|
אם לאו-
אשסף גרוני ברוב זעם וצער
אטיל על עצמי עונשי-גוף כבדים
|
1. מזמן לא אכלתי חלה מתוקה
2. מזמן לא נסעתי ברכב שכור
3. מזמן לא צעדתי על עקב משונן
4. מזמן לא נשאתי דברים בציבור
|
3 פרות עומדות בחווה
עומדות לועסות זו לצד זו
זו ידידות!
זו אחווה!
|
מכונית שירות
מכונית הצלה
"קורעת" הכביש
הולכת ומאיצה.
|
התרכזי, התרכזי
שאפי לאפך
ריח מור ולבונה
בושם נרקיס וורד
|
השעה 6.59
מתקדמת לעבר השעה שבע.
בקול דממה דקה
בלי משים
|
SHE WEARS A YELLOW BIKINI
SAND-COLORED SANDALS
A DARK-COLORED HAT
AND SHE HOLDS IN HER HANDS
|
Daddy
Don't tell me more stories
Not another lie
I'm no longer your sweet pussycat
Your pumpkin pie
|
חלוקת השנים
לזמנים מובהקים
עוזרת לזיכרון
מסייעת לספירה
|
עדת רשעים
חבר מרעים
אינם מבחינים
בין טוב לרע
|
רקון חלף ביעף על פני משטח המתים של ברומפטון
ולא שינה דבר.
המצבות הנוטות המשיכו בדרכן מטה
ועל פני האחרות דבק הטחב
|
אחוז בו חזק
אחוז בו בכוח
אחוז בו בשתי ידיך
|
THERE WAS A BRITISH MAIDEN
WHO CROSSED AN OPEN MEADOW
SHE SAT IN THE SHADE
OF A TALL LEMON TREE
|
מטפס אל צוהר
מסתנן בסדק
מציץ מחרך.
|
נִכְנְסוּ לְתוֹךְ סְבַךְ
תַּחַת סְכָךְ
בֵּין עֲדַת עֵצִים
לֹא צְפוּפָה
|
כיצד נכנסת
אתה
לניסוי הגדול
בהסכמה מלאה
|
תפוח-עץ
בבישול על כיריים
בישול מהיר
ריכוך מהיר
|
טמון הראש בכרית
טמון עמוק
דחק אותו חזק
|
כשנערם השלג
עד גובה פני העץ
עד רום צמרת
לא ידעת
|
מסמכים מזהים
טביעת אצבעות
סיכומי הגנה
עושר בלתי נדלה.
|
הנייד מנדנד
ואבר מינך
נשמע על הקו
קולו צרוד
|
מה נותר מפרי זה?
מה נותר מלימון זה?
רק סלסול קליפה דקה, ריקה
|
לא שיירת גמלים
בלב הסהרה
שורת דבשות יבשות
יבשות מאד.
|
הריאות מגינות על זירת המרכז-
עד כלות הנפש
עד צאת נשמתן
כל עוד נשמה באפן.
|
במנזר הנזירות היחפות
שורר כבר החורף הקר.
נדבקת כף הרגל לארץ
כהידבק האצבע לקרח.
|
THERE WAS A CHEERFUL AND PRETTY MAIDEN
SHE SAT ON THE ATLANTIC SHORE
SHE HAD COME ALL THE WAY FROM INDIA
PLAYING HER BANDONEON
|
"שיכחה" של פיאצולה
בכל הרכב וצורה-
קסילופון וצ'לו
מפוחית ופסנתר
|
הקוצב קוצב
(כמו קוצבים אחרים)
קצב לצחצוח
משך לזמן
|
שמו יצא למרחוק
מאופק עד אופק
מזריחה עד שקיעה.
|
לולא הופרד יוסף מאחיו
לולא נאסף יעקב אל עמיו
לולא הונח משה בתיבה
לולא קפץ נחשון אל המים
|
תחת שמיים דלוחים
תחת שמש עכורה
פעלו לפנים
בני החבורה
|
מִתְרוֹעַעַת הַנְּשָׁמָה עִם שֶׁכְּמוֹתָהּ
רוֹצֶה לוֹמַר-
רַק עִם עַצְמָהּ
אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר
|
מתרועעת הנשמה עם שכמותה
רוצה לומר-
רק עם עצמה
או לכל היותר
|
מעט לפני חצות
שעות אחר שקיעה
כשהשתרר כבר חושך מוחלט
והשתלטה מנוחה בטרם שינה
|
אם רק תתנו לי
מילת מפתח
אוכל לפתח
אוכל לחבר
|
כדי להבין את רוח הזמן
חייב אדם להתעדכן כל העת
להאזין לתחזית ולשמוע-
המשתוללת סופה
|
אני מסתכלת במראה שממול
מקווה למצוא "דבר מה נוסף"
אני רואה את עיניי
הן רואות אותי
|
חולפים הקרונות כברק
חולפים בשדה שלג ענק
אפורים עגומים
מאיינים בדרכם כל עמוד, כל עץ
|
מעולם לא היה משהו ברעמתכם הסבוכה, הפרועה
שיפחידני
שיסמר בשרי
ירעידו חידודים חידודים.
|
"ארץ אוכלת יושביה"
אוכלת עצמה
מלאה מעצמה
ערבה לחיכה
|
בקפה המשוררים
יושבים המשוררים
נשמעים כמשוררים
מתנהגים כמשוררים.
|
היש תיכלה בכל העניין
צידוק לטורח
הצדקה לטירדה
שכר בעמל
|
בדרך היורדת מטה
בדרך היורדת אל העמק
עומדים עצים רמים
ידיהם שמוטות מטה
|
הינשא על פיסת-עץ אחרונה
שארית הפליטה
מספינה שטבעה
|
לא נאמר דבר
לא התקבלה הבשורה
לא הגיע המסר
|
אגוז לוז-
אגוז שחמחם
מאד מעודן
מאד מסוגנן
|
מחנה הצלייה
ליד הנהר
הלך ועצם
הלך וגדל
|
רַכֶּבֶת נוֹסַעַת-
יוֹשְׁבִים בָּהּ שְׁמוֹנָה
שְׁנַיִם, שְׁנַיִם בְּתָא
אַרְבָּעָה בִּקְרוֹן הַשֵּׁנָה
|
בְּרָכָה לְבַטָּלָה
בְּרָכָה מִבַּטָּלָה
בְּרוּכָה הַבַּטָּלָה
|
הָרְחוֹב חָשוּף
הַשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת
וְהַחֹם נוֹרָא
|
אִם אַנְ'לֹא מֻשְׁלָם-
אַשְׁלִים
אִם אַנְ'לֹא בָּשֵׁל-
אַבְשִׁיל
|
כְּשֶׁצָּר מְשַׁסֵּף גְּרוֹנוֹת יְלָדֶיהָ
מְחַלֵּל תֻּומַּת בְּנוֹתֶיהָ
חוֹטֵף וְטוֹבֵחַ
תִּינוֹקוֹת בֵּית-רַבָּן
|
אֵיךְ נִזְכֶּה
בִּסְלִיחַת הַמֵּתִים
קוֹלָם לֹא מַגִּיעַ עַדֵּנוּ
קוֹלֵנוּ לֹא נִשְׁמַע עַל יָדָם
|
הַכֹּול תָּלוּי-
בָּרָץ הָאָמָּן
בְּכֹּוחַ רַגְלָיו
בְּטִיב שְׁרִירָי
|
זוֹרֵם עַל פָּנָיו נָהָר עֲנָק
מַזְרִים מֵימָיו
לְעוֹד רִיבּוֹא עָרִים
לְעוֹד עֶשרִים וּמֵאָה מְדִינָה
|
עוֹמְדוֹת זוּג רַגְלֶיהָ
בְּעֶמְדַּת הַמְתָּנָה
פְּשׁוּטוֹת זְרוֹעוֹתֶיהָ
בִּתְנוּחַת חֲבִיקָה
|
טְעִימָה מַקְדִּימָה
חֲזָרָה כְּלָלִית
אַזְהָרָה רִאשׁוֹנָה
רְמִיזָה לַבָּאוֹת
|
אָבוֹקָדוֹ וּמַנְגּוֹ
אַחִים לַפְּרִי
(לֹא מֵאוֹתָם אֵם וְאָב)
מְשַׁתְּפִים פְּעֻלָּה
|
יָד נֶאֱחֶזֶת
יָד מְחַזֶּקֶת
בֵּינְתַיִים-
יָד מְאַחֶזֶת עֵינַיִים
|
סְתָיו וְחֹרֶף
קַיִץ אָבִיב
עֲדַיִן לֹא מֵזִיז לוֹ
מָה קוֹרֶה מִסָּבִיב
|
זה הזוי
זה מטורף
כדבר הזה לא נשמע
לא יעלה על הדעת.
|
40 מ' מארמון המלוכה
ישבה נערה על שפת מדרכה
לא אכלה ולא שתתה
ישבה וחיכתה
|
בחצר השכן
גדל עץ אגס
פריו כרסתני
שמן וגס
|
הבאנו לפיל חבר לחצר
חבר למשחק
פיל נפיל
קולגה כפיל
|
ארי אב
בלורית סבוכה
רעמה רמה
קם כארי
|
בעיצומה של המסיבה
אני מרימה כוסית
ואף צמרת-יד אינה מתנשאת לצידי
לחגוג עימדי.
|
עם הדם המזמר בי אני שר:
לאורה לאורה
אהובתי ולא בגשם
אהבת אין תיכלה.
|
ברירת המחדל שלך
שיער מדובלל
אני מעדיפה אותך בלי שיער כלל
אני אוהבת אותך בקרחת
|
עירי שלי
בבת עיני
על כל תחלואיה
על כל חולייה
|
הטובעים שטבעו
צפים במים רבים
השרופים הסתחררו
מעלה באש.
|
הסתכלתי סביב.
חיפשתי נושא לכתיבה.
ביררתי-
מי עוד ראוי להוקרה
|
אם אתמסר לידיכם
אם אפול בידיכם
תאכלוני מהר
בסכין חדה
|
חיים בה בצוותא
נזירון אדום רגל
שישן דו-שן
ושושנת הים
|
אני בשפת הים
מתהלכת לרוח הים
לא! דואה, קלה, שקטה
לא ציפור! בלון!
|
החג שנחגג זה עתה
הוא סימן
לסוב העיתים
למועד חדש.
|
לא עוד נהרו אל חיקה
לא רקדו לצלילי חלילה
העדיפו להיסחף בנהר אחר
טבלו
|
לצלוח נהר
לחצות גשר
בטרם קרס
לפני שנפל
|
אנו עלינו לשמש
בגופינו עלינו.
עצומות היו עינינו מעוצם המאמץ והחום
וברקים שטפום-
|
גם אם לא היה מסב ראשו לאחור
גם אם לא היה מפנה מבטו הסקרן-הספקן
לא הייתה עולה במעלות החיים
לא הייתה חוזרת מעולם המתים.
|
כשיסתיים החיפוש
אחר הזמן האבוד
ויימצא הזמן שנמצא
תתלקח השמחה
|
דחקת הזמן
בין פנים ומפתן
ברווח דחוק
דק מדק
|
סביב אחוזת הקבר
מתרוצצים יצורים
הם עודם חיים
|
זה קורה לגדולים מאתנו
זה קורה לחזקים מאתנו
הם מתמלאים זעם
הם מתפרצים בזעם
|
שמו נכלל ברשימה
ברשימה ארוכה
בראש הרשימה
של רשעים גמורים.
|
יד מורמת מעלה
להורות את הדרך
לסמן את השביל
יד מורמת מעם.
|
הרים ידיים
מעל לכתף
מעבר לראש
עד לתקרה
|
אנשים עמדו צפופים בפתח
חיכו לתורם
לזלול לימונים.
גם אני נעמדתי בתור.
|
חביתית ורפתן
ירדו לבוסתן
השכם, השכם בבוקר
|
ראש העיר ירושלים
עומד במרפסת
מביט בנהר
|
בחשבונית לתשלום
ראיתי שהחליפו רפידה חדשה
בקשתי שיחליפו גם לרגל שניה
|
רחמנא
ליצלן
יצאו בצוותא
יצאו מביתם
|
אפילו קיימת הוראת-שעה
אינה מורה השעה
שעה זו או אחרת
שעה קשה
|
על סף המלונה
שכב לו כלבלב
שכב וחשב
חשב ונבח
|
הענק אינו יכול
לעשות כל מה שיכול
כל מה שרוצה
|
מכבנה ויוכבד
תאומות זהות
לא זהות בשמן
לא זהות בשיניים.
|
תיתורה היא מילה נאה
כובע תיתורה הוא חבישה יאה.
כל אחד היה מתגאה בו
כל אחד היה מתנאה.
|
מישכן את שדהו
מישכן את עיזיו
מישכן את ביתו
מישכן את אשתו ובניו
|
שכב על הגב
הביט לתקרה
עצם את עיניו
וחשב
|
צמד צלילים
צלל למצולה
צלל וטבל
טבל ועלה.
|
נוצרה בדרך המשי
מתולעת משי
בכפפות של משי
עם כפית של דבש
|
מזה שנה
טחור בן חורין
הוא בן חורין
ואשתו מוארה
|
יש אנשים של סמסונג
ויש אנשים של כלבים
יש אנשים של אייפון
ויש אנשי חתולים
|
על אחת כמה וכמה
על אפך ועל חמתך
על הדבש ועל העוקץ
על המר ועל המררה
|
שררה אווירה נינוחה
השמש זרחה במזרח
הירח מזמן ברח, נס
לקח עימו את החושך
|
באין זמיר
גם עורב
ייקרא ציפור שיר
|
בפתח הבית עומדים שלושה-
אברהם ושרה
אברהם אבינו ואשתו שרה
לידם ניצב נציב מס הכנסה
|
על דרגש בסלון
שוכב כלב חי
לא זע ולא נע
לא חש לא נרעש
|
זהו שיר קצר
על אדם שנולד
שנולד לעמל
שעמל לשווא
|
חשבתי לכתוב על בהמה
אך לא מצאתי בהמה ראויה
אף בהמה
אפילו אחת
|
עלה מעלה מעלה-
לקבץ נדבת-כוכבים
למצוא את חיוך הירח
ליהנות מאטמוספירה גבוהה
|
נכנסתי הבוקר
לחנות גוצה
בוטיק יוקרה
לקנות לי
|
לפני שנתעגלה החמה במרום
והשבת שרה מלוא ריאותיה
נמלאתי בחסר בלתי מסתבר
באומללות עלומה, עגומה ללא פשר.
|
סוחב הצלב על הגב
משא עצום ורב
נושך הצלב בשיניו
נושק לצלב בשפתיו
|
פישתנית
משום מה
לא נעלבה
צחקה בליבה
|
קמת קימה נעימה
גללת התריס מעלה מעלה-
ללא התרסה ומדון
פערת חלון לעבר עם ועדה
|
עין שניה
כמעט עיוורת
נכון לומר
סגורה ונפחדת
|
מבין אריחי הרצפה
לא בוקעת דעת
לא צומחת דעה
(דבוקים הם יחד
|
איך נדע?
אם עודנו ערים.
אם האור לא סימא את עינינו
אם הן עדיין פקוחות עד הסוף.
|
הבוקר בו עמד להיוולד
בו עמד להיכחד
בו בשל הפרי
ונפל
|
איך תלך
ובמחסן נותרו עוד 2 קילו אבקה
וערימת-כבסים שטרם כובסה.
|
איכה זה תרצה כי יעברו ימיך?
איכה זה תרצה כי יעבור הזמן?
יעבור מהר
יעבור כצל
|
על מסילת ברזל
על פסי רכבת
על פיגום פגום
במדרון חלקלק
|
יושב בדד
מציץ בשתי עיני שועל לרחוב
לרחוב הריק.
|
לו האזינה האוזן
ביתר קשב
הקשבה יתרה
|
היה נמלא העולם
דימויים מרהיבים
השוואות נפלאות
אוכלוסייה גדולה ונרחבת
|
לקראת המשימה
אך גם לקראת המסע
נמסר לי המסר רק במשורה
גרסה מקוצרת
|
אני חיה זריזה בכלוב
כשאני מושיטה את ידי
הילדים צוחקים
ואני שמחה.
|
עם הגב אל הקיר
חסרת אונים
חסרת אמצעים
משפטיים ואחרים
|
נורת-השולחן דולקת
כירת-החשמל כבויה
הפריחה בעור ממוקדת
אש התמיד איננה כובה.
|
לשולחן האירוח
לארוחת החג
מוגשת פרוסה עבה של דג
הדג אינו פוצה ת'פה
|
הבוקר איחרתי לקום
לא קמתי בזמן
לא התעוררתי מוקדם
|
קודם אשמע
אחר אוודא
בהמשך אדווח
|
אני מצניפה זנבי אל-על
ומכה בו באוויר.
אני רוצה להניס זבובים ומזיקים
ולהבריח כל שונא ומשטין.
|
בהור ההר
בהרי אררט
עוגנת אסדה
ממתינה
|
אנחנו נדע כשיבוא
נרגיש כשיתקרב
נשמע כשיתגנב
נריח את פעמי צעדיו
|
ולא שלא נערך בה בעת
אירוע אחר
(אירוע שלא נדחה)
|
לפני לכתך
לפני שתיאסף אל עמך
דאג שאיריס חיים
תשב לצדך
|
הייתה זו תמונה
של אותה אישה הדורה
אישה זרה
המוקפת כולה בזהב?
|
היא חשה זרה בתוך שמלותיה
חדרי הבית עיינו את עינה
במצע הכלולות עלה הרקב
|
דחוקה למקום
ודחוקה בזמן
על דעת המקום
ובחישוב הזמן
|
מכונית בלי בלמים
שלא עברה טסט
רצה במדרון.
נתקעת במעקה
|
הנמכנו הדלי אל פי הבאר
אך לא העלינו דבר.
הדלי פגע, חבט בקרקע
ושב כלעומת שבא.
|
בחבל דונייצק
עומדת חווה
טובלת בשדות חיטה צהובה
עכשיו היא שחורה
|
פעולה סופדת
פעולה שמחה
פעולה קוצצת
פעולה רציפה
|
יוצא האדם מביתו
בידיים ריקות, מורמות
עירום מבגדיו
כפי שהגיע אליו
|
אל אותו הבית
נשאבנו פנימה
באותו מקום
פרצנו גבולות
|
אליטרציה-
מוטעמת
תואמת
מתאימה
|
כיצד נוצרנו יחד
נוצרנו בצרור אחד
צרור החיים-
אל מול פני הצרה החזקה.
|
תפילת "אל מלא רחמים"
תפילה טובה
תפילה רחומה
תפילה מכובדת ומכבדת
|
אם פרנציסקוס הקדוש
יסניף סמים קשים
יפלו עלינו השמים
ושום מכבסה ברומא
|
מצטרפת לאחד
מצטרפת לחבורה
מצטרפת לשמחה ללא קושי.
|
זוג עיניים ירוקות
מבט ירוק, מאונך
ניבט אלינו
מגוף בינוני ושחור
|
כשנחטבה העצם
עצם הזיקנה
כשנחטבה העצם
ונפלה-
|
אך השמחה לא שמחה בפניה
פנים עגומות
בלי שמץ שמחה
|
יצאת בשן שבורה
בעין סומא
או בלי עין כלל
|
בחן מחדש
בקשב רב
וודא שזה אכן המצב
נכון לעכשיו
|
אני הולכת הליכה רחבה
לוכדת קרקע בטוחה
בין שתי כפות הרגליים.
|
אבן בוחן
מאזני שקילה
אמות מידה
אמצעי מדידה
|
ארנב לבן
לבוש במקטורן
כזה מין ארנב
נבון דיו
|
שאבתי עוד כוח מבאר עמוקה
כוח שבכוחו
לפרנס הבשר
לסובב הגלגל.
|
טרח המלך
טרד עד מאד
הקים אנדרטה
הציב מצבה
|
אנדריאה דוריה
רב-חובל רב עוצמה
קפיטן אימתן
קברניט הימים
|
החושך נושב
הרוח רואה
הצדק עיוור
|
סדר הפוך
היפוך היוצרות
שינוי בסדר דורות
שינוי בסדר עולם.
|
טינת התנים
שנאת הפתנים
בכייה לדורות
בכייה כבר דורות
|
דפים על דפים יעברו על פנינו
דפים עם מידע חלפו זה מכבר.
אך הצופן נותר חתום ומסוגר.
|
זרועי מונחת תחת ראשך
והוא מגיר עלי מור ובשמים.
אמור לי, אמור לי
האם יש חיבה גדולה מזו?
|
אני מאמינה.
אני מאמינה באמונה שלמה
כי בוא יבוא.
ואף על פי שיתמהמה
|
אחוות אחיות
אהבה ביניהן
חזון נדיר
חזון לא נפרץ
|
ודאי חשבתם
ודאי ניחשתם
כי לא היה זה יד המקרה
וכי אין מדובר במכרה.
|
מצטמרר לכדור
מצית מהירות
מתגלגל במורד
מקפץ מעלה מטה.
|
בתחתית הבור
ומלמטה לו
שוכב הרצון
מחוסר הכרה
|
המילה היא להקת החימום של השיר.
רעייה צעירה
אישה פורייה
יכולה להרות
|
אין על מה להלין
אין על מה להתלונן
הכול נעשה כהלכה
התרחש כמתוכנן
|
הרופא אומר לי
דברים אחדים
דברים אחידים
לא שואל למצב הכללי
|
במסעדה על החוף
ליד הים
על דק מעץ
שמעתי דג אומר לרעהו-
|
נזכרת אני בעבר שעבר
עבר שהלך ונשבר
בקיעים בקיעים
סדקים סדקים
|
סילחו על ההשוואה
השוואה שאינה משקרת
השוואה מדייקת
בתיאור המצב
|
לא הולך-
לאורך אנך
על פני קורה
במקביל לניצב
קו לקו
|
נראה שנראה
ולא רק נדמה
לכאורה לגמרי
לכאורה מאוד
|
עוד לפני שנחנך הבית
נעשתה החלוקה.
נקבע יעוד לכל חדר וחדר
לכל מסדרון וגזוזטרה
|
אנחנו מדברים ארמית בבית
כדי להחיות השפה
כדי לשמור המורשת
כדי לדבר בלשון זרה
|
זהו סיפור
ארוך מתמשך
מתפתל מסתבך
אין סוף
|
ארעי אינו מרוצה ממקומו
ממקום רק לו.
יתמיד לחפש
יתמיד לתור
|
שואבת העין
עוד מראות בינתיים
להזין את עצמה
לפני השינה
|
איך הגעתי לכך
שהפה התעוות
השפה נקרעה
הלשון נשברה
|
הישמר לנפשך
פן תדרוך על במת הארץ-
על חמוקיה
על ביתרוניה
|
ניצב לו השיר בפני כיסא כבודך
עוקב בחרדה אחר כוונותיך
מביט עמוק אל תוך עיניך.
רועד, נידף
|
השחל חוט שני אל תוך קוף של מחט
תפור לי אדרת וכתונת פסים
מדוד לגופי כסות עור מהודרת
קבע לראשי קובע ברזל.
|
היו הדררות מצטווחות ככרוכיה
צווחות זו על זו
צורחות זו על זו
בלי הרף, בלי הפוגה.
|
רַחֲבַת הַשּפָה
מִתַּחַת לָאַף
חֲרוּשָׁה, חֲרוּצָה
כְּמוֹ פֶּה שֶׁל חַיָּה
|
כְּשֶׁאַתָּה צוֹעֵד בְּעִיר זָרָה
אַתָּה צוֹעֵד בְּיֶתֶר שאֵת
מוֹסִיף צַעַד
מוֹסִיף דַּעַת
|
מִכַּפִּית בְּחִישָׁה
מִכַּפִּית קְטַנָּה
מְלֵאָה-
בִּשְׁקִיקָה
|
הַמַּטָּרָה עוֹדָה עַל הַכַּוֶּונֶת
הָעַיִן בֵּינְתַיִים אֵינָהּ מְמֻקֶּדֶת
הָרְאִיָּה מֻגְבֶּלֶת
לְפִי שָׁעָה
|
"שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה"
שָׁנוּ חָזָ"ל-
"מָה פַּטִּישׁ זֶה מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת- אַף
מִקְרָא
אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים"
|
רָצָה מֵרָצִיף לְרָצִיף
מִמְּסִילָּה לִמְסִילָּה
גָּרְרָה אֶת הַטְּרוֹלִי
גָּרְרָה אֶת עַצְמָהּ
|
בַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה-
כִּיּוֹר רַחֲצָה
לִנְטִילַת יָדַייִם
לִפְנֵי אֲרוּחָה
|
אֵירוּעַ שֵׁנִי אֵרַע
לִפְנוֹת עֶרֶב
בְּעֵת חֲשֵׁכָה
|
סָגַר הָאֵל הַגָּדוֹל
אֲדוֹן הָאָרֶץ
אֶת נִקְבֵי הַשָּׁמַיִם-
אֶחָד אֶחָד
|
הָעִנְייָן הִתְבָּרֵר
כְּאָמִין, כְּנָכוֹן
נִבְדַּק וְאֻמַּת
הָעֵינַייִם רָאוּ
|
פִילוֹסוֹף דָּגוּל
פִילוֹסוֹף נִכְבָּד
דּוֹגֵל בְּתֵאוֹרְיַת
"הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ"
|
טיפה
טיפה
טיפת-דם מלאה
נקוותה למקווה
|
לצד הכיור-
כיסא רם ונישא
ומהקיר לידו
משתלשל לו נייר
|
בלב הלילה
בתוך החושך
אירע המקרה
ליתר דיוק
|
מסביב החיות
רובצות בכלובן
בוהות לחלל
בשקט אדיש.
|
בפינת המשחק עומדת ילדה
בוכה-
בחירוק שיניים
בשיברון מותניים
|
שוקפו הכליות
פעלו כצמד
שוקפו גם גרון וושט
|
מתגבהים הבתים
מתנשא האדם
משאירים מאחור
הר גבוה ורם
|
מנעלים לרגליו
אך הוא חש יחף
כסות לעורו
אך הוא חש עירום
|
הוא בורח מקרב
מחבל תחבולות
נמנע מעימות
עימות עם עצמו
|
נכנסתי לבית
ריק מגר
בפינת ריהוט שנותר
עבד עכביש
טווה קור ורשת
|
בארגז הבשמים
קני קינמון
מקלות וניל
מור
אפרסמון
ולבונה
|
אני ראיתי
אנשים שועטים
כנהר גוררים
שובל טיפות קטנות ואטיות.
|
ש'-השבלול המשתבלל
המסובך עם עצמו.
פ'-אותו הדבר
רק באופן אחר.
|
כף רגלי נעקצת מקוצו של צדף
מצדף שבור
הנסתר בחול
הסמוי מן העין
|
אולי הסבר אחד
הסבר קטן
הסבר השופך אור מסוים
|
שתי מילות פתיחה
בשני שירים שהתחלתי
ולא המשכתי
כי כאן נעצרתי
|
שלושה שמות נקראו לו לאדם:
אחד מה שקוראים לו אביו ואמו
ואחד מה שקוראין לו בני אדם
ואחד מה שקונה הוא לעצמו
|
צריף עשוי מעץ יער
או בית קטן קומה
בנוי מאבן, מלבנה.
|
מתי נפל?
איך נפל?
היכן נפל?
|
סופת חול התגוללה עלינו
חוללה מול עינינו
במחול חרבות.
|
כתפי מונחת בצלחת אחרת
נשמעת אומרת
אתמול נהרגתי.
|
תכננתי מהיכן לעלות אל ההר
מהצד הקירח
או מהצד המואר
ממזרח לירח
|
חצץ קצוץ
חצץ חרוץ
חצץ מחורץ
חצץ מחוצף
|
שורת-כסאות נפרשת בטור
טור גיאומטרי
טור היסטורי
טור כרונולוגי
|
אלה דברים
הדורשים בירור
יתבררו בהמשך
יתבהרו עם הזמן
|
רצה מרציף לרציף
ממסילה למסילה
גררה את הטרולי
גררה את עצמ
|
ג׳ון קיטס
משורר אנגלי
אזרח אי-איטלקי
חרז הלל לכד יווני
נקבר כאן
|
גאה קצת יותר נאה
נאה קצת יותר גאה
זה לא משנה
|
עין תכלת
משי כחול
הדורה בת-המלך
צנועה מיום חול
|
שמשון בלי מחלפות
כבשה בלי תלתלים
נדן בלי חרב
תלי בלי חיצים
|
בשעת לילה אחרונה
בשעה נמוכה
בשעה מעוכה
פתרתי בעיה
|
תנו לי קצה חוט
בתוך המבוך
למען אצעד
ביתר ביטחה
|
"במופלא ממך אל תדרוש
במכוסה ממך אל תחקור
במה שהורשית-
התבונן
אין לך עסק בנסתרות"
|
כמו לשיר "התקווה"
בלי דמע בעין
בלי רבב של ריגשה
בלי התעלות נשמה
|
מעצימת עיניים
לעצימות גבוהה
לתעצומה עצומה
|
בחורף ההוא עמד ראשה בשלכת
ראשנו עמד בשלכת גם הוא
ללא עלעל נחמה
ללא חוטר תקווה.
|
מילותיי לא ערבו לאוזניו
דברי קטנו בעיניו
לא הגיע, דחה
|
חייב כל אדם שיהיה לו בנק מטרות
חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
מעבדות לחירות-
לממש אופציות
|
טיטן ארום
אח לצחנה
אב לגוויה
חבר לזבוב הבשר
|
כיצד נברר
כיצד נדע
כיצד נרד לסף העניין
לשם השוואה
|
בחמש אחר-הצהריים
נפתחים שערי הזירה
והשור פורץ פנימה.
|
הלילה הוא הרע בזמנים
הוא מעלה את כל עולבי
הוא מעלה את כל נעלבי
הוא מוליד מהארץ המתה
|
לא אגור באוהליך
ולא אשכון במעון קודשיך
כי רגל על לשוני
כי רכיל בפי
|
הקיפה עצמה
חומה בצורה
בנתה מסביב
קיר ברזל
|
צפון דרום
מזרח מערב
והרבה מעבר לכך
שטחים במרחק רב
|
אתן לך מתנה נהדרת
אקנה לך תשורה נפלאה
אגדיל לך את גודל הבונוס
אשמין לך את היקף העמלה
|
אני ממש, ממש רוצה לדעת
מה קורה לך בראש
לך הקורא
כשאתה קורא את השיר.
|
נשלחה המילה בתוך קוף המחט.
התיישרה, התכווצה
ורק אז נחלצה
צחה וברה
|
חך חלש
לשון רכה
לא קשה
לא חזקה
|
הנטו כמוהו-
כעדר כבשים מלוכד
כאגד של גומא הצומח במים
כחבילת עננים השטה ברום.
|
יפים מאלה לא נראו מעולם
בשדרה של עיר
בגן או בוסתן
|
הוא שאל לשמה
וליליאן ענתה
והציגה בפניו אף את הוריה
שישבו לצידה
|
ועכשיו שאינו עוד ברשותי
והוא עומד ברשות עצמו
והוא עומד ברשות הרבים
ואינו זקוק עוד לרשותי
|
דבר שחוזר על עצמו
מזכיר את עצמו
מבהיר מהותו
מבטיח המשך.
|
על חנוכה
ועל האורים
על עמידה
בתורים ארוכים
|
עומדים בעלי השיפוץ
נדהמים
מול ההרס הרב
כמו אחרי קרב
|
עד תעלה הארוכה
ימוגל הנגע
ימתין לרפואה
|
תפס אותנו בלתי מוכנים
באמצע שיחה
שיחה נינוחה
כשהשלווה פושה
|
הייתה מצמחת סנפיר
סנפיר מזהב
סנפיר במקום רגל דורכת
מכה במים
|
נִקְלַעְתִּי לְאוּלָם עֲנָק
נִשְׁאַבְתִּי לְחָלָל רָחָב
בּוֹ רָהִיטִים מִזָּהָב
תִּקְרַת עֲנָנִים
|
הייתי
הר שאליו עולה נהר
הייתי
|
ועדת השם והתואר
קראה לה גדרון מובהק.
שם שזכה מיד
לציוץ באוויר
|
ואל תאמרו
שלא ידענו
שלא הוכנו
שהייתה זו משום הפתעה
|
אני גוזמת
אתם אוספים
אני מכסחת
אתם מפנים.
|
עמק או הר
שיממון במדבר
שרה או הגר
יעקב או עשיו
|
קוביית-קרח קפואה במקפיא
קובייה קפואה לתמיד
קובייה אחרת, פחות נצחית
תיחלץ מיד ותימס
|
שיסף הארי בשיניו הגדולות.
לכד שועלים-
שועלים גדולים
שועלים קטנים
|
שורש מרובע
דורס את הדשא
רומס כל חלקה
מסרס ת'מילה
|
אתם חייבים
כבר עכשיו
כבר עתה
להחליט אם
להמשיך ולקרוא בו.
|
בכסות החשיכה
בנעלי הרים
כפתורי זהב
במקום זוג עיניים
|
אתמול אכלתי
גלידת תות-שדה בשמנת
גלידה נעימה, מעודנת
מעדן-
|
במשטרה עוקבים זה זמן, זה מכבר
אחרי המוציאים לחם מן הארץ
אחרי הקוטפים תפ"א מעץ הדעת
טוב או רע?
|
באחדים מהם
נמצא מבוך
אני תועה בתוכם
נכנסת יוצאת
|
למערה, בשדה
לא ירדה מעודה
עד סופה
לא גילתה צפונותיה
|
השקיפה האם מבעד חלונה
ראתה את בניה בביתו של הזר
בביתו של הזר-בקן הזרזר.
|
לְאַחַר שֶׁנּוֹלַד
נֶאֶחְזָה בֶּהָלָה
נִתְקְפָה דִּכָּאוֹן
הֻיטְּלוּ בָּהּ סָפֵק וּפִקְפּוּק
|
ולא תוסיפו לדאבה עוד
ולא תדעו עוד דאבה
מלאה הסאה
מולאה המכסה
|
לא יחול בו מפנה
לא תחול בו תמורה
לא ישתנה לרעה
ילך ויורע
|
אתה תרצה שהשמחה
תשרה בביתי
שהוא גם ביתך
ואני שם אתך.
|
שמור על אחיך
מכל צרה חריפה
מכל משמר
בכל עת ושעה
|
מי הוא האמודאי
שצלל לתוך ים
ומצא הפנינה
וחילצה מקליפה
|
בחשיכה שבתוך העיניים
משתובב זבוב קטן
משתולל זבוב זעיר
מתרוצץ לכאן ולכאן
|
ישנם דברים שיש לדאוג בגינם
ימים ולילות.
לא לישון בלילות.
לחשוב עליהם
|
הבינה זלגה מעצמה
ביתר קלות
ללא קושי
ביתר שאת
|
מסר עגום
מסר בהחלט
בלתי משמח
לרצים אחריו
|
יש כותבי-שירה
לא אנקוב בשמם
שמקריבים דימוי טוב
על מזבח השיר הרע
ויהי מה!
|
דימוי שחוק
דימוי חבוט
עד אימה
עד זרא
|
זהו שיר ראשון לאחר הניתוח
רק לוודא שהתעורר המוח
אחרי הרדמה-
ועודנו חי ובועט
|
ראשי ריק
ריק לחלוטין
ריק מרהיטים
כדירה חדשה
|
מסתובב ברחוב
ללא כיוון, מטרה.
רגל רחוב-
משוטטת, הולכת
|
משטרת הגבולות
לא עצרה את האיש
נתנה לו לחמוק
לא שמה לו רגל
|
עומדת פרה על גשר העץ
מעל פלג נושן
זועקת מרה
צועקת צמא
|
הלל זה נכתב לכבודה
נאמר למענה
לא כבדרך אגב-
כהפרכת הסברה
|
אם השביל ברור
אם השביל ישר
ינהרו אליו ריבוא אנשים
יימשכו אליו מאות בני-אדם
|
לפקוד מקום זה ואחר
לטגן ביצייה
לרדת לגן
ללבוש שמלה לבנה
|
בימים עברו
כשעלו עולי הרגל
עברו מפונדק לפונדק
להחליף סוסים
|
אֲנָשִׁים תָּהוּ
שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם
שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה
שָׁאֲלוּ אֲחֵרִים
|
גַּם אִם תִּתְעַכֵּב
גַּם אִם תִּתְאַחֵר
אַל תִּתְעַצֵּב
אַל תִּצְטַעֵר
|
אֶתְמוֹל פָּנִיתִי לִשְׁרִיר בָּרֶגֶל
עוֹדַדְתִּי אוֹתוֹ
לָקוּם, לָרוּץ
לְהִתְאַמֵּן יוֹתֵר
|
פָּגַע בַּמַּיִם
הִטְבִּיעַ טַבַּעַת
טַבַּעַת רִאשׁוֹנָה
בַּסִּדְרָה
|
קִלַּחְנוּ אוֹתָם
בְּאוֹתָהּ הַגִּיגִית
קָפְצוּ לְתוֹכָהּ
הִתִּיזוּ מַיִם
|
הַזְּמַן מַשְׁמִין מִנַּחַת
הַזְּמַן מִתְכַּוֵּuץ מִפַּחַד
נוֹהֵג לְפִי גַּחֲמָה
מֵגִיב לְפִי חֻלְשָׁה
|
הַשֶּׁמֶשׁ יוֹשֶׁבֶת אֶל מוּל הָאָח
מִתְחַמֶּמֶת
הַיָּרֵחַ מִתְבּוֹנֵן בְּפָנָיו בַּמַּרְאָה
מִתְכּוֹנֵן לְשֵׁנָה
|
נִחַנָה בְּחוּשׁ רְאִיָּה אַבְּסוֹלוּטִי
רְאִיָּה שֵׁשׁ-שֵׁשׁ
רְאִיָּה רְאוּיָה
כָּל-רוֹאָה
|
בַּחֲלוֹמָהּ-
רָאֲתָה אֶת דְּמוּתָהּ
שָׁמְעָה שִׁירָתָהּ
רָשְׁמָה מִפִּיהָ
|
הֻטַּלְתְּ לְתָא אָטוּם
הֻשְׁלַכְתָּ לַחֲדַר חֹשֶׁךְ
בְּלִי אֲוִיר לִנְשִׁימָה
בְּלִי אוֹר לְמָאוֹר
|
בְּחֹד מַחַט הַבְּרוֹשׁ
בַּחֻרְשָׁה, בַּשּדֵרָה
יוֹשְׁבָה-
אֲנָפָה
|
מימיו עומדים מבלי נוע
מימיו עומדים בדממה
היכן תמצא עוד שקט שכזה?
כזה רגע של רגיעה.
|
כשאנחנו מארחים בביתנו
קורעים האורחים פיסת עור מבשרנו
מכווצים אותה חזק
בכף ידם הזדונה
|
לא בשעת בוקר מוקדמת
כשעולם הקיץ משנתו
קם מיצוע
התפלל שחרית
|
היא ביקשה לקשור הילדים לעניין
הילדים התירו הקשר
חוט השני נשמט מידה
הוטח ברצפה
|
נחנה בחוש ראייה אבסולוטי
ראייה שש-שש
ראייה ראויה
כל-רואה
|
בחלומה-
ראתה את דמותה
שמעה שירתה
רשמה מפיה
|
הרצפה רועדת
התקרה לא שלמה
לחדר אין דלת
במנורה אין תקווה
|
מעולם לא הופנתה אלי בקשה מעין זו-
לו אך הופנתה
הייתי מיד מבינה
הייתי מיד מנחשת
|
אולי ניתן
עוד הזדמנות לזמן
הזדמנות אחרונה
עוד זיכיון לעת
|
קירות חזקים
ריצפה איתנה
עמד הבית על תילו כמבצר
|
התקרה ממעל ריקה
ריקנות מלאה
הרצפה מתחת רועדת
נשמטת
|
קירות הבית גבוהים
קירות הבית עבים
קירות בנויים מאבן
אבן כאבני הכותל
|
מאין בא
לאן ילך
לאן כל זה הולך
|
נשמתי לתוכי את הכתם
והרחתי את ריח הדם
דם אדום
דם אדם.
|
בוצעים הברושים את שמי היום
סודקים את שמי הלילה.
פורצים שערי שמיים.
מגוננים על המתים
|
בפתח השער
על מצע חוליים
על יצועם הצרוע
שרועים הארבעה
|
שיער מעץ
כפל משיש
העץ מחקה מקלעת
השיש מדמה גלימה
|
ממרחק קצר מסף הפיסגה
ממרחק סנטימטרים ספורים
התקבלו ידיעות סותרות
אך לא היה בהן די
|
במרכז הלילה
כשאני מתעוררת
החלון בדירת-השכן כבוי
|
לימון אחד
ריבוא לימונים
תלויים על העץ
|
היא מנופפת בשפתיה לשלום
היא רוקעת בעיניה לחיבה
היא מאזינה באפה לאוהביה
ומריחה באוזניה את השנאה
|
קילחנו אותם
באותה הגיגית
קפצו לתוכה
התיזו מים
|
צעידה דמומה
הליכה בחושך
לחישה חרישית
|
אפס קצהו
אחת ראשיתו
צא ולמד
מה תהא אחריתו
|
בוחש ובוטש הזבוב
בוחש בכפות ידיו?
בוטש בכפות רגליו?
חובט באוויר שלפניו
|
מאין יימצא המבטח
לבטח הבית
לבטח הבת
להבטיח שלומו
|
הפנים ואני הזדקנו ביחד
העיניים קמלו מעצמן
בלי עזרה
|
השפתיים מלטפות זו את זו
מענגות זו את זו.
הלשון לוחכת החך בחמדה.
הלחיים מעסות אישה זולתה
|
הפרוזדורים אליו נחסמו מגשת
חור המנעול נמלא באבנית
פקוק מבפנים
לבל יישפך התוכן ממנו
|
בכפר קטן
ברכס היורה
נחשפו שרידים
של משהו ישן
|
מהלך החזיר
אדון השכונה
נזם באף.
מושל בכיפה
כמו מלך בהר.
|
עכביש סורק שערו לאחור
והפיל אוחז ידיו במותניו
במותניו הצרים
|
מאתי לסבתי שלושה רחמים
מרחק שלושה רחובות צרים ולחים
חמים מרחם בעיוורון כפופים
פשטה עור וגידים ואל קרומים אפלים.
|
מאתי לסבתי שלושה רחמים
מרחק שלושה רחובות צרים ולחים
חמים מרחם בעיוורון כפופים
פשטה עור וגידים ואל קרומים אפלים
|
מתנדנדת
ברשת עכביש קטנטן וטוב
מתבוננת
בשריג גפנים מתולתל רטוב
|
אני כמו חילזון
מתכנסת בתוך עצמי
מעגלים מעגלים
|
חשד פירפר בלבי
לכנפיים במוחי
ואני שמחה.
הכנפיים יקישו ירעישו יכו האוויר
|
הם עלו על אותה טיסה.
מטוס אחד.
לא יחדיו
לא ליד
במושב נפרד.
|
לא הייתי כשזהרה החוכמה
זרחה הברכה
מתוך מושבת חז"ל
על כל דיוניה.
|
היא יורדת לחניון בקניון.
עצביה דלוקים.
אך אין היא רואה באור העמום
את האורבים
שאורבים.
|
סנאי יושב לאור ירח
קורא
עלים שוכבים על החול החם
משתזפים
|
פורש הטווס את גופו כמניפה
ביוהרה
נחשף לעיני כל
נחשף לעיני עם ועדה
|
על ראשי ניסך שמן משחה
משבצת-זהב ירדה משמיים
אבן שוהם
אודם ופטדה
|
במהלך הלילה
לכל אורכו
הכול הלך חד וחלק
החליק כמשי
|
במהלך הלילה
לכל אורכו
הכול הלך חד וחלק
החליק כמשי
|
התמתן
תן אופק
אמור מעתה
רק כן
|
היושבים וחבל טבורם מקופל בבטנם
מחשבתם גאומטרית.
עגול העולם ומוקף שחור
מלבן הקבר ורוחש שחור
|
נזהר בקלה כבחמורה
הקפיד על גופו
הקפיד על רוחו
גופו הקטן
|
הדברים הגדולים קורים
עוד טרם חציתי את סף הבית
עוד טרם חציתי את סף הגוף.
|
ספו השנים
נקפו החגים
היום התיישב
על כתף רעיו
|
היא חוששת
יראה מפניו
הוא ירא
חרד מפניה.
|
לעסקה לא ניתנה
שום ערובה
שום הבטחה
לו רמז קל
|
ישבנו בערב בחדרנו.
שרנו שירי מולדת.
"עטור מצחך"
"כי סערת עלי"
|
אני תוהה
מה יהא אותו יום
אותו רגע
בו ישתנו פני הדברים
|
ההר יורד ומיטלטל מטה.
השביל, בינתיים, ריק מעצים
ורק הירוקת בסלע חברה לדרך.
|
הרודף אחר הכבוד
אסור שיפסיק המרדף
ולו לרגע.
חייב למהר.
|
קשה להסביר
מה לא סביר
מה לא הוגן
מה רע בכך
|
אמת-
זו שיטה נוחה
למכיל
כי מכיל
|
גם אם תתעכב
גם אם תתאחר
אל תתעצב
אל תצטער
|
הסרנו מגבעת שחורה מהראש
אם הייתה שם מגבעת.
אספנו השיער לפרידה.
|
אפשר לאחוז בה בשני קצותיה
להימנע משקיעה
להיחלץ ממפח
|
מעשה טוב
לא יעמוד לזכותך
לא יקל על העונש
פסק-דין
|
חששנו מעט
לפנות ערב
טרם שקיעה
|
"הם אינם מוצאים את מקומם"
"הם אינם מוצאים את מקומם"
"הם אינם מוצאים את מקומם".
|
הן נהנות מפריסה רחבה
מתפוצה נרחבת
ממרחב היסטורי
ממרווח גנאלוגי
|
שתי שורות שיניים
שורקות ברוח
שותקות כנציב הסידן
|
הנסיכה אוכלת גבינת קוטג' בכף
המלך אוכל היישר ממיכל
הנסיכה לובשת חלוק-בית חום
המלך עושה לו בקבוק-מים חם
|
עניין רב
גאווה גדולה
אם הגיעו עדיך
הטיעון הנכון
|
מילה שהגיעה מעבר לים
מילה שתמיד הייתה רק כאן
מאז ומעולם?
|
הפעל הזמן לטובתכם?
הקהה הכאב?
או דווקא הקצין
צבר תאוצה
ועצם?
|
כל עוד לא ניתן אות
לא נתקבלה פקודה
לא נפתחה מערכה
לא החלה מלחמה.
|
והפרה?
הפרה יפה
הפרה היפהפייה
נותנת חלב
|
בשעה זו כבכל שעה אחרת
כשנמס הרצון
נסחט כלימון הנקוב
אני מדפנת עצמי בבטון
|
השלכנו מזוודה אל פח האשפה-
על כל תיקיה
בפעם הבאה כשנצא למסע-
יהיה זה מסע -ארוך טווח, ממושך-
|
השלכנו מזוודה אל פח האשפה-
על כל תיקיה
בפעם הבאה כשנצא למסע-
יהיה זה מסע -ארוך טווח, ממושך-
|
המילה הנרדפת
רדופה עד צוואר
התיבה שקועה
במים רבים.
|
נער מדווש על כידון אופניו
עלי דרך
בכביש ריק מאדם.
מדווש מדווש.
|
אל תשכח את המת
אל תשכח את המת
ראה מה קורה פה
מה מונח על הכף
|
זו הייתה שנת ההארה
השנה בה בחנה את האל בזכוכית מגדלת.
|
לא הגיעו בני העדה
לא הגיעו נבחרי החברה
קרובים מקירבה ראשונה
התענינו בתקרובת אחרת
|
הלהיב להבה כבויה
החייה גחלת לוחשת
הפיח אש
שהצילה אוד
|
הלילה הוא מדבר ענק
מרחב לנדודים
עשרים
ארבעים שנה
|
הנמלא מחולייתו?
הנמלא-
ממפל היורד מההר?
מענן התלוי על הכפר?
|
מצוטט לפעמי רגליו מאחור
נס על נפשו כל עוד בו רוחו
נס על הנפש בכל כוחותיו
שומע כדור רודף אחריו
|
נמנענו לדבר על הנס.
כאילו לא קרה
כאילו התרחשו הדברים כדרך הטבע
באופן טבעי ומובן.
|
גפן קטנה
פרץ פרצו בגדר הביטחון שלה
ואין עומד בפרץ.
שועלים קטנים מחבלים בכרם
|
כתמי שוקולד על פיה
כתמי נשיקה על פיו
כתמי נשיקה על פיה
כתמי שוקולד על פיו
|
הסביבון הצטרף
לאקסטזת הסופי
חולל סביב עצמו
סחור סחור
|
בקצה המסדרון
בקצה "הפרוזדור"
כמו שסבתא קוראת לו-
יושב יובב על שרפרף קטן
|
הפרה לוחכת כוח באחו
עטיניה מתמלאים
עטיניה מתנפחים
החלב מחכה בסבלנות לחולב
|
עם גמר הארוחה
אפשר לומר
כי בשלו התנאים
וניתן להכריז
|
חשף שחיתויות
הרעיד את אמות הסיפים.
חיזר על פתחים
כדי לחטאם.
|
בווטסאפ נמסר לי
נאמר ברשומה
שהוסרה מעלי חרפת החרם
שסרה ממני קללת השתיקה.
|
צופפתי הרווח
צמצמתי שורה
צמצמתי הרווח
צופפתי שורה
|
נבצע הלחם
נמרחה החמאה
היש בכך כדי ארוחה שלמה
מספיקה להסעיד לשובעה
|
העגורים
ובניהם
ובני בניהם
שבים אלינו לעונה החמה
|
הזרועות אורבות
לכל עוף השמיים
למטוסי הארץ
לענני הנוצה
|
עגלות עגלות
צפופות-צמודות
נחלצות בניתור
בתחיבת המטבע.
|
עד שלא נכתב
הhיתה עוד תקווה גדולה
ביטחון רב
ציפייה דרוכה
|
מה הטעם
היכן החוכמה
להדביק שם ותואר
לקבוע הבחנה מובחנה
|
תחילה-
הוא רווה רוב נחת.
מסת-השריר מתחזקת.
הרהב גובר.
|
לדלת ידית
יד מונחת עליה.
כף תקועה בחור המנעול
תקועה להסכמה.
|
אם לא רשמת
חלום שחלמת
יגוז החלום
לנגד עינייך
|
בשעת-בוקר מוקדמת
בשלהי צהריים
בשעת-ערב מוארת
בשולי לילה חשוך
|
ממרחב צפוני
וממרחב דרומי
הגיע המסר עדיך
|
הייתה שם הערת אזהרה
ולא ידעתי ממה אזהר
ואיך אזהר.
|
עין ירוקה בפניו של ההר
מים רבים.
השמיים כחולים וצחים מענן
והדרך רב.
|
אני מוח בעל לבוש שונה.
אני מוח שמתקשה להתלבש עם שחר.
|
בין רמת-גן
העיר בה פרחתי
בית גידולי
המקום בו גדלתי
|
אם אסור מדרך המלך
או אוסיף לפסוע בשביל הישר
|
עד לפני כשעה
עוד רעה הבשר
בכר האחו
פעה במרעה
|
כל רצוני
ללכוד את אוזנו
לפתות את ליבו
לשים עליו רשת
|
ריבוע שחור
ריבוע לבן
כיצד עליהם להסתדר?
|
כמו ספה
כמו כורסא
כמו שרפרף
כמו שידה.
|
אין את מי לשאול
על המעבר
ממיזם זה לאחר
|
כמה זמן עוד
תימשך הצהלה
גילוי השיניים
פעירת הלוע
|
כל עוד לא נסגר העניין
כל עוד לא הושגה הפשרה
תלויים הדברים באוויר
כמו כביסה
|
מסתגר בביתו
לא מוציא את הראש.
מודע מבפנים
למצב שבחוץ.
|
הצהרת הון
הצהרת עושר
הצהרת אושר?
|
מסרים חבויים
נחבאים אל הכלים
בלתי נראים
בלתי מובנים
|
כפות רגליו מריחות מווניל
במצחו צומחת פלומה.
בטנו שמנמנה
ירכיו עגולות
|
מקצב ממכר
מיתר משכר
צליל מסמם
מסתנן אל הדם
|
מי יהא האיש שיישא לאישה
את כלתו הקטנה
כלתו התמה?
|
יש מחלות עם שמות יפים
כמו זיקה
כמו קורונה
כמו קדחת הנילוס המערבי.
|
תוך זמן מה יודיע חזאי
על הקלה
הקלה קלה
|
אמירה נחרצת
אם קצת עצובה
בלתי נמנעת
לכן כה חזקה
|
הרבעון הראשון
והרבעון אחריו
יצעדו יד ביד
ילכו יחדיו
|
היום הסתיים
ללא הכרעה
ללא הארכה
ללא התרעה
|
חתול נדרס ליד ביתי.
ביום הראשון גופו נרמס.
ביום השני גופו נרמס.
ביום השלישי גופו נרדד עד דק.
|
מיד אבחן וקבע
הכאב אצלך מורתע
אין כל סבירות
לפרוץ מחלה
|
שתי כפות למנעול.
כדי להיכנס
יש לפתוח את זו אף זו.
|
במרכז היום-
כשאני מתבוננת מבעד לחלון
בחלון השכן
נצפה השכן
|
הרקיע נזרע עננים עננים
נקודים נקודים
עקודים עקודים
וטלואים.
|
מאירה-
על תבל ומלואה
על כל יושבי בה
על כל סוגדיה לה.
|
השוואה מפוקפקת
השוואה לא תקפה
השוואה רק לשם השוואה.
|
לנבור בתיקים
למשש ארנק כסף קטן
אודם כתום
משאף אוויר
|
כמו אותם צעירי-חוף צרובי שיער
נערים גולשים.
צריך רק לתפוס את הגל
לעלות על התדר.
|
האם נגישן כתקרובת
לאותם:
שאוזנם ערלה
שלשונם לחיכם תדבק?
|
אני מניחה לפניהם
פינכת זהב
מזלג איזמרגד
|
שמרנו על זכות השתיקה
ושתקנו כל השנים.
הזמן פעל לרעתנו
פעל עד בלי די.
|
אני נמשכת משיכה יתירה אחר המילה.
משיכה שלא תתואר במילה.
משיכה שלא תופרז במילה.
משיכה אחר המילה משיכה.
|
מוכה אסון
מכה באוויר
מטיח בקיר
חובט ברוח
|
השפה העברית היא
נערת-גומי גדולה
תוכל לענגה
ככל רצונה
|
נרדמתי
כשדג זהב חבוק בחיקי
דג גדול
דג קווי
|
כשאת מתרגזת
אינך מתוודה
שלא לעורר מהומה
|
הוא רוצה לבנות לעצמו פרופיל
לעצב אישיות
לבחור לעצמו דרך
לנתב הנתיב
|
כשאני נפגשת עם אנשים
אני בודקת להם את השיניים.
