|
ומקרין את הקריסה
אל נהרות התודעה
|
הנוחות המסממת, המטשטשת, המרדימה
חום הפוך וחום המים מרחמים כרחם אם
וזה מרגיש לי לא חי וזה בקושי נושם
|
כשהנרקומנית, שלד ועצמות, נכנסת לבקש כמה שקלים, הבטן מתכווצת.
נשמה אבודה וגוף מפורר שבויים תחת כישוף ההתמכרות.
מה בינה לביני אני שואלת. אני גם מכורה,
שבויה תחת כישוף ההתמכרות - חדשות, סוכר, מיניות גרפית,
אינטרנט, מסכים והיד נטויה.
|
ואז התחלתי את מחאת השקט
ישבתי בלב ההמולה ולא הוצאתי קול
באינטימיות שלי עם עצמי הרגשתי מחתרתית
מוקפת שלטים וצעקות
|
אני לא אוהב מצלמות.
כל כך הרבה מהן בזמן האחרון.
|
״מאחורי כל דעה יש רגש״
כן
״מאחורי כל רגש יש כמיהה״
כן
״ומה יש מאחורי כל כמיהה?״
|
אני רוצה מישהו שלא רוצה אותי והוא רוצה מישהי שלא רוצה אותו.
כולנו רוצים אבל רק בכאילו, עומדים מוקפים בחלוקי נחל ורוצים
את הירח.
זה משחק כיסאות מוזיקליים שאין בו כיסאות.
אנחנו רק רוצים להיות לבד בשיירת זוגיות מדומיינת.
|
|
|
אם דרך עליך
פיל
במה חדשה
אותך תציל
אחד שמשעמם לו,
אז הוא כותב
סלוגנים, זה
יותר טוב מאשר
סתם להסתובב
ברחוב |
|
