|
אינו יודע לאן, אדיש לזרימתו.
שוחה לאן שתקח אותו הרוח
|
חשבתי על הזמן שחלף, העליתי את העבר מול עיניי באופן הכי מוחשי
שיכולתי.
פעם חשבתי שההתמכרות הכי גדולה שלי היא העישונים, היום בלילה
הבנתי שהיא הרגש.
נזכרתי איך פעם הייתי מוצפת במפולות רגשיות...
|
מי מאיתנו עדיין רודף אחרי חלומות ילדותו?
לאן נעלמו כל אלה שרצו להיות מגלי ארצות, מכבי אש או ראשי
ממשלה?
|
אז החלטתי לא לכתוב על כלום, ולהרגיש את הכלום, כמה זה נפלא
שיש לפעמים קצת כלום בחיים..
|
לזכור ששינוי קורה מרגע לרגע...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
במשרד הפסיקו
להעריך את
העבודה שלי.
אומרים לי
שהפסקתי להיות
שנון, ושאני סתם
מעתיק מאחרים.
אז ביקשתי ממנו
טובה שיפיל
עליהם קצת
יסורים. למה רק
לאיוב מותר?
הקופירייטר של
אלוהים מפעיל
קשרים במקומות
גבוהים |
|