אני מגלה-
סתימה אפורה
|
מחכים לאותו יום
שבו יואר היום
בשעות אור
בקרן שמש
|
הא לך מברשת
קחי לך פח צבע
טיבלי המברשת בצבע
|
כביש חלק
כביש אספלט
נוסע בדרך
נאמן לדרך
|
בעת התרוממות הרוח
בשעת התעלות הנפש
היום יעטפני רך כפלומה.
ילטפני הלילה ביד חמולה
|
כשהגיעה אלינו, למשרד
היא הייתה כל כך שמנה
שהעיניים שקעו עמוק בבשרה
כצימוק שטבע בבצק.
|
כשאני שקועה בהתעמקות עמוקה
אינני שומעת
אינני רואה
|
בחורף חדלה ההתעניינות בשרב
בקפיחת החמה.
התעניינות לא לעניין
לא עוד במקומה.
|
מהלכת על זוג קביים גבוהים
מעט מעל פני האדמה
סנטימטרים ספורים ממשטח הקרקע
לבל יישרפו כפות הרגליים
|
והדבר הכה בי
בלי חשבון
הלם ורעם
כרעם ביום שמש
|
אם יפלו בידיך כל פיסות התצרף
תדעי כיצד לסדרן.
היי אך דרוכה לתפסן בזמן
כל אחת בנפרד
|
גבותי עולות מעלה מעלה
עיני מתפקעות
שתי אוזני מקישות במכוש
ואפי נפער כבולען.
|
הייתה זו התרחקות מיוחדת-
אב ואם כה שונים
קרקע אחרת
מזוודה גדולה מלאה בקרובים
|
המסר של שעת הצהריים
איחר להגיע
הגיע רק עכשיו
הגיע באיחור רב.
|
בפרק השני
של הסימפוניה השנייה
מתחיל הלב להלום בחוזקה
מתרוממות רגליו לגובה רם מאד
|
בשנת הפתיחה
רחשה התרגשות חזקה
הרגשה חדשה-
שעלתה ופרחה
|
רוקן הבקבוק משמן
שמן-כתית מעולה
שמן-כתית משובח
צפיחית בדבש
|
הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;
|
לשאת חן וחסד
לנחש דעתם
לומר כמותם
לרצותם
|
הַמְרָאוֹת מִתְעַכְּבוֹת
נְחִיתוּת מִתְאַחֲרוֹת
יְשִׁיבָה צְפוּפָה
אִישׁ לְצַד אִישׁ
|
הֵגִיחַ מֵרֶחֶם
חָרַג מֵחֶדֶר
יָצָא לָעוֹלָם
|
כְּשֶׁפִּקְּחוּת וְרִשְׁעוּת
מִתְחַכְּכוֹת זוֹ בָּזוֹ
נוֹצֶרֶת בְּעֵירָה גְּדוֹלָה
|
וְלוּ בְּרֶמֶז-
מָה הָרֶמֶז?
עַל מָה הוּא רוֹמֵז?
בְּמָה מְדֻבָּר?
|
נַעֲשה נִיסָּיוֹן לְשַׁפֵּר הַמַּעֲלוֹת
(פֹּה וָשָׁם)
לְנַיֵּד הָרוּחוֹת לַכִּווּן הַנָּכוֹן
|
היא הייתה בטוחה
שהיא זו שמאירה לה את היום
שהיא זו שמאירה לה פנים
היא הייתה בטוחה שהיא זו שאותה הוא בוחן
|
אני עפר לרגליך
הולך לאורך
צועד אחריך
באש ובמים
|
לסופקים כפיים
לבוטשים רגליים
לשומעים סרה
לאומרים מרה
|
וירא אלוהים כי רבה רעת האדם בארץ...
ויינחם אלוהים כי עשה את האדם בארץ...
ויאמר אלוהים: אמחה את האדם אשר בראתי...
כי ניחמתי...
|
אין אפשרות לדעת זאת
אין כלל אפשרות.
אך ברגע זה ממש
נלכדה איילה בעמק האלה
|
הם ניכרו בזמן קדום מאד
הם נוצרו לפני הרבה הרבה שנים
הצרכים הבסיסיים.
נכון-
|
רק להלכה
לא למעשה
רק למעשה
לא להלכה
|
ולו ברמז-
מה הרמז?
על מה הוא רומז?
במה מדובר?
|
בינתיים דבר לא קרה
מאום לא אירע.
הכדור מסתובב בקצב אחיד
הלבה זורמת בכיוון אחד.
|
ננשפה החימה החוצה
נאספה העברה אל עמה
התכנס הכעס פנימה
כחזיר השב אל דירו
|
יש צליל
אין צליל
יש פריטה
אין פריטה
פריטה על גיטרה
פריטה של דינר
|
בלילה בשקט
בלילה בחושך
עולה המהום עמום
המהום דמום
|
שבשבת הרוחות-
יצור צנום
יצור צנוע
כזה שלא מרים ראש
|
מַבָּט לְאָחוֹר-
אֵינוֹ בַּר-תִּקּוּן
הַכֹּול בּוֹ נָעוּל וְחָתוּם
הַכֹּול בּוֹ סָגוּר וְקָבוּעַ
|
מִתְעַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ
נָחוּשׁ לְהַבְקִיעַ
לַחְדֹּר אֶל הַבַּיִת
לְהָרְסוֹ מִבִּפְנִים
|
האם מה שלמדתי היום
יוכל להועיל לי מחר?
כשם שמה שלמדתי שלשום
הועיל לי אתמול
|
באתי לבדוק אתכם
איך זה היה
לשמוע מכם
איך זה עבר
|
זהב בהוראת-
מעשה חושב
מעשה נחשב
מעשה נאהב
|
כולכם מוזמנים לטקס הברית
כולכם מוזמנים למסיבת השירה.
עוד מעט יונף איזמל המילה
עוד מעט תרעפנה התשורות
|
לְיַלְדָּה טוֹבָה
בְּשֵׁם חַיָּה-טוֹבָה
יֵשׁ חָבֵר קָטָן
חָבוּשׁ בְּכּוֹבַע
|
ישנם אנשים שכאלה
שיוותרו לעד זה עם זה
יוותרו זוגות לעולם.
|
אינו דורש מיומנות מיוחדת
מקצוענות יתירה
הדרכה מכוונת
הכשרה ארוכה
|
מה אעשה לזיכרון כי ייתם
כי יכלה מן הארץ.
גם אם אמצוץ את אישוניי
גם אם אקרע את עפעפיי
|
לאחר שנים רבות אני נזכרת
בילדה TERRY
באמה הזקופה, התמירה
הלבושה רק ג'ינס וטריקו
|
מדריך דרך על ראשו הקטן
בתוך הבריכה
כשקפץ על המים.
|
יצאתי לרחוב
כמדי יום ביום
כמדי בוקר ובוקר.
המדרכה הייתה רטובה.
|
אני הולכת שוב לבית-ספר
צועדת בלב מפוחד
אך ברוב עניין.
|
מתעקש להגיע
נחוש להבקיע
לחדור אל הבית
להרסו מבפנים
|
הייתה מבטנת אוזנה
כקיר אטום
מרעשי הינקות
מהמהומי קטנטנים.
|
זרועות של ילדה רזה
ילדה כפי שהייתה
לפני עת מרובה
לפני שנים
|
התדקק העור
התקרב לקצה
נעשה עדין ורגיש
נעלם השיער
|
והאיש זקן בא בימים
וישמח לראותם
עוברים
וישמח לראותם
|
האיש החשוב
נקבר בחלקת גדולי האומה
שם נחפר קברו
קבורה גדולה
|
חדד את שיניך
הדק אותן
חזק אותן חזק
|
שעל אחר שעל
שעה אחר שעה
עובדות השעות
בחריצות מרובה
|
נעשה ניסיון נואש
לדחוף את הדלת
להדוף את השער
|
ענן משנה צורתו מול עיניי
והשקט מופר
לא יציב
לא מוכר.
|
אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רוֹאֶה
אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין שׁוֹמֵעַ
הֻושְׁלְכוּ לִמְחִלּוֹת
נִכְלְאוּ בְּמִכְלָאוֹת
|
הִתְרוֹעֲעוּת מֻפְרֶזֶת
הִתְרָאוּת מֻוגְזֶמֶת
חִבְרוּת יֶתֶר
חֲבֵרוּת גְּבוֹהָה
|
וְרִידִים כְּחַלְחַלִּים
מִסְתַּבְּכִים בְּתוֹךְ סֹבֶךְ
שַׁמְנוּנִיִּים וּתְפוּחִים
בּוֹלְטִים לְמַבָּט
|
במסעדת "הכפר"
מגישים חביתה
עטורה בשמנת
ירוקה מעשב.
|
במגרש החברה
עומד שטח פנוי
לא בנוי
מוכן לבנייה
|
חייב שיהיה מיקוח
חייב שיהיה ויכוח
חייב שיסערו המוחות.
אסור למאזניים להיות שקולים
|
סלנו ביד
עמוס בארבעת המינים
עמוס בשבעת המינים
בפסיון ובדג
|
אתה מסתכל בראי.
בראי שבקיר.
מאות פנים ניבטים אל עינייך
פנים זרים.
|
בקע בו שולחן מאריח
ערוך ובשום מתקרובת-
חמין ותופין
דג ופרלין.
|
בחדר האוכל
אוכלים האורחים
ארוחת מלכים
מתארחים
|
כל אדם באשר הוא אדם
ינהה אחר המצוי
באשר הוא מצוי
|
ויטמינים טובים
חיסונים נחמדים
תחליבי הגנה
|
המשיך לעבוד
כתמול שלשום
כדרך שיגרה
המשיך במלאכה
|
הייתה כאן התערבות אלוהית
בחופשה.
שהייתה כל כך מרהיבה
שלא יתכן שהיה זה אחרת.
|
מכינה ארוחה
כראות עיניה
לפי רצונה
(מתכון, כמות)
|
חוקרת חובבת
אוכלת בערב
שוקולד ועוגה
מרנג וגלידה
|
עין סקרנית
עין חודרנית
חודרת-
זכוכית משוריינת
|
חיילים ארוכי צוואר
רכובים עלי כרוב
נישאים על עב קל
ושר צבא לפניהם
|
קיבלת כגמולך
גמול גדול
חתכת בנתח
נתח רב
|
לעולם לא אכתוב
שהברווז צולע
והוא אכן צולע
|
בלילה
בין אשמורה אחת לאחרת
באשמורה אחרונה מאוחרת
התפרצה השירה
|
ישנם ביטויים
שככל שתתעמק
שככל שתתאמץ
לפרשם-
|
מלאכתו מלאכת פנים-
יתרון בעמל
אמת במעשה.
תוצאתה-תוצאת חוץ
|
אני מחככת ברכי זו בזו
כראש גפרור במשטח גופרית
עד תבער האש
עד יעלה עשן לבן.
|
רבים רבים הצטופפו בשערים
התגודדו בפתחים
בדרכם פנימה.
|
ריח אלוהים ורוחו
ונוגה לו סביב.
|
התאבכו עננות אבק
נערמו ענני חושך
נשבו רוחות ענק
כבד כובד הכבידה
|
כל עוד נמצא כדור בקנה
והקנה יורה
קיימת תקווה טובה
|
על מרבד ירוק
בכר הדשא
יושבים מחסנים
ובידם מחטים.
|
ברחבת הדהירה
דוהרים שני סוסים
סוס שחור
סוס לבן
|
נועדה בוקר בוקר
סביב שולחן עגול
להשמיע דעה
לטכס עצה
|
יבנה לו בית
פרי תכנונך
לארח אותך
בימות חגיך
|
ראיתי את 7 הפרות הרזות
אוכלות באחו
לוחכות במרעה
(היו אלו 10 בכל מקרה)
|
כמה שונה היה זה החלום
כמה משונה
כמה מדכדך
כמה מדכא.
|
חלמתי חלום
והנה בחלומי
אישה גדולה
לבושה בגדי מלוכה
|
חמה,
חברתנו הגדולה
מסתכלת על שדות-התירס הגדולים
שדות צהובים עד קצות עין
|
צועדת בלאט
צועדת לאט
בצנעה
בצעד בלתי ניכר.
|
עד קצה הקצה
עד קץ הקיצין
עד קצה עיינות העין
עד קץ מישור המישוש
|
בעל הבית
גיבור חנוכה
ערך לאורחיו
סיור מוקדם
|
חסר לנו מסר היום
אנחנו כל-כך עייפים
למוח אין כוח לטרוח
לנפש אין מרץ לתעות
|
במערות אשר באבן
בתוך כוכי קברים
טמונים בני הכרתי
טמונים בני הפלתי
דבוקים להם יחדיו.
|
שהוא גם מרפא
וגם מרעיל
שהוא גם מצהיב
וגם מרהיב
|
המסר שנמסר
לא נמצא ראוי.
הפרי שבשל
לא בשל דיו.
|
לא עוד מוך רכרוכי
לא עוד רכיכה מרוככת
לא עוד סיכון חמקמק
ממנו ברחת עד עכשיו
|
שמחה להד
המהדהד
כל רעה חולה
כל הד רע
|
אני כותבת על קבלת הקנייה.
קבלה יעילה
קבלה יזמית
קבלה רבת-מעש.
|
חשופית קטנה
ללא קסדת פלדה
ללא אפוד קרמי
קונכיה חשופה.
|
אנו עושים דברים
למלא הזמן
להעביר הזמן
להרחיק הזמן
|
אִם נְחָקֵּר-
לֹא נֵדַע לְדַייֵּק
בְּדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת
בְּדִקְדּוּקֵי דִּקְדּוּקִים
|
טבעה השמש במימי הים
השמש כולה
קרן-אור אחרונה
בכל שפת המים
|
מתי הילכו בם
מקלות הליכה
מקלות הליכה
שסייעו למסע?
|
בשמיים ממעל מסתחררים להקי העורבים
מנפחים לעברי ריאותיהם הרעות
בחרפות?
בנאצות?
|
בחווה, בחמת גדר
מחליקים תנינים על המים.
פרצופם צוחק
אך פניהם אינם לשלום.
|
אכזבה מהטבע
היא דבר לא טבעי
לא ענייני
לא מתקבל על הדעת.
|
אינה מרפה
אינה משתנה
אינה מתפנה
אינה מתגוונת
|
נשבה רוח גדולה
נחיל-הרס שחור חתך ת'שמיים
נעשה לרוח משקל
נכונה לה מידה
|
שיגרה שיגרה
כל-כך חשובה
כל-כך מיטיבה
כל-כך אהובה
|
בשעת-צהריים אחרת
נפלו עליו השמיים
רעדה הקרקע
אי-סדר ממעל
|
שורש חפור
אינו חפור די עמוק
לא התחפר כיאות
לא התחפר בשכנוע.
|
מנענע תינוקו בזרועו
לפנות בוקר.
מלטף את ראשו
מרגיע הבכי.
|
ההיתה זו טעות
טעות מביכה
או שמא הייתה זו טעות מכוונת
טעות שטמונה בה
|
אם ניחקר-
לא נדע לדייק
בדקדוקי עניות
בדקדוקי דקדוקים
|
אֶת יוֹם-הַהֻולֶּדֶת
זָכַר כָּל שָׁנָה
מִדֵּי שָׁנָה
זָכַר וְחָגַג
|
בשביל הגישה
פגשתי אישה
הסבירה פנים
התענינה
|
הָרָקִיעַ נִמְתַּח עַד קָצֶה
הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירָה כְּדֵי הַצֹּורֶךְ
הֶעָבִים לֹא חָרְגוּ מִתְּחוּמָם
הָרוּחַ נָשְׁבָה בְּמַשָּׁב מְסֻיָּם
|
אֵין צֹרֶךְ בְּאֶחָד נוֹסָף
מִמֵּילָא לֹא יָבִין
מִמֵּילָא לֹא יַתְאִים
לִשֵּׁב עַל כֵּס
|
מַפְסִיד בַּתַּחֲרוּת
מַפְסִיד בַּהִתְעָרְבוּת
יוֹשֵׁב עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
בְּבִנְייָן רַב-קוֹמוֹת
|
גור נמרים נשכב לצדו
מגרגר, מתפנק
מגרד את ראשו הקטן בכפה
מחכך את גבו
מרגיעו
|
מתעורר עם שחר
קם לעת בוקר
לאחר תנומה קצרה.
|
הממופים מחכים
בחדר הגרעין
בפנים קפואות
בפנים חתומות
|
קול תרועה עולה ברחוב
הכול שמחים זה מזה
הכול טובים זה לזה
מיטיבים מבט
|
כל-כך קטן
עומד באוויר
מעל הפרח
כמו מסוק
|
טרחנות
טרדנות
ליצנות
גוזמנות
|
היא רוצה ללמדו
היסטוריה ומיתולוגיה
גאוגרפיה וביולוגיה
פסיכולוגיה וגאולוגיה.
|
אני רוצה להיות בידיה של יחידת אבטחה
כזאת שתבטיח לי
גדולות ונצורות
לא זוטות וקטנות
|
להעדיף האחת
על פני האחרת.
לקבוע מדרג
לפרט רק סגולות
|
הִתְיַישַּׁבְתִּי, בַּלַּיְלָה, עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
בַּחֲלוֹם-
בָּהִיתִי מַטָּה
תָּהִיתִי
|
ילד קטן-
מוצר לפני פיתוח
רכב שכור בלתי מאובזר
חומר ביד היוצר
|
ילד קטן-
עץ לפני לבלוב
פרח לפני פריחה
פרי לפני הבשלה
|
את יום-ההולדת
זכר כל שנה
מדי שנה
זכר וחגג
|
יום מצוין
יממה מצוינת
הכול מתנהל
כשורה
|
מצד אחד
אני בעד
מצד אחר
אני נגד
|
ניתן אף לומר
מעלל מהולל
מוסד מכובד
מנהג עתיק יומין
|
עליה זנוקה
מדיממת מעמקים
משקט, בלי קול
מיקום מקביל
|
עתה
משהוסט הווילון
נפתח החלון
הוסח מסך העשן מן העין-
|
דמיתיך בנפשי
לאישה גדולה
(בגלל הרייך
ובגלל עמקייך)
|
כל הפרחים שפעלו ביריד הפרחים של צ'לסי ב-2010
אינם פעילים עוד
הם מתו
ונקברו בקבריהם הקטנים
|
לאחר שני ימי מהומה
שלוש שעות המולה
עלה, סוף-סוף
ציוץ רווחה
|
הוא לא היה כאן עד עכשיו.
