|
נולדתי כמתחדש לתוך הברים שידעתי. נטמעתי בתמונה מושלמת.
הסגול צרם דרכי, והאדום בער לאיטו בפנימיותי.
כשנגעתי, גופי אותת.
הים כאישה סוחפת את העיר העולה כאש, כשילדים עשו דמויות פלאיות
קטנות.
שמעתי בי מלים חזקות על העולם. המכונה האטומה נעלמה.
היום התרוצץ
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שלי, מותק, כמה
פעמים צריך לומר
לך: אתם לא
סוגרים את הדלת,
ורואים אתכם
מהחדר מדרגות.
זה מוריד לי את
החשק לעשות
קציצות.
האישה הקטנה
מורידה זבל,
מציצה ונפגעת. |
|