[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
ולמה שאני אסלח, אם זה באמת נכון
שאת נשמתי במקום הראשון
כי מי תעשני מאושרת ולא את
עכשיו את גברת מגונדרת, ולי אכפת

עצב
על איש אחד, שרצה להיות טוב אלייך
ואת רצית להיות טובה אליו
רק לא שמת לב, שהוא תמיד נשאר מחכה
תמיד הוא מחכה לך

הומור
אולי, במצב רוח דווקא טוב
נוכל, לפתוח צוהר מקרוב
ואז, יהיה בי חשק לדבר
וגם נוכל סוף סוף להתחבר

הרהור
מצטער, אני לא יודע איך לדבר
כדי לעשות אותך מאושרת
יש אולי אחרים שיודעים

אהבה
אני עייף, ויגע, ולא ירא אלוהים
וכמה זקוק אני לרחמים
לא עצמיים, לא של מסכנים
כאלו שמגיע להם חמלה, ואהבים

עצב
היום עולה, ברק יורה
אני עייף מאמש

הרהור
ואני שואל, מה אני קוף
תגיד לי אחי, מה אני קוף?

הגות
עוד מעט זה עניין של שעות
ותגיע שבת המלכה
והאור מעלי ממלא ומרגיע
ונוסע איתה למסע

כמיהה
אין לדעת כיצד, לתקן העצה
הזרועה ומכוסה, מן הכל.
אך אמנם היא רוצה, לתקן את הכל
לגלות המכוסה כביכול.

אהבה
החתיך, וזה שהנמיך
החתיך, וזה שוויתר לו
החתיך, וזה שהאמין
החתיך, וזה שרצה יושר

הגות
החיה ביופיו הפנימי
אחרי שהוא הבין שהוא אוהב באמת
הסליחה לך עכשיו ניתנה
הגעתי למומנט

עצב
בשאלי את רוב העולם
וגם תכונתי גם
יביעו שוודאי מה נקרא חיים לעשות
אם לא איבוד עשתונות בגבול הרצוי

אהבה
למה למה למה למה את התאונה הזאת למה
כמו הייתי אתה שכתבתי, מרוב שאהבתי לשמוע קולך
כי אתה הדבר הכי יפה שבעולם
כי אתה הדבר הכי מכוער שקרה לי

הגות
אהבת חינם, אהבת אם
שבמשך שנים היא מוזגת
ואנוכי לוגם

יחסים
ואני לא חינכתי ככה את עצמי
וחברי גם מעולם לא רצה ככה בעצמו
אבל אני נשארתי לבד בשלי
והוא בשלו

הרהור
יש דברים שאני רוצה לכתוב
ואני מניח
כי באמת לשני לא אכפת
ממני בכלל

הרהור
אך גם התו נטשו
מחסרון ידיעה ושפיטה לא נכונה
הוא אפילו לא נתן לו להתבטאות מילה
כל כך מאכזב, ממש מעילה

הגות
וזה יעבור, הכל עובר
וימצא שם חבר אחר
מלא אנשים, שירצו להועיל
חברים ישנים, חברים אמיתיים

הרהור
אך עשיתי זאת בכל זאת
כמו כל השירים שנהיו מחזות
באתי לכאן,
את עצמי לבזות.

הרהור
מחסום עורקים
לא זורם לי הדם
בוריד, לא חוקי
מה זה משנה גם

הרהור
לא מצאתי התשובות
השמורות משכבר
לא הניבו בי רגש
עוד בלבול מפוזר

הרהור
עכשיו, אני רק גבר בעולם
שמחפש אדם, שלא אכפת לו כבר
מכל העולם
שהיא מוכנה להיות רק אשה

הלל
כל אחד יש בו יושר
שלפעמים סותר הצלם
אע"פ שתשאל כל איש אפילו זר
ואפילו מי שלא יודע איפה בחר

ג'ננה
ואני, שאמרה לי היא, לא
לקחתי התפוח, נתתי לו לנוח
שמתי אותו בצד
לא יודע הכיצד

הרהור
הם רוצים להבין מיד,
מסתם שורה, או סתם מילה
מי האדם שעומד למולם

אהבה
מי קבע שאמורים להיות מאוהבים עלי אדמות
מי קבע שבחורה זזה זה עושה אצלי שמות
מי קבע שהשחור שחור והלבן לבן
זה שאלות שכל הפילוסופים בטח שאלו עד כאן

הרהור
של הלב שלך, ממש בעדינות
יש שם מפלצת, מלאה לה בשטות
שאף אחד לא מקשיב
אף אחד לא מספיק אדיב

הרהור
כל העולם מבריק
חדש,
מחניק היה כאן קודם
וחשש

אהבה
עוד מעט, עוד ממש טיפה
מתחיל אצלי, עולם חדש ישן
מלא ביצירה, מלא בשמחה
מלא באהבה, מזכיר אותו הזמן

הרהור
עמוק, עמוק הים, היכן הוא סופו
ממש כמו יופייך, שעדיין אינו
וציפורי אביב, ישירו מסביב
כי אם לא את, אז בוא יבוא

הרהור
הכל עניין של עשיה
יש מי שזז, ומי שזמנו מבוזבז
יש מי שהיה לו, יש מי שעכשיו הוא בונה
מי שעושה, כל הזמן הוא רואה

הגות
ואם הכרת משהי בכלל
זה כמו להתחיל איתה באמצע הרחוב
פעם להכיר משהו בצ'ט
זה היה כל כך טוב

הרהור
שנע ומרגיש אחרי שמשהו יוצא לי מהפה
מה זה גבר בכלל, מה זה אשה
לא אתחתן שוב עם דמיונות ופשרות
או עם נשים שלא מדברות

הרהור
והיד באה ולקחה את ימי נעורי
איזה דבר מוזר
לא חשבתי בחיי

מצב
אתמול עשיתי תאונה
ממש אמיתית במלוא מובן המילה
זה כמו להיות בפיגוע
ובמקרה שאתה אשם

ראפ
מרוב בלבול אני נוסע, כמו ג'יפ צעצוע עכשיו
משהו אחד כן שמחני בסיבוב קודם קודמו
שהג'יפ שלי עבר לשאול בשלומו
כמו דג שזורם, ואף אחד לא מנסה לשים לו פתיון

הרהור
אני אוהב לפעמים לכתוב
כמו בן 16, להרגיש שוב כמו טיפש עשרה
ואז אני קולט, שאני יותר שמח
טוב ילדים תמיד יותר שמחים, יא פיקח

אהבה
אבן גיר, ולוח קיר
מה אכתוב, מה פרותיי
האם לעודד, או שמא בודד
האם להביט, או שכל להפחית

הגות
אך אמותה הפעם
אם לא אקח את נפשי
והתקווה תהיה טעות
שלא אוכל להגשים

הרהור
ציפיתי מעצמי לההפך לעניו
כשאני מתאר את עצמי על גבי הכתב
אבל מהאגו שלי לא נפרדתי
אמנם הזמן והצער שעברתי, עשו בי שלהם

הרהור
תל אביבים, כמו שאני אוהב
ציניים, אבל הכל בגלל האמת
משהו לא טוב באוויר
ואנחנו עוד כאן, להצהיר




צדיק, את לא
תופסת. זה מתחיל
להחמיר, שני את
הסגנון, במקרה
שלך כדאי גם
שיהיה סיגנון.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MeirkeK
יוצר מס' 92906. בבמה מאז 28/12/16 18:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאירקה קיי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה