|
אני מסתכלת במראה שממול
מקווה למצוא "דבר מה נוסף"
אני רואה את עיניי
הן רואות אותי
|
עם הדם המזמר בי אני שר:
לאורה לאורה
אהובתי ולא בגשם
אהבת אין תיכלה.
|
זה קורה לגדולים מאתנו
זה קורה לחזקים מאתנו
הם מתמלאים זעם
הם מתפרצים בזעם
|
אני ראיתי
אנשים שועטים
כנהר גוררים
שובל טיפות קטנות ואטיות.
|
הלילה הוא הרע בזמנים
הוא מעלה את כל עולבי
הוא מעלה את כל נעלבי
הוא מוליד מהארץ המתה
|
ועכשיו שאינו עוד ברשותי
והוא עומד ברשות עצמו
והוא עומד ברשות הרבים
ואינו זקוק עוד לרשותי
|
הייתי
הר שאליו עולה נהר
הייתי
|
מתנדנדת
ברשת עכביש קטנטן וטוב
מתבוננת
בשריג גפנים מתולתל רטוב
|
חשד פירפר בלבי
לכנפיים במוחי
ואני שמחה.
הכנפיים יקישו ירעישו יכו האוויר
|
היושבים וחבל טבורם מקופל בבטנם
מחשבתם גאומטרית.
עגול העולם ומוקף שחור
מלבן הקבר ורוחש שחור
|
הדברים הגדולים קורים
עוד טרם חציתי את סף הבית
עוד טרם חציתי את סף הגוף.
|
גפן קטנה
פרץ פרצו בגדר הביטחון שלה
ואין עומד בפרץ.
שועלים קטנים מחבלים בכרם
|
חתול נדרס ליד ביתי.
ביום הראשון גופו נרמס.
ביום השני גופו נרמס.
ביום השלישי גופו נרדד עד דק.
|
כמו אותם צעירי-חוף צרובי שיער
נערים גולשים.
צריך רק לתפוס את הגל
לעלות על התדר.
|
שמרנו על זכות השתיקה
ושתקנו כל השנים.
הזמן פעל לרעתנו
פעל עד בלי די.
|
היא הייתה בטוחה
שהיא זו שמאירה לה את היום
שהיא זו שמאירה לה פנים
היא הייתה בטוחה שהיא זו שאותה הוא בוחן
|
הם ניכרו בזמן קדום מאד
הם נוצרו לפני הרבה הרבה שנים
הצרכים הבסיסיים.
נכון-
|
כולכם מוזמנים לטקס הברית
כולכם מוזמנים למסיבת השירה.
עוד מעט יונף איזמל המילה
עוד מעט תרעפנה התשורות
|
מה אעשה לזיכרון כי ייתם
כי יכלה מן הארץ.
גם אם אמצוץ את אישוניי
גם אם אקרע את עפעפיי
|
היא רוצה ללמדו
היסטוריה ומיתולוגיה
גאוגרפיה וביולוגיה
פסיכולוגיה וגאולוגיה.
|
כל הפרחים שפעלו ביריד הפרחים של צ'לסי ב-2010
אינם פעילים עוד
הם מתו
ונקברו בקבריהם הקטנים
|
לפעמים הרעיון
יפה כשלעצמו
|
וחבטה אדירה
העובר שפוך לרגלה
והנאון נעוץ בליבה.
|
אני אוהבת ביטויים שקפאו
אני מנסה להפשירם.
למשל אותו ביטוי
נתעב וצדקני
|
בהיכלך אשר בעמק
נברת בידך הכמושה משנים
במעיהם של עוללי
הכנועים הצנועים.
|
ימיך מעטים, בן אדם
לילך רב.
הזמן הצר שהיית
והזמן הרחב שאינך.
|
הן יכולות לצעוד תמירות וסדורות
בשביל המוביל היישר אל הבית
הנייד ביד
הגבות צבוטות והלחיים בשלות
|
הן כולן כבר כאן
הן פזורות בכל עבר
הן נפוצות לכל עבר
הן כולן ממוספרות
|
אני בנויה למצבים מוחלטים.
בחורף, בגשם,
אל ישמע קול אדם ברחוב!
רעש חורף בטרם גשם
|
נמשה המשי מפיה
ממקור שחור רוטט
ממים עמוקים.
אילו פיתולי שמחה לה לתולעת
|
הדמיון עולה על כל מציאות
ולא ההפך
כפי שגורסים
ממציאי המציאות
|
אולי לא היינו צריכים לבוא לכאן מלכתחילה.
אך מי שאל אז
מי הביט נכחו וראה לפניו את בנו
את השה לעולה.
|
עד שלא אמרתי אהיה נהר
עמדתי חצץ בערימת חצץ.
עד שלא שטפו במימי הצללים
ואמרו כי טובים המים
|
אני מטרה נוחה לנוף
אפשר לומר אפילו טרף קל.
אין הוא צריך לצאת אל מחוץ לעיר כדי לפגוע בי.
|
עוד מעט ייפרץ החדר
ויתרוקן אט אט מכל חי וחפץ.
עוד מעט ייפתח הארון
וסודו הכמוס ייחשף לעין כל.
|
הם קנאים לדבר השם
אך יותר מכך הם מתקנאים בגדולים מהם.
ולא שהם עצמם קוטלי קנים.
גם הם יודעים דבר או שניים.
|
אנשים הנכנסים למיתתם עם בוקר
כשהשמש קם.
רעיהם אוכלים ביצים וקיטניות
רואים המאורע ומחכים לאות
|
הזמם סוגר על פי כלב
והסכר על פי הנהר.
נסחטים המים מאבן
והנביחה דבוקה לעור.
|
אימא אמרה לי
שזו רק דקירה
דקירה קטנה
שאחריה לא ארגיש דבר
|
לרגע נמלא הלב שמחה
ולא ידע מה יעשה.
הוא מוחא כפיים
הוא רוקע ברגליים
|
הלכתי לחנות העופות
לבחור לי עוף מאכל;
כשבאתי הביתה פרשתי
את גופו על השיש הקר;
|
שעשועי דמיון
כאן עכשיו כתבתי עץ.
שימו לב מה קורה ברגע זה ממש.
הוא פורח בריח דובדבן מיפן.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
מראה מראה שעל
הקיר הסקיתי
והקשיבי:
קנדימן!
קנדימן!
קנדימן!
נו?
לא הבטחת לי
איזה יצור שיש
לו בבטן כוורת
דבורים כזאת?
זאת שאהבה את
התלל-אביבי
מפחדת מסרטי
אימה |
|
