[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
רקון חלף ביעף על פני משטח המתים של ברומפטון
ולא שינה דבר.
המצבות הנוטות המשיכו בדרכן מטה
ועל פני האחרות דבק הטחב

אינטרוספקטיבי
כשנערם השלג
עד גובה פני העץ
עד רום צמרת
לא ידעת

אינטרוספקטיבי
מסמכים מזהים
טביעת אצבעות
סיכומי הגנה
עושר בלתי נדלה.

זכרונות
מה נותר מפרי זה?
מה נותר מלימון זה?
רק סלסול קליפה דקה, ריקה

בלדה
במנזר הנזירות היחפות
שורר כבר החורף הקר.
נדבקת כף הרגל לארץ
כהידבק האצבע לקרח.

הרהור
שמו יצא למרחוק
מאופק עד אופק
מזריחה עד שקיעה.

אינטרוספקטיבי
תחת שמיים דלוחים
תחת שמש עכורה
פעלו לפנים
בני החבורה

אינטרוספקטיבי
אני מסתכלת במראה שממול
מקווה למצוא "דבר מה נוסף"
אני רואה את עיניי
הן רואות אותי

מקום
חולפים הקרונות כברק
חולפים בשדה שלג ענק
אפורים עגומים
מאיינים בדרכם כל עמוד, כל עץ

מקום
מעולם לא היה משהו ברעמתכם הסבוכה, הפרועה
שיפחידני
שיסמר בשרי
ירעידו חידודים חידודים.

אמונה
בדרך היורדת מטה
בדרך היורדת אל העמק
עומדים עצים רמים
ידיהם שמוטות מטה

בדידות
בעיצומה של המסיבה
אני מרימה כוסית
ואף צמרת-יד אינה מתנשאת לצידי
לחגוג עימדי.

אהבה
עם הדם המזמר בי אני שר:
לאורה לאורה
אהובתי ולא בגשם
אהבת אין תיכלה.

הלל
עירי שלי
בבת עיני
על כל תחלואיה
על כל חולייה

עצב
אם אתמסר לידיכם
אם אפול בידיכם
תאכלוני מהר
בסכין חדה

טבע
אני בשפת הים
מתהלכת לרוח הים
לא! דואה, קלה, שקטה
לא ציפור! בלון!

פוליטית
החג שנחגג זה עתה
הוא סימן
לסוב העיתים
למועד חדש.

הרהור
לא עוד נהרו אל חיקה
לא רקדו לצלילי חלילה
העדיפו להיסחף בנהר אחר
טבלו

פוסטמודרניזם
אנו עלינו לשמש
בגופינו עלינו.
עצומות היו עינינו מעוצם המאמץ והחום
וברקים שטפום-

אינטרוספקטיבי
גם אם לא היה מסב ראשו לאחור
גם אם לא היה מפנה מבטו הסקרן-הספקן
לא הייתה עולה במעלות החיים
לא הייתה חוזרת מעולם המתים.

כעס
זה קורה לגדולים מאתנו
זה קורה לחזקים מאתנו
הם מתמלאים זעם
הם מתפרצים בזעם

הרהור
שמו נכלל ברשימה
ברשימה ארוכה
בראש הרשימה
של רשעים גמורים.

הרהור
יד מורמת מעלה
להורות את הדרך
לסמן את השביל
יד מורמת מעם.

הרהור
אנשים עמדו צפופים בפתח
חיכו לתורם
לזלול לימונים.
גם אני נעמדתי בתור.

הרהור
תיתורה היא מילה נאה
כובע תיתורה הוא חבישה יאה.
כל אחד היה מתגאה בו
כל אחד היה מתנאה.

טבע
לפני שנתעגלה החמה במרום
והשבת שרה מלוא ריאותיה
נמלאתי בחסר בלתי מסתבר
באומללות עלומה, עגומה ללא פשר.

הרהור
הבוקר בו עמד להיוולד
בו עמד להיכחד
בו בשל הפרי
ונפל

הרהור
איכה זה תרצה כי יעברו ימיך?
איכה זה תרצה כי יעבור הזמן?
יעבור מהר
יעבור כצל

בדידות
יושב בדד
מציץ בשתי עיני שועל לרחוב
לרחוב הריק.

טבע
אני חיה זריזה בכלוב
כשאני מושיטה את ידי
הילדים צוחקים
ואני שמחה.

עצב
אני מצניפה זנבי אל-על
ומכה בו באוויר.
אני רוצה להניס זבובים ומזיקים
ולהבריח כל שונא ומשטין.

הרהור
אנחנו נדע כשיבוא
נרגיש כשיתקרב
נשמע כשיתגנב
נריח את פעמי צעדיו

הרהור
מכונית בלי בלמים
שלא עברה טסט
רצה במדרון.
נתקעת במעקה

אכזבה
הנמכנו הדלי אל פי הבאר
אך לא העלינו דבר.
הדלי פגע, חבט בקרקע
ושב כלעומת שבא.

