|
אֶחְטָא וְלא אַחֲטִיא.
מָה עוֹנֶג בְּחַטָּאָתִּי,
אִם חָטָאתִי לְבַדִּי.
|
עתות של משבר
מועקה וסגריר
תועים למכביר
|
יחד טיפסו לגבהים חדשים,
חוו ריגושים בשבירת שיאים.
|
הלכת ממני לתמיד, לא הסתכלת לאחור
נעלמת אל תוך מין חור שחור
הרגשתי מבוכה רבה ומתוסכל
כי באמת אהבתי ובתמים האמנתי
|
חדוות החיים מתגברת
האופוריה כמו סם, ממכרת.
|
על הלבנים במעבר חצייה דרכתי
את הקולות בראש השתקתי
בקלידים את השחורים העדפתי
לשלום כלל עולמי התפללתי
|
היקום משפשף את עיניו כלא מאמין
כדור מבוקע סב על צירו בחלל
אנחנו היינו כאן
|
אסירי המצפון צעדו בסך
הצדיעו לפיהרר במועל יד
מצפונם סר למרות הרייך
זיג הייל צעקו בקול אחד
|
למרות הפיתוי הגדול,
תיאלצי לחיות בצילו,
את סודך לא אסגיר.
|
הקריאה מתגברת, לא, לא טעית
היו רגעים בודדים שטוב שהיית
בנג'י פשיסטה
אסטה לה ויסטה
|
עֵירוֹמָה בִּשְׁנָתֵךְ מִכְּסוּת תַּדְמִיתֵךְ
מֵעִמְקֵי נַפְשֵׁךְ מִצְטַיֵּיר דְּיוֹקָנֵךְ
אִישׁוֹנִים כְּיווּצִים חִיּוּכִים מְעֻושים
נֶאֱחֶזֶת לַשָּׁוְוא בְּהֶבֶל כְּזָבַיִיךְ
|
תָּרוֹת וּבוֹלָשׁוֹת אַחַר הָאֶחָד
חַפּוֹת מִכָּל הֲזָיָה
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻוחָד
|
הם לקחו את הבאסה בסבבה
היא לקחה את העניינים בידיים
הוא לקח את גורלו בידיו
הם לקחו את הזמן
|
היו ימים והיו לילות
בימים הייתה מורה
בלילות הייתה זונה
|
בליל חום מהביל שטוף ירח לבן,
תרנגול עם מקטרת מעלה עשן,
המוהיקני האחרון נקבר.
|
הגיע הרגע המר
תחושה שהכול נגמר
|
לה יש "עבר בלתי נשכח",
אתה "חבר, לא תחסר".
|
פִּיל וָרוֹד מְעוֹפֵף בַּשּ-ְחָקִים
כָּרִישׁ לָבָן רוֹכֵב עַל חַד אוֹפַן
פִּינְגְּוִין בִּפְרָאק וְצִילִינְדֵּר רוֹקֵד סְטֶפְּס
|
הסירי את בגדייך
פשטי את הבושה
הראי לי את גופך
עירום מכל אשמה
|
אבחנה פטרנליסטית,
פרוגנוזה שנויה במחלוקת.
|
יעלת הארד וילדת המדבר,
אגדה מהלכת באהלי קידר.
|
עליצות רעננה מתפרצת
אפרורית עולם מתפוגגת
|
בָּתִּים נִבְנִים מִלְּבֵנִים שֶׁל אַהֲבָה
אַהֲבָה נִגְמֶרֶת מִתְפָּרְקִים בָּתִּים
|
אדמונית חושנית ושמה לולו
לבבות גברברים מרטיטה
|
שֵׁדוֹנִים בְּנִבְכֵי צְפוּנוֹתַיִךְ,
מְלַהְטְטִים בְּתום גּוּפֵךְ.
מִתְאַוֶּה לָבוֹא בִּשְׁעָרַיִךְ,
זָר מִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתֵּךְ.
|
בֶּעֶבְרוֹ הָאֶחָד שֶׁל מִתְרָס
אֶלֶף קַלְגַּסִּים וְקַלְגַּס
בֶּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל מִתְרָס
אַלְפֵי דַּרְדָּסִים וְדַרְדָּס
|
אני בא לפה הרבה
יושב שם בפינה
שותה קפה שחור
אוכל עוגת גבינה
|
אהבתם מצולקת,
כמהה למזור הזמן.
|
משורה ישחרר רק המוות
הקאפו השתולל והיכה
|
מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת
זָעֲקוּ כָּל נִימֵי נִשְׁמָתוֹ
|
הם פסעו לקדמת הבמה
משחקים את משחק חייהם
|
פּוֹחֲדִים לִהְיוֹת לְבַדֵּנוּ,
מִצְטוֹפְפִים בְּדִירַת שֻׁותָּפִים.
לא סוֹבְלִים אֶת עַצְמֵנוּ,
זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים.
|
אין אני בלעדייך
ובלעדייך אין
|
תורים בכניסה למועדון חשפנות,
גנרל במדים לבנים מבקר אמנות.
גרמניה עירומה מחליקה על עמוד,
כאן יישפך זרע הפורענות.
|
אגלים מעלעלייך
המליחו פלג מים
|
בפינה נידחת אי שם בדרומה של עיר
שוכן מוסד שכל נזקק לצדק מכיר
החמארה של פורטונה ראסטפארי
|
פירורים בחשאי חלקנו
חמוץ ומרור המתקנו
|
תומס ג'פרסון הפליא לכתוב,
כל בני האדם נולדו שווים.
|
קונכיה יד ראשונה
עם כניסה נפרדת
קיבולתה מדודה
צורתה מתגמשת
|
הם חיים מן הפח אל הפה,
רבים עם חתול על חתיכת פאטה.
שולפים בקבוק ממיכל המיחזור,
כלכלני הזבל עוסקים באיחזור.
|
שוחחת עם דיילת היופי
צללית גזרתך ללא דופי
תהיתי אם דור ביני לבינך
מה אופי מה טבע ומה עיסוקך
|
התהלכת ברחוב בחזה מתוח
בלוריתך הזהובה התנופפה ברוח
השכונה רחשה לך כבוד
הערצנו את דמותך מלאת ההוד
|
קשה לצלם עילוי נשמות שחורות. שחור ולבן
נותנים צבע לדמויות אפורות. בתשלילים,
החתן בלבן, האלמנה בשחורים.
|
לתפנית מפתיעה לא ציפית
בלית ברירה הייתה הבחירה
את תסריט ההמשך כתבת
גם ביימת את עצמך
|
הדי ג'יי מג'מג'ם כמו ג'ם ג'ם
אז בואי נפמפם כמו פם פם
בקצב מטמטם כמו טם טם
|
שכירי החרב מוכנים לתזוזה,
חדורי מטרה מוכווני משימה.
המוות והם תמיד במרדף,
הם הרודפים והמוות נרדף.
|
כי בדם יזע ודמעות
אין יותר פרות קדושות
|
בשולחן החול מאות קודקודים,
מלחמה לא מנצחים, ללא פקודים.
|
שש בבוקר, צליל של אושר
קפה לדרך, מכה בברך
|
|
|
חתול?
תראה, אני אוהבת
אותך, אבל זה לא
קצת מוקדם? אני
עוד לא מוכנה
לצעד משמעותי
כל-כך. |
|
