונאה
לא יודעת עד כמה
היא מיוחדת במינה
|
אתה גר שם
באתרי ההיכרויות
מחפש את זאת
שאיתה אתה לא יכול להיות
|
יום אחד אעביר אליה
את מה שכתבת לי
יום אחד אגלה לה
שבגדת גם בי
|
כשהשמש נפרדת
בשעות בין הערביים
בשישי או בשבת
צצה הבדידות
|
הנה היא שוב פעם באה לבקר
תלכי מכאן אף אחד לא צריך אותך יותר
תפסיקי להתגנב בין הערביים
מסתתר בין הצללים
|
האישה המדהימה הזאת
מקבלת אותך למרות הבגידות
האישה המדהימה הזאת
בוכה בסתר בלילות
|
אם תרצה אלך אחרייך
אחרת אמשיך לעמוד
לאט לאט אשקע בביצת דמעותיי
אם תרצה
|
למכור את השיגעון
או להכניסו לארון
אחרת השכנים יצלצלו בפעמון
אם את השיגעון לא יקנו בלוח המודעות
|
דמדומים של ערב שבת
שקט בדידות
בתוכי עצבות
הכול עומד
|
מי יאהב אותי כשאקמול
מי יאסוף אותי שלא אנבול
מי יעטוף אותי כמו אתמול
למי אומר נצא במחול
|
התחתנתי עם אשה משוגעת
היא שבשה לי את הדעת
הלכתי שבי אחר יופייה
לכדה אותי ברשתה
|
כולנו טיפשים
מלחמות מיותרות
אין ניצחון
רק משפחות שכולות
|
במקום לרדת במשקל
יעלה אצלך המינוס
במקום להאמין בנוכלים
תאכלי מה שעושה לך טוב בחיים
|
אני רק רוצה לכתוב את שמך
מהן תiצאת המילים
האותיות
תהיינה גלויות למרות הסודות
|
תן לי זמן
ללכת לאבוד
בתוך הקשר האבוד
תן לי זמן
|
אתם שם בארץ רחוקה
תל אביב נדמה לי הוא שמה
חיים כאילו כלום לא קרה
אנחנו כאן כמו שכונת דרום
|
יש בי כאלה מנגינות
יש לי למי לקוות
אין לי כאב לשיר
דמותך נמוגה כמו לוח וגיר
|
אני בהריון
נושאת אהבה
אני לא יודעת
אם היא גם שלך
|
את היום אוסף הטעויות שלי
נחבאת אל הכלים
נאבקת בשדים
את
|
בשנה שעברה
חגגנו ביחד את חג האהבה
השנה פסחת.
נשאר לי לשאול מה נשתנה
|
לצאת לכרמים
למצוא את האוהבים
לרקוד לאורו של ירח מלא
לבי הומה
|
זקנה (עם שווא) צועדת לאט
הזיקנה צועדת מהר
הזקנה עייפה
העור מתפורר
|
מנסה להציל את הציפור
מנסה להציל את עצמי
מהכאב הזה שמתחולל בלבי
משאריות אהבתך
|
זריחה שלי
שקיעה שלך
האהבה שלי
עצובה נורא
|
ידעתי שתגיע הנשיקה האחרונה
בכיתי היה זה בלתי נמנע
משכנו את החבל משני הקצוות
לה החבל היה ארוך יותר
|
היום חל חג האהבה
מי שיש לו אומר אז מה
ומי שאין לו שואל על מה
הרי אין לי אני עצובה
|
מעניין מה חושבות הפרות
ביום זה הן ממש מבוקשות
אנחנו מתייחסים אליהן כמו אל מכונה
חולבים אותה כול שנייה
|
הארטיק הזה
הוא במקום נשיקתך
הגלידה הזאת
היא החיבוק ממך
|
אחות פנימייה
ללא רגש
אפילו לא לשנייה
ילדת בת מצווה
|
ביתי שתדעי
שיר ליום ההולדת שעבר
רציתי שתדעי החיבוק שלי נמצא
בנשמה בעצב בכאב הזה
|
פעם אחת תראה
את מה שקורה
ליד פחי הזבל
יש הרבה סבל
|
קומה 5
בנין 6
פעם הלכו לשם רגלי
