בני התקשר אלי. "מירי ואני החלטנו להביא ילד לעולם. בוא בבקשה
למכון הגנטי בהדסה, אנחנו מחכים לך שם". עולמי חשך עלי. האם יש
להם בעיה גנטית? "שיהיה במזל טוב, אבל מדוע אתם זקוקים שאגיע
בדחיפות"? שאלתי. " אנא בוא בבקשה, נסביר לך שם", נשמע קולו
מעבר לקו.

פרופסור הנרי הניח את עטו, מביט במחברת הזיכרונות וחוזר אל
העבר.
הוא ילד בן חמש, יושב על האסלה ומחליט לערוך את הניסוי המדעי
הראשון של חייו. לא בקלות ערך את הניסוי. הוא ערך אותו בחשש
גדול. למרות אימת האלוהים שהטילו עליו הוריו, הוא החליט שהוא
חייב לנסות ולב

דוקטור פרג נחשב תמיד חיה משונה בקרב הקולגות שלו. זה לא רק
משום שלא היו לו גבות. הוא היה נוהג להסתגר במעבדתו שעות רבות
מאחורי דלת נעולה, משאיר מעברה השני ניחושים וקונספירציות
לרוב. לא היו לו כמו לאחרים עובדי מעבדה, גם לא תלמידי מחקר
מזה שנים רבות. דוקטור

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה הִתְעוֹרַרְתִּי
הַצִּפּוֹרִים שֶׁל הַשָּׁכֵן צָרְחוּ נוֹרָא
צִפּוֹרִים
סֵיסְמוֹמֶטֶר עִם מַצְפֵּן

כְּשֶׁהָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת
הַיָּם גּוֹעֵשׁ
הַשָּׁמַיִם רוֹעֲמִים
אֲנִי עוֹלָם

אף פעם לא קראו לו משורר
כי אולי מן הסתם
שרבט רק מדע של מילים מנוקדות
כמו שירת חיים שנוצרה על ידי קוד גנטי

הַיּוֹם הַשִּׁשָּׁה בְּסֶפְּטֶמְבֶּר
הוּא יוֹם הַמִּנְיָן שֶׁבּוֹ
הֻשְׁלְמָה הַמְּלָאכָה בִּידֵי
הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר

בְּדֶרֶךְ כְּלָל
מִתְעַרְבְּלִים
עוֹלָמוֹת קַבָּלָה וּנְתִינָה
עוֹלָמוֹת שֶׁל מַעְלָה

יוֹם טוֹב קָרַקוּקִלִי,
סוֹחֵר נַעֲלַיִם
נָפַל לְמִשְׁכָּב-
צָמְחָה לוֹ דַּבֶּשֶׁת בַּגַּב.

קָשֶׁה לִי
חָדַל רַעַשׁ
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רַעַשׁ
וְלֹא אוֹמֵר לִי כְּלוּם.

אֲנִי - חוֹקֵר וּמְרַפֵּא מַחֲלוֹת
לְאַחַר מוֹתִי אֶחְזֹר לְכָאן
כֶּלֶב שְׁמִירָה אוֹ כֶּלֶב צַיִד
בְּחַדּוּת חוּשַׁי אֲרַחְרֵחַ, אָרִיחַ

לִפְעָמִים אֲנִי חוֹלֵם עַל
בַּיִת עִם אֲרֻבָּה
בְּאָלַסְקָה

מָה צָרִיךְ אָדָם כְּדֵי לוֹמַר:
מַדּוּעַ רַק שֶׁאֲנִי כְּבָר כִּמְעַט
הֵבַנְתִּי אֵיךְ הָיִיתִי צָרִיךְ לִחְיוֹת?

עֵינַייִם שְׁתַּיִים
לֹא מְדַבְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ
רוֹאוֹת, לֹא רוֹאוֹת
חֲצָאֵי אֲמִתּוֹת

בַּמָּקוֹם בּוֹ נִגְמֶרֶת הַצִּיוִילִיזַצְיָה
בַּמָּקוֹם בּוֹ מַתְחִיל הַמִּדְבָּר
עוֹרְבִים מְגַדְּלִים גּוֹזָל קוּקִיָּה
לַצְּלִילִים

כִּנּוֹרוֹת צִרְצָרִים מְנַסְּרִים צֵל, אוֹרָטוֹרְיַת
יָרֵחַ
וּבְאַרְיַת הַפִינָלֶה, שְׁאוֹן קְרִיאַת הַמּוּאַזִּין
הַמְּסֹרָס
מְעוֹרֵר אֶת הַתַּרְנְגוֹל וְהָעוֹרְבִים הַצְּרוּדִים
מַקּוֹרִים פְּעוּרִים נִנְעָצִים, קוֹרְעִים בַּמֶּשִׁי

צִ'יפ אִינְדְּיָאנִי הָיִיתִי פַּעַם בַּסְּתָו
מְחֻבָּר לְצִבְעֵי פְּרִיחַת הָאָמָרִילִיס
הַלְּבָנָה - מְבַשּ-ֶרֶת שָׁנָה גְּשׁוּמָה
בַּכְּתֻמָּה - פּוֹנִים לְחַסְדֵי שָׁמַיִם

בְּחֶלְקַת הַמִּדְבָּר שֶׁלִּי עוֹלֶה נִיחוֹחַ
מַהֲבִיל נְזִיד-חֻמְעָה וְרֻדָּה וּמַלּוּחַ
עֹפֶר יְּעֵלִים קָרֵב, מְרַחְרֵחַ

מְדַבֵּר אַהֲבָה,
נִשְׁמַע רַעַש
עַל לֹא מְאוּמָה
מְהוּמָה

בְּסַכִּין וְכַף לִבּוֹ שֶׁל חָצִיל עָקַרְתִּי,
רָאִיתִי רֶחֶם
רָקַחְתִּי תַּבְלִין, בֵּיצִים וְקֶמַח
בָּש-ָר טָחוּן גַּם, כַּמּוּבָן

וְאוּלַי
הַשָּׁנָה אֶצֹּק אֶת דְּמוּתָהּ
מֵהַחֵלֶב הַמּוּמָס
וְהִיא מֵהָרֵיחַ תִּתְעַלֵּף וְאֶפְתַּח

חוֹזֶרֶת עַל טָעֻיּוֹת
בְּדִיּוּק שֶׁל שָׁעוֹן שְׁוֵיצָרִי
וְלֹא

מדור ספרות בעיתון הארץ -
גזיר שיר באלבום מצהיב
וערמות ערמות נייר שימושי -
בעל באסטה עוטף קרפיון