|
רגישות כמו הכמיהה
שגבר אוהב.
|
שלומי חשב לעצמו. הלא כולם מרגישים אותו הדבר הם פשוט לא
מדברים על זה.
כמו השיר "חלומות של אחרים" של עידן רייכל. "שנים הם מסתירים,
על מה את מדברת"
וזה לא משנה מאיזה חוג או עדה. גם בשנות השמונים. של שלום
אסייג. רואים שהמרוקאים הדחיקו לפעמים דברים שלא רצו ל
|
יש לי כאבים גדולים ממך
יש לי אהובים בוכים לא בגללך
זבל גועל, איכס
זה מה שאני אומר במבט ראשון
|
אוי לי מיום הדין, אשר בחיוך תמתיקי
את כל התוכחות הנגלות לעיני
הלוואי, והייתי מגיע, הלוואי
|
רק מילים שהיוו לדחיפה
מסיוט שעשה לי בחילה
עד שבאתי לקצה הקרחון
חנקתי, תשבעי היום
|
על איש אחד, שרצה להיות טוב אלייך
ואת רצית להיות טובה אליו
רק לא שמת לב, שהוא תמיד נשאר מחכה
תמיד הוא מחכה לך
|
כל כך פוחדים מאנשים
גרמו לי לפחד מהם גם
כל כך אנחנו רגישים
אומרים לעצמנו שאנו בני אדם
|
מנסה להפסיק להתעצבן
זה מה שלמדתי את עצמי כל השנים
מוזר שנפלתי רוטן, אני בעצמי
|
אני בסך הכל וריד שמתפוצץ מעצמו
אני בסך הכל איש שמתהלך ברחוב
אני שומע אנשים צועקים מקרוב
זה לא שאני לא שומע את עצמי
|
אף פעם לא היית אומרת מילה טובה
אף פעם לא היית גם את מביעה
ואני לא חדלתי מלהזכיר לך תמיד
איך שאני אוהב ואוהב אותך בעתיד
|
לעולם אני לא אאמין שהפסקת לכתוב
ואת החידה הזאת באמת, רק את יכולה לפתור
והודעות נשלחות, בכל מיני מקומות
למי יגיעו וכיצד, ומה תכלית כל הבריות
|
בסך הכל רוצה להשלים אתך
את כל מה שעברת שלא הייתי כאן
אני באמת כל כך מצטער
רוצה לשמוע, להיות אתך יותר
|
אנשים כבר נמאס לי
גם לכם זה בטח קרה מזמן
אולי תפסיקו לשאול
מה אני עושה בחיי
|
והשקט הזה חרישי
אזרע בתוכי חורשתי
כשור למשא, אשקיע
הנה זה מגיע
|
היא גם, ראתה אותי כמו כולם
הוא, זה אותו אדם, שהחליט לעזוב את העם
הלך לו אל הדת, עכשיו הוא כבר לא בנאדם
אתה מתווכח אתו, אתה מתווכח על אלוקיו
|
רציתי לומר לך כמה יתרונות
שלא תלכי לרעות בשדות
אלא תבואי אל ביתי, אל ליבי
להזהות עם הכאב שלך בתוכי
|
אבל גם לכל אחד זה בבחינה אחרת לחלוטין
ואת, את את השקיעה הזאת מכירה
השקיעה שאת בחרת בא לבד,
ואני לא בחרתי, אני נבחרתי, לשקוע איתך.
|
באמת, הוא יותר טוב ממני
ולו יש יותר רחמים.
|
באמת, שהאמת אינה איתי
נעדרה מפתחי ביתי
הדלת פתוחה
ואיננה
|
אולי, במצב רוח דווקא טוב
נוכל, לפתוח צוהר מקרוב
ואז, יהיה בי חשק לדבר
וגם נוכל סוף סוף להתחבר
|
למזלי כשאני נודר
אז אני לא צוחק
ומאמין בכח של אלוקים
להתגבר על כל דבר
|
בסרט? קורה מה שאמור לקרות
בחיים? קורה מה שאמור לקרות
אז למה החיים זה לא כמו סרט למה?