הוא לא היה כאן מעולם.
הוא לא המה במעי אמו ימים וחודשים.
|
לו היה לך עוד זוג רגליים
היית מיטיב עמוד
על משטח קטן
במנח איתן
|
עוֹד כָּךְ וְכָּךְ
שָׁנִים אֲרֻוכּוֹת
עַד צֵאת הַנְּשָׁמָה
|
"כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם"
דְּבַר יוֹם בְּיוֹם
וְאַתָּה תִּבְחַר אֶחָד מִתּוֹכָם
בּוֹ תִּזְרֹום
|
דַּקָּה-
צְדָקָה
דַּקּוֹתַייִם-
קְפִיצַת יָד
|
בבקשה-
אל תשפכו התינוק עם המים
קחו התינוק
יהא שלכם
|
יום יום
כל יום
נהג ברעך-זולתך
בכבוד רב
|
בפסק הזמן
בין מיתה ללידה
מכדרר האדם
כדור חלקלק.
|
בנינו בחול ארמון רב-תפארת.
אתה התנעת-הנעת
מנוע-קטנוע
בכף יד קטנה.
|
מבעד לחלון הארוך
הוא משקיף
על המעשים שנעשו
על המעשים בהיעשותם
|
אוהב לאכול לשובעה
לשתות לרוויה
ארוחה כיד המלך
שתייה-כדת
|
בשם רחש הלב
בשם רחש הרוח
הרחום והחנון
אני מתחננת
|
בדרך היורדת מטה,
בדרך היורדת על העמק
עומדים עצים רמים
ידיהם שמוטות מטה
|
לעיתים כך
ולעיתים ההפך
לעיתים זו
ולעיתים אחרת.
|
סרטן על החוף
כלב נגרר
נועץ כפותיו
מושך לאחור
|
איך זה שעשן שעלה
נידף וכלה
והדונג נמוג ונמס?
|
כל הנחלים הולכים אל הים
זורמים מהר
הולכים לאט
נכנסים למים
|
עכשיו, שלא היה בי עוד רצון
לצאת אל העולם
עולם גדול
עולם רחב
|
בציפורן חדה
בגוף מלא דיו
בעצמאות מלאה
ללא התערבות מבחוץ
|
דרוך על מרצפת קשה
על קרקע בטוחה
הנח כף-רגל כבדה
להיטיב יציבה
|
נותרה עוד שעת אור עד לשקיעה
בטבורה של עיר
בעיבורו של כפר
ברחוב הומה אדם
|
הקטנים גרים על הלשון
והם עמיתים.
קטנים אחרים סמויים מן העין.
היכן הם גרים?
האם הם טורפים?
|
כשאני מועלבת
אני הופכת
לחתול מפוחד
לכלב נבגד
|
מה טעם לכתוב-
על כלב רחוב
על ארוחה כבדה
על ארוחה דשנה
|
בחוץ שררה אווירה לעילא
נשבה רוח קלה
זרחה החמה זריחה מתונה
פרחה הפריחה
|
אש פשטה בפאת המתבן
ומכאן התגלגלו הדברים
כצפוי, כסדרם
|
חופשי-
התנמנם לרוח הים
נישא עם זרם המים
נח על מי מנוחה
|
זה ארבע שנים
יום יום
לילה לילה
כל היום
|
מוליך דמיון לדימוי
ממלא דימוי במילה
משפד מילה בשורה
מסליל שורה אל משפט
|
כי שם מתבצעת העבודה
נעשים הדברים
נרקמת העלילה
|
סיבוב המפתח
פותח הדלת
סיבוב השבשבת
משיב רוח טובה
|
קצת עבודה
קומץ הרפתקאות
לידה או שתיים
מחלה קצרה
|
חיות בצפיפות
גרות ברעות
משתפות פעולה
בעת אכילה
|
לולא כל אלה
הייתי מתפרקת
הייתי מתפרצת
הייתי מתנפצת
|
מזלגות, מזלגות
שלופים לשמיים
קילשון ביד פוסידון
|
שוכב בחיק כרך נוכרי
כמו היה זה חיק אם
מיד מרגיש בן-בית
מיד מבין השפה
|
לפעמים הרעיון
יפה כשלעצמו
|
אם לא אתפוס ת׳מקל בזמן
ייעצר המירוץ
אם לא אחזיק בחבל בשני קצותיו
אחמיץ הזדמנות בצד האחד
|
אני רואה ילדים במשחק
ואיני מקנאה
אני יודעת מה צפוי
מה מחכה
|
על כן ישב איש בביתו
וימתין ללא מעש
עד בוא הבשורה
עד בוא הבשורה
כי קלו המים.
|
אם רק אצליח לתפוס את השיר בקצה זנבו
יישאר בידי.
תחילה יפרפר עוד מעט
אך בזאת הפעם לא יישמט.
|
איך שלא תסתכל על זה-
מסע ארוך
ארוך ומפרך
משא כבד
עמוס ונערם
|
לוח המודעות מתקלף והולך
הולך ונחשף
מספר את סדר הפעולות
חושף את סוד העיתים.
|
סרח העודף
ממש מיותר
לוח השיש
חזק לא נשבר
|
מצד אחד
רב-זקן לימוני
מהצד האחר
ירקה מפוספסת
|
על תפקידן בכוח
על פעילותן הענפה
בהגנת הפנים
משני הצדדים
בהבעת המבע.
|
בחדר הלידה
ללא ציר בלי כאב
אני יולדת ילדים במאות
ומשדי נשפך החלב בקילוח
|
וחבטה אדירה
העובר שפוך לרגלה
והנאון נעוץ בליבה.
|
הרפה השריר
כפוף הראש
הנח למוח
|
ריח השלג יעמוד בפיסגה
ורוח הקור תידהר במורד-
בצהלות סוסים
בריקוד שעירים
|
עבים מתגרדים זה בזה ללא הרף
מפירים את השקט
מפירים את החושך
אינם מניחים ללילה לישון.
|
שבכל עין ועין
ירד הירוד
נחסם האישון
נשתררה עלטה מלאה
|
אני אוהבת ביטויים שקפאו
אני מנסה להפשירם.
למשל אותו ביטוי
נתעב וצדקני
|
היש לה יעד?
היש לה מטרה?
והיא צועדת בטור
והיא מהלכת בשיירה.
|
לכודים-
בין 4 קירות
בדלת אמות
בין שמיים וארץ
בין עיתים וזמנים.
|
לכותב השירה
לטווה משבצת זהב
לרוקם-מעשה רוקם
לחושב-מעשה חושב
|
הוא יודע להביא רפואה לגופו
הוא קרוב לעצמו
הוא מודע לעצמו.
|
אפרים שלמה
ויוכבד חוה
אופים
מאז 1870
|
אם אך ייפתח פתח בחומה
תוכל לעבור
מבלי לחבוט בקיר ראשך
מבלי לספוג פצע, חבורה ומכה טרייה.
|
עברנו בה
כבתוך מסננת
כבתוך כברה
|
אוזנייך-
כשתי קונכיות
כצדפים וורודים
מונחים על החוף
|
שרתי על תינוקות
שרתי על זקנים
שרתי על פירות
שרתי על ירקות
|
לקול מפץ זגוגיות
לאור אש הארובה
והעשן הלבן
הבוהק, משתקף בתוכן
|
מרסל מתערסל
קל קל כציפור
לעת בוקר.
|
סבכה מברזל
חוסמת הפתח
יציקת האשם
אוטמת מבוא
|
כדי לעורר חיבה אלינו
לבצר הקשר
לחזק הזיקה
בינם לביננו.
|
משחות מריחה
תמרוקי משיחה
חבילות טיטולים
ערוכות לכריכה
|
יש להיזהר
מזמן לא צפוי
ממקום לא ראוי
מאתר לא מתוכנן
|
הכל היה ערוך ומוכן
דבר דבור על אופניו
והאופן החל שועט קדימה.
|
סביאה וזלילה
זלילה וסביאה
לא יודעת שובע
לא יודעת נפשה.
|
זוממת שעות
בתוך קן ציפעונה
חורצת אותה
|
כיסוף כסף
זיוף זהב
לשון נופל על לשון
לשון נופל על לשון
|
אם כך הדבר-
מוטב כי תאטום שפתיך
תנצור לשונך
תגזור על עצמך
|
עומדות היו רגלינו
מול שמים כחולים
מול אגם כחול
מול אביב מחודש
|
אוֹיָה, אוֹיָה
טֶרֶם יְצוּר
לֹא נִלְקְחוּ מִדּוֹת
לֹא נֶעֶרְכָה מְדִידָה
|
הֻנְּחוּ לְפָנָיו
ק"ן טְעָמִים
ק"ן טִעוּנִים
אַף לֹא אֶחָד מֵהֶם הִתְקַבֵּל
|
בִּנְקִיטַת חֵפֶץ-
מַשְׁבִּיעַ שְׁבוּעָה
מַשְׁמִיעַ אָלָה
אוֹמֵר דְּבַר-מָה נוֹרָא
|
מְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים קָשִׁים
כְּיֶלֶד בְּיוֹם פֶּסַח נוֹשָׁן
כִּסְנָאִי נַבְרַן
הָרָץ עַל פְּנֵי דֶּשֶׁא
|
זוּג זָר פָּלַשׁ לַמְּדִינָה
רַק לֹא מִזְּמַן
מַהֵר הִתְאַקְלֵם
מַהֵר הִתְעָרָה
|
מַרְאוֹת נְמוּכִים מִן הָעַיִן-
עַיִן דּוֹמַעַת
עַיִן בּוֹכָה
עַיִן אַחַת
|
כְּדֵי לְהַסְפִּיק-
לִרְאוֹת הַכֹּול
לְהַכִּיר אֶת כֻּלָּם
|
תמיד, תמיד הבצל הוא האחד שזוכה בכבוד.
האחד שטומן את הסוד.
שכבה אחר שכבה
קליפה אחר קליפה
|
בדמותו דבקה דמות נוספת
דמות מאוהבת
עוד נפח
עוד משקל
|
תחת ערימת אשפה
תופחת עולה
צומחת גדלה
מצחינה
|
מזה זמן אני מבקשת
לתאר מבוכה
או קשה ממנה
בושה.
|
כמטחווי נוצה
במרחק הליכה
לא רחוק מהבית
על ספסל בשדר
|
ניסיון לעצב תמונה ברורה
התמונה מטושטשת
ריקה מבשורה
|
מבחן רורשאך
הטוב במבחנים
החשוב שבהם
|
הלך החבל
אחר הדלי״
למלא מים?
להטביע הדלי?
|
הולך על משטח-זרדים יבש
מרשרש
|
אנשים לידם
רוקדים מסביבם
לבושים חג-
בגדי סוף העונה
|
עין היען מתנשאת וכסילה
זקוקה למורה, לכיתה ולזום
ללמוד קצת חוכמה
מעט דרך-ארץ.
|
זוג צועד לגדת המים
במלוא לבושם.
רחוקים זו מזה
מרחק מטר או שניים
|
רע שכבר קרה
רע שכבר אירע
עניין בלתי מחיק בעליל
משימה בלתי אפשרית לכאורה
|
בהיכלך אשר בעמק
נברת בידך הכמושה משנים
במעיהם של עוללי
הכנועים הצנועים.
|
קצירת קומתו
גרמה למותו
בלי רמז קל
בלי סימן דק
|
כאן תם רכס הכרמל.
עד כאן יבוא בכוחו
ומכאן-
כתף הר מושטת
|
לאלוהים לא היה דבר
וחצי דבר
נגד מגדל בבל
נגד הבניין עצמו
|
כמו חשבונייה
כמו מגרדת כביסה
לכביסה לבנה
על נהר
|
מגומחת עפר
ברום הפסגה
בגומה צרה
בפני ההר
|
במדידת לחץ-דם
במרפאת אחיות
מדד המד
יותר את הלחץ
|
בקדמת החצר
נפרסה מדשאה
צומח בה דשא עלוב-
דשא לא דשא
|
מה בין אופטימיסט לפסימיסט
בין בור תחתיות לרקיע שביעי
בין שורד לדועך
בין דולק לכבה
|
ישנו משל
שהנמשל לו
פשוט
שהנמשל לו
|
מרחוק נראות רגלי המבשר
הן טופפות
נוגעות לא נוגעות באדמת הארץ.
הן תופפות ברוך במדרון ההר הקשה.
|
זו מהתלה
להמחשת הדוגמה
זו מהתלה
היפה לשעתה
|
אֵינִי בְּנוּיָה
גַּם אֵינִי פְּנוּיָה
לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְייָן אַחֵר
|
מוֹפַע רַמְזוֹר קָצָר
דִּמּוּי "לֹא נוֹרְמָלִי"
דִּמּוּי מוּבָן מֵאֵלָיו
|
אֵלִים נִסְתָּרִים
אֱלוֹהֵי מִסְתּוֹרִין
יוֹשְׁבֵי בַּמְּרוֹמִים
בּוֹרְאִי עֲנָנִים
|
ליבי פתוח לדבר המבשר
אוזני כרויה לבשורה.
ריאותיי הומות נהמת רווחה
לחיי אדומות משמחה.
|
ימיך מעטים, בן אדם
לילך רב.
הזמן הצר שהיית
והזמן הרחב שאינך.
|
מוסר מסירה
מכוון אל השער
מבקיע השער
שער ההבקעה
|
על ענף עץ אגוז
לא מונח אף אגוז
אף לא אחד.
יונה יושבת עליו.
|
הוא נושא אותה על כפיים
שפל רוח
מאהב משוטה
|
באוויר עוד תלויה הביצה
ביצה שטרם נולדה
כשניחת הגרזן על עורפה
בעורמה
|
עציץ אחד
ובו פרח פורח
בין עציצים לרוב
חפים מעפר
|
לו היה לנו
עוד אחד כמוהו
לו היה לנו
עוד אחד כזה
|
צלילים אהובים
כובשי יבשות
חוצי הימים
צולחי העיתים
|
אני מחבקת את גופך הגוסס
את ראשך הרזה.
אני מלטפת את שערך הקלוש
את בשרך הצפוד.
|
ביקשתי מהיום שישתהה עוד קמעא
שלא ינוס על נפשו
שיישאר בתמונה
ימתין רגע קט
|
על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים
הפקדתי שומרים
כל היום וכל הלילה
|
מזמור לפטיש השניצל
הבוטש וכותש
הולם חזק
בבשר המת.
|
השמיים פרושים בכחול ולבן
הגלים רצים עד קו המים
מכסים עליו
טופחים לצדפי-החוף על גבם
|
נתון בקופסה
נעול בקופסה
אטום לרעשים
סגור לסביבה
|
אני מאזינה
אני מצוטטת
אני מתמללת-
נוקטת לשון מעט גבוהה
|
על המצוק במדבר
נוצקה מחשבה זו
דבר לא הפריע.
|
העניין אינו עוזב
אינו מרפה
לוחץ ראשך בחוזקה
לופת צווארך בכוח
|
הן יכולות לצעוד תמירות וסדורות
בשביל המוביל היישר אל הבית
הנייד ביד
הגבות צבוטות והלחיים בשלות
|
בשפתיים שחורות
ועיניים לבנות
ונעלים מחודדות
ושחורות מאבק
|
אולי אטרוף את נפשי
אולי אשים את נפשי בכפי
אקפוץ לתהום
|
קושר עצמו ליודעי-דבר
קושר אחרים
בקורי-עכביש
גוזל דעתם
|
על גג הבית עומד דוד שמש
מספק מים לאמבטיה גדולה
המים אינם חמים
אתם יודעים pourquoi
|
אחיהן גדול
אחיהן חזק
יכול לבוא גם לבד
יש בו משום הגסות
|
מזהירה בתחום התמחותה
מקצוענית גדולה
מחממת לב עולם ומלואו
שוזפת גופו
|
הן כולן כבר כאן
הן פזורות בכל עבר
הן נפוצות לכל עבר
הן כולן ממוספרות
|
אני חולצת פקק מבקבוק.
הפקק נתקע.
אני מסובבת מסובבת
בסבלנות מרובה.
|
הולך ונוצר
בחלל הצר
בין תקרת הצוואר
לגזע המוח
|
אני רוצה למצוא פצלים של שמן!
ואין זה משום שאני זקוקה לשמן או לדלק
כדי להתניע את גלגלי
כדי להדהיר את סרני.
|
פרפרה בכנף
טלטלה יקום ומלואו
מקצה האחד ועד לסופו
|
מתחת לבית
רכב זיפות
מרעיש האוויר
משמן הקרקע
|
אשרי אדם מפחד תמיד
תמיד חושש וירא
תמיד ירא ורועד
|
ציפור אחת
שתיים ביד
שתיים על עץ
|
לצוד דב
אין זו בעיה
סביב ביתי משתרעים יערות-עד
שוכנים משכנות הדובים
|
בחסות השמיים
תחת מעטה החמה
התבצעה פעולה
שאינה עבירה
|
מה יצרנו?
יצרנו כזב.
בזבזנו זמננו לשווא.
צרכנו אנרגיה שלא לצורך.
|
לפעמים הגוף שלי
יותר זקן מהראש שלי
כפי שמצביעים פני השטח
כפי שמעידים פני השטח
|
נוכח בעיר
נוכח בכפר
נעדר מן העמק
נעדר מההר.
|
אני עושה לעצמי בעיות
כדי למלא יומן אירועים
כדי לברור מבחר סכנות
כדי לחוות יותר חוויות
|
היא מכינה עוגת טורט לאורחים
עוגת-טורט לבנה
מכניסה העוגה לתוך התנור
מחכה
|
בלילה-
הצע המיטה
עלה על יצוע
הנח הגוף במנח מרווח
|
אדם מבקש לשכוח
והזיכרון-
נוגס בו, נוגס בו
במלוא שן, בחוד שן
|
ההר מתגבה מעל שיפוליו
הגבעה מתרוממת בכל כוחה
ככל יכולתה
|
אוכל כזית
קב חרובים
מערב שבת לערב שבת
מסתפק במועט
|
נעמדו מדי פעם
מול חלון ראווה.
