|
אז אני באוויר. תלושה בין שמיים וארץ. אוחזת בידיות מושב המטוס
בתנוחת התרסקות. וחוזרת לי מילה אחת בראש. כמו תקליט ישן שרוט.
ולא מרפה. תלישות תלישות התלישות. זו התחושה שאני מרגישה. וזו
כנראה גם התחושה שכל כך מלחיצה אותי(הרבה יותר מההמראה). ידעתי
לאורך המון ז
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
איינץ, צווי,
דריי,
אני הוא מרדכי.
ומה בכך,
תשאלו?
עולם ומלואו,
חביירים, עולם
ומלואו.
|
|