בצעד חושש
|
חרטות
מה הן יכולות לתרום לבאות
מה הטעם לנבור בעבר
אם הלקח כבר נשאר
|
הסקרנות הרגה אותי לא רק את החתול
רציתי לדעת מדוע את תשובותיך
אתה טומן בחול
אני שואגת כמו אריה מובס
|
קמה בשחר חשוך
להציל עוד חתול
מעתיד כאוב
לוקחת אותו
|
הוא ייתן לי
את מה שהבטחת לי
הוא יעטוף אותי
כי אתה כבר לא איתי
|
אסטרולוגי אמרה
שהגיע הזמן שלך
לזוגיות טובה
תמתיני מעט
|
אוהבת אותך גם כשיש עננים
אוהבת אותך כי אתה קורן מבפנים
אוהבת את השמש בך
אוהבת אותך בכול עונת השנה
|
חלפו להן 800 ימים
ארבעים כפול עשרים
לקחת איתך את הרוך
את השמחה
|
יום השואה הוא תזכורת לכולנו
צורר פסיכופת שסחף מליוני אנשים אחריו
לרצוח ולענות משפחות שלמות
דברים שלא נתפסים כי הם יכלו לקרות
|
צובט לי בלב כשמגיע יום שני
אני יודעת שהיום זאת היא ולא אני
לא מאפשרת למחשבות להתרוצץ
אחרת אצלי בפנים הכול יתפוצץ
|
כשאנו צעירים ויפים הידע שלנו דל
אין לנו את החכמה שתהיה לנו כשנגדל
כשאנו מבוגרים ומבינים
הגוף בוגד בנו עם חלוף השנים
|
הילדה הזאת עדיין בת חמישים
היא נכנסת לסלון
למרות המבטים
מיד יושבת על הרצפה
|
חיכיתי לך שנים
עברתי הרבה משברים
אתה היית כיסופים
זריקות תקוות אכזבות
|
היא כול כך אוהבת אותך
אתה כול עולמה
אומנם יש לה שני בנים
גם את העבודה
|
אתה פנאטי
אני אמפתית
אתה דורש
אני משכנעת
|
לפעמים אולי
כמה
לא יודעת
אולי אתם
|
כשכתבתי יצירה
זה נשמע מהודר נורא
יצרתי יש מאין
מצער
|
מה שרציתי לכתוב לך
כבר אחרים כתבו
רציתי להיות מקורית
לומר את מה שהם לא אמרו
|
כול כך קל להרוג אותנו
סכין חדה
בשניה
הכול נעלם
|
לא אכתוב לכם את שמו
שלא תקראו לשוטר הבושה
שלא יכלא אותי במעצר
של חרטה
|
בקרתי היום בהסגר שלך
ראיתי בכלוב
שני גורי כלבים יפים
שנראו כמו פרסומת ל...
|
הולכת לאיבוד שם ביערות
כמו כפה אדומה מהאגדות
חיה כול הזמן באשליות
שאתך אפשר לחיות
|
ישנם שירים שאני לא כתבתי
חשבתי רק על המשפט הראשון
הנחתי אותו על הגיליון
השאר פרץ
|
לאן נעלמה הילדה שהייתי
איך יתכן שכול כך השתנתי
אולי הילדה היא לא אני
רק גלגול שהיה בתוכי
|
לא רוצה למות מוקדם מדי
קוראת חדשות
על תאונות
אנשים צעירים מתים
|
לא הייתה לי כמו שאני אינני
שושלת של מחסור וריק
גם לך ביתי איננו
לא נתנו לי
|
הייתי רוצה
שתיוולדי מחדש
אגדל אותך כהלכה
הייתי רוצה
|
להניח לך
זה כמו לא לאכול גלידה לעולם
כמו לא ללכת יותר לים
לא לתת לשמש לחדור ללבי
|
בהתחלה הייתה
אהבה חד צדדית שלי
מאוחר יותר הסוד התגלה
היא חמדה את כספי
|
שוב יש לו תרוץ לשלוח לך פרחים
העלים שקופים כמו געגועיו
מתחילה שנה חדשה
דבר לא השתנה
|
מחר בין הערביים
ישבו אנשים סביב שולחן
חלקם יהיו עליזים
לפני הקושיות
|
לראות חדשות בערב שישי
זה כמו ללעוס מסטיק
כבר נגמר הטעם
מידי פעם בלון מתפוצץ
|
אין לנו באמת זכות בחירה
אנחנו בכלוב גדול
אך לא באמת משוחררים
אנו נולדים עם אופי מסויים
שמגביל את התגובות שלנו בעולם
|
תחשבו לרגע
תעצרו בצד
תפסיקו לנהוג
לרגע אחד
|
רציתי לכתוב עלייך שיר
שישמעו אותו ברדיו
שתחשוב שאני מוכשרת
שאני אחרת
|
לראות אותך עובר לידי
לא מביט בי
כאילו זאת לא אני
נוהג עם הפנים קדימה
|
למה בעלי החיים
צריכים לשלם על חטאים
מעלים אותן כקורבן
שוחטים את נשמתם
|
איזה כייף ללכת לים
בחמסין הזה כמובן
לברוח מהמזגן
מדוזות צורבות
|
השארת אותי ביער בודדה אבודה
לא יודעת אם היה עדיף לא להכירך
האם היה יותר טוב
מהרע
|
תקשיבו תכף מגיע פורים
ברגע שנמצא את מרדכי
נחסל הצוררים
אין צורך להקריב אותך אסתר
|
נערי הלילה
עם אפוד צהוב זוהר
שקית ירוקה בידם
לאתר
|
בורא עולם
איך לא עצרת בן עוולה
בן בליעל
פדופיל אנס
|
אני יכולה להיות רק אני
אני גם אם זה לא תמיד טוב בשבילי
באתי עם מזוודות
לא תמיד יהיו שם הפתעות
|
הטלה יבכה שהטקס ארוך
שור יתעקש לשאול קושיות
תאומים יחליט עם מי הוא ישכב הלילה
לא יהיה בטוח אם יבחר את הבחורה
|
טלה יתחפש לראש קטן
שור לסדין אדום
תאומים ג'קיל והייד
סרטן לעקרב
|
הגיע חג פורים
כך המזלות חוגגים
הטלה יתחפש לתינוק
השור כמובן לפר
|
המילים לא אמרו דבר
גם הנשמות לא מצאו מכר
רוח אחרת נשבה ויצרה מעגל
בתוכה רקדנו התמזגנו
כאלו אין מחר
|
לטלה הזה כואב הראש מיגרנות עולות אצלו
במדרגות נעות
לשור עם קשיי עורף כואב הצוואר
לתאומים שום דבר לא נשבר
|
היא נולדה בבית שהייתה בו דממה
כן, זה היה מרעיש נורא
שקט רועם פרצופים כועסים
למה הילדים רעש עושים
|
כול יום אני נשברת קמעה
כמו זגוגית שקיבלה מכה
יש ימים בהם יש תקוה
לוקחת שבריר של שנייה
|
זה העצב שבוכה לא אני
הדמעות זולגות מהגוף שלא שלי
אני קופסה עם איברים
חלקים מתכלים
|
הדרך לחופש עוברת בדרך ייסורים
אותך כולאים את לא מבינה מה הם אומרים
מפתים אותך לתוך מלכודת דבש
את כלואה בצפיפות
|
יצאו להן הרימות
מגופות מעופשות
צצה הרעה
מביב צחנה
|
אהבה שהושגה בבגידה
תמיד יהיה לה ריח נורא
תהייה בה בושה
רגשי אשמה
|
בסוף יצא לי שיר מקורי כזה
עוד מעט מרקורי יסוג לזה
היינו בגן עדן
היינו ערומים מבפנים
|
הרכב נתקע
הלך לו המצבר
במיקום לא נח
נשארתי אובד
|
שלושה אנשים ירדו לעולם
אחת עדינה השני תם
השלישית רגישה וסוערת
לא ידוע מי תגיע לים
|
ללמוד ללמוד
לסבול
לסבול לסבול
ללמוד
|
אם ישאלו אותי מה אני עושה
אענה מתגעגת
אם ישאלו אותי מדוע אני בוכה
אענה כי אני משתגעת
|
נו תבוא
נו די
עד מתי
