|
בין צלילי המתכת ושימון הרובים.
בין אשמורת לאשמורת על כיסאות מרופדים.
בין תיקון לטעות ופסיקה לא ברורה.
אהבת נעורים או מרדות חשופה.
|
את השמים שם צבעה בכחול כמו כל התחלה. חיוך גדול לי הראתה.
אתה רואה, כך אמרה ובקבוק יין שם גמרה.
"אין לי לילה, אין לי יום" כך הרגשתי בהתחלה
|
הכית והשפלת והרסת והגלית ,ואחרי זה מה מר שרון?
דחית וצעקת ונתת לו בראש ואחרי זה מה מר שרון?.
פוצצת וריסקת ולא עצרת באדום ואחרי זה מה מר שרון?.
לאן אנחנו הולכים, לאן אותנו אתה לוקח?.
|
עוד יום עובר,ועוד אחד אני קובר.
עוד לילה מגיע ועוד הרס משפיע.
האם לנצח נאכל חרב? האם נמשיך להרוג ולהרג
למען המולדת הכל כך אהובה שלא תמיד עושה עימנו טובה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שלמה ארצי כשהיה
חייל עלה
לאוטובוס. הילדה
לפניו התחילה
לבכות כי נפלה
לה הגלידה והוא
לא הצליח לשכנע
את הנהג שמגיע
לו הנחה.
"אבל אני חייל
!
ואל תבכי ילדה,
אבל אני חייל !
ואבל תבכי
ילדה"
תולדות שיריו של
שלמה ארצי |
|