דמותן השתקפה
בתוך המראה
|
מראות נמוכים מן העין-
עין דומעת
עין בוכה
עין אחת
|
עדיין פעלנו את פעילות היום-יום
זרענו זרעים בקווים ישרים
שתלנו פרחים בשורות בגן
בנינו חומה עגולה סביב הבית
|
לפנתר סכין בין השיניים-
רק הוא יכול לבצע
רק הוא יכול לעשות
|
הפשילו זרוע
הושיטו יד
הגביהו כתף
|
משהגיעה שנת 2020
היינו צריכים לדעת
היינו צריכים, לפחות, לחשוד
שמשהו עומד לקרות
|
שומה על כל אדם
שיעשה שומה עצמית
שיעשה חשבון נפש.
אם לא בכל יום
|
הקור גובר
הקור מתגבר.
לדנים דמינו
לשבדים הושווינו.
|
ימים טובים
ימים רעים
ימים שחולפים בלי משים
|
מערבל הבטון
מתגלגל מול עינינו
בגוף שמנמן
בנפש חפצה.
|
הרכבת השלם הוא מעשה נועז
לא דבר יום ביומו
לא עניין של מה בכך.
|
בשתי רגליים נצמד לקרקע
BOOTS ON THE GROUND
קרקע קשה
|
שוכב התינוק בעריסת יניקה
פועה פעייה רטובה, רעבה
אינו יודע מה הוא רוצה
אינו יודע מה הוא עושה
|
בביקור בעיר ליון
צעדתי לגדת הרון
עד היפגשו עם נהר הסון
וצעדתי לגדת הסון
|
שלום וברכה למשפחת עכברוש
אשר מילאה את ביתי באשפה.
צבעה הקירות באפור עכבר
נענעה לעברי את שפמה בחוצפה.
|
לכל הר צורה משלו
לכל רכס תכסית מיוחדת
חרוט וסהר
שן דרקון וכיפה
|
כשנעזב המוח מיושביו
כשנעזב המוח מהגיגיו
כדירה שרוקנה
מריהוט ותושב
|
עוד שיכר לגוף
עוד שיקוי לפה
עוד סימום
|
היו ימים
בהם היה הכול-
מהוקצע
מסוגנן
|
אני בנויה למצבים מוחלטים.
בחורף, בגשם,
אל ישמע קול אדם ברחוב!
רעש חורף בטרם גשם
|
אל תבוא ברגל גסה
אל תיכנס ברגל גאה
כי שם נפלו פועלי רהב
נפלו על חרבם
|
מצבי-הרוח נפרשים לרווחה
נפרשים בזמן
בשלל גוונים
בקשת צבעים
|
גרון מידלדל
פה שמוט מטה
עיניים-חולשה ועצבת
צעדים איטיים
|
ואם אינך רוצה לנוח?
ואם אינך רוצה לעלות על משכבך?
ואם אינך רוצה להיפרד לשלום?
|
מתכנס אדם
לתוך גופו
לתוך נפשו
גם על אלה
|
הוקפתי סביב מי שפיר
הוקפה גם בתי סביבה
אני בשעתי
היא בשעתה
|
בעמק ה-WACHAU הלכתי לאורך הנהר
צעדתי לגדת הדנובה מרחק רב
זרמנו יחדיו לאט
מעט לרוחב
|
אשתמש בכל מילה ומילה במילון
להדק הלשון
לדייק השפה
|
הייתה זו הזדמנות נדירה
הזדמנות ראויה לציון
הזדמנות שלא תחזור על עצמה
|
ברגע זה
באחו ליד
מזדווגים זה עם זו
ברוב נעימות וזימה
|
מרווח צר
מרווח לא רחב
מרווח כחיי נמלה.
|
מה יוסיף עוד יום עוד יומיים.
מה יוסיף לכאן ולכאן?
עד ישלם המועד
עד יתם הזמן
|
ביצה במחבת
ביצה, ביציה
ביצה באחו
ביצה חופשיה
|
ריצת דג מלוח
גולה פרפרית
משיכה בחבל
חיתוכה של עוגית
|
דריכה של ילד ברגל אחת
בסף מדרכה ובכביש
בסף מדרכה ובכביש
|
בחלקת השדה
גדלה שעורה
חלקת לשונה
לשון חלקה
|
האם אחווה כמחווה
תחזיק מעמד
תשרוד לעד
תשכון כאן לבטח
|
אני נמשכת משיכה יתירה אחר המילה.
משיכה שלא תתואר במילה.
משיכה שלא תופרז במילה.
משיכה אחר המילה משיכה.
|
זיפי שערה
בראשה הקרוח
בהינומת פלומתה
יסובו אחור.
|
מתהפכת עם כובע, גרביים ושרוך
מסובבת שמלה על אצבע קטנה
מתופפת בתוף,
מתכדררת לסדין, שמיכה ומגבת
|
כמו כלב נאמן
יקדם תמיד את פנינו
באור
לכל היותר
|
בזמן שנותר
ממשיך החרון והולם
ללא כוח בולם
ללא שיכוך וריכוך
|
על שולחן המזבח
הובערה האש
התאבך העשן
הועלה הקורבן
|
נכון, הדמיון כאן
איננו אחד לאחד
אך ברור כבר עכשיו
שזו אלגוריה
|
הוויולה-
אחות גדולה לכינור
אחות קטנה לצ'לו
(תלוי מאיזה צד מסתכלים)
|
עכשיו
משנסתיימה העונה לצמיחת הילדים
עליך להיכון
עליך להיכון לעונה הבאה.
|
הכול נגמר-
במתחם הסבירות
במרחב ההסתברות.
|
שמן הזית
אינו אוזל
עוד נוזל
אל הפך
|
מכופף ידיים
מרופף ברכיים
פושט זרועות
שובר גרם
|
קֻבִּיָּה זוֹ מָה הִיא עוֹשה?
סְעָרָה בְּכוֹס מַיִם
מַשְׁפִּיעָה עַל הַמַּיִם
מַשְׁפִּיעָה עַל כֻּלָּם
|
כְּשֶׁהִיא חַלָּשָׁה
הִיא מִתְרוֹפֶפֶת
אֶת עַצְמָהּ מְחַבֶּקֶת
אֶת גּוּפָהּ מְלַטֶּפֶת
|
ויהי דבר אדוני אל הנביא ביום ההוא לאמור:
הלוך וקנית לך זרעי כותנה
וטמנתם באדמה
וכאשר ינבטו
|
הכלב לחש באוזני
כי הגיעה עת הנביחה.
וכשנבח
נביחתו נעמה לאוזני עד מאד.
|
נדב הקטן
קם בבוקר מוקדם
השכים לרוץ אל הגן
|
אך הוא אינו נרדם
אינו נרגע.
והוא עייף
עייף כל כך.
|
אולי כל זאת איננו נכון
איננו חשוב
אולי סתם נדוש וזול
|
איך זה קרה שמכרנו הנכס
נכס כה חשוב בשבילנו
נכס כה נכבד
בעל ערך היסטורי
|
על פני הפסיפס
שרועים האורחים
שבועיים זה מזה
סבואים זה מזה
|
שיבה מאוחרת
שיבה מאחרת
שיבה עכורה
שיבה שאינה מתקיימת
|
הנעקב במעקב
על ידי 100 הנוקמות
הוכרע בקרב.
|
הנושא זר לי
אינו מוכר לי
ובכל זאת
אני מתעמקת
|
מורקמי אוהב אוזניים קטנות
מודיליאני-צוואר ארוך
רנואר אוהב פקעת שער אדום
רוזטי-שפתיים דשנות
|
ניחן בתבונה
תבונה טובה
ניחן בחוש
חוש מודע
|
עירוב עניינים
ערבוב מין בשאינו מינו
חיבור עניין לעניין
אינו ממין העניין
|
ויהי דבר הנביא אל אדוני ביום ההוא לאמור:
אי הפתח בפאת הפרדס?
אי קצה השביל?
|
היא לא רוצה להתנגח
היא לא רוצה להתנצח
היא לא רוצה לנצח
|
נמשה המשי מפיה
ממקור שחור רוטט
ממים עמוקים.
אילו פיתולי שמחה לה לתולעת
|
בכפר מכבים
מכבים-רעות
גר מתתיהו
עם חמשת בניו
|
באמצע הלילה
בחשכת החושך
טיפסתי על עץ גבוה
|
אני רוחצת את לשוני
לאחר שהתלכלכה
לאחר "שליכלכה".
|
נפל הפרי
נפל הפור
נגדע הבד
נכרת העץ משורש
|
לא ביער המחט
לא במערת האבן
כאן קרוב
ליד הבית
|
וְשֶׁלֶג יוֹרֵד
עַל לוּחַ צִפְחָה
הַנִּמְצָא בַּכְּנִיסָה
עָלָיו מְפֹרָט תַּפְרִיט הַמָּרָק
|
מָה רָצִיתֶם לְהַצִּיעַ
עַל מָה נִמְנַעְתֶּם לְהַצְבִּיעַ
מִמָּה חֲמַקְתֶּם עֲשוֹת
|
על פניו
נראה המקרה שקורה
נאיבי, בנאלי
פשוט וטריוויאלי
|
סגנון מרווח
קיבל קביעות
זכה במשרה קבועה
משרה מאד טובה
|
מתגבה הרקיע ממך והלאה
הולך ומתרחק
ומקומות רחוקים
מתרחקים עוד יותר
|
ב-7 בבוקר התעורר יובב.
פקח את עיניו
שיפשפן.
חשף את שיניו
|
הדם שזעק מן האדמה
נדרס ברגל גסה
הציפורן גרדה בקרקע
השערה התעופפה
|
מי שנחשק
ומי שנדחה
מי שאבה
ומי שוויתר
|
קורא התרנגול
קריאת השכמה
קורא ברוח
בכרבולת זקורה
|
הנה לכם הגורל בקפסולה אחת
הנה לכם הגורל בקליפת אגוז
ביערות האשוח, בשלג
|
כל מילה וכל סיסמה
אך מילה ואך סיסמה
בשער הצר.
|
אוכלוסיית הרחוב
נעימה למדי
ערבה ברובה
פיתחתי כלפיה חיבה יתרה
|
זרקי עוד ועוד תובנות
מכל הבא ליד.
זה כל הרעיון
זה עצם העניין.
|
שתי שורות שיניים-
שיניים גדולות
שיניים חזקות
לסתות מתוקות
|
מזל נקשר בגורלי
כחוט השני
כרסן סוס
ימשוך קדימה
|
למעשה,
לאחר מעשה
משנעשה המעשה
נחלטה ההחלטה
|
אך לעיתים נדרש המעשה
טרם בשלה המחשבה
ואי-המעשה
יותיר פצועים
|
מחללת את תומת השמיים
מבתקת את קרום הרקיע
קורעת בתוליו
|
הן שומעות על אותה מחלה ארורה
ופוקדות לוויה מכובדת
או שתיים.
|
הן רודפות אחר הדבר עצמו
הן מצביעות עליו כפי שהוא.
והן נרדפות.
|
אל הגשר הדרומי הגיע התליין
כרך את החבל סביב מעקה הברזל
עמד והמתין-
|
בבוקר מצב הדברים ברור ובהיר.
עולה היום במלוא שיפעת אורו
במלוא שיפעת אורכו
רחוק עדיין מחרדת סופו.
|
ניצבות לסדר
נעמדות ישר
עוברות לדום
להנפת הדגל
|
כאשר נחשפה השערה הלבנה הראשונה
ואחריה הסתערו רבות אחרות כמותה
ובהן נסתבכה הזיקנה
|
התרוקן המצבר
נעצר המסע.
גססה הסוללה
אבד הקשר.
|
הניחה הרגל בשפת-מדרכה
רגל סובלת
רגל כואבת
רגל חולה
|
במקום זה ניטע
לזכר אירוע נורא שאירע
עץ חיים.
|
זה קורה בשעת בוקר חמה
בשעה 11 לערך
יורדת השכינה על הארץ
מלווה בבני פמליה.
|
ימים רבים ישבה בינותם
ימים רבים נתנה את הדין
במושבת העונשין.
בין דב ונמר
|
שתלו בה תותבת
קדחו לה בלסת
בקדמת הפה
בין לשון לשפה
|
מסתובב לו אדם ברחוב
לאחר שנשפך מביתו.
בלי יעד
בלי מטרה.
|
לחיצה על שפופרת
היא פעולה נעימה
לשאיבת קצת צבע
לעיטור וצביעה.
|
פשט בגדיו
התפשט משעון הזהב
עלה על משכב
ושכב-
|
זהו רגע של בוקר.
החדר מואר
מוכה סנוורים
ועיני פקוחות
|
רימון כבד
על ענף דק
(פיגום רעוע)
"טוב למאכל
|
מצד אחד
כך וכך
מהצד האחר?
לא בהכרח
|
צועד הסיקסק
לאורך אגם
לצד הגדה
ליד קו המים
|
מפלסת השלג
כמו סכין משונן
חותכת שוליים
מותירה לבדן
|
שורר על אשת ידיד
שנשרפה
מרסיס של פצצה
פצצה שנפלה בגן מול ביתה
|
אם אמשיך
לטפטף חימה
״חמת עכשוב״
עד טיפה אחרונה
|
הדמיון עולה על כל מציאות
ולא ההפך
כפי שגורסים
ממציאי המציאות
|
שיהא כל יום ויום מימי חייך
דומה לקודמו
חוזר על עצמו
זהה לזולתו.
|
הוא ידע מתי הדברים מתחילים
הוא ידע מתי הדברים מסתיימים
הוא ידע לאן הדברים מתגלגלים.
|
והמשכנו ללכת
את היית יפה כפני הארץ
אך כבר רחוקה היית ושקטה
|
הערב יורד בקלות יחסית
ושום מחסום אור
לא ישים לו רגל
לא יעמוד בדרכו
|
אני ניבטת מבעד לחלון
אנשים אינם מפנים לי עורף
מנופפים בידם לשלום.
|
אני מנענעת
את ראשי השמנמן
צוואר נוצות מדורג
לאט, לאט
|
נעולה רגלה
נעל-בית מקש
אחוזה ידה
במלכודת דבש
|
אני יושבת במרפסת ביתי
צופה לרחוב.
שורקת פזמון מזמנים אחרים.
מנענעת כף רגל
|
היום הסתיים
בלא הבנה מסוימת
בלא תובנה נבונה
בלא ראייה ראויה
|
רוֹקֵן אֲרוֹנוֹת בְּגָדִים
דִּלֵּל מַדְּפֵי סְפָרִים
הֶעֱמִיד הַסְּפָרִים
בְּמַנַּח מְאֻנָּךְ
|
יָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ
בִּפְעִימָה אַחַת
בְּבַת אַחַת
בְּיוֹם אֶחָד
|
מִשּׁוּם כָּךְ אָמַרְתָּ
וְהִתְעַקַּשְׁתָּ
וְלֹא חָזַרְתָּ בְּךָ
וְלֹא וִתַּרְתָּ
|
לֶפֶת סְגֻלָּה
בְּצַד בָּצָל סָגֹל
אוֹ לַחֲלּוּפִין-
לֶפֶת לְבָנָה
|
אֱגוֹז לוּז-
אֱגוֹז שְׁחַמְחַם
מְאֹד מְעֻדָּן
מְאֹד מְסֻגְנָן
|
מִקְּצֵה קָדְקוֹד
וְעַד כַּף רֶגֶל
כָּתֵף, כָּתֵף
מֹתֶן, מֹתֶן
|
מִזְּמַן, מִזְּמַן
בֵּין זְמַן לִזְמַן
בֵּין הַזְּמַנִּים
נִפְתַּח מִרְוָח רַב
|
הָיָה זֶה יוֹם עֲנָנִי בִּמְיֻוחָד
בֹּקֶר קַר
מַצַּב הָרוּחַ הִשְׁתַּנָּה לְאַלְתָּר
בְּאֹפֶן נִיכָּר
|
לְמַלֵּא הַמְּלַאי
לְכַפֵּר עַל הַבְּלַאי
לְשַׁפֵּר הַמְּצַאי
לְפַצּוֹת עַל סְחוֹרָה חֲסֵרָה
|
זחל רב-מפרק
רב-חוליות
חרגול ירוק
זוחל לגובה.
|
עדי הראייה ראו והעידו
עדי הראייה העידו כי הבינו.
את שראו-רומם את רוחם
על כן העידו.
|
אולי לא היינו צריכים לבוא לכאן מלכתחילה.
אך מי שאל אז
מי הביט נכחו וראה לפניו את בנו
את השה לעולה.
|
עד שלא אמרתי אהיה נהר
עמדתי חצץ בערימת חצץ.
עד שלא שטפו במימי הצללים
ואמרו כי טובים המים
|
גְּרִיסַת הַכָּתוּב
גְּרִיסַת הָעַמּוּד
גְּרִיסַת דַּף מַחֲשָׁבָה
|
חִיכִּיתִי בַּפֶתַח
כְּעָנִי בַּפֶתַח
לְמִשְׁפַּט הַמַּפְתֵּחַ
לַמִּשְׁפָּט הַפּוֹתֵחַ
|
בשנות שמיטה
עומדים שדותייך בשלכת
שדות-בור שחונים
ריקים מטנאים מלאים.
|
קשה לדעת
איזה כלי חמר אייצר
איזה עוגה אחלץ מתבנית אפייה
איזה בצק ינתר מתבנית הקפיץ
|
יושבת העוגמה
עגומה
רכונה
קנקן יין מונח לצידה.
|
חיכיתי בפתח
כעני בפתח
למשפט המפתח
למשפט הפותח
|
ציפור אמיצה
ציפור בת-חיל
ציפור חכמה
|
בשעת הסעודה
נפל פתאום שקט
השתררה דממה
בגלל מילה שנזרקה לאוויר
|
לא ניתן עוד לחמוק מלומר
אמירה חשובה וברורה
אמירה נחרצת, צודקת
צודקת מאין כמותה
|
רוקן ארונות בגדים
דילל מדפי ספרים
העמיד הספרים
במנח מאונך
|
אב עוזר לבן
אם לבת
בן לאב
בת לאם
אוהב לאוהב
|
חבילת הפרחים
בה אוחזת ידך
תבשם האוויר
לאורך הזמן
|
הקם לך מנוף חזק
עגורן ענק
להניף המשא
להרים הנטל
|
קשוט עצמך תחילה
צא מביתך
בית הזכוכית
צא ממעונך
|
ביקשתי מהיום שישתהה עוד קמעא
שלא ינוס על נפשו
שיישאר בתמונה
ימתין רגע קט
|
דיווח ארוך
פירוט מפותל
מרבה דוגמאות
רוחש השוואות
|
נטעתי רגלי עמוק בקרקע
נטעתי רגלי בקרקע הקשה
ועמדתי על שלי.
|
אני גרה בתוך שטח הפקר
אזור מופקר
הפרוץ לכל רוח
לארבע רוחות
|
זיקנה לא ברורה
עניין לא מובן
לאן היא הולכת מכאן
בזוג רגליים שבורות
|
לילד קטן
לזקן גדול
קשה מנשוא-
העלבון.
|
לעשות את הטוב
לעשות הישר
לעשות הדבר הנכון
בזמן הנבון
|
עד סוף השבוע
ייפתר העניין
היום כבר שישי
והזמן דוחק
|
לולא הייתה הדרך מבוססת בבוץ
הייתי הולכת בה
לכל אורכה
חולפת בנועם.
|
הראיתם בעיניכם
חתול עוזר
חתול שומר
חתול צוחק
|
הניחו להם להתבוסס בסחי סכלותם
בשיח איוולתם
בשיא טיפשותם.
אני- במו אוזן
|
נשבר הענן מעל
נשמטה הקרקע מתחת
כשמיטת השביעית
|
כסלסול קליפת הלימון
כסלסול קנוקנת הגפן
כסלסול תלתלים מוכים כמשי
כסלסול הכינור בגומחת הלחי.
|
לפני המפתן
עומד בן-אדם
ניצב על הסף
|
על סף הדלת ניתן עוד להתחרט
לא להתגלגל פנימה
לא לנקוט עמדה
לא לקחת צד
|
בטחונו של האומר:
"רק כך
לא אחרת
לא עכשיו
רק לאורך הדרך"
|
זורקת זרעון
לכאן ולכאן.
לכל דיכפין
לכל עובר אורח
|
הברק והרעם
זוג מהשמיים
האחד מבריק
האחר מרעים
|
אל תאגור מררה
עמוק בתוך כליותיך
במרווח בין שתי עיניך
|
היא אף פעם אינה מסתפרת
מגדלת שער
השער מכסה לה את העיניים
משתפל לכתפיים
|
פריה רוחש תולעים קטנות
תולעים לבנות
תולעים נעימות
תולעים טעימות
|
שבמגע הרוח בעלי צפצפה
נעים העלים
מירוק אפרפר
לירוק מכסיף
|
כל מה שנאמר
ונאמר כבר מזמן
ונאמר לא אחת
יכול לשוב ולהיאמר
|
לחליטת הפירות
יצא שם מעולה
מוניטין מצוין
|
העלילה שתחילתה
כעלים בשלכת
כזילוף מצינור
כטפטוף ממזלף
|
עכברה נחמדת
עכבר מחזר
עכברה מחוזרת
עכבר מסייר
|
יש להמתין
עד שירצה
עד שיתרצה
עד שיחפוץ
|
במגרש החברה
עומד שטח פנוי
לא בנוי
מוכן לבנייה
|
כפות התמר
מכות ברוח
מצליפות זו בזו
בשעת סערה.
|
לא השכיל
לא בגר
לא החכים
לא זקן
|
הידוק לסתות
צימוד עפעפיים
נישוך הלשון
|
אם יורוך
לקום, להתכונן עם שחר
קום, התכונן עם שחר
|
משום כך אמרת
והתעקשת
ולא חזרת בך
ולא ויתרת
|
צבעו האספלט בלבן
הרימו מזרקות לאוויר
המטירו עלווה-
עלווה ירוקה
|
יש להתכחש
כי-
צריך לומר
אבל-
מוטב להסוות
|
אל לו לחרוז
להישמע טיפש
להיראות אוויל
|
על מדף
בחדר ילדים
יושבת בובה
שרה שיר
|
האזן היטב
הקשב קשב-רב
מיין הקולות
סווג הרעש
|
בדריכת הקשת בענן
בטיפוס מלאך בגרם הסולם
בקשירת החוט באדן החלון
בזריחת חמה על חלד האדון.
|
חַרְגּוֹל,
חַיָּה נְמוּכָה,
מְדַלֵּג לַגֹּבַהּ
מְנַתֵּר לַמֶּרְחָק
|
חָזוּת מְפַהֶקֶת
כִּסְּאוֹת יְשֵׁנִים
בִּתְנוּחָה מְנֻמְנֶמֶת
בִּתְנוּמָה נְכוֹנָה
|
זוֹמֵם מְזִמָּה
יוֹזֵם מְרִיבָה
מְתַכְנֵן תּוֹעֵבָה
מִכָּל בְּחִינָה
|
קֹדֶם הָיְיתָה כָּאן
רֵיקָנוּת מְפֹאֶרֶת
עַכְשָׁיו יוּקַם פֹּה
בִּנְיָן לְתִפְאֶרֶת
|
כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה-
סִפְּרוּ לִי
שֶׁשִּׁימּוּשׁ בְּסַבּוֹן
הוּא סִימָן לְתַרְבּוּת
|
צוֹלֵחַ, אַחַר-כָּךְ,
נָהָר נוֹסָף
נָהָר אַחֵר
שֶׁעוֹבֵר בֶּחָצֵר
|
הַכֻּרְכָּר-
מִתְבַּלֶּה
מִתְבַּלֶּה
מִתְפּוֹרֵר
|
אני מסתכלת עליך
בוחנת את פניך
רוצה לתאר את הפה
את פיך
|
אך בפה האורב עוד נעה השנאה
והארס נוטף וניגר
ניגר וניגר
לא נפסק מעולם
|
פודרית ורודה
התיישבה בגננו.
פרחה ועלתה
ורדנית וברה
|
מסכה לא מקומטת
מסכה לא משומשת
מסכה שמחה וצוהלת
|
מילתך הרעה עוד תלויה באוויר
כחרב לא תשוב לנדנה
ואני שהייתי גא וצעיר
הפכתי עייפות זקנה.
|
פן אטבע במים כבדים
פן אשקע באמצע הדרך
פן אצלול להיסטריה
היסטריה גוברת
|
אני יוצאת לטיול
ומיד ממריאה לגובה
הרחק מכיסא האדמה
עליו יושבים במארב
|
כמה זמן היה להתרגל
כמה זמן היה להסתגל
שלושה חודשים?
שלוש שנים?
|
לאחר רגיעה
תחזור הרוח
תחול התמורה
יבוא השינוי
|
כשאני מושכת במעקה המדרגות
בדרכי מעלה
ניתק המעקה
מותיר בידי
|
מאמץ כה אמיץ
כה מאומץ
לא יכיל עוד הפח
לא עוד יתמודד.
|
אנשים הגיעו לקבר
שכבו במיטה
שתו מקשית
אחזו בעט
|
רחבה מני ארץ
רחבה מני ים
פרושה בפרישה רחבה
פס רחב
|
איתרת בית-אוכל
נכנסת אליו
זללת סיבוב אחרון ממחבת
שמחת מעט
|
סכין שחותכת
חלה וחמאה
סכין שבוצעת
גבינה צהובה
|
אני מטרה נוחה לנוף
אפשר לומר אפילו טרף קל.
אין הוא צריך לצאת אל מחוץ לעיר כדי לפגוע בי.
|
נצורה המילה בקצה הלשון
ממתינה
עוד מעט תיאמר-תוגד
והיא תירגע
|
השיניים נשרו במכת-מחץ אחת
נפלו לקופסה ממתכת
לתוך תיבת משאלות
נדחקו אל מתחת לכר
|
פוסע הפיל בדרך העולה
ברייה מוזרה
ברייה אצילה
בריאה עתיקת יומין.
|
פוסע הפיל במעלה הדרך
צועד מעדנות
גדול
כבד
|
הזו נקודת אל-חזור
אחרונה ונחרצת
סופית בהחלט
ואין בלתה
|
חסרון כיס-
האם פירושו
שחסר הכיס
לטמון בו את הכסף שישנו
|
אש עולה כפורחת מקרח
שמיים כחולים מורידי ממטרים
חמנית שפניה מול פני הירח
גרעיניה מתפצחים כאבק כוכבים.
|
הצמאים לדם אדם
הרעבים לדם אדם
שיניהם אדומות
אדומות מדם
|
הייתי משב רב
רוח שרב
רוח מזרח
רוח שוררת ברוח
|
הלך בדרך הישר
עשה אך טוב
צעד והומעד
פעל והוכשל
|
עין צופיה פני עתיד
עין משקיפה למרחוק
עיו עיוורת רואה כול.
|
על אדמה זו
אדמת הארץ
נכרת החוזה
הוטבעה הברית
|
פרה בוצנית
פרה חומה
לה עטין אחד
אחד בלבד
|
חדוות האצה
שמחת המאוץ
גילת המרוץ
דהירת הרכבת
|
גרדניה נאה
נעולה במיטב
נעלי-שבת
נעלי-חג
|
כשהוא סגור
כשהוא מכווץ
כשהוא מכונס
כשהוא נתון בתוך עצמו
|
לקראת צאתי מבית בוהמיה
חגות ציפורים מעל הגג
במעגלים גדולים
|
עוד מעט ייפרץ החדר
ויתרוקן אט אט מכל חי וחפץ.
עוד מעט ייפתח הארון
וסודו הכמוס ייחשף לעין כל.
|
נענעה האישה האפורה בגופה
וקוננה קוננה על עינה שאינה
על עינה שאינה ואין אונה
וקראה לפרסיאוס
|
אני גרה בקו פרשת המים.
ואיני יכולה לראות
עדיין
ואיני יכולה להבין
|
מפרפרות הכנפיים
מרפרפות באוויר
נוגעות זו בזו
לא נוגעות.
|
לאחוז השור בקרניו
לרסן את הסוס
לתפוס האפסר
למשוך במושכות
|
קל לומר
קשה להכריע
תלוי במשמיע
תלוי בשומע
תלוי במשתמע
|
מותנה במזג
במשב הרוח
במצב הרוח
בתפקוד המוח
|
ישנם פסוקים אחדים
שמתנגנים בנעימים
שמתגלגלים על לשון
בלי פשר
|
טיפסה הדמעה במעלה הלחי
בדרכה חזרה אל בורות העין
ונוצר מצב תמוה ומעורפל
האם חלף היגון
|
תחושה ייחודית
תחושה חזקה
תחושה שאינה תלויה בדבר
אינה קשורה למקום ולזמן
|
פרגית נרמסת בלשון גסה
ראש דג נגרס בין שתי שורות שיניים.
שני בני פרה
עגל ועגלה
|
רעיון חדיש
רעיון רגיש
רגיש כמו ביצה טרייה
בסל מלא קש
|
אמרתי לך-
שאני מסיימת ת'יום
שהיום קשה במיוחד
שהיום כבד עלי
|
(האחד לא יכול בלי האחר)
גוף וקשת-
החיים בנפרד
החיים במנותק
|
אני מביטה מבעד מישקף ורוד
המראה מכזב
המראה מאכזב
|
שכבנו על גב
בחול החם
נחנו
עצמנו עיניים
|
לטאונת קטנה עולה על שרפרף
מנסה להתקרב לקנקן החלב
וחגב ירוק אורב לה מגב.
|
דם, צואה
שיירי בשר
דבוקים בשיער.
|
אני יכולה לעוף קרוב לשמש
אני יכולה לעוף בצד האפל של הירח
אני יכולה לעבור מיבשת ליבשת
מבעד אוויר ורוד ומענג
|
אי אפשר להדחיק עוד
להתחמק מלומר
להתכחש לעניין
|
אני בודקת צמדי מילים
מבררת אם קיים ביניהם-
קשר אישי
קשר נפשי
|
נזכרתי לפתע בבעתה
בצמות הצנומות שהיו לי
ובסרטיהן העבים.
|
רקפת נחמדת
חיוורת נסתרת
בסלע מוגנת
מרכינה את ראשה
|
נושר המשא בין בשר לסינר
מתרופף השריר בין מרפק לכף
בין ירך לברך.
הקרסול מגיע למדרגת הסיכה.
|
התזרוק השיבה בזקנו
היעלו תפוחים בלחייו
הירגיש ברגל כושלת
היחוש בהיגד שמעד
|
והנה בחלומי
אישה גדולה
מרקדת סביב עצמה
לראשה זר פרחים
|
יזיק מעט
לא יזיק כלל
אם תישמע דעתנו
בקול צלול ורם
|
סיומם-
בקול ענות חלושה
בדממה ארוכה
מתמשכת.
|
נערכה שם חגיגה
חגיגה מקומית
חגיגה גדולה
חגיגת הדם
|
עד כאן טיפס העץ בהר
וכאן נעצר
עד כאן עמד לו כוחו
להמשיך בטיפוס
|
אלה הקולות שנשמעו
אלה הקולות שעלו מעלה
עם האוויר החם
|
קול גומי נדרך
נמשך ונמתח
נמתח עד ששב
|
ריאות אכולות
כבדים מנוקבים
ראשים מתפוצצים כאבני מחצבה.
נשימה על בלימה
|
מחליק הנחש את גופו סביב גרונה
מלקק את פניה
היהפוך נחש לחיית מחמד?
הישיל עורו?
|
שניכם צועדים יחדיו
אוחזים יד ביד
הולכים קדימה
|
נתבקשתי להביע דעה
לחבר חוות-דעת
כשאין לי דעה
כשאין לי מידע
|
אגוז הקוקוס
הוא פרי דו-פרצופי
פרי מתוסבך
פרי מפוקפק
|
מוקדם בבוקר
כשאני מתעוררת
לאחר שינה טובה
שינה רצופה
|
התנדנדתם אי-פעם
על חדק של פיל
בשעת-בוקר מוקדמת
לפני שהתעורר הג'ונגל וקם?
|
לכל קטיף
סגנון משלו
לכל קטיפה
אורח אחר
|
אי אפשר להביט למרום
בשלום
אי אפשר לבחון השמיים
בשקט
|
"ועשיתם בם נקמות גדולות"
"בעופפי חרבי על פניהם"
"מארבע רוחות בואי הרוח"
"ואבדתי את שארית חוף הים"
|
כשאמרת שנהר המזרח
והנהר האחר
לופתים אותך
אוחזים בגרונך-
היטבת דבר
|
הם קנאים לדבר השם
אך יותר מכך הם מתקנאים בגדולים מהם.
ולא שהם עצמם קוטלי קנים.
גם הם יודעים דבר או שניים.
|
אמרתי לך:
לכי לקניון
שמחי את ליבך
חזקי את רוחך
התעודדי.
|
מטולטלת זהב
מיטלטלת
מיטלטלת
אל מול עיניי
|
בקערת הפסח
בקערה עגולה
בקערת הסדר
בקערת האי-סדר
|
יורחב המצוד
ייאסף עוד מידע
יוקם צח״מ-ענק
תיערך עוד חקירה
|
2 כדורים מונחים בקופסה
אחד מהם-לבן
|
איך ישן זלנסקי בכלל
אפילו מעט
ותחת רגליו אדמה חרוכה
והמון עם נתון למשיסה?
|
גלריה עם ציורים יפים בחלון הראווה
סגורה
חנות עציצים עם בחורה יפה בכניסה
עם רגליים ארוכות
|
בתת היבשת
קורה מקרה
מקרה מיוחד
מקרה שונה
|
ראש ללא כרבולת
פדחת קרחה
עין ללא מבע
עין עיוורה
|
על חלוקת השלל
יש הרבה מה לומר
רבות לדבר
ומה להעיר
|
בד בבד
הוא חושב ושר
מחשב ותר
כזה בן-אדם הוא
|
תוהה-
כיצד נראה העולם
מבעד עיניים צרות
מאחורי עור שחור
|
המדון ששרר
כבר קודם לכן
במינון קטן
במידה מסוימת
רק הלך ועצם
|
החגיגה טרם נחגגה
הציפייה עודה מרובה
ציפייה שמחה כחג עצמו
|
בגדת אגם הדגים
עומדים אנשים
חכתם בידם
דגים דגים
|
המוכרת-אמריקאית
מכורה לסרטי כלא מטקסס.
בחנה את הצבע
ואמרה שרואה
|
השמיים זרועים כוכבים בשפעה.
איה העגלה?
איה הדובה?
הגדולה והקטנה?
|
בחודש ברימר
על גדות הלואר
בסמטת שאלימר
בשדרות גאלימר
|
עוד טרם התעוררו העיניים
והקפיץ כבר נמתח
והיום כבר פרץ
דרוך לפעולה
נכון לעניין.
|
עכשיו-
שאיני רוצה לצעוד עוד בתלם
תלם חרוץ בידי אחרים
תלם שלא חרצתי אני.
|
זהו סיפורה של סוניה
מסופר בקצרה
סיפור בלי לקח
ללא כל תובנה
|
הרכבים הפגועים פונו
הפגועים שפונו אושפזו
המקום התרוקן מחרטה ואשם
הכאב שנח על הכביש
|
אדם שפן
שפן שפן
שפן שפל
שפן כושל
|
ירידה לגינה
לוקחת שעה
זמן חזרה
אורך שעתיים
|
פתאום, בשעה מאוחרת
קפצה הזיקנה.
זינקה בפראות.
ניתקה שן מלסת
|
נשפכו סוללות הגנה-
מגן מפני החרפה
מאום לא עזר
התפשטה החרפה
|
עכשיו 11
קצת לפני
מעט אחרי
פלוס מינוס
|
אנשים הנכנסים למיתתם עם בוקר
כשהשמש קם.