נו תבוא
|
תגידי את נורמלית
לא הגזמת עם כמות השירים שכתבת עלי
את משוגעת
את לא יודעת מתי לעצור ודי
|
יום כיפור
אמנזיה של נדרים
הבטחות שהופרו
חזרה להרגלים
|
כאן המשוגעת עם החתולים
אצלי ניסים קשורים לעיקורים
אתם שם במוקד השררה
פתחו ליבכם
|
נער שלי
החלפתי את האותיות
שמך עדין מהלך בינן
נער שלי
|
שוב פורים
נשארנו עם אותו המן
מאירן
שוב פסח עם עשרת המכות
|
ילדה קטנה נוקשת בדלת
היא שואלת אם כאן גרה
אהבה
שלחו אותה לחנות מציאות
|
היינו ברכב בדרך חזרה
הנסיעה הייתה ארוכה
השתיקה אתך כאבה נורא
הכעס ממך
|
מזדחל לו לפתע
געגוע נשכח
בתוך שקט סוער
מועקה בדידות
|
היום בבוקר הזה
הגיעו ניצני חרטה
עברת לידי
שתיקתך דיברה
|
יאללה ביבי
לך הביתה
תגיד שלום ותודה
לקחת הכול
|
געגוע ישן בא לבקר
מנסה להיזכר בפרטים
מה קרה ומתי
מה בא קודם אחרי
|
המחשבות הולכות וחוזרות
אני עומדת במקום
הולכת לאיבוד
מבינה שהכול אבוד
|
נכנסנו למקלטים
הרגתם אנשים
ואנו שוב חוזרים
מעגל דמים
|
יש כול מיני סוגי עקיצות
יש עקיצה של יתוש
ישנה עקיצה של יאוש
יש עקיצה שפוגעת בכיס
|
איך אפשר לאהוב שניים
באותה המידה
איך יתכן שהיא לא מרירה
כן הלב מתרחב מתרגש
|
בחג פורים
נוריד את המסכות
סוף כול סוף
נהייה אנחנו
|
ני מפחדת להירדם
שלא יגיע לביתי פורץ בלילה
אני מפחדת להירדם
מלפגוש חלום כואב
|
איך אתה ישן בלילה
ראש עיר קטן לא שלי
העיר מוצפת בגורים נטושים
חתולות עם כרס מתפקעת
|
יש אשה
פנינה נדירה היא
כמו שמה
היא אינה יודעת
|
כול פעם שאת יוצאת מהדלת
לבי קצת נשבר
למרות שאראה אותך יותר מאוחר
הרבה פרידות קטנות
|
יש רגעים שקשה לי להגיע אליהם
יש רגעים שאני מתגעגעת אליהם
יש מחשבות שהייתי בורחת מהן
ויש אהבות שהייתי חוזרת אליהן
|
ציפיות בשמים
והאדמה יבשה
לפעמים הגשם הוא בכי
לפעמים הוא ברכה
|
אלך כצל אחרייך
תראה אותי רק בחושך
בירח מלא
אלך כצל אחרי מחשבותייך
|
תפסיק ללכת אחרי
כמו צל עם רדת החשכה
צער שהולך איתי
לא רוצה אותך
|
היה לי צעצוע הכי טוב בשכונה
בובה יפה
אהבתי לחבק אותה כול שנייה
היא ישנה איתי במיטה
|
מסכה בלי פורים
פחם בלי כורים
מדינה בלי מנהלים
בתוהו אנו חיים
|
מי היה מאמין
שחיינו יכנסו לסרט מדע בדיוני
מי היה מאמין
שהציבור יהיה אמין
|
אם אותך תאהב
יכונן בליבה החשש
שתלך עם אחרת
תהרה לך ילד
|
מי זאת המשוגעת הזאת
שכתבה בגללי מאה שירים
זה אפילו לא מספר הימים
בו היינו מאוהבים
|
אתה מכיר את הסיפור
על קין והבל
אתה היית הבכורה
עליה נלחמנו
|
אולי לא כדאי לי כול כך לאהוב אותה
אין לי כוח לסבול עוד שברון לב
אולי לא כדאי לי להקשר אליה
החיים שלה הם כמו הליכה על חבל דק
|
אני מסתירה אותה
מעין כל חי.