למה החיים זה לא כמו סרט?
|
מאז שבלבלת הכל
גם אני בלבלתי הכל
|
בחור טוב, שפעם הכרתי
יום אחד הוא התקשר ולא הרמתי
נבלה שכמותי כמו שנהייתי
הוא מזכיר לי כמה אני פתטי
|
אין אני אחראי לבחירותיהם
של אחרים
|
מצטער, אני לא יודע איך לדבר
כדי לעשות אותך מאושרת
יש אולי אחרים שיודעים
|
לא לקחתי סמים
אבל משהו ניגן פה מין רמיקס
של תיקים באפילה
אבל זה בסדר. אני כבר לא שם.
|
חולם, הוזה, ממש כמו מחזה
לא יודע אנא אני פונה
וזה מצחיק שדווקא לו, כל זה קורה
חולם, הוזה, ממש כמו מחזה
|
אני עייף, ויגע, ולא ירא אלוהים
וכמה זקוק אני לרחמים
לא עצמיים, לא של מסכנים
כאלו שמגיע להם חמלה, ואהבים
|
האם שנחשוף נאהב עד הסוף
או שמא נבקר באיזשהו שלב
לזה קוראים אהבה
עליה אני מדבר עכשיו
|
היום משהו בי נחלש
משהו בי נמאס
וכמעט שלבי אמר לא משנה
אבל הים הרגיע אותי
|
הבור, בתוך החדר השחור
שנשארתי שם לבד
לא כובש לא מיוחד
|
במיוחד את מי שיכול
לאהוב ככה.
|
כל מה שהייתי רוצה
זה חתיכת עוגה וכוס קפה
ולראות את החיוך שלך עוד פעם אחת
ואז אני יכול ללכת ולא אכפת
|
שאני חש כלפיה
אך לא הייתי מעלה
עדיין לא מאמין
עדיין הוזה
|
הם ישבו שם כולם יחדוה
מילה שלא הייתה עוד קודם
אבל הם הרגישו את זה בלב
|
והצליל יצא קבוע כמו פעם
ומאז פתאום חזר אלי הטעם
לגלות צליל חבוי, להוציא הכיסוי
בזמזום מתמשך
|
פני מלאך היו לך
חשבתי שאכיר בך לעולם
עכשיו זה סתם מין געגוע
להרגיש שהיה בי מושלם
|
היא לא נינוחה
אף על פי שניחוחה
משכר את הכל
מלא רצון ותחושה
|
ולשניהם הוא צועק חדלו נא
אני בכלל מבקש בכל לבי
מהגמד מחילה
|
וליצן קטן מחייך
ועוד ידידה שכחה כבר איך
וחתולים רצים בחצר
כל זה לא משנה יותר
|
כל כך מצחיק אותי
שוב אותו כאב
לכולם להרשות
לכולם להתאהב
|
היום עולה, ברק יורה
אני עייף מאמש
|
ואני שואל, מה אני קוף
תגיד לי אחי, מה אני קוף?
|
כואב, להמשיך הלאה חייבים
כמו פיגוע
זוכר בילדותי, רגליים על עמודים
בדיזינגוף, בכיכר הידוע
|
אם רק הייתי יכול
להניח את האצבע שלי
על הדמעה שלך
לומר סליחה, ושלא נשכח
|
לפעמים מאז שהחזרת לי
אני יושב ואוכל את עצמי
היחיד שלא אוכל להפסיד
אך הקשר בינינו החליד
|
עוד מעט זה עניין של שעות
ותגיע שבת המלכה
והאור מעלי ממלא ומרגיע
ונוסע איתה למסע
|
תגיד לי איך זה מרגיש?
בלי כל המסכות
בלי חילוני דתי חרדי
|
אין לדעת כיצד, לתקן העצה
הזרועה ומכוסה, מן הכל.
אך אמנם היא רוצה, לתקן את הכל
לגלות המכוסה כביכול.
|
לא יודע למה אני לא יכול לדבר
כמה שנים שלא היה לי משהו שנתתי לו הסבר
והוא פשוט הנהן בראשו, בחמלה, ורצון,
לתת לי גם להיות, אף על פי שהוא רוצה גם כמו החיות
|
כמו ילד קטן, אבל הוא לא מסוכן
הוא דווקא גבר רומנטי
|
החתיך, וזה שהנמיך
החתיך, וזה שוויתר לו
החתיך, וזה שהאמין
החתיך, וזה שרצה יושר
|
אני לא אמרתי לה כלום
היא רצתה לשמוע, לקום וללכת
אני לא בקשתי מאום
רק רצון, לראות אותי תמיד באור נכון
|
היי הצילו
אכלה אותי חתולה
בגן מאיר איפה שהכלבים
בעוד שהכלבים נובחים עלי
|
מלא שקרים
דברים אמתיים
שהפכו להם רעים
|
החיה ביופיו הפנימי
אחרי שהוא הבין שהוא אוהב באמת
הסליחה לך עכשיו ניתנה
הגעתי למומנט
|
האמת לא באתי בגלל משהו
סתם משעמום וגעגוע לחברים ישנים
ממש לא מתאים היה לי
מה שקרה בסופו של דבר
|
פתאום את במין סוג של תחיית המתים
או סוג של תחיית המפלצות
אני עצמי אוחז פלצות
אני מניח שכל העולם גם
|
בשאלי את רוב העולם
וגם תכונתי גם
יביעו שוודאי מה נקרא חיים לעשות
אם לא איבוד עשתונות בגבול הרצוי
|
מעל במה כזאת אני לא שר
שיר אמתי, רק שיר שנגמר
ואמנם יש מקומות אחרים חדשים
בתוך הלב, לא ישנים
|
צפצוף האוטו, מתחיל שיר
הדלת נטרקת, לא משהו שאני מכיר
הכלב נובח, מזכיר את הלב
אדם לא פיקח, יושב ובוהה
|
בוא נהיה שווים ושונים
בוא לא נרחיב עוד המיימדים
הנפערים, ביני לבינך
|
הוא לקח את הפרח
והתחיל סופר אוהבת לא אוהבת
ילד קטן שהייתי
הרי ככה למדונו נכון? לא טעיתי
|
לא יבואו לי יותר שירי אהבה
רק רגשות של ידידות נפלאה
כזה רגיש ועדין
אך לא תמיד מבין
|
איש פשוט שמדבר על הכל
על זה עבדתי וזה מה שאני יכול
אך היא כבר לא שם
אולי אני חנכתי אותה אז גם
|
למה למה למה למה את התאונה הזאת למה
כמו הייתי אתה שכתבתי, מרוב שאהבתי לשמוע קולך
כי אתה הדבר הכי יפה שבעולם
כי אתה הדבר הכי מכוער שקרה לי
|
התהפכתי לגמרי, ונכון לא הייתה לי סיבה לדאגה
אך כעת יתכן, אני לא מבין מה באמת מתכוון
אף אחד.
|
לא משנה מה הטריגר
בסוף זה חוזר אלייך איכשהו
את לא הכאב הכי גדול
את כמו תכונה יפה בלב
|
הוא טייל בשביל, חושב איך להתחיל
היא חיה, היא יפה. אפילו בגיל
הוא לא יודע, אם היא נשואה או לא
אבל שאלתו עוד תבוא
|
בחיבור בקרון ברכבת הקלה
ישבו זוג משוגעים
מצחיקים עד בלי הגבלה
חיוך מאוזן לאוזן ורגש מקרינים
|
עולם הרשת שינה את הכל
את כל ההיסטוריה ובכלל
עוד מעט כל אחד יכול
להיכנס לתוך מעגל
|
באמת את שווה כל אנרגיה
אך אינם אצלי הגשרים
את באה עם האצבע
ובלי שום מילים
|
ואני צוחק איתו, ואומר 15 שנה
והיא פתאום נזכרה להזכיר לי שאני אוהב
|
לא מעצמי, מאנשי
כן, כן, אנשי
מה הפרוש אנשי?