רעיהם אוכלים ביצים וקיטניות
רואים המאורע ומחכים לאות
|
מתי יגיע הלילה
אותו לילה
בו יומר החושך לאור
בו תישמע הקריאה הגדולה
|
הסביר לקרונות 1 ו-7
שבגלל שהפרו את זכויות הנוסע
וי, אויה
אירע האסון
|
המוח רעש וגעש
המוח כאב ודאב
טיפטפתי עליו שתי טיפות
שתי טיפות k.526
|
בהתנהגות האדם
נתגלתה תקלה
נרשמה פעילות חריגה
מעורבות זרה.
|
רֵיחַ הַפַּחַד-
מִפְּנֵי יוֹם
מִפְּנֵי לַיְלָה
מִפְּנֵי חַיָּה וְאָדָם
|
הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ
הֲלָכָה כְּמוֹתָהּ
אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת
אַחֲרֵי רַבּוֹת לְהוֹרוֹת
|
הוֹד אֵהוּד
גָּדַל בְּיָהוּד
בָּחוּר מְבֻגָּר
לֹא מְכֹעָר
|
רָשׁוּת שדוֹת הַתְּעוּפָה
רָשׁוּת מְכֻבֶּדֶת
בַּעֲלַת מוֹנִיטִין
מְאֹד מוֹעִילָה
|
לא שיש לי משהו
נגד נמלים נמוכות
נמלים שמנות
או כאלה
שחזותן מוזנחת.
|
בין זרימת הנהר
לעגינה במזח
רגע של רוגע
במעגן הסירה.
|
זקוף קומה
ללא שלמה
ישב תחת גפנו
אכל תאנתו
|
רגע אחד של שקט ביום, בבוקר
עם שתיית הקפה,
ממתינות המחשבות
בטרם תצלפנה
העיניים גומעות מלוטונין
|
אם אדחק רק עוד קמעא
ייכנס זה השיר
יתפנה המרחב מנופיו
יתרוקן מסבכיו, מחייו.
|
אחוזת אשם
בידיו הלופתות
בידיו החונקות.
|
מכאן-
הבעבוע
הפעפוע
המהירות
הבהילות
|
כדור מתגלגל מתהפך במורד
כנף חוצה את סדין הרקיע
מפרש פולח חדות את המים
וצדף לוחך בחמדה את החוף
|
הנוף הנפרס
מרגיע ת'עין
העין נחה
על כר הדשא
|
בקצה היבשת
בגבול העליון
מקום בהחלט ראוי לציון
ראוי לדיון
|
נפרשת לרוחב
בחזית רחבה
עומדת איתן
על תריסר רגליים
|
התרוקן המחסן מסחורה
ממילא פג בה התוקף
הגיעה העת לחדש המלאי
להניח קו יצור חדש
|
הם לא נשאו
מסר מוסווה
רצון נסתר
כוונה סמויה
|
אנחנו מודים בחג ההודיה
אנחנו מודים בכל החגים
בכל הימים
בכל השנה.
|
משחת שמן בשיאה
בניחוח תפוח
עם פריחת דובדבן
|
אני רוצה שתבצעו בדיקה יסודית.
שתערכו חקירה מעמיקה
חקירה מאומצת
חקירה צולבת.
|
מרוב ציוצים
אין שומעים את שירת היחיד
את המיית היער.
|
הבו מגוף
לעצור את הזעם
הציבו מחסום
לבלום החימה
|
קחי הקלה
חיתכי לחצי
גררי נחמה על מגררת גסה.
|
רצון להיכנס למסגרת
להיכנס לתוך התמונה
להיות חלק ממנה
להיות בתמונה
|
רצתה לעצמה
אישיות מפוארת
חזות מייחדת
כזאת שלא שוכחים בקלות
|
כאשר ייתמו ימי
כאשר תסתיים מכסת חיי
אזעק לגופי הלוכד
|
עב עניו
משייט במרחב
מרחיב עסקיו
אדיש לצרות הזולת
|
אני מקבלת רשימה עם שמות כל הנפטרים מהמשרד
ואני תוהה-
האם הכרתי אותו
האם הכרתי אותה
|
לֹא נָכוֹן!
שָׁמָּה גָּרִים
סָבְתָא נֶחָמָה
וְסַבָּא יָרוֹן
|
שְׁלוֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים
הָיָה טוֹב
רַק טוֹב
טוֹב מְאֹד
|
מִי יִתְּנֵנִי כַּרִיבְּדִיס
מִי יִתְּנֵנִי סְקִילָה
מִי יְשימֵנִי סִירֶנָה
בַּת-יָם
|
שָׁם רוֹעוֹת פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת
סוֹבְבוֹת דְּמוּיוֹת דְּמוּמוֹת
אַתָּה בְּתוֹכָן
|
עישבנו שדותינו בסתיו
חרשנו בחורף.
זרענו בימות הקרה.
|
בידו האחת
החזיק בגרזן
באחרת-
אחז באפסר
|
זו תהיה
"שבעה" מתמשכת
בלתי נגמרת
"שבעה" ארוכה
|
כשלא עוד תירגז הארץ תחתיך
אז ירווח, אז יונח ללבך עד-מאד
ברושים ישמחוך
יקדמו את פניך
|
שבשבת הרוחות נעה ברוח
נעה לאט
ימינה ושמאלה
נעה מעט
|
כוונו כינורות
נמתחו קשתות עד חוט שערה
מורקה הטובה
הוברק הטרומבון
|
אתה עולה על יצועך
נשכב במיטה
בשקט, ברגיעה
מניח הראש
|
מאז ימי המחשב
לא שמח כל-כך
לא רשם כל-כך
לא הרשים כל-כך
|
אבקנים פורחים באוויר
מתעופפים בשמש
מתפזרים ברוח
מתאבכים אל על
|
לתנות ענותן
לספר אסונן
להלך בין קירות חלולים
על שבילים עזובים
|
נחום האלקושי חיבר שורות אלה
כתב אותן
חזה בדהרת הפלדה
בתימרות אש ועשן
|
טיפס במדרגות הבית
אחת אחת
לא שתיים שתיים
כפי שהורגל
|
הוגש האוכל
פסק התיאבון
חדל הרעב
|
לחטופים ששבו
לחטופים שמחכים
למחלצים שחילצו
|
בוקע קילוח
מחדק דק
בשבריר קטן
מרווה את הגן
|
זרענו שמיר ושית
קצרנו קש וגבבה.
זרענו בשמחה
קצרנו ברינה.
|
יורדת במדרגות הבית
מדרגה
מדרגה
יורדת
|
עם גמר כל פרק
עוצרת הפסנתרנית
בולמת
מקפיאה-
|
אתה יוצא למסע
מסע סובב עולם
והרבה מעבר לכך.
|
לא נתקלתי בהם
כבר יובלות ושנים
עידן ועידנים
40 שנה ויותר.
|
אני מקשיבה לויסלבה שימבורסקה קוראת שירה.
בשפת אמה, בפולנית.
ואיני מבינה.
אך הצליל ערב לאוזניי
|
תלכי לאחור כסרטן?
תימנעי שינה מעינייך
אחרי יום ארוך
יום תש מזקנה?
|
תדברו לאט כשאתם מבקשים ממנו בקשה
הוא רואה אותנו במהירות כפולה
אין לו זמן פנוי
אפילו לא לשנייה
|
אינני חזאי
ואיני מסוגל
לחזות מראש
את המזג.
|
השתנה כאן
דבר או שניים
הכuל השתנה
נפל פה דבר
|
ואני מצמחת זוג רגליים זקנות
מתרככים השרירים למוך דך ומך
הידיים פועלות בכיוון ההפוך
בעוד המוח ישן לו שנת ישרים.
|
אני מאזינה לשירת האזינו
כדי ללמוד מילים.
מה זה אקניאם?
מה זה אפאיהם?
|
יצור קטן
משוטט בעולם
לגמרי לבד
|
נופך-מרהיב
גופך-מרגלות הר געש
עינך-כוכב מזהיר בשמי הלילה
בלילה אפל
|
יפה נוף
יפה גוף
משוש הלב
אהוב ומלך רב.
|
אהבתי-
כי תשמע את קולי
כי תאזין למלל שיחי
כי תטה לי אוזן קשבת
|
יפתי שלי
תינוקת תמה
פרח איתן
ענן רענן
|
סד של אחר
מחייב פשרה
מחייב ויתור
תפירה גסה
|
לו נוח היה טורח
היה פותח
את חלון התיבה
היה רואה כי קלו המים
|
אני מסתירה אותה
מעין כל חי.
|
הבו מנחה לאל אחד
הבו מנחה לאל היין
המוציא תוגה מן הארץ
המסיר מורא מעם לא עז.
|
הללו-
את העכביש
הבוכה בסתר פינתו
רסיסי הדמעות ניגרים
מריסי עיניו הדקות.
|
הזמם סוגר על פי כלב
והסכר על פי הנהר.
נסחטים המים מאבן
והנביחה דבוקה לעור.
|
אימא אמרה לי
שזו רק דקירה
דקירה קטנה
שאחריה לא ארגיש דבר
|
אני לטוטפות בין עינייך
בבת עין
|
ואם אינך אוהב דבש
מעדיף, בכל מקרה,
כדורי שוקולד?
|
עד שיחפוץ
עד שירצה
עד שיתרצה
עד שיאמר
|
אני בשפת הים
מתהלכת לרוח הים
לא! דואה, קלה, שקטה
לא ציפור! בלון!
|
שירי הם מתן בסתר
הם ניתנו לכם במתנה
לא להתהדר בה
לא שאתהדר בם
|
טרם היוולד התוכן
טרם היוודע
(אם כלל היה)
פורץ המקצב
|
בטעם מתאים
לכל טועם
לכל לשון
ערב לכל חך
|
קחו את השיר
הלחינו אותו
חיזרו נא
חיזרו
|
אתה רוממתנו מכל הלשונות
ולא בכדי-
כדי לשיר תהילתך
בריבוא מילה
|
איזו מין אימא אני?
שזונחת את בנה ברחוב-
בטרם נגמל
בטרם בגר.
|
ולא בכדי
ולא די בכך
גם בשבעה
לא תדע שובעה
|
לרגע נמלא הלב שמחה
ולא ידע מה יעשה.
הוא מוחא כפיים
הוא רוקע ברגליים
|
בסלון הקטן
תתבסס ספה
בתוכה תתרווח
בתוכה תשתקע
|
מענף לענף
מעץ לעץ
אני מנתר ומקפץ
מפגין כישורי
|
ראי אחותי
פה במערת הקבר שוכבים שנינו יחד.
פה במערת הקבר טמונים אנו לעד.
|
הציפור מתנדנדת על הענף
הענף נענה.
משתף פעולה.
מתנדנד עמה.
|
ממשכו
שכרון הכוח
שכרון המשך
שכרון הזמן מעצמו
|
הדלת נסגרה עלי מבחוץ
הלילה ירד בעל כורחי
חשד התעורר
לא חזר עוד לישון
|
שני ענפים מונחים על העץ
אחד מהם אמור לשאת פרי
או לפחות ללבלב בשמש
|
דוח היסטורי
לא אמין
לא מהימן
לא זמין
זניח
|
ישנם מראות
נעימים למראה
כמו סרטים צבעוניים
המתנפנפים ברו
|
מדי שנה
עם הפריחה
אני עולה לרגל
מגיעה-
|
מה דורש יותר סליחה-
משוגה או משובה?
מה דורש יותר הבנה-
סליחה או מחילה?
|
במעלות הקדושים-
המעלות מלאות
הומות מאדם
מלאות עד אפס מקום
|
הֵעָרְכוּת לָאוֹרְחִים
הַזְמָנַת הַתִּקְרֹבֶת
סִדּוּר הַפְּרָחִים
הַפְרָעוֹת חֲדָשׁוֹת לִבְקָרִים
|
כדור שמנמן.
גלדיולה גבוהה.
כחול משכנע.
|
במרחק לא רב
לא הרחק מכאן
פועל פאב קטן
פאב "יונתן".
|
בחורף ההוא
חל הקלקול
קרתה התקלה
חוללה המחלה.
|
השיער בראשו
קשוח, חזק
עטרה מרהיבה
מחלפה לתפארת
|
זה המלון בו שהינו בקיץ.
אכלנו פירות בשמנת
סביב שולחן במרפסת
על שפת האגם.
|
בקצה הקנוקנת
מיטלטלת תולעת
איננה נזהרת
קצת משתוללת
|
הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;
|
לא מהכא להתם
לא מפה לשם
לא במרחב
נזיז את הזמן.
|
מגומחה בצריח
מגיחה
מציצה
רקדנית-בובה
|
טיפסה פסיפלורה
במעלה הסבכה
נאחזה בה
הסתלסלה בתוכה
|
שעשועי דמיון
כאן עכשיו כתבתי עץ.
שימו לב מה קורה ברגע זה ממש.
הוא פורח בריח דובדבן מיפן.
|
מצמיחת היום ועד נבילתו
חלפו כך וכך שעות
חלפו שעות שהן לא יום ולא לילה
ספק כך, ספק לא כך
|
שעת כושר
עת רצון
עת קצרה כל-כך
שעה קצרה מאד
|
אין יותר עוד ממה לפחד
אין יותר עוד ממה לחשוש
הרע מכל כבר ארע
הנורא מכל התרחש
|
אני מטע ובו עצים מסוגים רבים.
בחלקה אחת בלבד אני נטועה
תאנים ותמרים תפוחים ואגסים-
איך אפשר לחיות כך?!
|
שפע לא חיבל מעולם
לא פגם בשלם
לא הזיק לעניין.
|
מזדרז אדם לביתו
מסתגר בחדרו
מסתגף בו
מזדכה ברגע של רוגע
|
השמש משעינה ראשה לאחור
שעונה על כפות ידיה
תסתכל בסיפוק
בבריות ששזפה
|
שכני-העיר הגובלים בתחומה
שנאו הגינון
תיעבו העלווה
רמסו הכול ברגל גסה
|
גם אם ייפרם הסליל
ימשיך הצמר
ויוסיף לסרוג
|
הַלֵּב בְּחָזְךָ פּוֹעֵם חָזָק
הוֹלֵם כְּתֹף עֲנָק
הַדָּם בְּעוֹרְקֶיךָ זוֹרֵם כְּנָהָר
נוֹהֵר מַהֵר
|
שדוֹת שעוֹרָה, שעִירָה
אֲסָמִים מְלֵאֵי בַּר
מֶרְחֲבֵי תְּבוּאָה מֻובְחֶרֶת
נִפְתָּחִים כְּאֶגְרוֹף קָפוּץ
|
העולם רוחש תאומים לא זהים
העולם מלא אותם
כל המוסיף עליהם
מוסיף-
|
שם שוכבת שרועה
הספינה שטבעה
הספינה הטרופה
מתחפרת עמוק בקרקע.
|
סופות חמות הגיעו אלייך בהפתעה
נערו את חייך
אני אשמה
ירשת ממני את מזג האוויר הנורא
|
תבל מייחלת
לאמירה אולטימטיבית
מפי מנהיג מיתולוגי
בעל ראייה קוגניטיבית
|
אם יתחמם המוח
מטיפ-טיפת שמש
הצמיח תוצרים מניבים
הניב תוצרים מדהימים
|
סרטים צבעוניים
נזרקו מלמעלה
התפזרו על הארץ
בשלל צורות וגוונים
|
היבטנו יחדיו
על עולם שלמטה
בחנו היטב
עולם שמעל
|
ככדור שנלכד בכפפת עור
כאבנים משתלבות שהסתדרו זו בצד זו
כשמיים שכחלו לאחר גשם
כתצרף שהושלם.
|
מתי היה זה
שאבד המומנטום
והחל קרב המאסף
ונפתח שלב הבלימה?
|
חבורת סוסים צעדה ברחוב
עדת כבשים פסעה בשדרה
כתמים של שמש כיסו את השלג
גזע ענק ניתק משורש
|
השמים כחלו
השמש חיממה
והארץ מלאה רתמים.
|
סימן שיסלול הדרך
יחלץ מצרה
סימן שיסמן התקווה
יבשר ישועה
|
הייתה זו הצלחה
מבחינה מסוימת
התוצאה השביעה רצון
|
משפט טוב
מוטב שיוגש בזמן
בעודנו חם
ישר מפי התנור
|
פשטה השמועה מפה לאוזן
ומאוזן לפה-
כי בשל הפרי
כי רתחו המים
|
בשעת חשיכה
חשיכה מוקדמת
לשוליו של היום
למרגלות הלילה
|
במלון רב-קומות
רב-גודל
בעיר עלומה
בכרך הגדול
|
לפני הניתוח עברתי תחקיר מעמיק:
היסטורי
גיאוגרפי
גיאולוגי
|
רגליך מכות חזק בקרקע
הולמות בה בקצב אחיד.
אצבעות כף רגליך פשוטות לרווחה
אצבעות הידיים קפוצות.
|
רחשים תמוהים מהחלל אל על
געש המים בנפול המפל
מלמול של הים מתוך קונכייה
|
קשרנו רגלינו בשרוכים לקרקע
צעדנו בצעדי גיישה יפנית
צעדים קטנים
צעדים מדודים
|
אתה אוחז במשקפת גדולה
מאד גדולה
צופה
ואינך רואה
|
בחוות הסוסים
החול תחוח
הקרקע רכה
|
כל אחד
ניצב בין מרע לרע
זוכה לרעות
זוכה לאחווה
|
באפלולית שלמה
במפנה דרומי או צפוני
צומח היער-
עצים ארוכים
|
מחליק את גופו מן התמונה אליך
את גופו המת
את גופו האפור כאבן.
|
מגרדת האם את תחתית הצלחת
גרד, גרד
כמה כפות אחרונות
|
חתול חברבורות
נעצר מול פנינו.
קופא על עומדו
קופא על שמריו
|
עשי מעשה אחר
עשי מעשה חדש
דבר-מה נבון
דבר-מה נכון
|
לקראת פגישה עם חברים
יש לתכנן השתיקה בקפידה
בראשי פרקים
בפרטי פרטים
|
עצובות הטיפות
עצובות גם האצות
ובין שתי גדות מכבידות
דוממות סירות הקאנו הקלות.
|
תנו שם לשיר
לפי שיקול דעתכם
לפי כובד משקלכם
לפי מיטב שפיטה
|
לפרה עיניים בולטות
לסוס עיניים בולטות
לצפרדע עיניים בולטות
אפילו לפרעוש עיניים בולטות
|
אדביק לשוני לחיכי
אשא בשרי בשיני
אגזור על עצמי תענית דיבור
צום שתיקה
|
מצוק נפתלי
עד נהר החצבני
למרגלות הגולן-
נמלא האוויר
|
שמונה עשרה בישיבה על נדנדה
בתי תתעטף בציצית שערה
תעלה באור הציצית העולה
ותשתחו אפיים בקידה מהירה
|
אנו חמי הטבע
אנו חמומי הדם
לא נרים ידיים
לא נשלוט ביצר
|
אישה לבושה
בחליפת מרוץ
ללא סוס
ללא היסוס
|
אבל מחרתיים
הו מחרתיים!
הוא בינתיים
מלך מלכי הזמן
|
מילה ראשונה
בראש השורה
מילה שנייה קצת לפניה
אחר-כך תחלפנה מקום בשורה
|
בקצה החצר
בפינת ישיבה
רובצת כבדה
חתולה מתפנקת
|
קחי עוד ״זאל דיאר״
אל תהססי
אל תשתהי
עם שם פרטי כזה
|
לחדר נכנס בריון אלים
מעורר מהומה
זורע בהלה
בפתח עוצרת מכונית משטרה
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|