|
לא רוצה למות בגיל 72
הפחד מתחיל בינתיים
ההיא מתה בגיל 32
הכאב היה בשעות הצהריים
|
אלך שם למדבר ההוא
סהרה
אמטיר עליו את דמעותיי
אעניק לו את הסערה
|
הבוקר הזה
עודני במטה
מהרהרת
היכן אתה
|
מתי יהיה עוד טוב
הם מחכים
להפגזות שנטיל
אנו חיים עם השרפות
|
חושבת עלייך פחות מרגע לרגע
מתפעלת שהרגש קהה
רוצה לקפוץ בדילוגים
שהגיע הרגע
|
לא מצאתי אהבה
מצאתי רק ידידות
היא הפכה לחיבוק
להתמכרות
|
מחר אתה מתקרב לארבעים שנה ואני במדבר
מחר ירעיפו עלייך אהבה כמו זיקוקים
מחר לא אשלח לך ברכה
היא תישאר אצלי ללא כריכה
|
אם אומר לך שאתה שובר לבבות
אתה תצחק
תתפלא
תתמה
|
נמצאים עם הדומה
(לשניהם יש אף ארוך)
לומדים מהשונה
(צעיר עם המורה)
|
בלבד הזה בקיץ
הנשמה בוערת
בלבד הזה בחורף
השמים בוכים
|
מחכים פה בין השורות
מחכים פה לאזעקות
בין הטילים בחדשות
מחכים ללא נודע
|
גבר אחד
צרות רבות
הרג אחת
ועוד אחת
|
את לא תביני ולא מענין אותך למה
נשארת ידידתי ואני מנסה להבין למה
חזרתי כעבור מספר שעות
הרעפתי עלייך אהבה
|
מחכה לפרי עטך בינינו
על כיסופים געגועים למה שאיננו
על אהבה עיוורת לאשה יפה
מחכה לשירייך אוקסנה
|
החג הזה
מגביר את הרעב
לאהבה
בחגים הללו
|
הבדידות הזאת מציצה שוב
כמו ילד במשחק מחבואים
מסתתר כמשה בין קנה הסוף
כמו רחש של בהונות מטפטפות
|
2:59 בבוקר לא נרדמת
אין ירח במרום
ישנתי בערב בשעה מאוחרת
לכן אני ערה ללא חלום
|
לא סגרת את השמפניה
ואתה מתפלא
שהקצף יוצא
הדמעות זולגות
|
שנה וחצי של מרורים
אפילו במצרים לא היו כאלה דברים
עשר מכות והכול נגמר
אצלנו מחכים למחר
|
בגלגול הזה זה כבר לא יקרה
נפגש שוב בגלגול הבא
אתה אני והאהבה
|
האם אלייך אני מתגעגעת או שאלו שאריות
של משהו כאוב
אולי רק לאהבה אני כמהה
אולי היא לא חייבת להיות שלך
|
אתה לא יודע
שהיה לך טוב
עד שאתה לא חולה
מתהפך במיטה עם חום
|
לא אוהבת את האלוהים הזה
שיצר את שרשרת המזון
החזק טורף את החלש
לא אוהבת את האלוהים הזה
|
קשר כזה שיש בנינו
שתיקות רבות מביטות בנו
גורל אחד הפגיש אותנו
לצעוד ביחד
|
לו היינו נולדים עם תאריך תפוגה
איך חיינו היו משתנים תוך שניה
הרי את מקודשת לי עד תאריך זה וזה
משכנתא לא יתנו בלי תעודה
|
הנה התחזית
בחודש יוני 2020
נצא לרחובות
עולצים
|
אני חונה ליד ביתך
הרי אתה יודע
שקשה למצוא חניה
לאהבה
|
תלך לשם גם את הכאב תקח לשם
תחזור לפה את הכאב תשאיר שם
שוב נרקוד
אותי תרצה אותה לא
|
היכן מתים החתולים
האם מאחורי הבניין
אולי בצידי דרכים
היכן מתים החתולים
|
היי רגע תעצרו את השעון
עוד לא גמרתי לישון
תנו לי עוד לחלום
להיות בארץ האשליות
|
בבדידות הזאת היא גרה
הקירות מפויחים
האוויר סמיך
העשן לא יוצא
|
עובר אורח שאל אותי
איזה ניתוח אני עוברת
עניתי לו
שמוציאים לי את הבדידות
|
הגברים רוצים לתפוס אך לא להחזיק
|
מנהל כדור הארץ הוא לא בורא העולם.
הוא רק אחד מסגניו של האל האמיתי.
הוא היה אמור לדאוג לכדור ולחיים על פני האדמה.
אך הוא התרשל בתפקידו.
|
הדחתי את הגעגוע
עם כול סהר שחלף
חשבתי שאותך כמעט אשכח
הגעת בחזרה בדרך צדדית
|
ביחד וכול אחד לחוד
ירושלים עיר שחוברה לה יחדיו
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
אמרו שבכל 100
מ"ל של שפיך יש
15 קלוריות.
עכשיו כולנו
מבינים למה אני
ניראת ככה
עכשיו
מוניקה לוינסקי |
|
