|
קרדיט למילים - גיא שמש.
"התחשק לי לאכול מיונז..." היא אמרה בהרהור, "נכון שזה חולני?"
"בהחלט חולני," אמרתי, "את צריכה לעבור בדיקת חשקים," "מה זה
בדיקת חשקים?" היא שאלה, "זו בדיקה שבודקת את רמת החשק שלך
לדברים שלא חושקים בהם בדרך כלל,"
|
בואי נשחק את אותו המשחק, זה שהזמן כיסה באבק... - לקחת לי את
הדובי! אימא, הוא לקח לי את הדובי! - למה לקחת לה את הדובי,
ילד רע, פויה. אתה פויה, פויה! הנה, 'קחי את הדובי. - כן, אתה
פויה! כמו שאימא אמרה!
|
הילדים של היום לא מבדילים בין ימין לשמאל, אמר דוקטור קוץ
ובעט בפחית בירה שהתגלגלה ליד מדרכת הרחוב. כל הראש שלהם הוא
במשחקי מחשב ורשתות חברתיות, הם לא משקיעים בעצמם. למשל
|
הוא נקם בה. הוא הרס לה את העציץ האהוב עליה, זה שהיא עמלה
כל-כך לטפל. הוא הרס בעצם את השתיל, שהיה חזק ומלא עלים
ירוקים. הוא בעצם שבר אותו וכיסח אותו ומרט את כל העלים, ועקר
אותו מהאדמה ותלש את השורשים.
|
כשהוא ישב הוא שמע את פעמוני הכנסייה מצלצלים בבוקר יום ראשון.
הרבה דברים מצלצלים כשמחכים להם, הוא חשב, והמחשבה הייתה הבזק
מהיר בראשו. הוא קם ומזג לעצמו כוס חלב קר, שתה אותו בעמידה
כשידו השנייה אוחזת בכוח בשולחן המטבח.
|
ילדה קטנה שלא ידעה לכתוב, ישבה בבית הספר וניסתה להבין מה היא
עושה שם. הגלים הירוקים של הדשא קרצו לה והשמש הבהבה לה, אך
המורה הכאיבה לה. היא קמה ויצאה מבית הספר, והמורה הביטה בה
בתדהמה, אבל לא אמרה מילה.
|
הוא התכונן לעשות שבת אצל אחותו. התקלח, התלבש יפה, התבשם, מרח
ג'ל בשיער, ואפילו עשה קוקיות. אבל קרה לו מה שקורה לכל אחד
כמעט - הוא נתקל במציאות.
|
אבוקדו לא הולך טוב עם חרדל
למה? לא יודע, ככה
|
צער לך וצער לי,
על כל מעידות השדיים
בואי אישה ביום זה עכברי,
לאכול ארוחת צפרדעים
|
טועה, מטעה ומוטעה
נוסע על הנתיבים הבין-יבשתיים של החיים
מתקרב לקצה האינסוף, ונופל
מבקש עזרה מאדון האופל
|
תסתכל למטה, מה אתה רואה?
תסתכל למעלה, מה אתה רואה?
תסתכל ימינה, תסתכל שמאלה,
אחורה, קדימה.
|
היה לי יום יפה, אבל השתפנתי
לקחתי את האופנוע כל הדרך לחצות את העיר
הם לא הריעו לי, לא יפה
היו צריכים למחוא לי כפיים ולשאוג שאגות עידוד
|
בואי נזדיין
- את באה?
כן.
- יאללה.
|
קרן מהשמש פורצת לתוך הכיכר,
אני רואה אותה ברכות
אני מגביר את המוזיקה,
אך עדיין אני לא יכול להתחמק מהדמות שלך
|
כמעט נשברתי, כמעט שברתי,
כמעט אכלתי אותה
כמעט וויתרתי, כמעט וו-ותרתי,
כמעט ביתרתי אותה
|
פרצה מקהלת תותחים לתוך ים הסבל שבגופי
עשתה שם שמות, עשתה שם כשפים,
והורידה אותי לביובים מטונפים
לא ראיתי לא אור ולא חושך
|
אתה,
תגיד לי בדיוק,
אבל ממש בדיוק,
מה אתה אוהב בי
|
+ אין קשר!
את לא מבינה?
אין קשר! אין קשר!
|
לקחתי את הבגדים של אהובתי,
השכבתי אותם לישון,
ליטפתי אותם עד שיירדמו
ומיררתי בבכי
|
את רואה את הבור הגדול והעצום הזה?
- איזה בור? אין פה שום בור...
+ יש פה בור, אבל הוא מלא באדמה.
תוציאי את האדמה מתוך הבור שלי.
|
אני עובד בשכונה מאוד מסוכנת. רוצחים שם בני-אדם.
רוצחים שם לא רק בני-אדם,
גם סנאים, וארנבים, ושועלים, ואפילו בתים.
רוצחים שם גם אנשים.
|
מצב-הרוח שלי משתפר
בזכות חיוכך
והמורל הגבוה שלי
|
רצה הארגון המחתרתי לשלחני למאסר, אבל לא הסכמתי
האשימו אותי בפשע בנוכחות עדים
"האין לאיש זה עיניים?" שאל התובע, והביט במושבעים בהשתוממות
"האם הוא לא גומר לפני הזמן?" פה נשמעו מלמולי הסכמה
|
ל-בלו נשבר הלב כי היא לא אוהבת אותו יותר
זו הייתה יכולה להיות חוסר בעיה בכלל,
אילו הוא לא היה אוהב אותה
אבל לצערנו הוא אוהב מאוד
|
משבצים מספרים בסדר מסוים, יש לו
הרבה בלונים בתוך ארגזים, הוא ממיין
את שאריות החלומות שנותרו מלילות בודדים, והנחמה
היחידה היא אוזן קשבת לכל הברואים
|
יש לי חשק לשוקולד, בעצם לפלאפל
לא, מה פתאום, שווארמה
אני אוהב כבשים ותרנגולי הודו,
לפעמים בחצר, לפעמים בצלחת
|
בננה החליקה על איש
היא הלכה ברחוב חפוז-חפוז לדיון על רפובליקת הבננות
מחירי הבננות האמירו, וזה יצר אינפלציה מסוכנת,
|
בקבוק הבירה הקטן הצטנן כל הלילה וחצי יום,
וחיכה בהתרגשות שהאיש עם השיער השחור ישתה ממנו
האיש עם השיער השחור קנה אותו אתמול בערב במכולת,
יחד עם דברים לא חשובים, כמו לחמניות וגבינות
|
לא רוצה לריב אתך
רוצה לחיות בלי חרטות
כמו קיסם תקוע בתוך האוזן
כמו שמיכת פוך חמה ביום קיץ
|
אף-אחד לא יודע כמה אני סובלת,
בין 4 ל-6 בעיקר
לובשת גרביונים ולשני אנשים מצלצלת,
יש לי מפתח יקר
|
על אף נפחו המצומצם
מכיל הצוואר איברים חיוניים רבים
שלד הצוואר כולל שבע חוליות
שהעליונה בהן, האטלס, תומכת בראש
|
היי, סנדי שואלת אם בא לי להזדיין.
אני אומר לה שזה בלתי אפשרי, כי היא מתה.
היא מתפלאת מאוד, "איך אני מתה?"
"התאבדת, מותק," אני אומר לה.
|
איש אחד רצה גלידה בטעם חומוס
הוא פנה לדוכן הגלידה
אמרו לו שאין, נגמר
הוא מאוד התרגז, "אני רוצה גלידה בטעם חומוס," הוא אמר,
"ואני אקבל גלידה בטעם חומוס."
|
אנשים תמהים על מידת שפיותי
אבל אני שפוי מרוב האנשים
חוץ ממתי שאני לא שפוי, זה סיפור אחר...
אבל כשאני שפוי - אני שפוי לגמרי
|
עשיתי מנהג קבוע, לקנות לי מזגן פעם בשבוע,
וכשהוא יבוא אני ממש אשמח, כי אפשר למזג את הארנב
הארנב רוחו שפופה, כי לא קיבל כבר שנה, אך מיד אני מתגייס,
וחיש-חש מסדר לו פילגש
|
מתחשק לי להתקשר לצב שלי
מעניין מה הוא עושה
>>>>>>>>>>>>>>>
- הלו, צב?
+ אה, גבר, מה נשמע?
|
אני צמאה
(פאוזה)
נוח לך בכיסא הזה?
|
כוס אחת רצתה להיות מלאה
היא עמדה על השולחן,
בין מלא בקבוקים וכוסות אחרות,
והביטה בתחנונים כלפי בני-האדם
|
כלב רצה להיות חתול
הוא ברח מהבית, והסתובב ברחובות כמו החתולים
הוא רצה לאכול מפחי-אשפה, אבל לא הצליח לטפס אליהם
הוא רצה לשחק עם החתולים, אבל הם ברחו ממנו
|
- מאיפה כל הנשים האלה?
+ ילדות טובות, באו ללמוד,
צמאות ידע
- זה לא נראה לי,
|
היא קוראת שמות בכיתה,
"פלוני אלמוני - נוכח?"
בוחן פתע, תלמידים,
כולם לפנות ספרים ולהוציא עטים
|
אל תכבלי את לבי,
זה לא יביא אותך לשום מקום
אל תכבלי את לבי,
כי אז הוא לא יוכל לאהוב אותך חופשי
|
מלפפון אחד רצה להיות זין
הוא היה שוכב בסלסלה בפינת החדר,
ורואה את הזין חוגג עם אישה יפה מאוד
האישה תמיד בחרה בזין, שהיה מחובר לגבר,
ולא במלפפון הירוק שבסלסלה
|
"שמעתי שיש לך צינור קטן מאוד, המפקד,"
הוא מספיק בהחלט
"זה לא מה שאני שמעתי, אני שמעתי שהגינה שלך לא מסופקת, המפקד"
|
עכבר אחד גר בבית של איש אחד
האיש לא חשוב לסיפור, אבל העכבר כן
העכבר רצה להיות רמבו, ג'ון רמבו
|
זוג תאומים זהים זקנים חיים במשמרות
אבל מה הקטע?
אף-אחד לא יודע שהם שניים
כולם רואים אדם זקן אחד,
|
שניצל אחד רצה לעשות מקלחת
איך כל פעם אחרי שאפי מתקלח ואוכל שניצלים,
הוא נראה כל-כך שמח וקורן?
גם אני רוצה להיות שמח וקורן, חשב השניצל,
והתעצב לו בתוך המקפיא
|
כואבות לי הציפורניים ברגל שמאל שלי.
יש שירים נעימים של שנות התשעים, טראש מוחלט.
המוח שלי מוזר, מרגיש נפוח, אבל המחשבות לא עולות לקומה
אחרונה,
כלומר הן רדודות.
|
היא כל הזמן מראה לו את התחת כשהוא חרמן
והוא כל הזמן חרמן
היא מפשילה את המכנסיים יחד עם התחתונים,
מראה לו את כל התחת בשיא תפארתו
|
שנים אני נמצא במערבולת
יותר מדי ביחד, פחות מדי לחוד
עכשיו אני פוגע,
בך? אני לא יודע
|
באנו לכאן,
תחת השמיים,
שניים,
כמו זוג שדיים
|
זיונית מאוד רצתה להזדיין
היא הייתה אומרת לי, "זיונון, בוא נזדיין,"
אבל אני הייתי אומר לה "עזבי את זה, זיונית,
יש דברים אחרים להתעסק איתם בחיים האלה
|
שתיתי-תי-תי
כוסית של וויסקי-קי-קי
ועכשיו טוב לי.
|
חלמתי שאני מת
אבל את היית איתי, ואת גם
חלמתי שאת הורגת אותי
ואני אוחז בך, ואני גם
|
זה הגוף,
שמתבייש מיד
זו התאווה,
שלא נאמרה
|
אף-אחד לא יודע את זה
אבל יש לך חיוך סודי
ואת משתמשת בו רק בשבילי
|
חם היה והאוזניים שלו היו סתומות.
הוא שאל מה ומי ואיך ולמה הם אומרים.
הוא ראה את השמש הבוערת בחום אכזרי,
שוקעת מעבר לים כמו אל נוראי נסוג.
|
אני אוהב חמוצים, וחמוצים אוהבים אותי,
כי חמוצים זה הדבר, בעיקר כשהם חמוצים
זה כמו לקנות קופסת חמוצים, ולגלות בפנים חמוצים,
זה חמוץ!
|
אני חושב שאני אשתה קפה.
לא, בעצם אני בטוח שאני אשתה קפה.
ברור שאני אשתה קפה.
למה אני אשתה קפה?
|
החתול קיצץ לעצמו את השפם
הוא חשב שכך ייראה יפה יותר
הוא רצה למצוא חן בעיניי חתולה שמתגוררת לא רחוק
|
מה, לא כל האחים גרים ביחד? לא ידעתי
עכשיו כשאתה אומר את זה,
אני מכיר מישהו שמכיר מישהו, שיש לו אח,
והם לא גרים ביחד
|
הוא "סאאלף" את הזין שלו, ואני התחלתי מוצצת אותו
זה מוזר, זה היה בהתחלה כל-כך רך,
וכשאת מרגישה שהוא מתקשה לך בתוך הפה...
זו הרגשה טובה
|
אם הוא עייף, למה הוא עייף
יש לו שק מלא צרות
(רות-רות)
הוא צריך לישון
|
+ אמרתי לך לא לרדת לי במקלחת,
יש לי התכווצות ברגליים!
- אני מצטערת, רק רציתי לעשות לך טוב.
+ למה לא במיטה?
|
כף הרגל שלך בתוך הפה שלי זה הכי טעים,
אבל לא טעים כמו הלשון שלך,
עם כל הכבוד לכף הרגל שלך,
ויש כבוד.
|
אני אוהב אותך כל-כך
שבא לי להרוג אותך
בשנתי.
|
ערפלים זרזיפים עלעלים
עגבניות ירקות פירות
ערפול חושים
אבטיחים גדולים מתנפצים
|
איש אחד טיגן את הכובע שלו בתוך מחבת
הוא תהה אם הוא שם את התבלינים הנכונים
פפריקה חריפה, פפריקה מתוקה, בזיליקום, וקורט כורכום
|
מי אמר מה למי ומתי זה היה
אני ישבתי ב-צל על כיסא שמש והבטתי בעוברים ושבים
הם נראו לי כל-כך מוזרים
הם לא אני, חשבתי לעצמי
|
- אני רוצה לעשות את כל הבנות בעולם!
כאלו שבגיל המתאים, אני מתכוון...
+ אתה לא יכול לעשות את כל הבנות בעולם!
זה בלתי אפשרי
|
בנפול השמיים אל החשכה הגדולה
וייערו המים וישצפו אל מעל הרקיעים
ומים הרבה הומים כל נחל וים
ושבוע עובר שבוע בתדהמה מוחלטת
|
עברה את הגבול בכל מובן
תקעה את הלשון שלה בישבן שלי
|
הוא היה גס רוח מאוד
אני לא יכולה לסבול טיפוסים כאלו
הוא רצה שאני אעשה לו דברים
כמו לשטוף לו כלים
|
אני יושב בתנוחה קצת לא נוחה
הגוף מוטה שמאלה, היד השמאלית על מסעד הכיסא,
הרגליים שלובות ומכונסות מתחת לשולחן,
והראש פונה ישר אל המחשב הזה,
|
עמוק-עמוק-עמוק
צללנו
רחוק-רחוק-רחוק
הגענו רחוק
|
"שלום,
אני נוסעת,
אני לא צריכה שתלוו אותי הלאה.
לא שיש לי אשליות בקשר ל-ירון לונדון,
|
לידיה ילדה רעה,
תמיד מצליפה בי כשאני בזקפה
לא נותנת לי לנשק אותה,
לידיה ילדה רעה
|
זה המחיר, אתה לא יכול לשקר,
כשהוא מקמט לך את הפרצוף תמורת חמש מטבעות זהב
אבל אתה שלחת אותן במכליות ענקיות,
על גב ספינות גדולות
|
כל בוקר כשאני פוקח עיניים, אני שואל -
למה את לא איתי
קודם אני משתין ושותה קפה כמובן, ואז שואל -
למה את לא איתי
|
לקוחותיי נהנים מיחס מועדף
כי אני תמיד שמח לתת
גם כשאין לי מה לתת
אבל תמיד יש לי אותי
|
מאוס רצה לדחוף את הזנב שלו לפות של אישה זקנה
מאוס היה עכבר, והוא אהב לדחוף את הזנב שלו לכל מיני מקומות
הוא היה דוחף את הזנב שלו לחורי-תחת של קופים ושל ארנבים,
ומשתכשך להנאתו ב-צואה כדי להיות בסוטול
|
- מה אתה צוחק? מה מצחיק אותו?
+ אולי הוא שמע משהו מצחיק
- אבל רק אני דיברתי
+ אולי אמרת משהו מצחיק
|
מה נשאר לך אחרי שהמסך יורד
על השחקנים ששיחקו אותה כל-כך טוב
האם הם שותקים, האם הם עצובים
האם הם מתאבלים, האם הם כואבים
|
סלחו נא לי, חבריי הטובים, על היהירות שהיא מנת חלקי
הרי איני אלא אבק ברוח, גרגיר אבק ברוח, ותו לא
על כן אספר לכם, חבריי הטובים, איך השתכרתי היום,
כי לבי דאב מצער ויגון
|
מקהלת תותחים בתוך גופי
חופרת-חופרת, אה!
אני גמרתי.
|
מי הולך למות? מי? האם זה אתה מספר 1 ?
- לא.
אז מי?
- מספר 2.
|
וואייי... המרוקאי רוצה להרוג אותי...!
אז לפני שאני אמות, אני אספר לכם על הרצל,
שההורים שלו הפייטרים קראו לו על שם הרצל,
זה שחזה את המדינה
|
מי שמתעסק עם סמים
מתעסק עם גראס
מתעסק עם אקסטות
מינרלים ו-ויטמינים
פטל, מיץ
|
לנגוס בבשר מזדמן זה חלום בהתהוותו,
של יצור טורף, כמו נמר, או ברדלס, או יגואר,
שנע כמו חתול לקראת טרפו, בחושים של צייד,
ונועץ שיניו במזון שנותן לו חיים
|
כל יום אני מוצא את עצמי מת רק לרגע
אני פותח חלון ונותן ליקום להיכנס
מלקק טיפות מתוקות מסורגי הברזל, אני כלוא
יש לי סוכריות מתלקקות
|
אופס... נפל לי הארטיק...
- אל תאבד את העשתונות! אל תאבד את העשתונות!
לא מאבד את העשתונות, אבל... נפל לי הארטיק
|
+ שמוליק, אני רוצה לישון,
והנר לא נכבה!
- איזה נר?
+ חנוכה
|
גלוריה!
את זונה קטנה
גלוריה!
את מסוממת קמוטה
|
המאנייק אמר שהוא רוצה "להתממש" איתי
- אההה... מה זאתי אומרת?
אה, הוא רצה לזיין אותי, המאנייק. כאילו אני השרמוטה שלו
- הוא רצה לזיין אותך? :0
|
אמרו לי שהספינה שוקעת
ומים רבים חודרים פנימה
אבל אני עדיין אוהב אותך
|
אישה אחת רצתה לאכול עוגה
האישה רצתה לפנק את עצמה בעוגת שוקולד מתוקה-מתוקה,
שהעוגה תהיה גדושה בשוקולד
ויותר מזה - האישה רצתה להכין את העוגה בעצמה
|
אני רק ילד מסכן,
אף-אחד לא אוהב אותי
(הוא רק ילד מסכן,
אף-אחד לא אוהב אותו)
|
העברת דם מאדם לאדם נקרא עירוי דם
כך עושים בשעה שמישהו מאבד דם רב
או כאשר הוא סובל ממחסור בדם,
מאיזו שהיא סיבה
|
תסלחי לי שאני אולי כזה חוצפן,
אבל בן-אדם זקוק לשעשוע לשם שלוות נפש ושפיות,
כי את מטרפת...
|
היה לו שם יפה דווקא -
"עמיקו וחבריו"
ליתר דיוק "עמיקו וחבריו לוי"
אבל כולם קראו לו בשם הפרטי "עמיקו וחבריו"
|
- וווה... עוד הפעם הוא רוצה לריב איתי
מה אתה אומר, פינקי? ניתן לו?
+ לא יודע, אולי הוא לא אכל קוסקוס כבר שבועיים,
והוא בקריז
|
הכנתי לי ספגטי, יותר נכון הכנתי לי
אבל גם היא יכולה לטעום
דיברתי לעצמי כל הלילה, יותר נכון דיברתי אליי
אבל גם לה אמרתי מילה - שניים
|
אני לוקח את הבצק ומשטח אותו עם מערוך
שופך עליו רוטב עגבניות,
ואז הרבה גבינה צהובה מגורדת
מפזר זיתים ללא גלעין...
|
המרוקאי ביקש ממני שהעיר אותו עוד חצי שעה
זה היה לפני רבע שעה
משמע - אני אמור להעיר אותו עוד רבע שעה
|
אין הפתעות בסיפור
הוא מת וזהו זה
אני מאחל לי רק כל טוב בבית זונות הזה
אני לא הולך לשום-מקום
|
"איזה בן-זונה זה, ייקח אותו אלוהים. אני לא יכול לעבוד בתנאים
כאלה!"
"מה קרה, אדון שפיץ? האוזון מתחיל להשפיע עליך על המחשבה?"
"לא, זה לא האוזון, עכבר ביבים מטונף שכמוך, זה הקפיץ של
החגורה!"
"מה שייך הקפיץ של החגורה לזה?"
|
יום הולדת שמח לחברי, ידידי ורעי,
ד"ר שולץ,
אשר טיפל אצלי בשלפוחית השתן.
|
עברית שפה קשה
לכן אדבר בשפת הקודש
יש מחסור חמור בקפה
מאז שהאיש אחראי על הקפה, אין קפה
|
השירים האלה טוחנים את הראש
קראש-קראש
טוחנים
אני מת להשתין, אבל אין לי איפה
|
היא עבדה, בעיקר על אנשים
היא הייתה מטלפנת אליהם ואומרת להם בשמחה -
"זכיתם ב-750 אלף יורו!"
מה? איך?
|
ראיתי לה את התותה,
כזה נפוח ושעיר ובשרני
היא לא יודעת שראיתי לה את התותה,
וגם אם היא הייתה יודעת - קרוב לוודאי שזה לא היה משנה לה
|
שתיים, שלוש קומות
לפעמים ארבע
של בניינים משני צידי הכביש
ועליהם מטפסים סולמות
|
יש לי יום-יום סקס,
יש לי סקס יום-יום,
יש לי יום-יום סקס,
הללויה!
|
- לקום! מחר! בבוקר!
עם! שיר! חדש! בלב!
|
כל היום קיפצתי במקום
תחושה של חוסר וודאות ליוותה אותי,
של חוסר מנוחה,
של פניקה
|
מה אתה עומד כמו בובה?
אתה רוצה שפריץ?
|
עכשיו, כשעמוק ושורף בעיניים
עכשיו, שנינו במירוץ מטורף
הרחק-הרחק מ-עבר למים
מ-עבר להרי החושך - שם
|
על הדלת יש שלט -
"ג'ק קרואק - בלש פרטי"
לפתע היא נכנסה,
כולה נוטפת מים
|
זה מוזיקה לא טובה, היא עושה לי חור בראש,
פיחסי, איכסה, פויה, לא אוהב את זה
אהה... זה יותר טוב, כן, זה הרבה יותר טוב
אבל אני כבר לא מתפעל מקפה ובמבה,
|
אני רואה אותו כל בוקר, בדרך לגינה
הוא ממשמש את התפוזים
"כמה מהר הם גדלים," הוא אדם שמח,
"אני אוכל הרבה תפוזים,"
|
אבל זה לא העניין פה. את הכול אני עושה בבית, שוטף, רוחץ,
מקלף, מבשל, שובר, מרסק, מנפץ, והיא לא עושה כלום, רק רובצת
במיטה ומחכה שאזיין אותה. ואין לי בעיה לזיין אותה, באמת, היא
מאוד מושכת וסקסית, גם בראש, בעיקר בראש,
|
חוץ-מזה הזמינו אותי לכנס מבוא של חכמת הקבלה. שמעתי הרבה
הרצאות שהן בעצם היו שיחות של שאלות ותשובות, שראיתי ביוטיוב,
עם הרב מיכאל לייטמן והאנשים הנחמדים ששאלו את השאלות שכולנו
רוצים את התשובות עליהן.
|
אני יושב לי, קצת עצוב, במיטה ושומע שימי תבורי, המיטב, וטירן
בא דופק בדלת כאילו יש מלחמה. לא יודע מה רוצה, פותח לו את
הדלת, והוא ישר כזה באטרף "בוא לאומן, פיצוצים, בלגנים, טראנס!
בנות!"
|
אז איפה היינו... אה? מה? כתיבה חופשית במקלדת. אבל באמת מה
שהוא אומר אני לא מתייחס לזה, עם הזמן יהיה לי יותר קל לכתוב
חופשי ככה, אני אכנס לזון. אתה מרגיש איך כל המילים רוצים
לצאת, לפי הקצב, עד שתמלא מסך. זה שומר על שפיות.
|
|
|