א. זה דבר ראשון
|
כלב שוטט ברחוב
אם ימצא כלבה
הוא ירעד מיראה
על חוסר מוסר שנכנס בו
|
אהבת חינם, אהבת אם
שבמשך שנים היא מוזגת
ואנוכי לוגם
|
ואני לא חינכתי ככה את עצמי
וחברי גם מעולם לא רצה ככה בעצמו
אבל אני נשארתי לבד בשלי
והוא בשלו
|
הרוח נשבה בחיבור הקרוב
כמו תאומים סיאמיים, יודעים לאהוב
פשוט זה סתם קרה זה ההבדל
וסתם דברים קורים עכשיו, תקבל
|
שראיתי את עיניה שלה בוידאו
ראיתי את הכאב שלך שם
עכשיו נשבעתי לעצמי לעולם
לא אביט בסגנון הזה יותר
|
אני מרגיש כמו יו יו,
כן יו יו, שעולה ויורד
עשית לי מגרנה,
המוח שלי לא יכול כבר להכיל
|
שני עלים, יצמחו לארבעה
ונפלטתי מתוך הביצה
וחוזרת הרוח המתוקה כל כך
למלאות ראותי כי מוכרח אני
|
חלל שחור, חשוך, ונעלם
נשאר בנוף של הרכבת
איש בוכה, והכל נוסע לשם
ובחורה באייפון הכל מדמיינת
|
גם אם אתה לא חנפן
צריך להיזהר לא להראות אחד
כי אז כל פעם שתדבר
תהפוך כזה יותר ויותר
|
כל מילה שלה זה זהב בשבילי
בוא נגיד מלמד אותי בבת אחת
דברים שלא ידעתי על עצמי קודם
אפילו עם ערום אין לה בעיה
|
כל מילה שלה זה זהב בשבילי
בוא נגיד מלמד אותי בבת אחת
דברים שלא ידעתי על עצמי קודם
אפילו עם ערום אין לה בעיה
|
לטוב יש מדרגות
לכן אפשר תמיד להודות ולשבח
כל אחד למצוא בוא נקודה טובה
מאוזנת, שתאזן, היכן שהוא נמצא
|
היום הולדת הזה הוא אחר
באמת משהו חדש מתחיל
ואם שואלים אותי מה אני אומר
וכי יש לי ברירה, את זאת להכיל
|
יש דברים שאני רוצה לכתוב
ואני מניח
כי באמת לשני לא אכפת
ממני בכלל
|
ודאי שלא צפיתי שחבר אחרי 15 שנה
יתנהג כלפי כאילו שום דבר לא קרה
אך הוא הפתיע אותי לטובה
ומיד הוציא בירה קרה, וכמובן פייסל
|
אתם מכירים את השירי המחאה
משתדל לגמור עם זה
הילדות כבר עברה
|
צורות שונות ומשונות היו לו
להגיב עד עכשיו
לא חושב שמעולם היה משהו
שנמצא איפה שהוא, בכזה מצב
|
היום אני יודע שיש כאלה
שבגלל שבקשתי פעם עזרה
עכשיו אני אמור ליישם כל דעה
שיוצאת להם מהסברא
|
ונוסיף כמה כלים משוגעים
שמוסיפים לאווירה
חשבתי פעם על איזה ידידות שם
אך זה לא כל כך עניין של בחירה
|
נשפה ונשפה לכל עבר, מתי כבר יגיע אותו הגבר
והינשוף או שנתבלבל או שלא
שמע את הקריאות שלה בשבילו
|
היא התייחסה אלי יפה
זה כל מה שיש בה, הרבה טוב
ומכל אנשי הרחוב
אני זה שאיננו זכאי, להיות טיפה יותר קרוב
|
כשהייתי בעיר אחרת, וצפיתי שם כיצד
בדיוק מתרחש אותו הדבר
רק שוני אחד מיוחד
|
אם הייתי עובר לידה
סתם ברחוב
הייתי אומר לה
שיש לי רגשות כלפיה
|
ככה גדלו אותך
ככה למדו אותך בשכונה
אבל אתה מבין כבר אחרת
אתה עוצם רק לדקה
|
בסוף החתול סתרה על לחיו
של הכלב, מיודעו
החתול מיודעו של הכלב
פניו נטפו כחלב
|
כאב הבוכים שלא בכו
אלא הביטו עלי בתמיהה כמו תמיד ידעו
האם אני בחרתי לאהוב
ובחרו לא לאהוב אותי
|
מה שתנסה להסתיר
ומה שאתה שולח למרחב
|
לפרגן
את השני לתקן
מלאי פשיטות
הצמצום הוא טעות
|
רק נפגע ממך
אז מה אני צריך את זה מה
לשמוע את קולך
הכל כך רחוק נשמע
|
אך גם התו נטשו
מחסרון ידיעה ושפיטה לא נכונה
הוא אפילו לא נתן לו להתבטאות מילה
כל כך מאכזב, ממש מעילה
|
וזה יעבור, הכל עובר
וימצא שם חבר אחר
מלא אנשים, שירצו להועיל
חברים ישנים, חברים אמיתיים
|
אך עשיתי זאת בכל זאת
כמו כל השירים שנהיו מחזות
באתי לכאן,
את עצמי לבזות.
|
כשאעז לנבוח בצחוק
כשהייתי נובח פעם
אראה פרצופך המתוק
בתוך כל הזעם
|
למלך יש כתר על הראש
המלך חכם במחשבה אשר בראש
משמאל המוח, אל בינת הלב
הוא יודע מה הוא אוהב
|
לא איש צדיק אנכי בכלל
רק למדתי מלא חכמות
אמנם יצרתי הרבה נפשות
אולי מהם יצאו תוצאות
|
זה לא שאני לא מבין
פשוט כל הימין
היה למולי מתנגדת
אמנם לא בוגדת
|
מחסום עורקים
לא זורם לי הדם
בוריד, לא חוקי
מה זה משנה גם
|
לא יודע מה רוצה לומר
רק לשתוק לעצמי עם אפשר
לא סטיתי ימין או שמאל
רק מקשיב כמו במחול
|
בא לי לשיר לך שיר
אף על פי שעוד פעם
יעלה הכאב
|
לו הייתי יודע מגוריה
הייתי כבר בודק רצונותיה
אך בגלל שהוא נסתר ממני לעולם
איך אמצא דרכי להגיע לשם
|
היום אני מחזיר לך, אני יושב ומהנהן בראשי
כי כל מה שאת אומרת נשמע כל כך הגיוני
אולי זה בגלל שאני מעריץ אותך?
מה זה חשוב.
|
לא מצאתי התשובות
השמורות משכבר
לא הניבו בי רגש
עוד בלבול מפוזר
|
יש דברים שאני לעולם לא אבין?
יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע?
אולי הייתי צריך לעשות מלואים?
אולי אני מאוהב לך תדע?
|
אם מתוך הבטן שאול שוועתי
לשום מקום כלל לא הגעתי
ואם יש לי משהו להיאחז
שבמשך כמה שנים לא הייתי מבזבז
|
לא נראה לי גם לא מסתבר
למה שתעשה כן, למה שתתנכר
|
למה זה לא יכול להיות
כל כך לא נעים לי כי את כל כך צודקת
ואם אני פשוט לא יכול לדבר, כי הדיבורים שלך קשים
זה אומר שאני לא בסדר, שאת מפילה את זה כמו מפלים
|
הסל חי מלא באוצרות
סליחה אני מבקש מכל מי שיש לו משהו נגדי
סליחה אני מבקש מבורא כל העולמים
סליחה אני כורע כמו בכריעת בן מלך
|
עכשיו, אני רק גבר בעולם
שמחפש אדם, שלא אכפת לו כבר
מכל העולם
שהיא מוכנה להיות רק אשה
|
הזקן הפיקח שלא אהב את אהבתו
איזה טמטום הוא יביא לעצמו
זה כבר לא משנה, הוא משלים, זה מכאיב
אך באמת אין איש שמכיר
|
כמה צמא הייתי תמיד
לשמוע את דעתך עלי
אבל אתה רק הנהנת בראשך
ואמרת היי
|
כל אחד יש בו יושר
שלפעמים סותר הצלם
אע"פ שתשאל כל איש אפילו זר
ואפילו מי שלא יודע איפה בחר
|
יש רגעים שאני מתחנן
יש רגעים שאני מצחיק
|
ואני, שאמרה לי היא, לא
לקחתי התפוח, נתתי לו לנוח
שמתי אותו בצד
לא יודע הכיצד
|
לפעמים דופק לעצמי את החיים
סתם כי אין אהבה
ההורים שלי חושבים שנכות
זו הבעיה היחידה
|
זאת שהרימה ראש,
וסובבה בגלל קרירות.
|
הם רוצים להבין מיד,
מסתם שורה, או סתם מילה
מי האדם שעומד למולם
|
מי קבע שאמורים להיות מאוהבים עלי אדמות
מי קבע שבחורה זזה זה עושה אצלי שמות
מי קבע שהשחור שחור והלבן לבן
זה שאלות שכל הפילוסופים בטח שאלו עד כאן
|
הימים נראים לרעתי
אך תמיד יש תקווה, או אהבה
שמסירה דאגה
|
פעם שברו לי את הלב
לא עשו את זה בכוונה
אולי לא התכוונו בכלל
עכשיו נשארתי שב
|
מנסה להתחזק באלוקי
כל שניה בחיי
זה מנוס לי ומרגוע
|
אהבה, הדומה והשונה
נוגעים רוחו ברוחו
מתחברים, על ידי שרואים
את עצמם במראה
|
לא אשכח אותך יא משה
באמא לא אשכח אותך
|
מביט הוא מהעין, ממקום אחר
פתאום חזר היום, וחשק מתגבר
כלוא היה הוא שמה, בתוך הגטאות
של אנשים עם מחשבות לא שפויות
|
איך שבעיניים שלך
את משתקת את כל המילים
אפילו שאני יודע ואחרים יודעים
במבט חטוף, עטוף, ברק רצון להכנס
|
יש למטבע הזה שני צדדים
ואני רוצה שהוא ייפול על פלי
|
והכל כאילו באשמתי
לא, הכל באשמתך
אולי הכל באשמתנו
בכלל אין אשמים
|
של הלב שלך, ממש בעדינות
יש שם מפלצת, מלאה לה בשטות
שאף אחד לא מקשיב
אף אחד לא מספיק אדיב
|
אומרים הנון הוא מעל לכולם
שם הוא דר
|
כל העולם מבריק
חדש,
מחניק היה כאן קודם
וחשש
|
נכון אני גרוע ברושם הראשון
לחוץ תמיד ממפגש חדש
היה לך תירוץ, אם היית נותן זמן
תבין שהתנצלות, מה שניסיתי עד כאן
|
כל ההתנהגויות שלה כל כך מתאימות לה
כל כך הולמות אותה, כל כך ראויות לה
