|
הגוף שחרר לה חיזוקים כימיים מהמוח בכל פעם שהרעיבה את עצמה,
אז איך זו יכולה להיות טעות?
אפילו המוח שלה אוהב אותה יותר כשהיא רזה.
|
ככה, מול המראה, תוך כדי התארגנות למסיבה אני מייחלת.
ואין לי שמץ של מושג איך הלילה ישתנו דברים. איך הלילה אעיז
פעם ראשונה.
מועדון "האומן 17" צר מלהכיל את כל מי שטיפסו מעיר האורות לעיר
הקודש, כולם על אקסטות
|
אנגוס בבשרך
ארגיש אותך מתפתלת תחתיי
עצמות האגן שלנו יכאיבו בבשרנו
שעה שגופנו
|
אהובתי אומרת מילים נורא יפים
כשהיא כורעת על בטני.
|
אני אצייר שתי נשים יפות,רכות ומורכבות
שמרשות לעצמן אהבה.
עכשיו אני מציירת על גבך את הלב שלי.
תקשיבי,
הוא פועם.
|
אני את ונטלי מרצ'נט
נוסעות סוף סוף יחדיו
|
בכל יום שעצבתי
הרוח תלשה עלה.
עתה העץ עירום
והאנשים אוספים ליבם
לבתיהם
|
אמא של הלוייר פעם בכתה הרבה
היום היא מבשלת לשניהם.
אבא עוד קצת מתקשה
אבל כבר לא מחפש אשמים
|
קלונסאות מתכת מוברגות לרצפה
מונעות פרצי שנאה רגעיים
בהם חולם הוא על האביב.
|
האמסטד.
בית הקברות מתמלא בנו,זוללות דומדמניות
זה אסור
לשמוח כל כך, ליד המתים
|
לבשת כותונת משוגעים (מחמיאה)
ונערות הוואי הגישו את קוקטיל
"ערב פרידה":
וודקה-מעט טוניק והרבה החמצה.
לנער ולהגיש בטמפרטורת הלב שלך.
|
ואולי
בכלל שכחתי חמצן,
וחיכיתי שייגעו
בקצות העצב שלי,.
|
יקירתי הביאה רוח ים בין אצבעות ידיה
שעה שבחשה בשערי
ליבי חיפש מפרש להיאחז בו
|
שתשמעי כמה קשה לאהוב אותך
שתדעי שאת מכווצת לי את הבטן לפעמים
ואני מרגישה את הטעם החמוץ של קיבה שמתהפכת
חרדה מפכפכת
|
אני רוצה שאבא שלי,כמו ייטס,כמו קארבר
ייבקש פשטות עבורי.
יניח יד על כתפי החמה וידו לא תהא קרה.
|
במין פוטוסינטזה של אהבה
כמו דשא רך וחורפי במדבר.
כאילו כל הבכי חילחל אליו.
|
ואין בוקר ואין לילה.
יש בקבוקי זכוכית על שולחן איקאה שמזייף עץ ליבנה
שמזייף חורף אירופאי.
ואני מזיעה על ירכייך.
|
פעם, כשלבך הכיל מרציפנים
היינו סועדות יחדיו
|
נשים הנולדות במקום בו יש תפוזים
יולדות ילדים לארגזים.
|
אני משמרת את השמחות שלי
בצנצנות פורמלין קטנות.
אחרי שהשחר מאיר
אני לוקחת אותך
לסיור בין המדפים
|
ובדרך מבן גוריון רואה את השילוט-
"ירושלים" או "תל אביב"
סעי מכאן סעי לכאן
ואף שלט לא אומר-
"יהיה בסדר..."
|
כשהיא מלטפת
מפחדת להחזיר עד
שבטוחה שהליטוף שלה הוא באמת ליטוף
של אישה שאוהבת אישה
שמרגישה עוד ילדה.
|
במקום קפה
במקום מאפה
אורגזמה.
זו פקודה.
|
היא תפרוש לפניך את תוכנית החומש שלה לכיבוש ליבך.
היא תשטוף את הצלחות עליהן הגישה לך את ליבה.
תאחסן במקרר ביתך את שאריות הכבוד שרחשתם.
|
הלב האנושי הוא בגודל אגרוף יד קמוצה. קראתי את זה בכיתה ה'...
|
מרים ראש כמו חולד עיוור שגישש את דרכו אל חרדותיי ומצא בהן את
האור.הנה אני מפחדת. דמעות ניקוות בגרוני.נשימתי כבדה. על
הפחד, על השינוי הבא.
|
|
|
בכל פעם שאלוהים
פותח דלת, נפתח
חלון שאפשר
לקפוץ ממנו |
|
