|
לאן עפים הפרפרים בלילה?
בחושך, בשקט? לאן נושאות כנפיהם?
חודרים מבעד לחריצים, חומקים אל תוך הצללים.
|
That is what it is, we all god's children
For better and worse - stuck here together
no way out
|
ההרים יעמדו כגושים דוממים
על פני האדמה כשותקים
כשומרים
|
לפתע פתאום מרגיש
שאנחנו שנינו זרים- אישה ואיש
שדבר שוב לא יקשור בינהם
|
אתה קם לתוך בוקר חדש, שטוף אור ובהירות.
לעת ערב מתעטף במעטה של שתיקה, מקשיב לעצמך.
קם לאט בלילה, בחושך, יוצא אל הגשם
אתה חושב על אהבה.
|
כואב, כואב אצלי
כמו עץ ששורשיו עוד באדמה ניטעו
ואותו כרתו.
שורשים כה עמוקים בי חפרו
וכל מה שלא ניסיתי- הם לא הירפו
|
והגשם יורד
מטיל על הבתים טיפות של מציאות ששכחו לזכור
בתוך החשכה של אותו לילה
השדות המו מים
מים של תשוקה
|
אני יודעת שיש בעולם
אני יודעת.
ישנם גורלות החצובים בסלע
ופרחים שאת ליבלובם לעולם לא נבין...
|
כוכבים יוצאים
בלילה
ללא רחמים
לאנשים העומדים
למטה
ובהם מביטים
|
למה דברים הם כפי שהם.
לפעמים - אומרים,
העיתוי הוא הכל בחיים.
|
לא כוכבים
לא ירח
לא בשמים
לא מאירים
|
מה עוד נשאר לי עכשיו?
מלבד החלומות, מלבד העקרונות
הכל מרגיש כמו מים שמתאדים לאוויר
|
היום נגמר, מחשיך.
האוויר נהייה כחול, והכחול בולע בתוכו הכל.
וצינה קרה מבשרת על לילה קרב ובא.
|
פסק זמן קצר
שבוע, שבועיים לחשוב מה רוצים
אולי אותי?
אולי אתה-
לא יודע מה רוצה מעצמך
|
הקץ מתחיל להגיח בעירומו המכוער לתוך השתקפות חלוני
יש בו משהו אפל
משהו צובר
|
ומתוך המוות תקום יישות
תיוולד, תקרום עור וגידים-
אדם חסר זיהות.
ורוח החיים שתופח בו
תיווצר כמו מתוך מכונת הנשמה מלאכותית.
|
שקט במושב.
צליל לא נשמע מלבד הציפורים וגעיית הפרות.
שלווה בלתי מופרת
שלוות התמימות.
|
מבעד להרגשת הגאווה וההתרגשות
מפלסת לה לראש אותה תחושה מעיקה
שלמרות כל מרחק השנים והגמישות
יש וודאות שדבר לא השתנה
(ואולי גם לא ישתנה)
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ידע זה כמו ים:
אם אתה לא יודע
לשחות, אל תכנס
למים
העמוקים...
סיזיפוס מזהיר |
|