בטח היא חלום של כל אחד
ובטח שהיא תחזיק לו את היד
|
חושב שאיפה שהתחלתי את חיי
שם לא היה לי טוב
אך ללא ברירה את הצוואר ממך סובבתי
באמצע הרחוב
|
סוף סוף, היא עשתה פעולה קטנה
שגרמה לי להבין כמה לא שווה לי כל זה
ואף על פי שהיא שווה
היא לא יודעת את זה, וגם לא יודעת שזה באמת
|
כמה שהם מדברים שלא
הם שם כל הזמן
וחוץ מזה אם נוותר על הגדרה
לא תהיה שום הכרה
|
וחבר אמר לי לא להגיד ככה
לא להאמין בזה , אף פעם
ואני מנסה אך ישר מתחת
יוצאת ממני שנאה לעולם
|
כנראה באמת שזה נגמר
אפילו שזה עצוב
אבל זה לא משנה
משהו אהוב, עבר
|
השועל הקטן, והעצים שסביב
השמש חמה, כי זה לא האביב
אך הרוח נושקת על הלחיים
מזכירה לי שעדיין אני חי
|
עוד מעט, עוד ממש טיפה
מתחיל אצלי, עולם חדש ישן
מלא ביצירה, מלא בשמחה
מלא באהבה, מזכיר אותו הזמן
|
מאוד קשה לי להתמודד איתך
את חזקה, ומהממת
יותר ממה שחשבתי שתהפכי
מה את אומרת?
|
בשביל מה הגעתי
למה נדרתי, למה הפרתי
נמאס לי לשחק אותה
שאני הולך ונפגע
|
זה טירוף כמה שאני מתגעגע לפעמים
ובוא נזכור שזה נכון, כמה חדשים
אבל ברגע שראיתי מילים של נטושים
ידעתי זהו התגעגעתי לעולמים
|
עמוק, עמוק הים, היכן הוא סופו
ממש כמו יופייך, שעדיין אינו
וציפורי אביב, ישירו מסביב
כי אם לא את, אז בוא יבוא
|
הכל עניין של עשיה
יש מי שזז, ומי שזמנו מבוזבז
יש מי שהיה לו, יש מי שעכשיו הוא בונה
מי שעושה, כל הזמן הוא רואה
|
אך הם רוצים את השקר
את הפייס את הלוק
אין שום צורך באמת
ואל תסביר לי איך זה בדיוק
|
ואם הכרת משהי בכלל
זה כמו להתחיל איתה באמצע הרחוב
פעם להכיר משהו בצ'ט
זה היה כל כך טוב
|
5 פעמים ביום להחמיא
אני לא מסוגל
אתה לא רציני?
|
איזה 15 אנשים היינו בסוכה
צלא דמהימנותא.
וסכך, את מעט הגשם.
בחושבי בההיא כה נרגשת
|
אבל החושך הזה הוא לא מתגבר
הוא פשוט בא והולך וחוזר
ומכל הדברים הנעימים שגרמת
הפכת להיות מה שאת
|
הוא יצטרך להביע איפוק
שגורם לחוסר סיפוק
ומי שיכול להבחין בזה
רק הוא יוציא אותו מזה המחזה
|
שנע ומרגיש אחרי שמשהו יוצא לי מהפה
מה זה גבר בכלל, מה זה אשה
לא אתחתן שוב עם דמיונות ופשרות
או עם נשים שלא מדברות
|
אני עוד אבוא
יום יבוא
רק רוצה לשמוע
שאת רוצה לברוח
אל בין זרועותיי
|
שאיבדו כבר משמעות
מקבלות שוב חיים
ביום בו
|
ואת כל מה שיש לי להגיד לעולם
בטעות פלטתי ואמרתי
לך גם
|
משתפרים הימים
וחוזרים הלילות
שבהם צועדים צעדים
של שבירת הגבולות
|
זה משנה אותי לטובה שזה את
את שופטת אותי בשונה מכולם
|
מה עשיתי שנדרתי אלוהים
יש חרטה אין לי עדים
אני גם לא אחפש אותם
כי כמו שני אנשים בוגרים
|
גם מקודם לא היה לי
רק ציצית להיאחז
במצוות אשר רכשתי
עם או מבלי להתכוון.
|
והיד באה ולקחה את ימי נעורי
איזה דבר מוזר
לא חשבתי בחיי
|
אתמול עשיתי תאונה
ממש אמיתית במלוא מובן המילה
זה כמו להיות בפיגוע
ובמקרה שאתה אשם
|
ובאמת היא לא הייתה זקוקה לכל הטכנולוגיה
גם היא לא צריכה ללמוד פסיכולוגיה
פשוט בשתי העיניים
היא חוצה, וטועמת מנה אפיים
|
אבל עכשיו זה רחוק ממני
ואין ידי משגת
אך המוזיקה בוקעת
השראה משעשעת בשירטול
|
מרוב בלבול אני נוסע, כמו ג'יפ צעצוע עכשיו
משהו אחד כן שמחני בסיבוב קודם קודמו
שהג'יפ שלי עבר לשאול בשלומו
כמו דג שזורם, ואף אחד לא מנסה לשים לו פתיון
|
אני אוהב לפעמים לכתוב
כמו בן 16, להרגיש שוב כמו טיפש עשרה
ואז אני קולט, שאני יותר שמח
טוב ילדים תמיד יותר שמחים, יא פיקח
|
אבן גיר, ולוח קיר
מה אכתוב, מה פרותיי
האם לעודד, או שמא בודד
האם להביט, או שכל להפחית
|
כמו בסרטי מסע בזמן
שאם יהרג בעבר, ימחק מעתיד
|
אל מבקרי המדינה
הסוכן החשאי חש בטוב
הוא פתח לעצמו חשיפה
הוא שוב נהיה ילד רחוב
|
שקט עכשיו
וכל אחד עסוק בענייניו
לא ללכת לרופא הכי טוב במדינה
אלא לכל אחד יש מלא בחבילה
|
אך אמותה הפעם
אם לא אקח את נפשי
והתקווה תהיה טעות
שלא אוכל להגשים
|
ציפיתי מעצמי לההפך לעניו
כשאני מתאר את עצמי על גבי הכתב
אבל מהאגו שלי לא נפרדתי
אמנם הזמן והצער שעברתי, עשו בי שלהם
|
מנסה להגיד לדמות החדשה שנכנסה בחיי
שאני לא רוצה להתווכח איתה בכלל,
באתי רק לומר מילה אחת.
ואמרתי לה את זה כבר, וזה נגמר. תודה לאל.
|
תכל'ס אני אוהב את הבמה
תמיד אפשר לברוח ממה
בעצם מכל דבר
שם אותו על הדף, על הדף הוא נשאר
|
תל אביבים, כמו שאני אוהב
ציניים, אבל הכל בגלל האמת
משהו לא טוב באוויר
ואנחנו עוד כאן, להצהיר
|
עיתים ללכת אחרי הלב
עיתים ללכת אחרי השכל
ויכול להיות שיש כללים
מתי כל אחד משחק את התפקיד המוביל
|
רק תפילה אחת אלי
אל הנער, תמים בתומו
אנכי לא כעסתי אף פעם
רק בכיתי שלא
|
טעם נשאר לי בפה
מקווה שיורד ומתרפה
ובצוואר ישתחררו השרירים
|
את חושבת שאת יכולה להועיל לי?
|
רגע לא עשיתי כבר את כל זה?
|
לא יודע למה בסרט נח האחרון
הם עשו את הנפילים מהמלאכים שנפלו. לתוך אבנים. לא היה דבר
כזה אגב אבנים בכלל.
הם בכלל היו מלאכים שנפלו מהשמיים והיו כמו אנושיים.
גם כתוב שהם נפלו בבנות האדם היפות
|
אף פעם לא פון, לא רגישות, מלפפון
לא נתנה לשום רגש שלי ערך
רק אמרה בערך, והלכה לישון
|
וישירו בה את כל סוגי השירים
|
|
|
