[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 depech mode


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
איך אתה מרגיש עכשיו?
כשאתה לא איתנו עוד?
האם טוב לך?
האם אתה סופג שלווה סוף סוף?

גורל
אני מוכן
אני מוכן לפגוש אותך
עירום מהגנות
לראות את עצמי דרך העיניים שלך

אמונה
מאחורי דלתיים סגורות
מסדרונות אפלים
סורגים על חלונות
מאחורי צרחות צווחות זעקות ואבדות

הרהור
ככל שהזמן עובר
אתה מבין כמה הזמן עצמו הוא מצרך חשוב ונדיר
העובדה הזו גורמת לי לחשוב על כדור הארץ
והחלל

זכרונות
כשתקפוץ
כנגד כל הסיכויים
לבד
את מי תפגוש בדרך למטה?

מצב
פתאום פרצופים נראים זרים
יום אחד אתה מתעורר בבית של ההורים
יום אחר מזדחל אחריו
קשרים במוח נפרמים

אינטרוספקטיבי
כשתקפוץ
כנגד כל הסיכויים
לבד
את מי תפגוש בדרך למטה?

כמיהה
מטוסים נופלים
בשמי הערב
כדורי אש מכונפים מתרסקים אל האדמה
כמו מטאורים

אודה
זה לא נגמר אין לזה סוף
כבר נהיה מאוחר ואני עדיין רוצה עוד
ממך ממני מהעולם
אני שם את הקלפים על השולחן

פזמון
שדה פורח
ילדים רצים
אימא צלמי אותי עם פרח
אבא תרים אותי על הכתפיים

תחושתי
כשגל הרגישות ייפתח כמו הים
כולם ירכינו ראש
יגלו את עצמתם
הפצעים ייפתחו לשמים

יחסים
בזמן המפגש האנושי
מה שהביא אותך
מה שהביא אותי
שבט נכחד

בדידות
צחוק הזדון
מאיים להכתיב
את מצב רוחי
כמעט את גורלי




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.



זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.


(ללא כינוי)


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/EyalRon
יוצר מס' 92187. בבמה מאז 29/12/19 7:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאייל רון
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה