|
ערב סתווי כמיהה וגעגוע...
|
אל תאכזבי אותי
אל תאכזבי את עצמך
אל תחריבי דרך חדשה
|
היא מדברת אליו בשפה אחרת
שפה שהוא לא מבין
|
רק עיני עדיין רואות
את תנועות הנדנדה
שחתכה את האוויר
|
דוכיפת מסונוורת
מתנשאת
מתנשאת על עצמה
|
חזרתי
שוב אותו מקום
שוב אני והמחשבות
אך לא אותה אני
|
מצאתי
מקום לחלום
מקום לנשום.
|
אל מגרש המשחקים עם העץ הכפוף
(כמה גבוה הוא נדמה לנו אז)
אל ה"מחנה" על הגבעה
ואל הנדנדות
|
הדף שלי
הוא ביצה מרוסקת טישו ושקית
זה אמור להגיד לי משהו?
|
בתהומות העצב
תקועות אינספור יתדות
מחלידות
וכמה חבלים קרועים
|
אבל החלק הכי גרוע זה אתם, בני האדם.
אני לא חושב שיש לכם מושג עד כמה אתם עקשנים. אתם אף פעם לא
מוכנים למות...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
החיים ככרובית!
(איפה הסטילה?) |
|
