|
יש לי כמיהה אלייך
אל גופך אל לנפשך
ואינני יודעת מי אתה
יש לי כמיהה לחיבוק
|
האוויר עומד
הרגשות נעצרו
אין התרגשות באוויר
אין משב רוח
|
היא מחפשת אותך
לא בעיניים
היא מחפשת אותך
בניסיון להבין בין הערביים
|
עכשיו אני בוכה
על אימא שנכנסה לתופת
כדי להציל את ילדתה
שתיהן לא הצליחו לצאת
|
כאן בבית המקדש שלנו העלית את אהבתנו כקורבן
הקרבת אותי על המזבח בשבילה
היא סיר הבשר עליו אינך מוכן לוותר אני הארץ המובטחת
דרכת כמשה רק בשולי כניסתי
|
יום אחד
אעמוד בכניסה לביתך
אור חם יזמין אותי
להיכנס את ליבך
|
מעניין מה חושבות הפרות
ביום זה הן ממש מבוקשות
אנחנו מתייחסים אליהן כמו אל מכונה
חולבים אותה כול שנייה
|
רגע תעזוב את המילים בצד
תן לי לשבת עלייך
להתרפק עם חיבוק ענק
להרגיש את הלב שלך צמוד לשלי
|
מי בכלא
אתה או אני
מי אוסר עלינו
לדבר אחד עם השני
|
ראיתי אותך רוקדת
בחשש עצורה
לא פורשת כנפיים
נעה ונסוגה
|
כשאתה לא כאן
אלא עם אלוהים
אני לא לבד
מטיילת בין המילים
|
ויש ימים כאלה
שאתה לא ממש פה
נוכח ואינו
וישנם ימים כאלה
|
בעוד עשר שנים אצא לחופשי
אולי קודם
אם ינכו שליש על התנהגותי
היה שווה להיות בכלא
|
כשהשמים בוכים
הם מאשימים את השמש
שלא מחממת כמו אמש
כשמגיע הקיץ
|
שוב מגיע החג הזה
שבו צריכים להיות שמחים
לא צריך להכריח אותנו
כול מה שאלוהים צריך לעשות
|
אני פוחדת ממך כמו מסערה
אתה מעיר את ליבי
אני מעדיפה תנומה
אין לי עוד כוח לאכזבה
|
קצת עצבות מזדחלת
אין לי מושג מדוע
אולי כי השבת נכנסת
אולי כי מצא אותי רוע רופש
|
הוא שאל אותה
היכן נפגש
היא הציעה
בחוף הים בזיקים
|
אבן אחר אבן יום אחר יום
שעה אחר שעה
לבנות עולם משלנו ללא שום הפרעה
לא עבור מלך
|
בשיחה אתך
זה לא קורה לי
זה לא אומר לי
חבל
|
אחרי כול כך הרבה מילים
הוא הגיע
עמד מולה בהיסוס
במרחק יריקה
|
הלכתי למות
שלוש עשרה וחצי פעמים
השאול אמר לי בואי
כאן חמים ונעים
|
לא בשבילי העולם הזה בחוץ
שם הכול לחוץ
צפוף
חם
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
עורך יקר
זה שוב אני. זה
שלא עומד לו.
פתאום הוא נעמד!
אבל מאז הוא לא
רוצה לרדת... |
|