תחושתי
כיצד נוצרנו יחד
נוצרנו בצרור אחד
צרור החיים-
אל מול פני הצרה החזקה.

הרהור
אם פרנציסקוס הקדוש
יסניף סמים קשים
יפלו עלינו השמים
ושום מכבסה ברומא

הרהור
כשנחטבה העצם
עצם הזיקנה
כשנחטבה העצם
ונפלה-

הרהור
אני הולכת הליכה רחבה
לוכדת קרקע בטוחה
בין שתי כפות הרגליים.

מצב
שאבתי עוד כוח מבאר עמוקה
כוח שבכוחו
לפרנס הבשר
לסובב הגלגל.

הרהור
אנדריאה דוריה
רב-חובל רב עוצמה
קפיטן אימתן
קברניט הימים

מצב
דפים על דפים יעברו על פנינו
דפים עם מידע חלפו זה מכבר.
אך הצופן נותר חתום ומסוגר.

אהבה
זרועי מונחת תחת ראשך
והוא מגיר עלי מור ובשמים.
אמור לי, אמור לי
האם יש חיבה גדולה מזו?

אמונה
אני מאמינה.
אני מאמינה באמונה שלמה
כי בוא יבוא.
ואף על פי שיתמהמה

הרהור
מצטמרר לכדור
מצית מהירות
מתגלגל במורד
מקפץ מעלה מטה.

הרהור
אין על מה להלין
אין על מה להתלונן
הכול נעשה כהלכה
התרחש כמתוכנן

ארוטי
הישמר לנפשך
פן תדרוך על במת הארץ-
על חמוקיה
על ביתרוניה

הרהור
ניצב לו השיר בפני כיסא כבודך
עוקב בחרדה אחר כוונותיך
מביט עמוק אל תוך עיניך.
רועד, נידף

הרהור
השחל חוט שני אל תוך קוף של מחט
תפור לי אדרת וכתונת פסים
מדוד לגופי כסות עור מהודרת
קבע לראשי קובע ברזל.

הרהור
היו הדררות מצטווחות ככרוכיה
צווחות זו על זו
צורחות זו על זו
בלי הרף, בלי הפוגה.

טבע
מסביב החיות
רובצות בכלובן
בוהות לחלל
בשקט אדיש.

שיר ילדים
בפינת המשחק עומדת ילדה
בוכה-
בחירוק שיניים
בשיברון מותניים

מצב
שלושה שמות נקראו לו לאדם:
אחד מה שקוראים לו אביו ואמו
ואחד מה שקוראין לו בני אדם
ואחד מה שקונה הוא לעצמו

הרהור
צריף עשוי מעץ יער
או בית קטן קומה
בנוי מאבן, מלבנה.

הרהור
חייב כל אדם שיהיה לו בנק מטרות
חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
מעבדות לחירות-
לממש אופציות

מצב
בחמש אחר-הצהריים
נפתחים שערי הזירה
והשור פורץ פנימה.

ארספואטיקה
הלילה הוא הרע בזמנים
הוא מעלה את כל עולבי
הוא מעלה את כל נעלבי
הוא מוליד מהארץ המתה

ביקורת
אני ממש, ממש רוצה לדעת
מה קורה לך בראש
לך הקורא
כשאתה קורא את השיר.

מצב
נשלחה המילה בתוך קוף המחט.
התיישרה, התכווצה
ורק אז נחלצה
צחה וברה

אינטרוספקטיבי
ועכשיו שאינו עוד ברשותי
והוא עומד ברשות עצמו
והוא עומד ברשות הרבים
ואינו זקוק עוד לרשותי

הרהור
עד תעלה הארוכה
ימוגל הנגע
ימתין לרפואה

אינטרוספקטיבי
הייתי
הר שאליו עולה נהר
הייתי

הרהור
במשטרה עוקבים זה זמן, זה מכבר
אחרי המוציאים לחם מן הארץ
אחרי הקוטפים תפ"א מעץ הדעת
טוב או רע?

טבע
השקיפה האם מבעד חלונה
ראתה את בניה בביתו של הזר
בביתו של הזר-בקן הזרזר.

געגוע
מסתורי
מדברי
סגפני
נזירי

טבע
מימיו עומדים מבלי נוע
מימיו עומדים בדממה
היכן תמצא עוד שקט שכזה?
כזה רגע של רגיעה.

הרהור
כשאנחנו מארחים בביתנו
קורעים האורחים פיסת עור מבשרנו
מכווצים אותה חזק
בכף ידם הזדונה

הרהור
נשמתי לתוכי את הכתם
והרחתי את ריח הדם
דם אדום
דם אדם.

