|
כל ראשי נמצא רק בעולמי
עולמי הקטן שופע שמחה
מלא אנדרנלין ואף אחד לא יכול לגעת בו
|
"יש לנו את כל הלילה"
היא לחשה לי בעוד פעימה
כשקלטה שאני מתחיל לפחד
מפחד לאבד את ההרגשה
|
איך אתה מרגיש עכשיו?
כשאתה לא איתנו עוד?
האם טוב לך?
האם אתה סופג שלווה סוף סוף?
|
איך כותבים הייקו
בוא ואלמד אותך
משחק הברות
|
זוכר איך האמנתי בך?
בתמימות דעים ?
הייתי קטן
הנחתי פתק בכותל
|
לשקר אינני יודע
העבר בהווה נותן תשובות
האמת מוציאה אותי חלש
בפני אנשים שבאו לשמוע
|
אני מוכן
אני מוכן לפגוש אותך
עירום מהגנות
לראות את עצמי דרך העיניים שלך
|
אני רוצה שנזדיין
זה מה שאני רוצה ממך
זה למה בזבזתי את כל הזמן שלי עלייך
כי חשבתי שיש לי סיכוי לשכב אתך
|
בהתחלה הם יחייכו
ואחר כך אתה תבכה
בדרך הביתה הם ירמו אותך
ינסו לקחת ממך את כל הקלפים
|
מאחורי דלתיים סגורות
מסדרונות אפלים
סורגים על חלונות
מאחורי צרחות צווחות זעקות ואבדות
|
זה כבר ממזמן לא שירה
זה פשוט וידויים
פשוט מקום לשפוך את הלב
לשפוך את הנפש
|
הגורל עשוי
להתשנות ברגע
הכל תלוי בך
שיר הייקו
|
הכל במסגרת המחלה כבר כמעט עשר שנים
מעביר את שנות העשרים בעינויים
מכרתי את נשמתי לשטן
ולא קיבלתי את הצד שלי בעסקה
|
זה ייגמר בדם :
זה ייגמר בדם
והאבן מושחזת
מכה אחת לרקה
|
ככל שהזמן עובר
אתה מבין כמה הזמן עצמו הוא מצרך חשוב ונדיר
העובדה הזו גורמת לי לחשוב על כדור הארץ
והחלל
|
אני יושב ולועס צ'יפס
בודק שאף אחד לא מסתכל על העוני שלי
שותה מים מהברז בשירותים
מהברז החלוד ההוא שכולם נגעו בו
|
כשתקפוץ
כנגד כל הסיכויים
לבד
את מי תפגוש בדרך למטה?
|
פתאום פרצופים נראים זרים
יום אחד אתה מתעורר בבית של ההורים
יום אחר מזדחל אחריו
קשרים במוח נפרמים
|
הוריי מתעסקים במציאות
בזמן שאני מתעסק בחלומות
שואל שאלות
מתייסר
|
כשתקפוץ
כנגד כל הסיכויים
לבד
את מי תפגוש בדרך למטה?
|
מה אתה מנסה לומר לי
מה מונע ממך להיות ישיר
הרי אתה כל כך ישיר בדרך כלל.
תראה אותי אני יושבת כאן לפנייך
|
מטוסים נופלים
בשמי הערב
כדורי אש מכונפים מתרסקים אל האדמה
כמו מטאורים
|
זה לא נגמר אין לזה סוף
כבר נהיה מאוחר ואני עדיין רוצה עוד
ממך ממני מהעולם
אני שם את הקלפים על השולחן
|
הכף נטויה
משקל העתיד יחזיר את הזמן לאחור
לתקופות קדומות
נושנות שנשכחו
|
חזרתי הביתה
להורים
אחרי שלוש שנים בקיבוץ
חזרתי הביתה
|
שדה פורח
ילדים רצים
אימא צלמי אותי עם פרח
אבא תרים אותי על הכתפיים
|
כשגל הרגישות ייפתח כמו הים
כולם ירכינו ראש
יגלו את עצמתם
הפצעים ייפתחו לשמים
|
צחוק הזדון
מאיים להכתיב
את מצב רוחי
כמעט את גורלי
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
דיברנו עם
הבחור,
בהתחלה הוא קצת
התעקש - אבל
בסוף השתכנע.
חברים, אין עוד
חינם.
מעתה אמרו -
"אלוהים בע"מ".
מקורי וחבורתו
מנפיקים. |
|