עצב
בוצעים הברושים את שמי היום
סודקים את שמי הלילה.
פורצים שערי שמיים.
מגוננים על המתים

אמונה
בפתח השער
על מצע חוליים
על יצועם הצרוע
שרועים הארבעה

הרהור
היא מנופפת בשפתיה לשלום
היא רוקעת בעיניה לחיבה
היא מאזינה באפה לאוהביה
ומריחה באוזניה את השנאה

הרהור
צעידה דמומה
הליכה בחושך
לחישה חרישית

סיפור עצוב

שירה עתיקה
בוחש ובוטש הזבוב
בוחש בכפות ידיו?
בוטש בכפות רגליו?
חובט באוויר שלפניו

שיר ילדים
עכביש סורק שערו לאחור
והפיל אוחז ידיו במותניו
במותניו הצרים

מצב
מאתי לסבתי שלושה רחמים
מרחק שלושה רחובות צרים ולחים
חמים מרחם בעיוורון כפופים
פשטה עור וגידים ואל קרומים אפלים.

אינטרוספקטיבי
מתנדנדת
ברשת עכביש קטנטן וטוב
מתבוננת
בשריג גפנים מתולתל רטוב

מצב
אני כמו חילזון
מתכנסת בתוך עצמי
מעגלים מעגלים

חלום
חשד פירפר בלבי
לכנפיים במוחי
ואני שמחה.
הכנפיים יקישו ירעישו יכו האוויר

הרהור
היא יורדת לחניון בקניון.
עצביה דלוקים.
אך אין היא רואה באור העמום
את האורבים
שאורבים.

טבע
פורש הטווס את גופו כמניפה
ביוהרה
נחשף לעיני כל
נחשף לעיני עם ועדה

אינטרוספקטיבי
היושבים וחבל טבורם מקופל בבטנם
מחשבתם גאומטרית.
עגול העולם ומוקף שחור
מלבן הקבר ורוחש שחור

אינטרוספקטיבי
הדברים הגדולים קורים
עוד טרם חציתי את סף הבית
עוד טרם חציתי את סף הגוף.

הרהור
היא חוששת
יראה מפניו
הוא ירא
חרד מפניה.

געגוע
ישבנו בערב בחדרנו.
שרנו שירי מולדת.
"עטור מצחך"
"כי סערת עלי"

מצב
ההר יורד ומיטלטל מטה.
השביל, בינתיים, ריק מעצים
ורק הירוקת בסלע חברה לדרך.

ביקורת
הרודף אחר הכבוד
אסור שיפסיק המרדף
ולו לרגע.
חייב למהר.

אמונה
הסרנו מגבעת שחורה מהראש
אם הייתה שם מגבעת.
אספנו השיער לפרידה.

מקום
"הם אינם מוצאים את מקומם"
"הם אינם מוצאים את מקומם"
"הם אינם מוצאים את מקומם".

הרהור
בשעה זו כבכל שעה אחרת
כשנמס הרצון
נסחט כלימון הנקוב
אני מדפנת עצמי בבטון

אלוהים
זו הייתה שנת ההארה
השנה בה בחנה את האל בזכוכית מגדלת.

הרהור
גפן קטנה
פרץ פרצו בגדר הביטחון שלה
ואין עומד בפרץ.
שועלים קטנים מחבלים בכרם

הרהור
עגלות עגלות
צפופות-צמודות
נחלצות בניתור
בתחיבת המטבע.

ביקורת
הייתה שם הערת אזהרה
ולא ידעתי ממה אזהר
ואיך אזהר.

פזמון
עין ירוקה בפניו של ההר
מים רבים.
השמיים כחולים וצחים מענן
והדרך רב.

פזמון
אני מוח בעל לבוש שונה.
אני מוח שמתקשה להתלבש עם שחר.

פזמון
אם אסור מדרך המלך
או אוסיף לפסוע בשביל הישר

טבע
עד לפני כשעה
עוד רעה הבשר
בכר האחו
פעה במרעה

הרהור
כמו ספה
כמו כורסא
כמו שרפרף
כמו שידה.

אז רעדה האדמה

קינה
מי יהא האיש שיישא לאישה
את כלתו הקטנה
כלתו התמה?

קינה
יש מחלות עם שמות יפים
כמו זיקה
כמו קורונה
כמו קדחת הנילוס המערבי.


עצב
חתול נדרס ליד ביתי.
ביום הראשון גופו נרמס.
ביום השני גופו נרמס.
ביום השלישי גופו נרדד עד דק.

אמונה
שתי כפות למנעול.
כדי להיכנס
יש לפתוח את זו אף זו.

הרהור
השוואה מפוקפקת
השוואה לא תקפה
השוואה רק לשם השוואה.

אינטרוספקטיבי
כמו אותם צעירי-חוף צרובי שיער
נערים גולשים.
צריך רק לתפוס את הגל
לעלות על התדר.

אכזבה
האם נגישן כתקרובת
לאותם:
שאוזנם ערלה
שלשונם לחיכם תדבק?

אינטרוספקטיבי
אני מניחה לפניהם
פינכת זהב
מזלג איזמרגד

עצב
שמרנו על זכות השתיקה
ושתקנו כל השנים.
הזמן פעל לרעתנו
פעל עד בלי די.

הרהור
הוא רוצה לבנות לעצמו פרופיל
לעצב אישיות
לבחור לעצמו דרך
לנתב הנתיב

הרהור
הא לך מברשת
קחי לך פח צבע
טיבלי המברשת בצבע

מצב
כשהגיעה אלינו, למשרד
היא הייתה כל כך שמנה
שהעיניים שקעו עמוק בבשרה
כצימוק שטבע בבצק.

מצב
גבותי עולות מעלה מעלה
עיני מתפקעות
שתי אוזני מקישות במכוש
ואפי נפער כבולען.

טבע
הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;

הרהור
היא הייתה בטוחה
שהיא זו שמאירה לה את היום
שהיא זו שמאירה לה פנים
היא הייתה בטוחה שהיא זו שאותה הוא בוחן

אלוהים
וירא אלוהים כי רבה רעת האדם בארץ...
ויינחם אלוהים כי עשה את האדם בארץ...
ויאמר אלוהים: אמחה את האדם אשר בראתי...
כי ניחמתי...

הרהור
הם ניכרו בזמן קדום מאד
הם נוצרו לפני הרבה הרבה שנים
הצרכים הבסיסיים.
נכון-

הרהור
שבשבת הרוחות-
יצור צנום
יצור צנוע
כזה שלא מרים ראש

הרהור
ישנם אנשים שכאלה
שיוותרו לעד זה עם זה
יוותרו זוגות לעולם.

זכרונות
מה אעשה לזיכרון כי ייתם
כי יכלה מן הארץ.
גם אם אמצוץ את אישוניי
גם אם אקרע את עפעפיי

זכרונות
מדריך דרך על ראשו הקטן
בתוך הבריכה
כשקפץ על המים.

הרהור
והאיש זקן בא בימים
וישמח לראותם
עוברים
וישמח לראותם

טבע
ענן משנה צורתו מול עיניי
והשקט מופר
לא יציב
לא מוכר.

תחושתי
בקע בו שולחן מאריח
ערוך ובשום מתקרובת-
חמין ותופין
דג ופרלין.

ביקורת
חיילים ארוכי צוואר
רכובים עלי כרוב
נישאים על עב קל
ושר צבא לפניהם

הרהור
אני מחככת ברכי זו בזו
כראש גפרור במשטח גופרית
עד תבער האש
עד יעלה עשן לבן.

הרהור
רבים רבים הצטופפו בשערים
התגודדו בפתחים
בדרכם פנימה.

אלוהים
ריח אלוהים ורוחו
ונוגה לו סביב.

שיר ילדים
על מרבד ירוק
בכר הדשא
יושבים מחסנים
ובידם מחטים.

חלום
כמה שונה היה זה החלום
כמה משונה
כמה מדכדך
כמה מדכא.

חלום
חלמתי חלום
והנה בחלומי
אישה גדולה
לבושה בגדי מלוכה

הרהור
במערות אשר באבן
בתוך כוכי קברים
טמונים בני הכרתי
טמונים בני הפלתי
דבוקים להם יחדיו.

טבע
בשמיים ממעל מסתחררים להקי העורבים
מנפחים לעברי ריאותיהם הרעות
בחרפות?
בנאצות?

טבע
בחווה, בחמת גדר
מחליקים תנינים על המים.
פרצופם צוחק
אך פניהם אינם לשלום.

הרהור
קול תרועה עולה ברחוב
הכול שמחים זה מזה
הכול טובים זה לזה
מיטיבים מבט

אינטרוספקטיבי
היא רוצה ללמדו
היסטוריה ומיתולוגיה
גאוגרפיה וביולוגיה
פסיכולוגיה וגאולוגיה.

הרהור
אני רוצה להיות בידיה של יחידת אבטחה
כזאת שתבטיח לי
גדולות ונצורות
לא זוטות וקטנות

הרהור
עליה זנוקה
מדיממת מעמקים
משקט, בלי קול
מיקום מקביל

אלוהים
דמיתיך בנפשי
לאישה גדולה
(בגלל הרייך
ובגלל עמקייך)

עצב
כל הפרחים שפעלו ביריד הפרחים של צ'לסי ב-2010
אינם פעילים עוד
הם מתו
ונקברו בקבריהם הקטנים

הרהור
הוא לא היה כאן עד עכשיו.
הוא לא היה כאן מעולם.
הוא לא המה במעי אמו ימים וחודשים.

טבע
בדרך היורדת מטה,
בדרך היורדת על העמק
עומדים עצים רמים
ידיהם שמוטות מטה

הרהור
איך זה שעשן שעלה
נידף וכלה
והדונג נמוג ונמס?

הרהור
עכשיו, שלא היה בי עוד רצון
לצאת אל העולם
עולם גדול
עולם רחב

ארספואטיקה
בציפורן חדה
בגוף מלא דיו
בעצמאות מלאה
ללא התערבות מבחוץ

אהבה
לולא כל אלה
הייתי מתפרקת
הייתי מתפרצת
הייתי מתנפצת

אינטרוספקטיבי
לפעמים הרעיון
יפה כשלעצמו

גורל
על כן ישב איש בביתו
וימתין ללא מעש
עד בוא הבשורה
עד בוא הבשורה
כי קלו המים.

טבע
אם רק אצליח לתפוס את השיר בקצה זנבו
יישאר בידי.
תחילה יפרפר עוד מעט
אך בזאת הפעם לא יישמט.

הרהור
בחדר הלידה
ללא ציר בלי כאב
אני יולדת ילדים במאות
ומשדי נשפך החלב בקילוח

אינטרוספקטיבי
וחבטה אדירה
העובר שפוך לרגלה
והנאון נעוץ בליבה.

הרהור
הרפה השריר
כפוף הראש
הנח למוח

הרהור
ריח השלג יעמוד בפיסגה
ורוח הקור תידהר במורד-
בצהלות סוסים
בריקוד שעירים

טבע
עבים מתגרדים זה בזה ללא הרף
מפירים את השקט
מפירים את החושך
אינם מניחים ללילה לישון.

אינטרוספקטיבי
אני אוהבת ביטויים שקפאו
אני מנסה להפשירם.
למשל אותו ביטוי
נתעב וצדקני

מצב
היש לה יעד?
היש לה מטרה?
והיא צועדת בטור
והיא מהלכת בשיירה.

הרהור
לכודים-
בין 4 קירות
בדלת אמות
בין שמיים וארץ
בין עיתים וזמנים.

תחושתי
הוא יודע להביא רפואה לגופו
הוא קרוב לעצמו
הוא מודע לעצמו.

אינטרוספקטיבי
אם אך ייפתח פתח בחומה
תוכל לעבור
מבלי לחבוט בקיר ראשך
מבלי לספוג פצע, חבורה ומכה טרייה.

שואה
לקול מפץ זגוגיות
לאור אש הארובה
והעשן הלבן
הבוהק, משתקף בתוכן

הרהור
מרסל מתערסל
קל קל כציפור
לעת בוקר.

מקום
משחות מריחה
תמרוקי משיחה
חבילות טיטולים
ערוכות לכריכה

הרהור
הכל היה ערוך ומוכן
דבר דבור על אופניו
והאופן החל שועט קדימה.

אינטרוספקטיבי
כיסוף כסף
זיוף זהב
לשון נופל על לשון
לשון נופל על לשון

אינטרוספקטיבי
תחת ערימת אשפה
תופחת עולה
צומחת גדלה
מצחינה

תחושתי
עין היען מתנשאת וכסילה
זקוקה למורה, לכיתה ולזום
ללמוד קצת חוכמה
מעט דרך-ארץ.

ארספואטיקה
בהיכלך אשר בעמק
נברת בידך הכמושה משנים
במעיהם של עוללי
הכנועים הצנועים.

אינטרוספקטיבי
כאן תם רכס הכרמל.
עד כאן יבוא בכוחו
ומכאן-
כתף הר מושטת

אלוהים
לאלוהים לא היה דבר
וחצי דבר
נגד מגדל בבל
נגד הבניין עצמו

אינטרוספקטיבי
מרחוק נראות רגלי המבשר
הן טופפות
נוגעות לא נוגעות באדמת הארץ.
הן תופפות ברוך במדרון ההר הקשה.

הרהור
ימיך מעטים, בן אדם
לילך רב.
הזמן הצר שהיית
והזמן הרחב שאינך.

מצב
צלילים אהובים
כובשי יבשות
חוצי הימים
צולחי העיתים

קינה
אני מחבקת את גופך הגוסס
את ראשך הרזה.
אני מלטפת את שערך הקלוש
את בשרך הצפוד.

מצב
הן יכולות לצעוד תמירות וסדורות
בשביל המוביל היישר אל הבית
הנייד ביד
הגבות צבוטות והלחיים בשלות

הרהור
הן כולן כבר כאן
הן פזורות בכל עבר
הן נפוצות לכל עבר
הן כולן ממוספרות

תחושתי
אני רוצה למצוא פצלים של שמן!
ואין זה משום שאני זקוקה לשמן או לדלק
כדי להתניע את גלגלי
כדי להדהיר את סרני.

טבע
ציפור אחת
שתיים ביד
שתיים על עץ

זכרונות
אדם מבקש לשכוח
והזיכרון-
נוגס בו, נוגס בו
במלוא שן, בחוד שן

הרהור
הפשילו זרוע
הושיטו יד
הגביהו כתף

מצב
משהגיעה שנת 2020
היינו צריכים לדעת
היינו צריכים, לפחות, לחשוד
שמשהו עומד לקרות

אינטרוספקטיבי
אני בנויה למצבים מוחלטים.
בחורף, בגשם,
אל ישמע קול אדם ברחוב!
רעש חורף בטרם גשם

הרהור
ואם אינך רוצה לנוח?
ואם אינך רוצה לעלות על משכבך?
ואם אינך רוצה להיפרד לשלום?

הרהור
בעמק ה-WACHAU הלכתי לאורך הנהר
צעדתי לגדת הדנובה מרחק רב
זרמנו יחדיו לאט
מעט לרוחב

תחושתי
מרווח צר
מרווח לא רחב
מרווח כחיי נמלה.

מקום
זיפי שערה
בראשה הקרוח
בהינומת פלומתה
יסובו אחור.

תחושתי
מתהפכת עם כובע, גרביים ושרוך
מסובבת שמלה על אצבע קטנה
מתופפת בתוף,
מתכדררת לסדין, שמיכה ומגבת

הרהור
כמו כלב נאמן
יקדם תמיד את פנינו
באור
לכל היותר

טבע
ויהי דבר אדוני אל הנביא ביום ההוא לאמור:
הלוך וקנית לך זרעי כותנה
וטמנתם באדמה
וכאשר ינבטו

טבע
הכלב לחש באוזני
כי הגיעה עת הנביחה.
וכשנבח
נביחתו נעמה לאוזני עד מאד.

הרהור
אך הוא אינו נרדם
אינו נרגע.
והוא עייף
עייף כל כך.

הרהור
ויהי דבר הנביא אל אדוני ביום ההוא לאמור:
אי הפתח בפאת הפרדס?
אי קצה השביל?

אלוהים
נמשה המשי מפיה
ממקור שחור רוטט
ממים עמוקים.
אילו פיתולי שמחה לה לתולעת

הרהור
אני רוחצת את לשוני
לאחר שהתלכלכה
לאחר "שליכלכה".

הרהור
הנה לכם הגורל בקפסולה אחת
הנה לכם הגורל בקליפת אגוז
ביערות האשוח, בשלג

אינטרוספקטיבי
כל מילה וכל סיסמה
אך מילה ואך סיסמה
בשער הצר.

הרהור
זרקי עוד ועוד תובנות
מכל הבא ליד.
זה כל הרעיון
זה עצם העניין.

הרהור
אך לעיתים נדרש המעשה
טרם בשלה המחשבה
ואי-המעשה
יותיר פצועים

אינטרוספקטיבי
הן שומעות על אותה מחלה ארורה
ופוקדות לוויה מכובדת
או שתיים.

הרהור
הן רודפות אחר הדבר עצמו
הן מצביעות עליו כפי שהוא.

והן נרדפות.

כאב
אל הגשר הדרומי הגיע התליין
כרך את החבל סביב מעקה הברזל
עמד והמתין-

הרהור
בבוקר מצב הדברים ברור ובהיר.
עולה היום במלוא שיפעת אורו
במלוא שיפעת אורכו
רחוק עדיין מחרדת סופו.

כאב
כאשר נחשפה השערה הלבנה הראשונה
ואחריה הסתערו רבות אחרות כמותה
ובהן נסתבכה הזיקנה

הרהור
במקום זה ניטע
לזכר אירוע נורא שאירע
עץ חיים.

אמונה
זה קורה בשעת בוקר חמה
בשעה 11 לערך
יורדת השכינה על הארץ
מלווה בבני פמליה.

כאב
מסתובב לו אדם ברחוב
לאחר שנשפך מביתו.
בלי יעד
בלי מטרה.

עצב
זהו רגע של בוקר.
החדר מואר
מוכה סנוורים
ועיני פקוחות

הרהור
הדמיון עולה על כל מציאות
ולא ההפך
כפי שגורסים
ממציאי המציאות

הרהור
שיהא כל יום ויום מימי חייך
דומה לקודמו
חוזר על עצמו
זהה לזולתו.

הרהור
הוא ידע מתי הדברים מתחילים
הוא ידע מתי הדברים מסתיימים
הוא ידע לאן הדברים מתגלגלים.

עצב
והמשכנו ללכת
את היית יפה כפני הארץ
אך כבר רחוקה היית ושקטה

הרהור
הערב יורד בקלות יחסית
ושום מחסום אור
לא ישים לו רגל
לא יעמוד בדרכו

הרהור
אני מנענעת
את ראשי השמנמן
צוואר נוצות מדורג
לאט, לאט

הרהור
אני יושבת במרפסת ביתי
צופה לרחוב.
שורקת פזמון מזמנים אחרים.
מנענעת כף רגל

אמונה
עדי הראייה ראו והעידו
עדי הראייה העידו כי הבינו.
את שראו-רומם את רוחם
על כן העידו.

אמונה
אולי לא היינו צריכים לבוא לכאן מלכתחילה.
אך מי שאל אז
מי הביט נכחו וראה לפניו את בנו
את השה לעולה.

אינטרוספקטיבי
עד שלא אמרתי אהיה נהר
עמדתי חצץ בערימת חצץ.
עד שלא שטפו במימי הצללים
ואמרו כי טובים המים

הרהור
נטעתי רגלי עמוק בקרקע
נטעתי רגלי בקרקע הקשה
ועמדתי על שלי.

ביקורת
לולא הייתה הדרך מבוססת בבוץ
הייתי הולכת בה
לכל אורכה
חולפת בנועם.

הרהור
הניחו להם להתבוסס בסחי סכלותם
בשיח איוולתם
בשיא טיפשותם.
אני- במו אוזן

מצב
כסלסול קליפת הלימון
כסלסול קנוקנת הגפן
כסלסול תלתלים מוכים כמשי
כסלסול הכינור בגומחת הלחי.

אינטרוספקטיבי
על סף הדלת ניתן עוד להתחרט
לא להתגלגל פנימה
לא לנקוט עמדה
לא לקחת צד

אכזבה
בדריכת הקשת בענן
בטיפוס מלאך בגרם הסולם
בקשירת החוט באדן החלון
בזריחת חמה על חלד האדון.

הרהור
אך בפה האורב עוד נעה השנאה
והארס נוטף וניגר
ניגר וניגר
לא נפסק מעולם

פזמון
מילתך הרעה עוד תלויה באוויר
כחרב לא תשוב לנדנה
ואני שהייתי גא וצעיר
הפכתי עייפות זקנה.

קינה
אני יוצאת לטיול
ומיד ממריאה לגובה
הרחק מכיסא האדמה
עליו יושבים במארב

מקבר
אני מטרה נוחה לנוף
אפשר לומר אפילו טרף קל.
אין הוא צריך לצאת אל מחוץ לעיר כדי לפגוע בי.

הרהור
נצורה המילה בקצה הלשון
ממתינה
עוד מעט תיאמר-תוגד
והיא תירגע

אלוהים
פוסע הפיל במעלה הדרך
צועד מעדנות
גדול
כבד

אמונה
פוסע הפיל בדרך העולה
ברייה מוזרה
ברייה אצילה
בריאה עתיקת יומין.

תחושתי
אש עולה כפורחת מקרח
שמיים כחולים מורידי ממטרים
חמנית שפניה מול פני הירח
גרעיניה מתפצחים כאבק כוכבים.

מקום
עין צופיה פני עתיד
עין משקיפה למרחוק
עיו עיוורת רואה כול.

אינטרוספקטיבי
עוד מעט ייפרץ החדר
ויתרוקן אט אט מכל חי וחפץ.
עוד מעט ייפתח הארון
וסודו הכמוס ייחשף לעין כל.

אינטרוספקטיבי
נענעה האישה האפורה בגופה
וקוננה קוננה על עינה שאינה
על עינה שאינה ואין אונה
וקראה לפרסיאוס

אינטרוספקטיבי
אני גרה בקו פרשת המים.
ואיני יכולה לראות
עדיין
ואיני יכולה להבין

עצב
טיפסה הדמעה במעלה הלחי
בדרכה חזרה אל בורות העין
ונוצר מצב תמוה ומעורפל
האם חלף היגון

מקום
פרגית נרמסת בלשון גסה
ראש דג נגרס בין שתי שורות שיניים.
שני בני פרה
עגל ועגלה

בלדה
אני יכולה לעוף קרוב לשמש
אני יכולה לעוף בצד האפל של הירח
אני יכולה לעבור מיבשת ליבשת
מבעד אוויר ורוד ומענג

זכרונות
נזכרתי לפתע בבעתה
בצמות הצנומות שהיו לי
ובסרטיהן העבים.

חלום
והנה בחלומי
אישה גדולה
מרקדת סביב עצמה
לראשה זר פרחים

אמונה
ריאות אכולות
כבדים מנוקבים
ראשים מתפוצצים כאבני מחצבה.
נשימה על בלימה

ביקורת
הם קנאים לדבר השם
אך יותר מכך הם מתקנאים בגדולים מהם.
ולא שהם עצמם קוטלי קנים.
גם הם יודעים דבר או שניים.

אינטרוספקטיבי
אנשים הנכנסים למיתתם עם בוקר
כשהשמש קם.
רעיהם אוכלים ביצים וקיטניות
רואים המאורע ומחכים לאות

קצרצר
המוח רעש וגעש
המוח כאב ודאב
טיפטפתי עליו שתי טיפות
שתי טיפות k.526

הרהור
לא שיש לי משהו
נגד נמלים נמוכות
נמלים שמנות
או כאלה
שחזותן מוזנחת.

הרהור
אם אדחק רק עוד קמעא
ייכנס זה השיר
יתפנה המרחב מנופיו
יתרוקן מסבכיו, מחייו.

אלוהים
אחוזת אשם
בידיו הלופתות
בידיו החונקות.

הרהור
מכאן-
הבעבוע
הפעפוע
המהירות
הבהילות

הרהור
אני רוצה שתבצעו בדיקה יסודית.
שתערכו חקירה מעמיקה
חקירה מאומצת
חקירה צולבת.

מצב
מרוב ציוצים
אין שומעים את שירת היחיד
את המיית היער.

הרהור
קחי הקלה
חיתכי לחצי
גררי נחמה על מגררת גסה.

תחושתי
כאשר ייתמו ימי
כאשר תסתיים מכסת חיי
אזעק לגופי הלוכד

מצב
כשלא עוד תירגז הארץ תחתיך
אז ירווח, אז יונח ללבך עד-מאד
ברושים ישמחוך
יקדמו את פניך

הרהור
שבשבת הרוחות נעה ברוח
נעה לאט
ימינה ושמאלה
נעה מעט

מצב
הוגש האוכל
פסק התיאבון
חדל הרעב

הרהור
עם גמר כל פרק
עוצרת הפסנתרנית
בולמת
מקפיאה-

הרהור
תלכי לאחור כסרטן?
תימנעי שינה מעינייך
אחרי יום ארוך
יום תש מזקנה?

הרהור
ואני מצמחת זוג רגליים זקנות
מתרככים השרירים למוך דך ומך
הידיים פועלות בכיוון ההפוך
בעוד המוח ישן לו שנת ישרים.

אהבה
יפה נוף
יפה גוף
משוש הלב
אהוב ומלך רב.

תרגום
לו נוח היה טורח
היה פותח
את חלון התיבה
היה רואה כי קלו המים

אינטרוספקטיבי
אני מסתירה אותה
מעין כל חי.

יין
הבו מנחה לאל אחד
הבו מנחה לאל היין
המוציא תוגה מן הארץ
המסיר מורא מעם לא עז.

סונטה
הללו-
את העכביש
הבוכה בסתר פינתו
רסיסי הדמעות ניגרים
מריסי עיניו הדקות.

כאב
הזמם סוגר על פי כלב
והסכר על פי הנהר.
נסחטים המים מאבן
והנביחה דבוקה לעור.

ייסורים
אימא אמרה לי
שזו רק דקירה
דקירה קטנה
שאחריה לא ארגיש דבר

הלל
אני לטוטפות בין עינייך
בבת עין

הרהור
שירי הם מתן בסתר
הם ניתנו לכם במתנה
לא להתהדר בה
לא שאתהדר בם

טבע
קחו את השיר
הלחינו אותו
חיזרו נא
חיזרו

מצב
לרגע נמלא הלב שמחה
ולא ידע מה יעשה.
הוא מוחא כפיים
הוא רוקע ברגליים

טבע
מענף לענף
מעץ לעץ
אני מנתר ומקפץ
מפגין כישורי

אמונה
ראי אחותי
פה במערת הקבר שוכבים שנינו יחד.
פה במערת הקבר טמונים אנו לעד.

טבע
מדי שנה
עם הפריחה
אני עולה לרגל
מגיעה-

צמד שירים
הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;

מצב
שעשועי דמיון
כאן עכשיו כתבתי עץ.
שימו לב מה קורה ברגע זה ממש.
הוא פורח בריח דובדבן מיפן.

עצב
מצמיחת היום ועד נבילתו
חלפו כך וכך שעות
חלפו שעות שהן לא יום ולא לילה
ספק כך, ספק לא כך

הרהור
אני מטע ובו עצים מסוגים רבים.
בחלקה אחת בלבד אני נטועה
תאנים ותמרים תפוחים ואגסים-
איך אפשר לחיות כך?!

מצב
השמש משעינה ראשה לאחור
שעונה על כפות ידיה
תסתכל בסיפוק
בבריות ששזפה

הרהור
העולם רוחש תאומים לא זהים
העולם מלא אותם
כל המוסיף עליהם
מוסיף-

תחושתי
ככדור שנלכד בכפפת עור
כאבנים משתלבות שהסתדרו זו בצד זו
כשמיים שכחלו לאחר גשם
כתצרף שהושלם.

טבע
השמים כחלו
השמש חיממה
והארץ מלאה רתמים.

הרהור
פשטה השמועה מפה לאוזן
ומאוזן לפה-
כי בשל הפרי
כי רתחו המים

הרהור
במלון רב-קומות
רב-גודל
בעיר עלומה
בכרך הגדול

הרהור
לפני הניתוח עברתי תחקיר מעמיק:
היסטורי
גיאוגרפי
גיאולוגי

כאב
מחליק את גופו מן התמונה אליך
את גופו המת
את גופו האפור כאבן.

עצב
עצובות הטיפות
עצובות גם האצות
ובין שתי גדות מכבידות
דוממות סירות הקאנו הקלות.

אמונה
שמונה עשרה בישיבה על נדנדה
בתי תתעטף בציצית שערה
תעלה באור הציצית העולה
ותשתחו אפיים בקידה מהירה




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
היי דר, סוויט
מאמא.
אתמול הוכח אחת
ולתמיד שאיידס
לא עובר בנשיקה
צרפתית.
אז...
מה את אומרת?
לפחות זה?



אפרוח ורוד,
מפעיל את קסמיו,
שוב.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/BruriaKochanovsky
יוצר מס' 93091. בבמה מאז 9/3/18 12:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לברוריה קוחנובסקי
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה